רקע
המחקר נערך על ידי מוסד שמואל נאמן בטכניון עבור מרכז אדמונד דה רוטשילד לחיבור השכלה גבוהה-תעסוקה, ובחן את עמדות הנהלות, מרכזי הוראה וחברי סגל אקדמי של מוסדות להשכלה גבוהה, בנוגע לשילוב מיומנויות וכישורי ליבה בקורסים אקדמיים. נושא זה מתבסס על קונצנזוס עולמי, כי לצד ידע דיסציפלינרי נדרשות מיומנויות רלוונטיות למאה ה־21, כגון חשיבה ביקורתית, עבודת צוות, למידה עצמית ופרזנטציה.
מטרות המחקר
1. בחינת עמדות חברי סגל אקדמי לגבי שילוב מיומנויות בקורסים שהם מלמדים.
2. בחינת נכונות ומסוגלות מרכזי קידום הוראה להכשיר וללוות סגל בהטמעת מיומנויות.
3. בחינת יוזמות, הכרה ותמיכות מוסדיות ברמת ההנהלות.
מתודולוגיה
המחקר כלל חמישה מוסדות (אוניברסיטאות ומכללות מתוקצבות), שלוש אוכלוסיות יעד (הנהלות, מרכזי הוראה, סגל), ושילב בין:
סקר מקוון (N=387, 7%) מהסגל במוסדות שנבדקו
ראיונות עומק חצי מובנים עם חברי הנהלות בכירים, אנשי סגל ומנהלי מרכזי הוראה.
ממצאים מרכזיים מהסקר
עמדות כלליות: 90% מהמשיבים רואים חשיבות בשילוב מיומנויות; מעל 60% מוכנים לשלבן בפועל ולעבור הכשרה.
פערי הכשרה: רוב המרצים ששילבו מיומנויות לא עברו הכשרה ייעודית, אך דיווחו על צורך בליווי אישי ותמיכה פדגוגית.
תחומי ידע: במדעי החברה ובהנדסה ניכרת נכונות גבוהה יותר לשלב מיומנויות מאשר במדעי החיים, המדעים המדויקים ומקצועות הבריאות.
מיומנויות בולטות: פרזנטציה, לימוד עצמי, קריאה וכתיבה, עבודת צוות, חשיבה ביקורתית ומיומנויות דיסציפלינריות.
שיטות הוראה: סמינריונים, כיתה הפוכה, פרויקטים והתמחויות, שנתפסו כמתאימים במיוחד להטמעת מיומנויות.
אתגרים: מחסור במשאבים טכנולוגיים, זמן ותגמול; חוסר הכרה מוסדית בקידום אקדמי.
תמיכות נדרשות: סדנאות, כלי מדידה, עוזרי הוראה, ליווי אישי והכרה בקידום.
ממצאי עיקריים מהראיונות
אוניברסיטאות מובילות פרויקטים רחבי היקף (למשל LEAD באוניברסיטה א’, אקדמיה 360 באוניברסיטה ג’, למד״ה באוניברסיטה ב
מכללות מתמקדות בפתרונות אופרטיביים, עם שילוב מיומנויות בשנה א׳ או בקורסים ספציפיים, תוך חיזוק קשרי תעשייה.
תמיכה בסגל: הצורך העיקרי הוא בליווי פדגוגי, בהכרה רשמית ובתמריצים, לצד עידוד מובילי שינוי (“צ׳מפיון”) בתוך המחלקות.
פערי תרבות וערכים: באוניברסיטאות מחקר קיים מתח בין שמירה על ידע עיוני לבין מענה לשוק העבודה, בהשוואה למכללות המתמקדות יותר בהכשרה יישומית.
חדשנות טכנולוגית: שילוב מתרחב של בינה מלאכותית וכלים דיגיטליים בהוראה, במיוחד בקורסי שנה א׳.
דיון
הממצאים מעידים על בשלות מוסדית ואישית לקידום השינוי בשילוב מיומנויות בקורסים אקדמיים. זאת לצד אתגרים ביישום עקבי: חוסר בהגדרה אחידה של “מיומנויות תעסוקתיות”, העדר סטנדרטיזציה במדידה ובהערכה, ושונות רבה בין מוסדות ותחומי דעת. המוטיבציה הפנימית של הסגל גבוהה, אך נדרשת תמיכה מוסדית שיטתית.
מסקנות והמלצות
ברמת המוסד: קביעת מדיניות ברורה, מודל ספירלי להטמעה הדרגתית, תגמול והכרה בקידום, והקצאת משאבים ייעודיים.
ברמת הסגל: הרחבת פרשנות המיומנויות, שילוב פרויקטים יישומיים גם בקורסים עיוניים, ושיתופי פעולה בין תחומיים.
ברמה הלאומית: פיתוח הגדרה מוסכמת למיומנויות, כלי מדידה והערכה מגוונים, והקמת קהילה מקצועית לשיתוף ידע בין מוסדות ותעסוקה.
לסיכום: קיימת הכרה רחבה בחשיבות שילוב מיומנויות תעסוקתיות בקורסים אקדמיים, לצד נכונות גבוהה לפעול. כדי לעבור מהצהרות ליישום, נדרשים הכרה ותמיכה של הנהלות המוסדות להשכלה גבוהה, השקעה בהכשרות ותמיכה, והקמת מסגרת ארצית מתואמת שתאפשר פיתוח עקבי ובר קיימא של תחום חשוב ומשמעותי זה לחברה, לכלכלה ולביטחון ישראל.
