במהלך שנת 2025 נערך סבב נוסף של סקר “מדד יחסי ערבים–יהודים בישראל”, על רקע אירועים ביטחוניים וחברתיים רחבי היקף, בהם המלחמה בעזה, העימות עם איראן והמחאות הציבוריות סביב סוגיית החטופים. הסקר בחן עמדות, תפיסות וחוויות בקרב האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה היהודית בישראל, תוך השוואה לממצאי סקרים קודמים. המדגם כלל 720 אזרחים ערבים שנדגמו אקראית ונשאלו בראיונות פנים אל פנים, ו־1,507 אזרחים יהודים שמילאו שאלון מקוון במדגם ארצי מייצג. הנתונים נותחו באמצעות שיקלולים סטטיסטיים וניתוחים מתקדמים.
ממצאי הסקר מצביעים על תמונה מורכבת ולעיתים מדאיגה של היחסים בין שתי האוכלוסיות. ניכר המשך של פירוד, ניכור ואי־אמון הדדיים, לצד עמדות מקוטבות והחמרה בתפיסות שליליות כלפי הצד האחר. המשיבים הערבים הביעו נכונות מסוימת להשתלבות חברתית ואזרחית, רצון בקשרים אישיים עם יהודים והכרה בערכים מסוימים של החברה היהודית, אך במקביל דיווחו על תחושות קיפוח, אפליה וניכור מהמדינה. המשיבים היהודים נטו לעמדות הפרדה ברורות יותר, הסתייגות משילוב קולקטיבי של ערבים וחשדנות בנוגע לנאמנותם למדינה, לצד תחושת קרבה חזקה לישראל ולמוסדותיה.
בשני הצדדים נרשמה רמה נמוכה של אמון הדדי ואמון במוסדות, פסימיות ביחס לעתיד היחסים וחשש מהסלמה פנימית. עם זאת, זוהו גם גורמים המעודדים דו־קיום, ובראשם מגע אישי חיובי, קשרים חברתיים והשכלה. ממצאי הדוח מדגישים את הצורך בצעדי מדיניות, חקיקה, חינוך ומפגש בין־קבוצתי שיטתי, במטרה לצמצם ניכור, לחזק שוויון אזרחי ולשפר את יחסי הרוב והמיעוט בישראל.
