בשנים האחרונות חוותה מדינת ישראל משברים אשר העמידו באור הזרקורים פערים בתחום החוסן האישי-חברתי והלאומי ופגעו במרקם החיים בכלל ובמערכת החינוך בפרט. כך, בין השאר, עשרים שנות טרור בעוטף עזה, מגפת הקורונה שפשטה בעולם, ולאחרונה – מלחמת ‘חרבות ברזל’ שפרצה במפתיע באוקטובר 2023 וגבתה חיים של אלפי תושבים, השאירו צלקת חברתית-לאומית עמוקה בקרב אזרחי מדינת ישראל, ביניהם כל באי מערכת החינוך – צוותי החינוך והתלמידים.ות. בפרט, מלחמת ‘חרבות ברזל’ הביאה תקופה של אי וודאות במגוון תחומי החיים של אזרחי ואזרחיות ישראל: בביטחון, בכלכלה, בחברה ופוליטיקה (בלנק, 2023). לצד אתגרים אלה, מערכת החינוך בישראל התקשתה לתפקד באופן רציף ולתת מענה מיידי לצרכים שעלו בשטח; וכך, הצוותים החינוכיים והתלמידים.ות מצאו עצמם בחזית שערערה את שגרת יומם, העיבה על תפקודם ופגמה ביכולת התפקודית והלימודית שלהם.ן (חזן, בוכניק ואבן זהב, 2024).
מטרת המחקר היא לבחון את הפעולות שנעשו על ידי מתנדבים וצוותים חינוכיים – יחידים וקבוצות – באופן וולנטרי ובלתי פורמלי – על מנת לסייע, לטפל, וללמד את התלמידים.ות המפונים.ות לאחר פרוץ המלחמה על מנת לשמור את הרציפות החינוכית בעת המשבר המתמשך. המחקר יתמקד במתנדבים שפעלו במלונות, מרכזי הפינוי ובתי ספר שפעלו בקהילה ברחבי ישראל.
שאלות המחקר
- כיצד יזמות וחלוציות של אנשי חינוך באו לידי ביטוי בסביבות חינוך חלופיות בזמן מלחמת חרבות ברזל?
- באלו פעולות/דרכים/אסטרטגיות נקטו אנשי החינוך במהלך תקופת החירום על מנת להבטיח רציפות חינוכית, חינוך והשכלה לתלמידי.ות ישראל השוהים במלונות / מרכזי פינוי / בבתי הספר שפעלו בקהילה ברחבי הארץ?
- אלו גורמים איפשרו ועם אלו אתגרים התמודדו המתנדבים?
מהלך המחקר ושלביו
- שלב א: ראיונות עומק עם כעשרים אנשי חינוך לאבחון תימות עיקריות הקשורות לתפקוד הצוותים החינוכים במלונות המפונים.
- שלב ב: תיקוף הממצאים באמצעות שאלון שיופץ לאוכלוסיה רחבה יותר של צוותי חינוך שהיו מעורבים בפעילות חינוכית עם תלמידים מפונים.
- שלב ג: פיתוח גרסה ראשונית של מודל המתאר את פעילות הצוותים החינוכיים במלונות המפונים.
- שלב ד: ראיונות עומק נוספים לתיקוף המודל.
- שלב ה: תיקוף המודל באמצעות שאלון שיופץ לאוכלוסיה רחבה יותר של צוותי חינוך שהיו מעורבים בפעילות חינוכית עם תלמידים מפונים.
- שלב ה: עידון המודל וגיבושו על סמך ניתוח כל הנתונים.
כלי המחקר
המחקר יתבסס על שני כלי מחקר עיקריים: ראיונות עומק ושאלונים. כלי המחקר מופיעים בנספח.
תחילה יתקיימו ראיונות עומק חצי מובנים עם הצוותים החינוכיים שפעלו בעת מלחמת חרבות ברזל במרחבי החינוך של התלמידים.ות המפונים.ות. המרואיינים וזהותם ייצגו את המגוון האנושי הקיים במערכת החינוך בישראל.
הראיונות יפותחו בהתבסס על סקירת הספרות המקצועית, ובהסתמך על ניסיון החוקרות בתחום מחקרי החוסן (ד”ר עינת שושן רפאלי) ועל הכרותן האישית עם מערכת החינוך בישראל (שתי החוקרות), לפני ובזמן מלחמת חרבות ברזל.