נתונים ואינדיקאטורים לתחומי הנדסת חלל, ענפי טכנולוגיות המידע (ICT) וביוטכנולוגיה בישראל
הדו”ח הנוכחי מרכז נתונים ואינדיקאטורים המציגים מגמות בהתפתחות ובהשפעה שיש לשלושה תחומי ידע: הנדסת חלל, ענפי טכנולוגיות המידע (ICT) וביוטכנולוגיה. בתחום הנדסת החלל בישראל נסקרו הישגי תוכניות החלל, הגופים המרכזיים העוסקים בחלל, הכשרת בוגרים ובעלי תארים מתקדמים בתחום, נתונים ביבליומטריים, והיבטים צבאיים, כלכליים וחברתיים של תוכנית החלל. בתחומי ה-ICT והביוטכנולוגיה נסקרה התפתחות התחומים בשנים האחרונות, […]
האם מהגרים בעלי כישורים גבוהים מגדילים את הפריון? ממצאים מתוך מפעלים תעשייתיים בישראל, 1990-1999 (STE-WP-36)
במהלך המחצית השנייה של שנות ה-90, המשק הישראלי נהנה מעלייה משמעותית בפריון העבודה ובפריון הכולל. סקטור התעשייה הוא זה שהוביל את העלייה בפריון. עלייה זו בפריון הייתה מקבילה לקליטתם המלאה בתוך כוח העבודה של עולי ברה”מ לשעבר, בעלי הכישורים הגבוהים. עולי ברה”מ הועסקו באופן לא פרופורציונאלי בסקטור התעשייה, ולאחר תקופת הסתגלות התחלתית, עברו באופן הדרגתי […]
הבדלים באיכות ההשכלה בין אוניברסיטאות למכללות: בחינה באמצעות התמורה בשוק העבודה
פניה של מערכת ההשכלה הגבוהה השתנו בעשור האחרון עם ההתרחבות המואצת של המכללות, שהגבירה את הנגישות ללימודים גבוהים. המחקר בחן את התשואה להשכלה, במונחי שכר, של בוגרי תואר ראשון במכללות אקדמיות בהשוואה לאוניברסיטאות, ובין האחרונות לבין עצמן, תוך פיקוח על המאפיינים החברתיים-כלכליים של הבוגרים וכישוריהם השכליים. שימוש בשיטת Propensity Score Matching מגלה כי במקצועות לימוד […]
אסטרטגיה לפיתוח התעסוקה בקרב הערבים בישראל: חזון הרחבתו של המעמד הבינוני הערבי
עבודה זו מציגה אסטרטגיה לפיתוח התעסוקה בקרב הערבים בישראל. אסטרטגיה זו באה לתת מענה לבעיות התעסוקה של הערבים בישראל וזאת בהתבסס על המאפיינים הייחודיים של החברה הערבית ועל הפוטנציאל של ההון האנושי שלה. העבודה מורכבת מחמישה פרקים: הפרק הראשון מנתח את בעיית התעסוקה של הערבים בישראל ומתבסס הן על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאורך שנים, […]
מהגרים במגזר ההיי-טק : השוואה לילידים והשפעת ההכשרה. (STE-WP-22-2004)
מאמר זה מספק ניתוח תיאורי של השתלבותם של מהגרים ממדינות חבר העמים (CIS) בשוק העבודה הישראלי, ובפרט, במגזר ההיי-טק. הניתוח מבוסס על סקר כוח העבודה הארצי ועל נתוני פאנל ייחודיים העוקבים אחר מהנדסים רוסים במשך עד שתים עשרה שנים בישראל. לפי נתוני הפאנל, ישנה מתאם חיובי משמעותי בין השתתפות מהגרים בתוכניות הכשרה שמספקת הממשלה לבין […]
Total Factor Productivity as a Performance Benchmark for Firms: Theory and Evidence, SNI R&D Policy Papers Series
אנו מציעים להשתמש בגישה המקרו-כלכלית של סולאו ובמושג של סה”כ גורמי פריון העבודה (TFP) ככלי מיקרו-כלכלי לניתוח חברות פרטיות. חישובי TFP מאפשרים למנהלים ומשקיעים לחלק את הגידול בפריון העבודה של הפועלים בין שני גורמים יסודיים השונים לחלוטין: העמקת הון (הון גבוה יותר לכל עובד), ושינוי טכנולוגי חיצוני. הערכת הביצועים של ה- FTP יכולה להיות מחושבת […]
השפעת הגלישה של המחקר והפיתוח על גדילה ויצרניות בתעשייה הישראלית, 1994- 1990 (STE-WP-14-2002)
מחקר זה מציג את ההשפעות החיצוניות החיוביות (Spillovers) של ההשקעות במחקר ופיתוח בענפי התעשייה בארץ ובחו”ל, ומכמת את גלישת הטכנולוגיה המקומית והמיובאת, דרך מוצרי הביניים ומוצרי ההשקעה, למפעלים שלא עמלו בה. הניתוח מקיף את קשרי הגומלין של משתני הידע והמו”פ – העצמי וזה שגלש ממקומות אחרים – בינם לבין עצמם ועם הפריון, השכר והיצוא בענף. […]
הצבא כמרחב ציבורי – תפקיד צה”ל על מערכת החידושים בתחום התוכנה, מדע, טכנולוגיה והתכנית הכלכלית (STE), סדרת מאמרים מרוכזים ושימושיים (STE-WP-13)
המאמר מתמקד בתפקיד שמילאה הצבא הישראלי (צה”ל) ביצירת ושמירה על תעשיית התוכנה הישראלית החדשנית ביותר. צה”ל לרוב זוכה לקרדיט גדול ביצירה ובהצלחה המתמשכת של תעשיית ההייטק הישראלית. המאמר מנתח את הפעילויות וההיסטוריה של יחידת המחשוב המרכזית של צה”ל, במיוחד בית הספר למקצועות המחשב, יחידת ההדרכה המרכזית לתכנות, הנדסת תוכנה ומשתמשי מחשבים בצה”ל. אני טוען שבעוד […]
תרומת בוגרי הטכניון לכלכלת ישראל
דו”ח זה מציג את תרומתם של המובילים, מבין בוגרי הטכניון, לכלכלת ישראל. המובילים הינם מקבלי ההחלטות בעלי השפעה על ארגוניהם ביניהם יו”ר מועצות מנהלים, נשיאים, מנכ”לים, סמנכ”לים ועוד. אוכלוסיית המובילים נלקחה מתוך רשימה מיוחדת שהוכנה על ידי לשכת הקשר לבוגרי הטכניון הכוללת כ- 600 בוגרים. 2% מסך הבוגרים המובילים הינם יו”ר מועצות מנהלים, 8% נשיאים, […]
מגמות ביקוש לכוח אדם מקצועי בחברות המאוגדות באירגון בתי תוכנה בישראל
לאחרונה אנו עדים לפער בין הביקוש להיצע של אנשי מקצוע, דבר העלול לפגוע בהמשך ההתפתחות של התעשייה. ההכשרה המקצועית שנעשתה עד כה לעולים חדשים, אמנם הזרימה כמות לא מבוטלת של אנשי מקצוע לתוך התעשייה, אך אין בה כדי לתת מענה לביקושים ההולכים וגדלים מחד, ולהכשרות ספציפיות על פי דרישות המועסקים מאידך. לאור האמור לעיל ועל […]