השינוי התפיסתי כלפי בנייה בתת־קרקע הוא מחויב המציאות נוכח המגמות שישראל מתמודדת איתן.
בדו"ח "עתיד צפוף – ישראל 2050" כתבה פרופ' רחל אלתרמן, עמיתת מחקר בכירה במוסד שמואל נאמן: "ישראל נמצאת באיחור ניכר בהיערכות לשימוש בתת־קרקע, הן בתכנון התשתיות ככלל והן בהורדת התשתיות אל מתחת לקרקע. עקב גידול האוכלוסייה המואץ, יהיה צורך להעביר פעילויות עירוניות ציבוריות רבות לתת־קרקע בהיקף שישנה את הערים ללא היכר. חלק מתהליך זה אינו רע כלל, וצריך היה כבר מזמן לשמור על יותר שטחים פתוחים בדרך זו".