ביטחון מזון מהווה חובת ביטחון לאומי השקולה להגנה צבאית, שכן מחסור במשאבי מזון מניע טלטלות גיאופוליטיות. המצב בישראל מדאיג מבחינה אסטרטגית משום שהמדינה מייצרת רק כרבע מהקלוריות שהיא צורכת, מתנהלת ללא תכנית ארוכת טווח ומתמודדת עם שחיקת קרקעות חקלאיות לטובת נדל"ן ומחירי מים גבוהים המכבידים על הייצור המקומי. יוזמת "ביטחון מזון 2050" של פרופ' אייל שמעוני חותרת ליעד של 50% ייצור מקומי עבור אוכלוסיה שצפויה לגדול פי 1.5, תוך התמודדות עם משבר האקלים ואירועי קיצון הפוגעים ביבולים. כדי להבטיח חוסן תזונתי, על המדינה לעבור מניהול משברים מאולתר ב"שיטת המסטיק" לתכנון מערכתי הכולל חיזוק של החקלאות המקומית, חינוך לתזונה ים-תיכונית, צמצום התלות בייבוא, אימוץ טכנולוגיות מתקדמות ותמרוץ של ייצור מזון בריא ונגיש.
קריאת מחקרי המדיניות של פרופ' אייל שמעוני וצוות המחקר של מוסד שמואל נאמן