הדו"ח הנוכחי מסכם עבודת המשך למחקר שביצע מוסד שמואל נאמן בשנת 2010 למיפוי תשתיות מחקר גדולות בישראל. מטרת העבודות היתה לבנות את בסיס הידע שיאפשר ליצור מפת דרכים לפיתוח תשתיות המחקר הלאומיות בישראל ולגבש מדיניות, שתגדיר תקציבים ועדיפויות במסגרת מדיניות לאומית לתשתיות מחקר גדולות בישראל. מוסד נאמן החל לבצע את מחקר ההמשך במאי 2012. מטרת המחקר היתה להשלים את תמונת המיפוי של תשתיות המחקר בישראל, בחלקים בהם נמצא צורך להמשיך ולהתעמק, ולעדכן את המיפוי של תשתיות המחקר בישראל. ממצאי המחקר סוכמו לדו"ח, העוסק במיפוי תשתיות המחקר הגדולות הקיימות בישראל, הכולל שלושה פרקים: הפרק הראשון עוסק בעדכון מיפוי תשתיות המחקר הקיימות בישראל וכולל את המתודולוגיה למיפוי ואת סיכום הנתונים העיקריים אודות 119 תשתיות המחקר שמופו: 87 תשתיות שנכללו בדו"ח הקודם ו -32 תשתיות שנכללות בדו"ח לראשונה. נמצא ש- 58% מהתשתיות שמופו נמצאות באוניברסיטאות ובמוסדות להשכלה גבוהה, 30% במוסדות ממשלתיים ציבוריים ו-12% בתעשייה. הפרק כולל בנוסף, סקירה של תשתיות מחקר בינלאומיות שהמדינה ממנת את השימוש בהן לחוקרים מישראל מתקציבים ציבוריים/ממשלתיים. מופו 10 תשתיות מחקר כאלה. בפרק השני של הדו"ח בחנו את מכלול תשתיות המחקר הקיימות ברמה הארצית בשלושה נושאים מרכזיים: תשתיות בננוטכנולוגיה וננומדעים, תשתיות בחקר המוח ותשתיות גנומיקה ופרוטאומיקה. הסתכלות זו מאפשרת לבחון היכן נמצאת מדינת ישראל בכל אחד משלושת הנושאים האלה מבחינת תשתיות המחקר העומדות לרשות החוקרים בתחום. בפרק השלישי של הדו"ח נערכה סקירה של התהליך שעברו מספר מדינות נבחרות בבניית מפת דרכים של תשתיות מחקר לאומיות. המדינות שנסקרו הן: פינלנד, אוסטרליה, הולנד והפורום האירופי לתשתיות מחקר –ESFRI. הדו"ח יכול לשמש ללימוד תהליך בניית מפת הדרכים שעברו מדינות אחרות ולאפשר בחירה של המתווה שמתאים לבניית מפת דרכים לתשתיות מחקר בישראל. הדו"ח המסכם של חלק זה נקרא "משלב מיפוי תשתיות מחקר ועד מפת דרכים- סקירה על נסיונן של מדינות נבחרות" וניתן למצוא אותו כדו"ח נפרד באתר מוסד נאמן.