מבט, אמת, כוח: המשבר החזותי של מדע האנטומיה

האנטומיה התגבשה כמדע באיטליה במאה השש עשרה, עם המהפכה שחולל מי שנחשב לאבי התחום, אנדריאס וזאליוס. שיטתה הקלאסית – נתיחת גוף האדם – הפכה מאז לסמל אוניברסלי של לימודי הרפואה.

בספרו ״הולדת הקליניקה״ (1963) טען הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו, כי הרפואה המודרנית נוצרה בסוף המאה השמונה עשרה עם היוולדה־מחדש של האנטומיה, דרך עיניו של מדע הפתולוגיה. תוצר ההיתוך של שני המדעים היה השיטה האנטומו־פתולוגית; לפי פוקו, שיטה זאת מציינת שינוי אפיסטמי בַמבנה האינטלקטואלי של הידע.

במוקד דבריו עומד מושג מפתח – המבט הקליני (medical gaze) – אשר בא לתאר את אופן ההתבוננות השיטתית של הרפואה המודרנית על גוף האדם כמתודולוגיה יסודית שלה. מושג זה גם מבשר את הדה־הומניזציה של המפגש בין רופא למטופל, אשר כבר לא נתפס כאינדיווידואל, אלא כבעיה קלינית שיש לפתור.

בהרצאתי אטען כי המהפכה של וזאליוס זרעה את הזרעים לא רק להולדתה של הקליניקה ושל השיטה האנטומו־פתולוגית, אלא גם למשבר החזותי בפניו עומד מדע האנטומיה בימנו אנו. אתייחס למקומו של חוש הראייה, וגם למצבה של האנטומיה בעולם כיום, עת נפתחת במדינת ישראל הפקולטה התשיעית לרפואה; כן אתייחס לדרכים אפשריות לפתרונו של המשבר, ולתפקידה של הפקולטה לרפואה, במובן הרחב.

אסף מרום (MD, PhD) הוא חבר סגל בפקולטה לרפואה של הטכניון, אליה הצטרף לאחר פוסט־דוקטורט במכון האנתרופולוגי של אוניברסיטת ציריך. אסף הוא אנתרופולוג, אשר תחומי המחקר וההוראה שלו הם אנטומיה ואבולוציה של האדם. בפקולטה לרפואה של הטכניון הוא משמש ראש תחום אנטומיה, והמנהל האקדמי של מרכז ההדרכה והמחקר לאנטומיה ע״ש משפחת פרקש.

מספר המקומות מוגבל, יש להירשם מראש במייל: dorin@sni.technion.ac.il