כ-99%, מהסחר הישראלי, מובל דרך הים. למרות הסכמי השלום עם ירדן ומצרים, בעתות מלחמה לא ניתן להסתמך הגובלות עם מדינות אלו כנתיב סחר יבשתי, לפיכך על ישראל לשמור ולפתח את הנתיב הימי שלה בעת שלום ולבטח בעתות מלחמה. מכן שמחקר זה התמקד בניתוח צרכי המשק הישראלי, תוך התייחסות להתפתחויות הצפויות של הספנות הישראלית והתפתחות התשתיות של נמלי ישראל.
מהמחקר כולה כי בשנים האחרונות קיימת ירידה דרמתית במספר קציני הים. בשנת 2010 היו 311 קציני ים, ואילו בשנת 2015 מספר הימאים ירד ל-200 כאשר בסוף שנת 2016 התכווץ מספר הקצינים הישראלים הרשומים ל-129 קצינים רשומים בלבד. אם לא די בכך אזי, בשנת 2010 היו 50 רבי חובלים, בשנת 2015 היו 33 רבי חובלים ובשנת 2016 היו רק 7 רבי חובלים.
אוכלוסיית היעד הפוטנציאלי לגיוס לצי הסוחר היא בוגרי בתי ספר ימיים וחיל הים, חברים בחוגי השייט ועולים מחבר העמים, מתוך צפייה לנסיעות מושכות בעולם, הרפתקאות ורמת הכנסה גבוהה אך המציאות הינה שונה. מהלך הקורס ארוך, הפער גדול בין הציפיות להפלגות והמציאות בים, ההיעדרות הארוכה מהבית והבידוד, התקדמות איטית בסולם הדרגות והשכר שאינו עונה על הצפיות הם חלק מהסיבות העיקריות לעזיבת קציני הים. בגדול, לקציני צי הסוחר ובמיוחד הבכירים שבהם מוצעת עבודה במקצועות חוף נדרשים ע"י גופים ממשלתיים וחברות ויותר משתלם להם להמיר את ההפלגות בעבודות מקצוע ימיות. הדוח מעניק המלצות וניתן לצפות בהן באתר מוסד שמואל נאמן.
