גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות

אסטרטגיית פיתוח תשתיות לאומיות בישראל לשנת 2028

במהלך השנתיים האחרונות  מוסד שמואל נאמן היה מעורב עמוקות בפיתוחה של תכנית אסטרטגיה לאומית מקיפה המכונה: "ישראל 2028: חזון ואסטרטגיה, כלכלה וחברה בעולם גלובלי".
התכנית האסטרטגית הוכנה ביוזמת ובתמיכת הנציבות ארה"ב-ישראל למדע וטכנולוגיה בהשתתפות מוסד שמואל נאמן בטכניון, ובהנהגת ועדת היגוי ציבורית שכללה את: ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה, אלוף (מיל) פרופ' יצחק בן-ישראל; מר יורם יהב מנכ"ל מט"ן – המכון הטכניוני לניהול, פרופ' יהושע יורטנר, מאוניברסיטת תל אביב ובעבר נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית, מר רפי מאור, מנכ"ל אי.סי.איי טלקום, מר דוד מירון-וופנר, מנכ"ל הנציבות האמריקאית-ישראלית למדע וטכנולוגיה; מר סמי פרידריך, מנכ"ל שלדור; ופרופ' זאב תדמור, יו"ר מוסד ש. נאמן ונשיא לשעבר של הטכניון.  מר אלי הורביץ, יו"ר טבע, כיהן כיו"ר הועדה, שנוהלה ע"י מר דוד ברודט, יו"ר חבר הנאמנים של אוניברסיטת בן גוריון ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר, ורוכזה ע"י מיכל איתן, לשעבר סגנית נשיא של חברת צ'ק פוינט.

הכנת התכנית נמשכה למעלה משנתיים וכללה כ-60 מומחים מתחומי העסקים, הממשל והאקדמיה שפעלו במסגרת של תשעה צוותי עבודה. התכנית האסטרטגית הלאומית הזו משלבת בין גורמים כלכליים וחברתיים שנועדו לענות על הצהרת החזון הבאה:

מדינת ישראל תהיה אחת מ-10-15 המדינות המפותחות בעולם, במונחים של ההכנסה לנפש. תתקיים בה כלכלה חופשית, מאוזנת והוגנת, הנשענת על יכולתה התרבותית, מדעית-טכנולוגית, עושר ההון האנושי, חדשנות ויזמות. המדינה תשיג כל זאת בשיתוף כל מגזריה. היא תשאף לעשות לטובת כל אזרחיה, למען איכות חייהם ולמען עתיד הדור הצעיר שלה. המדינה תשיג את כל אלה באמצעות שיתוף פעולה בין כל מגזריה, תוך שמירה על ערכיה וחיזוק דימויה של המדינה בעיני תושביה ובעיני שותפיה בעולם היהודי.

התכנית האסטרטגית הזאת  מהווה ציון דרך, משום שבפעם הראשונה גובשו חזון ואסטרטגיה כלכלית חברתית כוללנית לטווח הרחוק המאגדת בתוכה את מכלול המרכיבים החיוניים להבטחת הצלחה עתידית וקיום מתמשך. ישראל, על פי מסקנות התכנית, לא תוכל לשרוד לאורך ימים עם "הכלכלה הדואלית" הנוכחית, כאשר מחד יש מגזר של טכנולוגיית עילית, קטן יחסית וברמת יעילות עולמית גבוהה (הקטר של הכלכלה), ומאידך מתקיים בה מגזר רחב הרבה יותר המושתת על טכנולוגיה חסרת תחכום ובלתי יעילה וענפי שירותים ציבוריים בלתי יעילים. כלכלה כזו, כמו גם החברה שבמסגרתה היא מתקיימת, היא בלתי יציבה בבסיסה ואינה מסוגלת לספק את הכנסה לנפש שישראל זקוקה לה לשם כינון כלכלה יציבה ובת קיימא. כמו כן,  היא איננה יכולה לספק  רמת חיים של מדינה מפותחת או להבטיח את צרכי הביטחון המשמעותיים שלה.

יתרה מזו, זה בלתי נמנע שמבנה של כלכלה דואלית יוביל לחברה מפוצלת המורכבת ממיעוט החי היטב (במרכז הארץ), ומרוב גדול ומתוסכל של בעלי הכנסה נמוכה (הגר בפריפריה) שמתקיים מחוץ לגבולות ההצלחה והרווחה. פער סוציו-אקונומי כזה יוביל לחברה לא מלוכדת ובלתי יציבה הטומנת בחובה פצצת זמן מתקתקת.

אחד הממצאים החשובים בדו"ח זה הוא שכדי להשיג תמ"ג לנפש המשתווה לזו של מדינה מפותחת – יש לבטל את הכלכלה הדואלית ע"י הגברה חדה של יעילות של המגזר המסורתי ושל השירותים – מה שיוביל בהכרח להקטנת הפער החברתי-כלכלי הענק בחברה שלנו, ובהמשך יביא ליתר לכידות ויציבות. ייתכן שמה שמוסריות, הגינות וחמלה לא הצליחו לחולל, אולי צורך כלכלי קר ופרגמאטי יעשה כן.

התכנית גם מציינת שבפרספקטיבה היסטורית, ההצלחה הנוכחית של מגזר טכנולוגיית העילית, עלולה להיות תופעה חולפת, וזאת אם לא תאומץ אסטרטגיה לאומית מתאימה אמיצה ומרחיקת ראות. כי יש לזכור שטכנולוגיות העלית של היום, הנשענות באופן כללי על האלקטרוניקה, המחשבים והתקשורת, הן תוצאה של 50 שנות השקעה בתשתית הביטחונית, בה לתחומים אלה יש חשיבות מכרעת. ברם, הגל הבא של טכנולוגיית העילית ינבע מתחומים אחרים, כגון: מדעי החיים, ביולוגיה מולקולארית, ננוטכנולוגיה, מדעי החומר, כימיה ופרמצבטיקה ועוד – ששורשיהם, נטועים, לא במערכת הביטחון, אלא במעבדות המחקר הבסיסי של האוניברסיטאות. מתוך המעבדות הללו יצמחו גם הטכנולוגיות החדישות וגם הבוגרים המיומנים היכולים לטפל בהן, לאמצן ולקדמן, בין שפותחו בישראל או בין שיובאו ממקומות אחרים בעולם. בנוסף, גם הדור הבא של טכנולוגיית תקשורת המידע יגיע באופן הולך וגדל מהמדע הבסיסי, כמו שקורה למשל בתחום המחשוב הקוונטי. לפיכך, בהיעדר השקעות מאסיביות במחקר המדעי, ובהיעדר במדיניות לאומית הולמת של קידום מערכת ההשכלה הגבוהה כולה, המבטיחה לצד הצטיינות מדעית גם נגישות אוניברסאלית ללימודים על תיכוניים, אין זה ברור כיצד מוסדות אלו יוכלו לספק את הידע המדעי לטכנולוגיות העתידיות ואת משאבי האנוש הדרושים לחיסולה של הכלכלה הדואלית.

התכנית  עוסקת  גם במענה הבלתי הולם הניתן בתחום של מדיניות התעסוקה והשירותים הציבוריים הנוכחית, וחוסר יכולתם לאמץ ולקדם שינויים רדיקאליים הדרושים למימוש אסטרטגיה לאומית חדשה.
ולבסוף, היא גם נותנת דעתה למחסור האדיר של תשתיות פיסיות הנחוצות לשאת כלכלה מודרנית נמרצת, ולחיוניות המודעות לבעיות הסביבה ולהשקעות המסיביות הנחוצות לשמרה.

התכנית כולה מוצבת בפרספקטיבה של העולם הגלובלי על שוקיה התחרותיים בהם תמיד מתמודדים עם הטובים ביותר. בהם החלשים לא קיימים, הבינוניים נשחקים ורק המצטיינים שורדים. ועל כן הצטיינות בכל השטחים היא צורך לאומי למדינת ישראל. 

להלן הנושאים שמוסד נאמן הוביל בתכנית האסטרטגית:

  •  מינוף מו"פ
  • השכלה גבוהה
  • אסטרטגיית פיתוח תשתיות לאומיות
  • איכות סביבה