האריסות הקרקעית של הקיבוצים והמושבים: אסונם של יישובי העוטף כקריאה לבחינה מחדשת של הקונספציה הארכאית של בעלות קרקע לאומית ביישובים השיתופיים
אירועי השבת השחורה הזכירו לציבור הרחב מיקצת מתרומתם הרבה של היישובים השיתופיים לאורך ההיסטוריה והגיאוגרפיה של המדינה. האסון הבליט את אחד מנכסי הקהילתיות - החוסן החברתי של קהילות אלה. כחוקרת בין לאומית, אעיד שקהילות אלה הן ייחודיות בעולם ומושא לקינאה. אולם עד לשבת זו, ומזה שניים-שלושה עשורים, דמותם של היישובים השיתופיים - ובעיקר הקיבוצים - הוכתמה בכינויים כגון "פריבילגים", "אדוני הארץ", ואף גרוע מזה1. כלפי היישובים השיתופיים, הומצאה הפיסה של " צדק חלוקתי" – שפירושה הפוך ממה שאדם מן החוץ היה מניח: במקום שהציבור הרחב יהיה חב לתרומתם החריגה בכול אמת מידה של פחות מ 2% מאוכלוסייה ישראל, הרי שהתפיסה המעוותת הפכה את הקערה: לפיה, דווקא הקיבוצים (והמושבים) הם לכאורה אלה שחבים חוב לציבור. והם שילמו, ומשלמים.
מחקר והערכה מעצבת לתוכנית בריאות בחברה הערבית
משרד הבריאות בשותפות עם הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים מבקשים לקדם תוכנית ממשלתית ממוקדת בבריאות האוכלוסייה הערבית בישראל שמטרתה להציע "טיפול שורש" במצב הבריאות והפערים בבריאות ובשירותי בריאות.
דיור בר השגה: פיתוח ידע, רישות, וקידום מדיניות
מחירי הדיור האמירו מעבר להישג ידם של ישראלים רבים, במיוחד באזורי הביקוש. דיור הוא מוצר בסיסי, ומקום המגורים מכתיב רבות אודות חיינו – מקום הלימוד והמשחק של הילדים, הסכונים הסביבתיים אליהם אנו חשופים, ואף אפשרויות התעסוקה והתחבורה שלנו. האמרת מחירי הדיור מטיבה עם בעלי דירות, אך עשויה במקביל לדחוק אחרים לאזורים של 'עוני מרוכז', המאופיינים ברמת שירותים נמוכה, ואפשרות מוגבלת למוביליות חברתית.
הפרטות במערכת ההשכלה הגבוהה
מאז שנת 1990 התאפיינה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בגידול מהיר ובשינוי מבני. אחת השאלות המרכזיות של המדיניות שהתעוררה בעקבות התפתחויות אלו היא: " מה צריך להיות תפקידם היחסי של מוסדות ציבוריים ופרטיים בתוך המערכת הלאומית של ההשכלה הגבוהה?"
ישראל 2028 : חזון ואסטרטגיה למדינת ישראל
במסגרת המשך המאמץ ליישום הלכה למעשה של תכנית "ישראל 2028 - חזון ואסטרטגיה כלכלית חברתית בעולם גלובלי" יזם מוסד שמואל נאמן מספר פרויקטים המיועדים להכין יחד עם גורמי הממשלה תכנית יישום רב-שנתית.
פרויקט מיפוי תשתיות מחקר לאומיות
מטרת המחקר למפות את תשתיות המחקר הלאומיות הקיימות ולהגדיר צרכים של חוקרים ישראלים בשדרוג והקמה של תשתיות מחקר חדשות. המחקר נערך במהלך שנת 2010 והתמקד בציוד ובמתקנים המצויים בתשתית המחקר.
הדיפלומטיה הציבורית (ההסברה) של מדינת ישראל
התכנית נשענת על הנחת יסוד שלמרות העיסוק המתמיד של גורמים ממשלתיים ואחרים בנושא, יש צורך לבדוק ולעדכן מעת לעת תכנים, שיטות, הגדרת קהלים וסוכנים ברמות האסטרטגית והרעיונית ולצדן גם ברמת הפעילות הלכה למעשה. על הבדיקות והעדכונים האלה להשתלב במדיניות מקיפה שתענה על הצרכים של מדינת ישראל ותושביה ברוח התקופה.
_20170427153244.537.jpg?w=250&quality=60)
שיקום ים המלח: בחינת חלופות אפשריות לפתרון סוגיית שינויי המפלס
ים המלח, הים הנמוך ביותר בעולם והאגם המלוח ביותר בעולם, נתון כיום במצב של פגיעה סביבתית חמורה. שאיבות המים מהירדן, הכינרת והירמוך לישראל, ירדן וסוריה, וכן שאיבת מי ים המלח למפעלי התעשיות של ים המלח בישראל ובירדן, מצמצמות בהתמדה את אספקת המים לימה. למעשה, "נגמרו" הזרימות הטבעיות לימה. ברירת המחדל, דהיינו לא לעשות דבר ולהמשיך במסלול "עסקים כרגיל", הינה החלופה היקרה ביותר- מבחינה כלכלית וסביבתית. הנזקים הסביבתיים, נזקים לתיירות ולכבישים מוערכים ב-90 מיליון דולר לשנה.
פיתוח בר קיימא בנגב
פעילות מקומית ובינלאומית בנושא מניעת המידבור, כולל ייצוג ב- UNCCD (האמנה למניעת המידבור של האו"ם( בעולם; קידום פרויקט "ארץ צין" כמודל בין-לאומי של פיתוח בר-קיימא באזורים שחונים; הרחבה, והעמקה של מיזם האחריות הסביבתית של התעשייה הכימית (Responsible Care), במטרה לקדם פיתוח בר-קיימא ודיאלוג אמיתי בין התעשייה לקהילה ופיתוח והערכה של מודלים לערים, שכונות וקהילות בנות קיימא.
דיאלוג, גישור, ויצירת הסכמות: תעשייה-קהילה-רשויות
פרויקט זה נועד לקדם דיאלוג אמיתי בין התעשייה, היזמים, הציבור, הקהילות והרשויות ברמה המקומית והארצית בנושאי איכות הסביבה, מתוך הבנה כי שת"פ בין הגורמים השונים מהווה זרז לפיתוח כלכלי בר קיימא, תוך כדי שיפור סביבתי מתמיד. הפרויקט משלב חדשנות מדעית עם תרומה לחברה, לכלכלה ולסביבה, וצפוי להוות דגם לפיתוחים ויישומים נוספים בארץ ובמדינות אחרות.
הון אנושי מדעי וטכנולוגי בישראל
המחקר הוזמן על ידי ועדת כח האדם של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (מולמו"פ) והתבצע במימון משותף של המולמו"פ ומוסד שמואל נאמן. מטרת המחקר היא הצגת נתונים לגבי מצב כח האדם המדעי והטכנולוגי במדינת ישראל. נתונים אלה ישמשו בסיס לגיבוש ולעיצוב מדיניות מושכלת להכשרת כח אדם מדעי וטכנולוגי לתעשייה ולאקדמיה.
תנאים לשגשוגה של מדינת ישראל
בסוף שנת 2004 הקים מוסד שמואל נאמן פרויקט לחשיבה ומחקר על בעיות היסוד העומדות בפני מדינת ישראל והעם היהודי. המוסד כינס לשם כך קבוצת חוקרים והוגים, מן השורה הראשונה בחברה הישראלית, המייצגים תחומי עניין שונים – פילוסופי, חברתי, משפטי, מדיני וטכנולוגי. כל אחד מהמשתתפים קיבל על עצמו משימה, לכתוב חיבור עצמאי בו מנותחת המציאות הנוכחית מתוך כוונה להציג המלצות לעתיד, תוך התרכזות בסיכויים ובסכנות העומדות בפני העם היהודי ומדינת ישראל. העבודות נכתבו בעיקרן באופן אינדיווידואלי והן משקפות את עמדותיו האישיות של כל מחבר. יחד עם זאת, נעשה מאמץ להקיף מגוון רחב של נושאים ולתאם בין המחברים לגבי תחומי היצירה.
התעשייה הכימית של ישראל
הפרויקט מנתח את ענפי הכימיה והפרמצבטיקה שמיוצרים ומפותחים בישראל, בהווה ובעתיד, מציג אלטרנטיבות, וענפים חדשים בתחום, מעלה השוואות עם שווקים גלובליים ומציע כלי מדיניות למקבלי ההחלטות בממשלה ליישום. שותפים בו, מלבד מוסד שמואל נאמן, הממשלה – משרד האוצר, והתאחדות התעשיינים.
_20190307160217.532.jpg?w=250&quality=60)
מחקרים: סדרי עדיפות לאומית בנושאי איכות סביבה
אחד מתפקידיו של מוסד שמואל נאמן הוא לגשר בין האקדמיה, התעשייה ומקבלי ההחלטות וזאת באמצעות הנגשת מידע ישים, עדכני וידע מבוסס מחקר, לרשות מוסדות המדינה. מסמכי סדרי העדיפות הלאומית שגובשו במוסד שמואל נאמן עוסקים במגוון נושאים שחשוב להעלותם לסדר היום הציבורי.
מ"ישראל 2020" ל"ישראל 2050"
תכנית "ישראל 2020", היא פרויקט התכנון הכולל והגדול ביותר שבוצע בישראל, בהשתתפות למעלה מ-250 מבכירי הקהילה המקצועית והאקדמית, ובשיתוף 13 משרדי ממשלה ורשויות ממלכתיות. הפרויקט בוצע במשך כשבע שנים, וההשקעה הכוללת בו הייתה של למעלה ממאה שנות עבודת אדם.
_20190307160950.111.jpg?w=250&quality=60)
סקר קשרי החוץ של ישראל במדע ומחקר ופיתוח ברמה הלאומית והמוסדית
בשנת 2014 השלים מוסד נאמן את השלב הראשון בסקר קשרי החוץ של ישראל במו"פ, ברמה הלאומית והמוסדית. במסגרת שלב זה בוצע סקר ונבנה מאגר מידע ממוחשב בו רוכז מידע רב על קשרי החוץ המדעיים הלאומיים והמוסדיים של מדינת ישראל. בשנת 2016 בוצע השלב השני של הפרויקט, שכלל השלמות והרחבות לפעילות שבוצעה במסגרת השלב הראשון. השלב השלישי מתבצע בשנת 2017 ובמסגרתו יבוצע עדכון כל נתוני מאגר המידע.
מחקרים: שינויי אקלים - היערכות (מרכז הידע הישראלי)
בהתאם להחלטת ממשלה הוטל על המשרד להגנת הסביבה להכין תוכנית לאומית להיערכות ישראל לשינויי האקלים. לשם כך, החליט המשרד להקים מרכז ידע ישראלי לנושא, שיפעל לחיזוק הידע המדעי הקיים בכל הקשור להיערכות לשינויי האקלים בישראל ואף יפעל לשיווק הידע הישראלי המצטבר במדינות יעד אחרות.
אסטרטגיית על למדינת ישראל
פורום אסטרטגיית-העל הוקם ביוזמתו של היועץ לשעבר לביטחון לאומי לראש הממשלה וראש המועצה לביטחון לאומי, פרופ' עוזי ארד.
ועדת המולמו"פ למדיניות חלל אזרחי
מינוי ד"ר גלעד פורטונה לחבר ועדת המולמופ לחלל אזרחי אפשרה במהלך 2012 למוסד שמואל נאמן להיות פעיל יותר ולתרום בצורה משמעותית במולמו"פ. זאת ועוד,במהלך 2012 התקיימו 3 ישיבות של הוועדה, במסגרתן הוא מונה לראש תת הוועדה העוסקת באסטרטגית המו"פ בחלל.
