היבטים ייחודיים בהתפתחות הטכניון – מצוינות אקדמית, תרומה לאומית ותרבות ניהולית
בעבודה נעשה ניסיון להבין איך הצליח הטכניון להגיע למעמד של אוניברסיטה מדעית-טכנולוגית ברמה עולמית, ובה בעת – להוות גורם בעל השפעה ללא תקדים על התפתחותה של ישראל. מוצגים היבטים ייחודיים שהתפתחו במוסד במהלך השנים – התרבות האקדמית והתרבות הניהולית, התרומה הלאומית והמעמד האקדמי – המסבירים את הסיבות להצלחות, וכן את יכולתו של המוסד לעמוד בקשיים […]
מוקדם להספיד את המהפכה המדעית-טכנולוגית
NULL
פורום אנרגיה 30: חשמל מאנרגיה סולארית בישראל
ב-2009 החליטה ממשלת ישראל על יעד 20-10: 10% מכלל החשמל בשנת 2020 ייוצר מאנרגיות מתחדשות, וכן יעד ביניים של 5% בשנת 2014. במסגרת זו, מדיניות התמיכה הממשלתית בהקמת מתקנים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת מתבטאת בהוצאת מכרזים ובעיקר בקביעת מכסות והסמכת רשות החשמל לקבוע תעריפי הזנה. עם הירידה הניכרת במחירי הפנלים הפוטוולטאיים בעולם בשנים האחרונות, קיימת […]
בעל חזון אופטימי – דב לאוטמן 1936-2013
התעשיין דב לאוטמן נפטר ב23 בנובמבר לאחר מאבק בן עשר שנים עם מחלת Amyotrophic Lateral Sclerosis (ALS), הידועה גם בשם מחלת לו גריג. הוא היה בן 77. הוא הותיר אחריו את בנו נעם ושלושה נכדים.
שימושי המים בתעשיות נבחרות – אתגרים לתעשיית המים
מסמך זה מהווה את הדו"ח המסכם לפרויקט "אתגרים גלובליים לתעשיית המים הישראלית בסקטורים תעשייתיים". הדו"ח מתאר את מתודולוגיית העבודה בפרויקט, מסכם את ממצאי העבודה בסקטורים השונים ומשווה ביניהם ומביא את האתגרים העיקריים בסקטורים שנסקרו (גז ונפט, כריית מחצבים, ייצור תרופות, מזון ומשקאות, מיקרואלקטרוניקה ותעשיית ייצור המתכת). כמו כן, הדו"ח מביא את רשימת החברות שמופו עד […]
איך יזרום הגז הישראלי?
המדינה מנסה לקדם הקמת שני מתקנים יבשתיים לקליטת הגז, אך תושבי האזורים שנבחרו למיקום המתקנים מתנגדים משיקולים בטיחותיים וסביבתיים. נראה שהקמת אסדה צפה בים עשוייה לפתור את הבעיה.
מימוש ההזדמנות בגז הטבעי
במצב בו עלות ההסבה לשימוש בגז אינה כלכלית לחברות רבות במשק, וכאשר יש סיכון לרצף האספקה, יש להתארגן בבניית התשתיות בדחיפות גבוהה ולחפש דרכים לזירוז מימוש הפוטנציאל בסיכון נמוך יותר.
תשתיות מרכזיות לתעשייה
מדיניות של תכנון צבירים תעשייתיים, המספקים תשתיות מרכזיות לצרכים תעשייתיים ייעודיים, מיושמת בשנים האחרונות בהצלחה גדולה מאוד במדינות רבות ושואבת השראה מגורו הניהול מייקל פורטר. אז למה מה שמתאים לגרמניה, הולנד, אוסטריה, פינלנד, שבדיה ומדינות נוספות לא פועל בישראל? הגיע הזמן לתכנן תשתיות חכמות המשלבות שיתוף ואשכולות מקצועיים לתעשייה בישראל.
דור חדש של חרדים גדל עם שינוי ערכי עמוק שהחלו לאמץ גישות חדשות
הם מתגייסים, לומדים ורוצים לעבוד: יותר ויותר חרדים נכנסים לשוק התעסוקה, בתמיכה גוברת והולכת של הרבנים. ומדינת ישראל עומדת בפתחו של
הצד האחר של אומת הסטארט־אפ
לצד פריחת תעשיית הסטארט־אפ, על יתרונותיה הרבים, אנו מחויבים למצוא דרך לעודד גם צמיחה של חברות גדולות שתוכלנה להרחיב את תרומת החדשנות לכלל המשק. הכתבה מתייחסת לדילמות לפתרונות אפשריים.