אינטרנט לאוכלוסייה מבוגרת
האוכלוסייה המבוגרת בעולם גדלה באופן יחסי כתוצאה מהשפעות משולבות של עלייה בתוחלת החיים וירידה בילודה. אוכלוסיית בני 65 ומעלה כיום היא אוכלוסייה פעילה בעלת זמן פנוי, איכות חיים, אריכות ימים, בריאות טובה, השכלה והכנסה גבוהה לנפש יותר מתמיד. האתגר של המאה הבאה יהיה כיצד נוכל להיענות ולספק את הצרכים, ההעדפות ואורח החיים של אוכלוסייה זו. […]
תופעות "הפוסט-אמת": הגדרות, השלכות ופתרונות חינוכיים
בשנת 2020, עם פרוץ מגפת הקורונה, עלה לכותרות המונח "אינפודמיה". אינפודמיה היא מגפה של מידע, ברובו כוזב ומטעה אשר מתפשט בצורה נרחבת במרחב המקוון. האינפודמיה היא אחד המופעים של "פוסט-אמת", מונח המתאר הפחתה או שלילה של תפקידן של עוּבדות בחיים הציבוריים. מופעים של פוסט-אמת, כמו חדשות כזב ותיאוריות קונספירציה, רווחים כיום במרחב המקוון. הם מקשים […]
אפיון התנהגות משתמשים ברשת האינטרנט באמצעות בסיסי נתונים משולבים: עדות מנתוני סקרים ונתוני עקבות דיגיטליים
המחקר הנו חלק מפרויקט ישראלי-סלובני במימון משרד המדע והטכנולוגיה וסוכנות המחקר הסלובנית. המחקר נערך בין התאריכים 1 באוקטובר 2018 ל-30 בספטמבר 2020, בהשתתפות המרכז למידע חברתי באוניברסיטת ליובליאנה שבסלובניה (CSI) ומוסד שמואל נאמן לחקר מדיניות לאומית (SNI). משימות הפרויקט, הן המשותפות והן הנפרדות, עסקו בהיבטים מתודולוגיים ומעשיים של איסוף נתונים מסקרים מקוונים תוך הרחבה ושילוב […]
גישה חדשנית למדידת הפער הדיגיטלי בישראל: עקבות דיגיטליים ככלי לגיבוש מדיניות
במהלך שני העשורים האחרונים, נצפו שינויים משמעותיים ומהירים בהתפשטותן של טכנולוגיות התקשורת והמידע. השימוש ההולך וגובר באינטרנט משפיע באופן ניכר על מרבית תחומי החיים, תוך כדי שהוא הולך ומשנה את הדרך בה בני האדם מתקשרים, צורכים מידע ומנהלים את פעילויות היומיום שלהם. עם זאת, מתברר כי טכנולוגיות המידע לא אומצו במידה שווה על ידי כל […]
הערכה הוליסטית של תקשורת מדע על-פי עמדות בעלי עניין שונים: מדענים, מורים, סטודנטים, תלמידים והציבור
בשנים האחרונות, עולה דרישה ממדענים להנגיש את המדע לציבור הרחב, הן לצורך קיום וקידום של חברה תומכת ומקדמת ידע והן לצורך קבלת תמיכה ולגיטימציה מהציבור לעיסוק במדע. תקשורת מדע מתייחסת ליכולת להשתמש בשפה מובנת לקהל הרחב, לצורך דיון מדעי עם ציבור שאינו שייך לקהילה המדעית. מטרת המחקר הנוכחי היתה לנתח באופן הוליסטי עמדות בעלי עניין […]
לקראת מדיניות מבוססת ראיות בתחום תקשורת המדע בישראל
בתקציר זה מאוגדים עיקרי הממצאים העולים מדו"ח מצב המדע בתקשורת החדשותית דוברת העברית בישראל. איסוף הנתונים נערך לאורך חצי שנה רצופה (אוקטובר 2013 עד אפריל 2014) וכלל מקורות משלושת אפיקי המדיה השונים: תקשורת משודרת (טלוויזיה ורדיו), תקשורת מודפסת (עיתונים יומיים), והתקשורת המקוונת (אתרי אינטרנט חדשותיים). המחקר כימת את הסיקור של נושאי מדע[1], תיאר את האופנים […]
ביחד אך בנפרד: טכנולוגיית מידע ותקשורת (ICT) ופריון העבודה בישראל (STE-WP-41)
קיימת הסכמה רחבה לגבי תפקידה החשוב של טכנולוגיית התקשורת והמידע (ICT) בעשור האחרון, הן בהתחדשותה של צמיחת פריון העבודה בארה"ב והן בהתפתחותו של פער בפריון זה בין ארה"ב ובין האיחוד האירופי. סקטור ההיי-טק בישראל, העוסק ברובו בייצור ICT, צמח בקצב מהיר במהלך שנות ה-90 והפך לחממה של חדשנות ושל התפתחות טכנולוגית בקנה מידה עולמי, אולם, […]
השקעה בטכנולוגיית מידע ותקשורת (ICT) בישראל (STE-WP-37)
המטרה העיקרית של עבודה זו היא עיבוד וניתוח של נתונים ראשונים מסוגם לגבי ההשקעות בציוד ICT בענפי המשק השונים בישראל בין השנים 1990-2003. נתונים אלו מאפשרים למעשה לראשונה, בחינה מעמיקה ומפורטת של אופן ההשקעה והשימוש בציוד ICT בישראל. מניתוח הנתונים והשוואתם למקורות נתונים בינלאומיים מקבילים עולה, בין היתר, כי קיימים פערים משמעותיים בהשקעות ב- ICT […]