Informing
Policy
for Progress

ניתוח חישובי של תוכניות תמיכה במו"פ

העבודה משווה את השפעתם של תמריצי מס למו"פ לעומת מענקי מו"פ לפרויקטים. תמריצי מס למו"פ מוצעים ברב ארצות ה-OECD, אך בישראל התמיכה העיקרית במו"פ ניתנת בצורת מענקי מו"פ לפרויקטים שעברו הליכי בחינה ואישור. הניתוח בעבודה זו מתמקד באחד ההבדלים המהותיים בין שתי שיטות העידוד – העובדה שתמריצי מס מאפשרים לפירמה הנתמכת חופש מלא בדרך ניצול […]

מדיניות חדשנות אסטרטגית (STE-WP-44)

מדיניות חדשנות אסטרטגית (SIP) מדגישה את החשיבות של הטמעת החלטות מדיניות חדשנות (בהגדרה רחבה הכוללת מדע, טכנולוגיה, מדיניות ההשכלה הגבוהה ומדיניות לקידום יזמות והון סיכון) בתוך מערכת אסטרטגית קבועה ומבוססת ידע. יצירת חזון, זיהוי תחומי קדימויות וקביעת מערכת קוהרנטית של סדרי עדיפויות חייבים להתרחש לפני העיצוב והיישום של מדיניות תפעולית (אופרציונלית) – ואף להוות להם […]

אינטרפרטציה אבולוציונית למדיניות פיתוח הון סיכון בישראל, גרמניה, אנגליה, וסקוטלנד (STE-WP-45)

למרות ניסיונות רבים להפעיל מדיניות אפקטיבית לפיתוח תעשיות הון סיכון במהלך שנות ה- 90, באירופה, עדין רוב התעשיות הון הסיכון באירופה אינן מפותחות דיו. רוב ניסיונות המדיניות פיתוח הון סיכון נטו להתבסס על הגישה המסורתית שכוללת עירוב של כל כלים מוניטאריים עם שינויים מבניים. במאמר זה אנו מציגים גישה אבולוציונית למדיניות פיתוח תעשיית הון סיכון […]

מדיניות תמיכה בהון סיכון: מעבר מגישה פיננסית לגישה אבולוציונית מערכתית (STE-WP-42)

רוב תוכניות התמיכה הממשלתיות להון סיכון באירופה במהלך שנות ה- 90 היו מבוססות על גישה פיננסית-סטטית לפתרון בעיית כשל השוק במימון חברות הזנק טכנולוגיות, במקום לנקוט בגישה מערכתית לעידוד התהוות מערך חדשנות ושוק הון סיכון חדש שיבטיח פתרון דינמי ארוך טווח לכשל השוק. לאור התוצאות העגומות של תכניות תמיכה אלו ולאור ההצלחה של תוכנית התמיכה […]

ביחד אך בנפרד: טכנולוגיית מידע ותקשורת (ICT) ופריון העבודה בישראל (STE-WP-41)

קיימת הסכמה רחבה לגבי תפקידה החשוב של טכנולוגיית התקשורת והמידע (ICT) בעשור האחרון, הן בהתחדשותה של צמיחת פריון העבודה בארה"ב והן בהתפתחותו של פער בפריון זה בין ארה"ב ובין האיחוד האירופי. סקטור ההיי-טק בישראל, העוסק ברובו בייצור ICT, צמח בקצב מהיר במהלך שנות ה-90 והפך לחממה של חדשנות ושל התפתחות טכנולוגית בקנה מידה עולמי, אולם, […]

השקעה בטכנולוגיית מידע ותקשורת (ICT) בישראל (STE-WP-37)

המטרה העיקרית של עבודה זו היא עיבוד וניתוח של נתונים ראשונים מסוגם לגבי ההשקעות בציוד ICT בענפי המשק השונים בישראל בין השנים 1990-2003. נתונים אלו מאפשרים למעשה לראשונה, בחינה מעמיקה ומפורטת של אופן ההשקעה והשימוש בציוד ICT בישראל. מניתוח הנתונים והשוואתם למקורות נתונים בינלאומיים מקבילים עולה, בין היתר, כי קיימים פערים משמעותיים בהשקעות ב- ICT […]

האם מהגרים בעלי כישורים גבוהים מגדילים את הפריון? ממצאים מתוך מפעלים תעשייתיים בישראל, 1990-1999 (STE-WP-36)

במהלך המחצית השנייה של שנות ה-90, המשק הישראלי נהנה מעלייה משמעותית בפריון העבודה ובפריון הכולל. סקטור התעשייה הוא זה שהוביל את העלייה בפריון. עלייה זו בפריון הייתה מקבילה לקליטתם המלאה בתוך כוח העבודה של עולי ברה"מ לשעבר, בעלי הכישורים הגבוהים. עולי ברה"מ הועסקו באופן לא פרופורציונאלי בסקטור התעשייה, ולאחר תקופת הסתגלות התחלתית, עברו באופן הדרגתי […]

רותמים הצלחה: מה מסביר את ביצועי משרדי הרישוי הטכנולוגי באוניברסיטאות? (STE-WP-35)

חקרנו את השפעת תמריצי שכר, מטרות פיתוח אזוריות והגבלות ממשלתיות על ביצועי משרדי הרישוי הטכנולוגי ב-86 אוניברסיטאות בארצות הברית וקנדה בין 1995 ל-1999. פיתחנו מודל תיאורטי המסביר את המדיניות החוזית הנהוגה במשרדי הרישוי הטכנולוגי. בחנו את המודל תוך שימוש בתוצאות סקר חדשני הכולל את תמריצי השכר הנהוגים במשרדי הרישוי הטכנולוגי (שכר משתנה המבוסס על ביצועי […]

זכויות קניין עתירי ידע וההתפתחות של קרן הון-סיכון (STE-WP-39)

הון סיכון היא המצאה עיקרית מוסדית המתבססת על זיהוין של כלכלות הנמצאות בטווח האינטראקציה של ידע טכנולוגי, החוברות עם יכולות ניהוליות, מעמד ויוקרה,סינון תהליכים וצדק. המצאה זו סללה את הדרך להתמזגות עם שווקים חלופיים לידע,  לדוגמא שווקים פיננסיים המתמחים במסחר ידע של זכויות קניין. התפתחות זו בעלת הטבות חשובות במונחים של ניהול בתחומים הנושאים סיכון […]

גבולות הקפיטליזם: הרחבת תפקיד המדינה בתחום המחקר והפיתוח (STE-WP-40)

למרות הנטייה בספרות הדנה בהפרטה  להעדיף את המגזר הפרטי על-פני המגזר הציבורי, בתחום המחקר והפיתוח, קיימת  הסכמה כללית שמימון ממשלתי-ציבורי של ייצור פרטי עשוי לשמש פיתרון לקשת רחבה של כשלי שוק. מאמר זה בוחן הצדקות תיאורטיות להרחבת תפקיד המדינה בתחום המחקר והפיתוח מעבר לסבסוד של הסקטור הפרטי. המאמר מתמקד בשלוש בעיות מהותיות שבאות לידי ביטוי […]