Informing
Policy
for Progress

תוכנית הלוואות סטודנטים בישראל: מה ניתן ללמוד מהניסיון הבינלאומי?

המלצותיה של ועדת שוחט, בדבר השינויים במבנה שכר הלימוד לתואר ראשון ויצירת תוכנית להלוואות לסטודנטים, הן בעלות משמעויות מרחיקות לכת עבור מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. לאור זאת, תמוהה העובדה שבדו"ח הוועדה אין כל התייחסות ליתרונותיה היחסיים של תוכנית המוצעת על פני תוכניות הלוואות חליפיות. טענת מאמר זה היא שהתוכנית שהוצעה ע"י הוועדה פותחה ללא תשומת […]

העברת ידע באמצעות מסחור קניין רוחני

מיסחור תוצאות מחקר אקדמי וניהול קניין רוחני באוניברסיטאות מהווה בשנים האחרונות מושא לרפורמה ממשלתית וחקיקתית. ההצעות לרפורמה מבקשות להטיל חובה על מוסדות ציבוריים לנצל את הפוטנציאל המסחרי של המצאות שפותחו במסגרת המחקר ולהסדיר את הבעלות בהמצאות אלה. מחקר זה דן בהשלכות של מדיניות מיסחור ידע אקדמי באמצעות פטנטים תוך סקירה ביקורתית של הספרות והמחקר העדכני […]

מגבלת נזילות בלימודי ההשכלה הגבוהה בישראל

עבודה זו בוחנת את השפעת הרקע הכלכלי המשפחתי על סיכוייהם של פרטים המסיימים תיכון לסיים תואר ראשון. העבודה מתבססת על קובץ נתונים ייחודי המשלב ציוני בגרות של פרטים מסיימי יב' ממחזורים 1992 עד 1997, יחד עם נתונים דמוגרפים וחברתיים של הוריהם ממפקד 1995, וכן אינפורמציה לגבי סיום תואר ראשון של אותם הפרטים עד לשנת 2002. […]

הבדלים באיכות ההשכלה בין אוניברסיטאות למכללות: בחינה באמצעות התמורה בשוק העבודה

פניה של מערכת ההשכלה הגבוהה השתנו בעשור האחרון עם ההתרחבות המואצת של המכללות, שהגבירה את הנגישות ללימודים גבוהים. המחקר בחן את התשואה להשכלה, במונחי שכר, של בוגרי תואר ראשון במכללות אקדמיות בהשוואה לאוניברסיטאות, ובין האחרונות לבין עצמן, תוך פיקוח על המאפיינים החברתיים-כלכליים של הבוגרים וכישוריהם השכליים. שימוש בשיטת Propensity Score Matching מגלה כי במקצועות לימוד […]

ההשפעה של שיטות מימון שונות להשכלה גבוהה על יעילות וצדק חברתי: ניתוח מכויל מיושם לישראל

אנחנו בונים מודל מקרו-כלכלי של משק עם עבודה מיומנת ולא מיומנת ועם מערכת השכלה גבוהה מרכזית, מכיילים אותה לנתוני המשק וההשכלה הגבוהה בישראל, ומשתמשים במודל המכויל לערוך הדמיות של שיטות מימון שונות להשכלה גבוהה על מנת לבחון את השפעתן על התוצר על אי השוויון במשק ועל ניידות חברתית. להלוואות סטודנטים לכשעצמם יש השפעה מועטה על […]

ההשכלה השלישונית בישראל – פרדיגמה חדשה למדיניות

העבודה בוחנת היבטים שונים במערכת ההשכלה הגבוהה של ישראל וממליצה לגבש פרדיגמה חדשה שבמרכזה קידום המחקר האקדמי והעלאת איכות ההוראה. כמו-גם, לקדם את שיעור הזוכים בהשכלה גבוהה בישראל.  ההמלצות כוללות מתן אפשרות להעברת קרדיט בין שלושה שערי כניסה להשכלה השלישונית, והם: בין מוסדות להשכלה גבוהה, בין מוסדות על-תיכוניים למוסדות להשכלה גבוהה, כמו גם בתכניות לימודים […]