ביטחון מזון 2050 – הערכה כלכלית־סביבתית

הדו”ח נוגע בניתוח של שלושת האתגרים המרכזיים בעיצוב בטחון המזון בישראל ובתלות ההדדית ביניהם – התלות של שיטות העיבוד בניהול המשאבים, ובפרט בזמינות והאיכות של קרקע ומים בשנת 2050; ההשפעה של זמינות הקרקע והמים והתלות בשינוי האקלים על היקף המזון ואיכותו, ובפרט על היכולת לייצר מספוא וחלבון מהחי; ולבסוף, השינוי בתזונה ובביקוש לסוגי מזון שונים על היקף הייצור המקומי, ניהול המשאבים ושיטות העיבוד, והיכולת לבסס בטחון מזון בישראל.
מפת דרכים וצעדים מרכזיים לחלבון שאינו מן החי (חלבון מהצומח וחלבון אלטרנטיבי) לקראת ביטחון מזון בישראל 2050

הדו”ח בוחן את תפקידם של חלבונים שאינם מהחי (צמחיים ואלטרנטיביים) בהבטחת אספקת המזון של ישראל עד שנת 2050. עם גידול האוכלוסייה, אתגרים סביבתיים והסתמכות על יבוא, חיזוק הייצור המקומי של חלבונים שאינם מהחי הוא חיוני להפחתת הפגיעות לאקלים ושיבושים בשרשרת האספקה העולמית.
תוכניות הוראה לתזונה בריאה במערכת החינוך: דוגמאות, מאפיינים ותובנות מישראל ומהעולם

מסמך זה, המתבסס בעיקר על סקר ספרות, מציג מקצת מהדוגמאות והמאפיינים של תוכניות שונות שיושמו בקרב מדינות מפותחות בנושא הוראה של תזונה בריאה במערכת החינוך, וכן תובנות העולות מתוך ניסיון רב שנים שנצבר בנושא זה מתוך מחקרי הערכה לתוכניות אלו. סקירה זאת עשויה להוסיף ידע ותובנות שיסיעו בהמשך פיתוח תוכניות לתזונה בריאה במערכת החינוך הישראלית.
“תרחישים ויעדים לאומיים לביטחון מזון ב- 2050” דוח ביניים שני במסגרת פרויקט ביטחון מזון ישראל 2050

דו”ח ביניים זה הוא חלק מתהליך עיצוב המדיניות הלאומית של ישראל לביטחון מזון ב-2050. הדו”ח מתמקד בהצעת תרחישי יחוס המשפיעים על ביטחון מזון בישראל וגזירת יעדים ומטרות לפעולה, תוך התמקדות בשלשה ממדים מרכזיים: אקלים, דמוגרפיה, ודפוסי תזונה
השפעות שדה תעופה בעמק יזרעאל על החקלאות וביטחון המזון בישראל

מטרת הנייר הנוכחי הינה לאמוד את ההשפעה שיכולה להיות להקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל על הייצור החקלאי האזורי, על הכלכלה והפרנסה מחקלאות במרחב, ועל אספקת המזון וביטחון המזון של הציבור הישראלי בכללו.
“צלחת המזון הישראלית ב־2050” דוח ביניים במסגרת פרויקט ביטחון מזון ישראל 2050

דו”ח ביניים זה הוא חלק מתהליך עיצוב המדיניות הלאומית של ישראל לביטחון מזון ב־2050. הדו”ח מתמקד בתזונה המומלצת לשנת 2050 בישראל והשלכותיה, תוך הגדרת הרכב, המבנה והתכולה של הצלחת הים־תיכונית המתאימה לתרבות, לטעמים ולאורח החיים הישראלי ולתנאי האקלים והחקלאות בישראל, תוך שמירה על תזונה מקיימת ובריאה.