הקמת מנגנון למחקר ופיתוח של אמצעי לוחמה בטרור להגנת הציבור מפני טרור בתחום ה HLS- Homeland Security
מספר האיומים על העורף הישראלי רב מאוד. לעולם לא נהיה מסוגלים למנוע (להגן מפני) כל איום טרור אפשרי. בעוד איומים מסוגים שונים דועכים, איומים אחרים צפים ועולים. טרוריסטים משנים ללא הרף את האמצעים והשיטות להשגת מטרותיהם ולכן, מדינת – ישראל חייבת במנגנון מו”פ יעודי רציני בעל יכולות גבוהות ומשאבים מוצקים להתמודדות עם הטרור הנוכחי והעתידי. […]
האם ציבור הבוחרים מושפע מטרור? עדות ישירה מהבחירות בישראל
עבודה זו משתמשת בשונות של פיגועי הטרור לאורך זמן ובמיקום שלהם על מנת לזהות את ההשפעה הסיבתית שלהם על העדפות של ציבור הבוחרים הישראלי. אנחנו מוצאים כי פיגוע טרור שבוצע בתוך 3 חודשים לפני הבחירות מלווה בעלייה של 1.35 נקודות האחוז בתמיכה במפלגות מגוש הימין באותו האזור. השפעה זו הינה בעלת משמעות פוליטית, בהינתן רמת […]
ההשלכות הכלכליות של השימוש והאחזקה בקרקע על ידי מערכת הביטחון
מאמר זה מציג ומנתח את ההשלכות הכלכליות של שימושי הקרקע הביטחוניים על המגזר הביטחוני והאזרחי ודן בדרכים להגברת יעילותם של שימושים אלה. הוא פותח בהצגת מסגרת תיאורטית לניתוח תפקיד הקרקע במודל אזרחי-ביטחוני דו-תקופתי, בו פועלות השפעות חיצוניות משמעותיות, ומגדיר באמצעותה תנאי יעילות ומוקדים פוטנציאליים של חוסר יעילות בשימושי הקרקע. בהמשך מנתחת העבודה את מקומה של […]
הקצאת משאבי ביטחון תחת אי-וודאות בגישת פער-הידע
המאמר מיישם מתודולוגיה להקצאת משאבים בתנאי אי-וודאות שאינה ניתנת לכימות הסתברותי למקרה של חלופות הצטיידות צבאיות. לצורך המחשת השיטה, נבחנות חלופות התעצמות היפוטטיות הנבדלות בהיקף הכולל ובהרכב הציוד, אשר להן השפעות שונות ולא ידועות על הסיכונים הביטחוניים במדינה. תחת קריטריון בחירה המשקף את חוסר הוודאות אודות הסיכונים הביטחוניים והשפעות החלופות הנבחנות על סיכונים אלה, אנו […]
מדיניות ההשקעות בתכניות מחקר ופיתוח בטחוני
השקעה בטכנולוגיות בטחוניות מתקדמות היא מאפיין בולט של צבאות מודרניים. המאמר בוחן את מדיניות ההשקעה המיטבית בפיתוח טכנולוגיות כאלה, תוך התחשבות במאפייני ההתקדמות שלהן ובאי-הוודאות המובנית בתהליכי מחקר ופיתוח. המאמר מראה שההשקעה המיטבית היא פוקנציה לא-רציפה של התקציב הפנוי, ושההיא תלויה באופן לא-מונוטוני באי-ודאות טכנולוגית. כמו כן, המאמר מראה שיש ערך בשמירה על גמישות בהיקף […]
מעגל האלימות? ניתוח אמפירי של הרוגים בסכסוך הישראלי-פלשתיני
מאמר זה בוחן את הדינאמיקה של האלימות בסכסוך הישראלי-פלשתיני מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה (אינתיפאדת “אל-אקצה”) בספטמבר 2000. במהלך הסכסוך נהרגו יותר מ-3,800 פלשתינים ויותר מ-1,000 ישראלים. תוך שימוש במספר ההרוגים היומי בין ספטמבר 2000 לינואר 2005, אנו אומדים את פונקציות התגובה של שני הצדדים, ומוצאים עדות לסיבתיות גריינג’ר חד-כיוונית, מאלימות פלשתינית לאלימות ישראלית, אך לא […]
החוסן החברתי
פרופ’ נחמיה פרידלנד – הקונספציה “החמקמקה” של החוסן החברתי שלושת המאמרים המוצגים בחוברת זו נכתבו בהמשך לפרסום קול קורא להצעות מחקר שהופץ מטעם מוסד שמואל נאמן/ פורום הביטחון הלאומי. האחרון הוקם לשם עידוד וקידום מחקרים אקדמיים עצמאיים בנושאים הקשורים לביטחון לאומי. אתגרם של מדעני החברה הוא ללטש את המושג “חוסן חברתי”, לפתח שיטות למדידתו, לזהות […]
מו”פ ביטחוני וצמיחה כלכלית בישראל, תוכנית למחקר מדע, טכנולוגיה וכלכלה (STE-WP-4)
כאשר מעריכים את יכולות ההיי-טק של ישראל ואת הישגיה הכלכליים המרשימים מאז הקמתה, קשה שלא להכיר בתפקיד החשוב שמילאו הפיתוחים הביטחוניים והצבאיים. בפרט, למו”פ הקשור לביטחון היו השפעות משמעותיות על, כמו גם קיבל סיוע מ, המגזר התעשייתי של ישראל, מערכת ההשכלה הגבוהה במדעים והנדסה, קהילת המחקר והרכב כוח העבודה שלה. עם זאת, הערכה אמפירית מקיפה […]
תרומת המדע לבטחון מדינת ישראל
סקר זה הוזמן על ידי נשיא הטכניון, פרופ’ זאב תדמור, כחלק מסדרת סקירות על תרומת המדע למדינת ישראל במלאת לה חמישים שנה, שיזמה האקדמיה למדעים. עוד טרם קום המדינה השכילה הנהגת היישוב היהודי בארץ ישראל להכיר בחשיבות התרומה המדעית לביטחון בעולם בכלל ובמדינת היהודים בפרט. בדו”ח מתוארות תרומות אלה החל ממלחמת העולם הראשונה, דרך הקמת […]