בתקשורת
972.4.829.2329+
נאמן בתקשורת
ראיון של פרופ’ אופירה אילון בתכנית 360 / גלי צה”ל
פרופ’ אופירה אילון מדברת על משק האנרגיה בישראל
אי היערכות להתמודדות עם החום הגובר תעלה לת”א 4 מיליארד שקל בשנה כבר באמצע המאה
אופירה אילון, אורלי נתן, נעמה שפירא
מחקר חדש מגלה שבלי היערכות ראויה, גלי החום הצפויים בבירת העסקים של ישראל (תל אביב יפו) יגרמו לנזקים כלכליים ולתמותה מוגברת. המחקר הוא גם נורת אזהרה למרבית ערי ישראל שמתעלמות מהנושא. לדברי אחת המחברות שלו, פרופ’ אופירה אילון, קרן הארנונה המתוכננת “עלולה להביא לכך שגם כסף שאמור היה לשמש להתמודדות עם משבר האקלים- ייעלם”
תקינה זה חשוב אך לא מספיק”: מה לעשות כדי לקדם את הבנייה הירוקה
תקן הבנייה ירוקה מציב דרישות מינימום של איכות, וככזה מהווה סמן וזרז לבנייה איכותית ומתקדמת יותר, אך על פי דו”ח חדש של פורום האנרגיה שעסק בנושא, בפועל, צבירת הניקוד בתקן מתבצעת בגין סעיפים קלים ליישום וכדאיים כלכלית. כמו כן, ההסתכלות של התקן הקיים היא יחסית מצומצמת. בעולם מיושמת גישה יותר הוליסטית, אשר כוללת התייחסות לתכנון מעגלי, וגם לקנה מידה של שכונה ולהיבטים של רווחה ובריאות. צריך להמשיך לדחוף את הנושא קדימה, כיוון שחלק גדול מהבנייה בארץ מבוצע באופן מאוד מיושן.
חוק האקלים הממשלתי: קטן יותר, חלש יותר – ורחוק מהעולם המערבי
משרד האוצר מתקוטט עם המשרד להגנת הסביבה על חוק האקלים. הפתרון של השרה עידית סילמן הוא להעביר חלק ממנו בשיטת הסלמי בגרסה מרוככת.
בעבר ישראל דווקא זיהתה היטב את הצורך בתוכניות אופרטיביות אך התוכנית הוקפאה ונגנזה.
לדברי פרופ’ אופירה אילון עברו 13 שנה וכגודל הציפיה גודל האכזבה. חוק האקלים לא מגשר על הפער הזה. אם היינו מיישמים את התוכנית שתוקצבה אז, המצב של ישראל היום היה אחר לגמרי.
כאן בסביבה / ראיון עם פרופ’ אופירה אילון
פרופ’ אופירה אילון, מדברת על הטרפת של הנקיונות והקניות לפני פסח. חלק מהפתרונות בנושא משבר האקלים זה לצרוך, לבשל, לזרוק, להשתמש בחומרי ניקוי, לקנות בגדים חדשים- פחות.
גם לביטול המס על כלים חד פעמים וביטול המס על משקאות הקלים יש השפעות שליליות חמורות על הסביבה.
התחזיות מרשימות, אך המשרד להגנ”ס לא מצליח לצמצם את הטמנת הפסולת
פעמיים בחודש האחרון הגיעו השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, ואנשי משרדה לוועדות הכנסת והציגו את תוכניות הפעולה של המשרד. כמו בפעמים קודמות, גם הפעם צפו חברי הכנסת במצגת שכללה תחזיות מרשימות של פעילות סביבתית. ניסיון השנים האחרונות מלמד, למרבה הצער, כי מדובר במצגת המנותקת מהמציאות והמשרד נכשל בהשגת היעדים שהוא מצהיר עליהם.
לפני כמה שבועות פירסמו פרופ’ אופירה אילון והיועצת הסביבתית ד”ר שירה דסקל ניתוח של מדיניות הטיפול בפסולת, שהוביל המשרד להגנת הסביבה בשנים 2007–2022 מדיניות, שאפשר להגדירה בקצרה ככישלון.
ישראל משתרכת הרחק אחרי העולם: 77% מהפסולת מוטמנים בקרקע
בזמן שהעולם המפותח מטפל בפסולת במגוון שיטות, ישראל משתרכת הרחק מאחור
פרופ’ אופירה אילון מציינת כי “היטל הטמנה לא עשה אפקט משמעותי לא מבחינת צמצום הפסולת המוטמנת ולא מבחינת המימוש בפועל של הכספים שנצברו בקרן לשמירת הניקיון”. “אנחנו במצב חירום ולכן המשרד להגנת הסביבה מציג פתרונות לטווח קצר כמו למשל, הרחבת מטמנות קיימות”.
ש”ס נסוגה, והקרן לשמירת ניקיון תמשיך לפעול באחריות המשרד להגנת הסביבה
הקרן לשמירת הניקיון לא תעבור לשליטת משרד הפנים. כעת המשרד להגנת הסביבה יצטרך להוכיח כי הוא מסוגל לנהל את הקרן באופן שמביא לתוצאות.
מניתוח של מדיניות הטיפול בפסולת עירונית בישראל בשנים 2022-2007 עולה כי פעילות קרן הניקיון לא הצליחה להביא בתקופה זו להפחתה משמעותית בכמות הפסולת המועברת להטמנה, חרף העלייה חדה בגובה ההיטל שמשלמות הרשויות המקומיות.
את הניתוח ערכו פרופ’ אופירה אילון וד”ר שירה דסקל, ממוסד שמואל נאמן. הניתוח פורסם בכנס בנושא פסולת שנערך ביום 22.2.23 איגוד ערים דן לתברואה.
בזבוז מזון בישראל- ראיון עם פרופ’ אופירה אילון
מחקר חדש מצא מספר גורמים לבזבוז מזון בישראל. פרופ’ אופירה אילון בראיון לתכנית “שלושה שיודעים”
ותודה לחברי האקדמיה
רחל אלתרמן
בחודש שעבר קיבלה פרופ’ רחל אלתרמן, מומחית לתכנון ערים ומשפט, עוד תואר יוקרתי: חברת האקדמיה הלאומית למדעים.
בריאיון היא מסבירה, בין השאר, למה בניית מגדלי מגורים היא אסון