בתקשורת
972.4.829.2329+
נאמן בתקשורת
ביטחון מזון לאומי לישראל 2050 מתחיל בצלחת
מוסד שמואל נאמן מתכבד להציג דוח ראשון בסדרה בנושא ביטחון המזון הלאומי של ישראל לקראת שנת 2050. במרכז היוזמה עומדת ההגדרה המקיפה של ביטחון מזון: “ביטחון מזון הוא כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית וכלכלית למזון מספיק, בטוח ומזין אשר עונה על הצרכים התזונתיים והעדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים”. כותבי הדו”ח, פרופ’ אייל שמעוני, סימה ציפרפל, וצוות ‘ביטחון מזון’ של מוסד נאמן, מציגים חזון מאתגר לעתיד התזונה בישראל.
חרמות ברזל: התכנית שנלחמת בחרם האקדמי על ישראל | דוקטורס אונלי
קריאה לחוקרים, לרופאים, לחברי סגל אקדמי ומינהלי באוניברסיטאות ובמכללות, סטודנטים ומשתלמים בתארים שונים, לדווח על אירוע של חרם אקדמי בין אם התרחש בכנס, בקמפוס, בעת הגשת מאמר או בזירה אחרת
האם למושבניקים ולקיבוצניקים בארץ יש זכויות על הקרקע, כפי שמגיעות להן? | רחל אלתרמן
התשובה הקצרה לשאלה המורכבת הזאת היא בפירוש לא. המגזר המושבי והקיבוצי החקלאיים בישראל, הוא המגזר היחיד בישראל שמופלה לרעה, בצורה שאין לה אח ורע בעולם! כך קובעים פרופ’ רחל אלתרמן וצוות החוקרים של מוסד שמואל נאמן
איך משקמים את הצפון ? / ראיון עם פרופ’ מירב אהרון-גוטמן ברלוונט
פרופ’ מירב אהרון גוטמן מסבירה מהי תודעה גלילית וטראומה קולקטיבית; 61,000 מתושבי הצפון מפונים, וגם מי שלא פונה סובל מהמצב. החינוך והתרבות בצפון נפגעו קשות גם בישובים שלא פונו, ותאריך החזרה לבתים עדיין לא נראה באופק. פרופ’ אהרון גוטמן מציעה עסקה חברתית חדשה שתאפשר ניצול של ההזדמנויות שנוצרו באיזור הצפון להתחדשות עירונית וצמיחה מיטבית.
ממשבר לחוסן – עקרונות לפיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי
מסמך מדיניות מקוצר, כפי שהתפרסם כחלק מגיליון אביב 2024 של כתב העת “אקולוגיה וסביבה” על “שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי”
תסתמו את האף: עיר הבירה של ישראל הולכת והופכת מסריחה
דו”ח של מוסד שמואל נאמן מיוני 2023 מזהיר שמשבר הפסולת בישראל דחוף.
משבר הפסולת האקוטי מחייב קידום ויישום דחופים של תוכנית לאומית לטובת בריאות הציבור, וסגירת פערים בין מדיניות המשרד להגנת סביבה והביצועים בשטח.
המחקר שמגלה את עומק הפגיעה במפוני הצפון
סקר של מוסד שמואל נאמן, שנערך בקרב 340 תושבים מגבול הצפון, משרטט תמונה עגומה בתחומי התעסוקה והחינוך וגם בפן הנפשי והמשפחתי של מי שפוזרו במאות נקודות ברחבי הארץ
“המציאות שנוצרה סימנה להם – הממשלה לא מכירה בסיפור שלכם, אפשר בלעדיכם”, אומרת פרופ’ מירב אהרון–גוטמן
לעבוד, לעשות קניות וללכת לישון — הכל מתחת לקרקע
השינוי התפיסתי כלפי בנייה בתת־קרקע הוא מחויב המציאות נוכח המגמות שישראל מתמודדת איתן.
בדו”ח “עתיד צפוף – ישראל 2050” כתבה פרופ’ רחל אלתרמן, עמיתת מחקר בכירה במוסד שמואל נאמן: “ישראל נמצאת באיחור ניכר בהיערכות לשימוש בתת־קרקע, הן בתכנון התשתיות ככלל והן בהורדת התשתיות אל מתחת לקרקע. עקב גידול האוכלוסייה המואץ, יהיה צורך להעביר פעילויות עירוניות ציבוריות רבות לתת־קרקע בהיקף שישנה את הערים ללא היכר. חלק מתהליך זה אינו רע כלל, וצריך היה כבר מזמן לשמור על יותר שטחים פתוחים בדרך זו”.
מהשתעבדות לסוכר ועד לרכבים: ההתמכרויות הכלכליות של הישראלים
גם בשנת 2024 אחת ההתמכרויות החמורות שלנו היא “אשפה”, ישראל סובלת ממשבר פסולת חמור הגורם לזיהום אוויר, שימוש אינטנסיבי בקרקע להטמנה ופליטת גזי חממה.
הכתבה קוראת לקרוא את הדברים שנכתבו בדו”ח של מוסד שמואל נאמן, שקובע שבעיית הפסולת היא אחת הדחופות ביותר בישראל אך היא מוזנחת על ידי הממשלה.