בתקשורת
972.4.829.2329+
נאמן בתקשורת
קווים מנחים ליצירת רציפות חינוכית בעת חירום מתמשך
דוח חדש של מוסד נאמן מציג קווים מנחים ליישום ע"י מערכת החינוך במצב חירום מתמשך בו חלק מהאוכלוסייה מפונה: https://www.neaman.org.il/Guidelines-for-Creating-Educational-Continuity-During-Prolonged-Crisis-Situations מטרת הניתוח וההמלצות המוצגים בדוח היא ל
התחום האפור שבין הירוק לאדום – היבטי עלות-תועלת של תרומת חברה מזהמת לקידום מחקר או פרויקט אקדמי-סביבתי
פרופ' אופירה אילון ופרופ' עדי וולפסון דנים ביתרונות ובחסרונות, בהתיירקקות ( greenwash ) האפשרית של חברות מזהמות התורמות למחקר ולקידום פרויקטים באקדמיה.
משרד החקלאות הוא בין המשרדים הבודדים שנערכים לשינויי האקלים
פרופ' אייל שמעוני, ראש תחום מזון ומים, מברך על תוכנית משרד החקלאות להתמודדות עם שינויי האקלים, אך סבור שהיא אינה מספקת.
הוא מציין כי בתחום בטחון המזון מדובר בתהליכים ארוכים ויש לבחון את המגמות בראיה רחבה מאד ושנים ארוכות קדימה, עד ל-2050. וקורא לממשלה להשקיע משאבים משמעותיים יותר בתחום ולנקוט צעדים נוספים כדי להתמודד עם האיום הקיומי הזה.
שמירה על הדמוקרטיה כתשתית חיונית בזמן חירום
דוח חדש שנכתב במוסד נאמן עוסק ב״שמירה על הדמוקרטיה כתשתית חיונית בזמן חירום״. המחקר נערך בשיתוף פעולה עם מרכז מינרווה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון באוניברסיטת חיפה ומרכז הידע והחירום הלאומי על ״שמירה על הדמוקרטיה כתשתית חיונית בזמן חירום״. הדוח נכתב על
פרופ' אופירה אילון בראיון על חקלאות הידרופונית
פרופ' אופירה אילון מספרת על חקלאות הידרופונית ויתרונות ה-eSoil בתכנית שלושה שיודעים – כאן תרבות
חישוב פליטות מתאן משרשרת האספקה של הגז הטבעי
במסגרת המחויבת הבינלאומית להפחתת פליטות גזי חממה, ערך משרד האנרגיה והתשתיות בשיתוף מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, חישוב פליטות המתאן מתעשיית הגז הטבעי בישראל מקצה לקצה, כולל הפקה, עיבוד, הולכה, חלוקה ומשתמשי קצה. זאת, על מנת שישראל תוכל להעריך נכונה את הפליטות ממגזר זה ולנקוט אמצעים על מנת להפחית את מצאי הפליטות השנתי של גזי חממה, ובעיקר מתאן שהוא גז חממה בעל פוטנציאל התחממות גלובלי (GWP) פי 28 מפחמן דו חמצני
כך ניתן להפוך את יישובי העוטף למודל סביבתי
מינהלת תקומה עובדת על תוכנית לשיקום ארוך טווח ליישובי עוטף עזה. מומחים מציעים: לבנות מחדש, תוך היערכות לאתגרי האקלים
פרופ׳ אופירה אילון, מומחית לאנרגיה וסביבה יחד עם פרופ׳ עדי וולפסון וגליה לימור שגיב, משרטטים בעבודה שהגישו למינהלת תקומה את התחומים העיקריים שיש להקדיש להם תשומות בעת בניית חוסן בר־קיימא: חקלאות וביטחון מזון, בנייה ירוקה, אנרגיה, תחבורה מקיימת, היערכות לשינויי אקלים, התחדשות עירונית וטיפול בפסולת.
קישור אל ראיון של פרופ' אופירה אילון בנושא ב'כאן תרבות' (מתחיל בדקה ה 1:37:00)
ישראל מילאה מצבורי פחם וסולר בשל המלחמה, וצפויה להיכשל ביעדי האנרגיה המתחדשת
עבור מדינות רבות בעולם עתות משבר היו גם הזדמנות לבניית חוסן ולהאצת הקמת תשתיות מתקדמות.
לדברי פרופ' אופירה אילון, "שאיפות לחוד, הסרת חסמים רגולטוריים לחוד והגדלת היקף המתחדשות – גם היא לחוד. גם בארצות הברית אימצו כתפיסת יציאה ממשבר הקורונה את יוזמת הגרין דיל, שקוראת לאסטרטגיית השקעות המתעדפת מעבר לתעשיות מאופסות פליטות. באיחוד האירופי משקיעים ביוזמות כאלו מיליארדים רבים. הנושא הזה חייב להיות בעשירייה הפותחת של הנושאים הדחופים בישראל. זה אומר השקעות לצד פתיחה מואצת של חסמים טכניים ורגולטוריים. מדובר בתשתיות שייצרו מקומות עבודה חדשים וחיסכון משקי ארוך טווח".
דו"ח מ-2022 הזהיר מפני המוכנות לחירום
"עצוב לגלות שמל"ל ביקשה עכשיו עצות לחיזוק החוסן הלאומי. זה לא דבר שנבנה מהיום למחר, אלא מחייב תכנון ארוך טווח", אומר אל"מ (מיל.) ד"ר ראובן גל, ששימש כסגן ראש המל"ל באינתיפאדה השנייה, וכיום עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון.
"ההיסטוריה מלמדת שברגעי משבר צריך מנהיג הזוכה לאמון רב, ויודע להעניק תחושת ביטחון. זה לא המצב כעת בישראל, ומל"ל לא יכולה לפתור זאת".
משמעות המילה חוסן
ראיון עם אל"מ במיל' ד"ר ראובן גל, לשעבר הפסיכולוג הראשי של צה"ל ומומחה לחוסן לאומי, עמית מחקר בכיר ב"שמואל נאמן", הטכניון: משמעות המילה חוסן. האינתיפאדה השנייה עם אוטובוסים מתפוצצים ונהרגו מעל לאלף איש בעיקר בקרב אזרחים והיה צריך להמשיך לתפקד. צריך להאמין בצבא ובמשטרה.