מאמרים וגילויי דעת
הנדסה והמגזר הציבורי: הילכו שניים יחדיו? המגזר הציבורי זקוק למנהלים מהנדסים
פרופ' אורית חזן פונה בקריאה אל המוסדות להשכלה גבוהה, ובעיקר לאוניברסיטאות המכשירות מהנדסים ומהנדסות: חשוב להדגיש בפני הסטודנטים והסטודנטיות להנדסה את האפשרות להשתלב גם במגזר הציבורי, לחשוף בפניהם את אפשרויות התעסוקה במגזר זה, לדון במשמעותה של חשיבה הנדסית לניהולה של המדינה, לחנך למעורבות חברתית, לזמן פתרון בעיות השייכות למרחב הציבורי כבר במהלך התואר, להציע מגוון מסלולי התפתחות מקצועית המשלבים את המגזר העסקי והמגזר הציבורי, ועוד ועוד. את כל הפרטים ניתן למצוא בקישור אל הטור המלא.
פיתוח פדגוגיה ביקורתית של מורים
מאמר שנכתב בהשתתפות פרופ' טלי טל מדגיש את החשיבות של הוראת מדעים בסביבות חוץ כיתתיות, כדי להתמודד עם אי שוויון חינוכי בקהילות בעלות משאבים דלים ולהגביר צדק חברתי.
"ככה לא בונים תקומה!" | קו למושב
ד"ר גיא כגן: 'שיקום אמיתי של יישובי קווי העימות מחייב להשוות את זכויות הקניין הקרקעי של מושבים וקיבוצים לאלו של תושבי הערים. זהו הבסיס ל"הגנת היישובים וחיזוקם (ופיצויים)", וחייב להיות מרכיב יסודי בכל תוכנית שיקום ראויה ליישובי קווי העימות בצפון, בדרום, במזרח, ובכל מקום'.
מחקר חדש שהושק לאחרונה במוסד שמואל נאמן, בהובלת פרופ' רחל אלתרמן, בוחן את ההצדקה הציבורית להמשך קיום מדיניות הבעלות הלאומית על הקרקע והדיור החלה על קיבוצים ומושבים.
סיפורי הגבורה של יחידת עוקץ
מאז הקמתה ב-1974, הפגינה יחידת הכלבנים של צה"ל גבורה יוצאת דופן. פרופ' שלמה מי-טל מספר על האומץ וההקרבה של המפעילים והכלבים.
ראיון עם חברת האקדמיה הלאומית למדעים פרופ' רחל אלתרמן
הראיון הרשמי עם חברת האקדמיה הלאומית למדעים פרופ' רחל אלתרמן – פרופסור לתכנון ערים ומשפט מהטכניון ועמיתת מחקר בכירה במוסד שמואל נאמן. רחל היא האישה הראשונה מהטכניון שזכתה להיבחר לאקדמיה הלאומית למדעים. המראיינת העיקרית היא המשפטנית פרופסור נילי כהן, לשעבר הרקטורית של אוניברסיטת תל אביב והנשיאה של האקדמיה הלאומית למדעים. אליהם מצטרף עידן אלתרמן.
קורבנות הטבח של חמאס היו אריסים, לא 'ישראלים פריבילגיים'
עובדה שרבים בציבור לא מודעים לה, גם בישראל, היא שגם הקרקע וגם הדיור בבעלות המדינה, עם זכויות קניין שפחות טובות מאשר אלו שהיו תחת בעלי אדמות פיאודליים.
המיליארדים ספוגי הדם של חמאס: איך ארגון הטרור נשאר עשיר?
האמנם ישראל וארה"ב ניסו לעצור את הזרמת הכסף לחמאס? לדברי מומחים, חמאס נראה חסין מבחינה כלכלית.
"גורמי ביטחון ישראלים ביצעו הפיכה מודיעינית גדולה ב-2018: מסמכים סודיים שפירטו בפירוט רב מה נחשב לקרן פרייבט אקוויטי ששימשה את חמאס למימון פעולותיו. בפנקסי החשבונות, שנגנבו ממחשבו של בכיר חמאס, נרשמו נכסים בשווי מאות מיליוני דולרים. חמאס שלט בחברות כרייה, גידול עופות וסלילת כבישים בסודן, בשני גורדי שחקים תאומים באיחוד האמירויות, ביזם נדל"ן באלג'יריה ובחברת נדל"ן הנסחרת בבורסה הטורקית. המסמכים, שאותם בחן הניו יורק טיימס, היוו מפת דרכים אפשרית לחנק כספי חמאס ולסיכול תוכניותיה. הסוכנים שהשיגו את הרשומות שיתפו אותם בתוך ממשלתם ובוושינגטון
שום דבר לא קרה.
במשך שנים, אף אחת מהחברות ששמן מופיע בפנקסי החשבונות לא עמדה בפני סנקציות מצד ארה"ב או ישראל. איש לא קרא בפומבי לחברות או לחץ על טורקיה, מרכז הרשת הפיננסית, לסגור אותה.
פרופ' שלמה מי-טל מספר על הדרכים שחמאס קיבלו את הכסף שלהם מתחת לאף שלנו.
אחרי הטבח ב-7 באוקטובר, ההיי-טק הישראלי חוזר לעצמו
בעקבות הטבח ב-7 באוקטובר נקראו עובדי היי-טק ישראלים לשירות מילואים של צה"ל והמימון התייבש. למרות הכל, תעשיית ההיי-טק הישראלית מתאוששת. ותחזור חזקה וטובה יותר
כיצד על ישראל להגיב לשינויי האקלים?
פרופ' שלמה מי-טל עושה זום אאוט על האופי הגלובלי של שינוי האקלים, ואז חוזר לבדוק איך ישראל מגיבה לנושא.—מבוסס על ראיון עם פרופ' אופירה איילון