גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות

מדיניות מדע וטכנולוגיה

מדיניות מדע וטכנולוגיה

תרומתו של הטכניון, באמצעות בוגריו, למשק בישראל ולהתפתחות הטכנולוגית בעולם

רבים בעולם בכלל ובישראל בפרט, אינם מודעים לתרומה הבלתי רגילה שיש לטכניון מאז היווסדו בשנת 1924 למדע, לטכנולוגיה, לכלכלה, למשק, ולחברה בישראל וזאת בערוצים שונים בהם היא באה לידי ביטוי. מטרת הפרויקט לזהות ולנתח את תרומתו של הטכניון באמצעות בוגריו, למשק בישראל ולהתפתחות הטכנולוגית בעולם.

מדיניות למינוף המחקר בתאי גזע באמצעות קניין רוחני

מטרת המחקר הינה יצירת תשתית לעיצובה של מדיניות מחקר, פיתוח והעברת ידע בתחום תאי הגזע. מדיניות זו נועדה לעודד חדשנות מחקרית לצד סיוע במינוף מעמדה של ישראל כמובילה בתחום זה בזירה העולמית.

הקמת אתר אינטרנט של המרכז הישראלי להיערכות לשינויי אקלים ICCIC

בהתאם להחלטת ממשלה הוטל על המשרד להגנת הסביבה להכין תכנית לאומית להיערכות ישראל לשינויי האקלים. לשם כך, החליט המשרד להקים מרכז ידע ישראלי לנושא, שיפעל לחיזוק הידע המדעי הקיים בכל הקשור להיערכות לשינויי האקלים בישראל ואף יפעל לשיווק הידע הישראלי המצטבר במדינות יעד אחרות.

מימון ציבורי למחקר ופיתוח: PREF

מוסד שמואל נאמן שותף בפרויקט PREF בחסות האיחוד האירופי (7FP). מטרת המחקר היא לבנות מאגר מידע על המימון הציבורי למחקר ופיתוח, במדינות אירופאיות ובמדינות נוספות בינהן ישראל. לאחר בניית המאגר, ינותחו הנתונים של מימון מחקר ציבורי בפילוח לפי נושאים ולפי סוג ההקצאה (מימון תחרותי/ פרויקטלי ומימון מוסדי). התוצר הסופי הוא סקירה של המצב הנוכחי וניתוח מגמות של פני השנים 2000-2014 של המימון הציבורי למחקר עבור המדינות הנסקרות.

סקר לבחינת הקשיים בהעברת טכנולוגיות ננו מהאקדמיה לתעשייה

פורום תל"ם (הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ופיתוח) תוך הסתייעות בוועדה הלאומית לננו-טכנולוגיה (INNI-Israel National Nanotechnology Initiative) פעל בשמונה השנים האחרונות להקמת שישה מרכזי מחקר בתחום הננו-טכנולוגיה שמומנו בשיטת Matching. עד כה הושקעו בתחום הננו כ-400 מליון דולר ע"י ממשלת ישראל וגופים אחרים. מרכזי המחקר שהוקמו קלטו עשרות חוקרים מהארץ ומחו"ל וביצעו אלפי מחקרים המתבססים על ננו-טכנולוגיה, שהשפעתם טרם באה לידי מימוש הפוטנציאל המירבי.

מיפוי והערכה ביבליומטרית של קבוצות מחקר מובילות בתחום מדעי החיים

עבודה זו עוסקת במיפוי החוקרים הבולטים בשבעת המוסדות האקדמיים בישראל (האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מכון ויצמן והטכניון – מכון טכנולוגי לישראל) בתחומים הבאים של מדעי החיים: גנומיקה, פרוטאומיקה, ביואינפורמטיקה, גנומיקה כימית ורפואה מותאמת אישית.

מערך ה-SETI של ישראל סדרת המחקרים של אונסק"ו

המחקר הוזמן על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועתיד להתפרסם בסדרת המחקרים של אונסק"ו בנושאי מדיניות מדע, הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות במהלך שנת 2015.

חדשנות של חברות רב-לאומיות בישראל: עדות מנתוני פטנטים ומסקר מרכזי מו"פ

פרסום זה הוא חלק מחבילת עבודה מס' 7 של פרויקט PICK-ME במסגרת האיחוד האירופי: "התפתחות הביקושים, פיתוח סקוריאלי וארגון פעילות החדשנות" והינו חלק ממטלה מס' 4 "הביקוש לחדשנות ושיקולי המיקום של חברות רב-לאומיות"

התאמת הביקוש להכשרת עובדי ידע בשווקי עבודה קיימים

מחקר זה בוצע במסגרת חבילת עבודה מס' 6 של פרויקט PICK-ME. במסגרת זאת נותחו נתונים שנאספו במסגרת סקר שביצע הל.מ.ס בקרב למעלה מ-5,000 בוגרי אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות בישראל אשר בחן את מידת השתלבותם בשוק העבודה.

הערכת הביקושים והתפתחות מאגרי ידע בסקטורים ואזורים מוטי ידע

מחקר זה בוצע במסגרת חבילת עבודה מס' 5 של פרויקט Pick-Me. המחקר התבסס על ניתוח נתונים שנאספו במסגרת סקר שדה על האקוסיסטמה שנוצרה על ידי קבוצת ראד בינת שהנביטה כ-130 חברות.

תרומת חברות גדולות למשק הלאומי

פרויקט זה עוסק בתרומתן של החברות הגדולות למשק התעשייתי והטכנולוגי, במטרה לבחון באם קיומן של החברות הגדולות חיוני לאקו סיסטם התעשייתי - עסקי. פעילות בנושא החלה בשנת 2012, והמשכה הוא ב2013 בשיתוף הכלכלנים ד

מדיניות חדשנות בתחום אנרגיה נקיה בישראל

מטרת הפרויקט היא לנתח את לקחי המדיניות הנובעים ממאמציה המוצלחים של ישראל ליזום, לכוון ולהאיץ תהליכי חדשנות טכנולוגית בתחום האנרגיה הנקייה. הכוונה היא לזהות עקרונות בסיסיים לעיצוב מדיניות שניתן ליישם בכל קבוצת טכנולוגיות, גם במדינות שונות, בהקשרים פוליטיים, כלכליים וטכנולוגיים שונים.

מדע בתקשורת

תקשורת ההמונים היא מקור המידע העיקרי של הציבור הרחב בנושאי מדע. אלא שהתקשורת חושפת רק קומץ מתוך כמות אדירה של מחקרים המתפרסמים בכתבי עת מדעיים. מטרת דו"ח זה לתאר את תמונת המדע המשתקפת לציבור מהתקשורת העברית החדשותית בישראל.

סקר קשרי החוץ של ישראל במדע ומחקר ופיתוח ברמה הלאומית והמוסדית

בשנת 2014 השלים מוסד נאמן את השלב הראשון בסקר קשרי החוץ של ישראל במו"פ, ברמה הלאומית והמוסדית. במסגרת שלב זה בוצע סקר ונבנה מאגר מידע ממוחשב בו רוכז מידע רב על קשרי החוץ המדעיים הלאומיים והמוסדיים של מדינת ישראל. בשנת 2016 בוצע השלב השני של הפרויקט, שכלל השלמות והרחבות לפעילות שבוצעה במסגרת השלב הראשון. השלב השלישי מתבצע בשנת 2017 ובמסגרתו יבוצע עדכון כל נתוני מאגר המידע.

כוח אדם במדע וטכנולוגיה - מודלים לחיזוי טכנולוגי

עבודה זו הוזמנה על ידי תת ועדה לקשרי אקדמיה-תעשייה של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (מולמו"פ). אחת המטרות של ועדה זו היא בחינה מחודשת של התאמת ההכשרה שניתנת במסגרת המוסדות להשכלה גבוהה לצרכי המשק העתידי.

מיפוי תשתיות מחקר בישראל

מוסד שמואל נאמן מבצע בשנת 2012-2013 מחקר המשך בנושא 'מיפוי תשתיות מחקר בישראל'. בשנת 2008 יצאה המולמו"פ – הועדה לתשתיות מחקר (ות"ם), באמצעות משרד המדע והטכנולוגיה, למכרז לביצוע מחקר בנושא מיפוי תשתיות מחקר בישראל, שאותו נבחר לבצע צוות של מוסד נאמן. מטרת מחקר המיפוי היתה לבנות את בסיס הידע והנתונים שיאפשר למדינת ישראל לגבש מפת דרכים לתכנון, שדרוג והקמה של תשתיות מחקר.

הערכת תוכנית התשתיות של משרד המדע והטכנולוגיה והחלל

מחקר המשך להערכת ההשפעות קצרות וארוכות הטווח של מחקרים ומרכזי ידע, שקבלו מימון ממשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל בשנים 2000-2010 במסגרת תוכנית התשתיות.

תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: מאפייני איכות של המצאות ייחודיות

בעשור האחרון חלו תמורות מתודולוגיות משמעותיות בניתוח פעילות המצאתית, בעיקר תודות להתקדמות טכנולוגית ולהטמעת בסיסי נתונים ייעודיים בנושא פטנטים באוניברסיטאות ובארגונים בינלאומיים גדולים כמו ה-OECD ו-Eurostat. מחקרים פורצי הדרך בתחום הפטנטים מתאפשרים כיום, בין היתר, תודות לשילוב ולהצלבה של נתוני פעילות המצאתית עם בסיסי נתונים חיצוניים המעשירים ומגוונים את הידע על מאפייני המגישים והממציאים.

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל: סוגיות, מאפיינים והיבטים ייחודיים

מטרת העבודה לבחון היבטים שונים הנוגעים להערכות מצוינות האוניברסיטאות בישראל. גישות וסוגיות להערכות המצוינות הם נושאים אוניברסאליים, עוסקים בהם במדינות רבות. הערכות נכונות תורמות לקידום המצוינות, בעוד שהערכות לא ראויות עלולות לגרום לתהליכים שליליים ואף לנזקים משמעותיים. בנוסף לנושאים אוניברסאליים אלה, העבודה עוסקת גם בהיבטים ייחודיים לישראל הבאים לביטוי בתוצאות הערכות המצוינות.

מדיניות לאומית בנושא מימוש הגז הטבעי למשק המקומי וליצוא

עם מציאת כמויות הגז הענקיות ועם חידוד הצורך במדיניות לאומית לניצול ארוך טווח של התגלית התחלנו במחשבה ותכנון האופציות להקמת תעשייה כימית המבוססת על הגז כמקור זול לחומרי גלם.

מרכזי המידע של מאגדי מגנ"ט

במוסד שמואל נאמן פועל מרכז מידע ממוחשב מהגדולים ביותר בישראל. המרכז הוקם על מנת למלא את צרכי ניהול הידע ואספקת שירותי המידענות למאגדים הפועלים במסגרת תכנית מגנ"ט והוא חלק מתכנית מגנ"ט של משרד הכלכלה. מרכזי המידע מבוססים על מערכת ממוחשבת שתוכננה בהתאם לדרישות צוות מוסד שמואל נאמן ובשיתוף המאגדים.

הפורום להשכלה גבוהה

מוסד שמואל נאמן ביחד עם עמותת "בשער- קהילה אקדמית למען החברה בישראל" מקיימים במסגרת פורום ההשכלה הגבוהה מספר מפגשים בשנה. פורום ההשכלה הגבוהה הוקם בעקבות כנס בינלאומי שנערך בדצמבר 2004 במוסד נאמן בשיתוף בשער וקרן חינוך ארה"ב ישראל בנושא "Transition to mass Higher Education Systems". מטרת הפורום היא לקיים דיונים בסוגיות שונות של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ודיאלוג פתוח בין האוניברסיטאות, המכללות, מל"ג, ות"ת וגופים ממשלתיים וציבוריים אחרים.

מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל ובהשוואה בינלאומית

בתחילת שנות ה–2000 זיהה מוסד נאמן את הצורך בהקמת תשתית לקידום תהליך שיטתי ומתמשך של גיבוש מדיניות לאומית למחקר, לטכנולוגיה ולחדשנות. מטרת התוכנית היא לשפר את ההבנה של מערכת המו"פ והחדשנות ולענות על השאלה כיצד תהליכים הקשורים להתפתחות של מדע, טכנולוגיה וחדשנות תורמים להגברת ידע, עלייה בפריון, שיפור בביצועים הכלכליים, תעסוקה מקצועית, פיתוח בר קיימא ורווחה חברתית. הבנת התהליך מתבססת על איסוף, ניתוח והצגה נכונה של מדדים רלוונטיים שונים ועל ניתוח המגמות של השתנותם על פני זמן ובהשוואה בינלאומית.

מיפוי המחקר והפיתוח החקלאי בישראל

מוסד שמואל נאמן בשיתוף מחלקת המדע והחדשנות של המועצה הבריטית (שגרירות בריטניה בישראל) מובילים פרויקט משותף שמטרתו לזהות נושאים רלוונטיים בתחום חקלאות המדע, שיש להם סינרגיה ופוטנציאל גבוה לשיתוף פעולה בין מדעני בריטניה למדענים הישראלים.

יחסים אקדמיים בין ישראל לארה"ב

ICC) - Israel on Campus Coalition) הינה רשת ארצית של סטודנטים, סגל, ואנשי מקצוע בארה"ב, ששמה לה למטרה לחזק את התנועה הפרו-ישראלית בקמפוסים ברחבי ארה"ב. מחלקת המחקר של ICC פנתה אל מוסד שמואל נאמן בבקשה לבצע סקירה של מצב הקשרים האקדמיים בין ישראל לארה"ב בעשור האחרון.

הגירה ובחירת קריירה של סגל מדעי

המחקר, שנערך במסגרת בדיקת האפשרות להקמת שלוחה של הטכניון בנגב, בוחן את חזרתו של סגל אקדמי לישראל וקליטתו במוסדות מחקר מדעיים. מטרת המחקר, להבין את הסיבות להעדפת מוסדות מחקר אלו על פני חלופות אחרות בחו"ל, או להיפך.

בחינת חברות מבוססות ידע טכניוני

בוגרי הטכניון הקימו תוך 20 שנה למעלה מ- 1,600 חברות. החברות יצרו למעלה מ-100,000 מקומות עבודה והניבו 30 מיליארד דולר.

RISIS -פרויקט FP7

חבילת עבודה מספר 9 (WP9) מהווה חלק מפרויקט RISIS (Research infrastructure for research and innovation policy studies). מטרת החבילה לפתח שיטת קיבוץ גיאוגרפית, המזהה ריכוזים של פעילות במרחב בתחומי המדע, הטכנולוגיה והחדשנות. תחומים אלו מהווים את עיקר העניין במסדי הנתונים של RISIS. מוסד שמואל נאמן אחראי על התיאום בין המשתתפים השונים ב-WP9.

הכשרת כ"א ופיתוח הון אנושי בתחום הגנת הסייבר בישראל

מחקר זה הוזמן על ידי מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה ובוצע במימון משותף של מטה הסייבר הלאומי ושל מוסד שמואל נאמן.

תשתיות למידה בתחום הננוטכנולוגיה - EduNano TEMPUS

תחום הננו טכנולוגיה הוא אחד התחומים הדינמיים המתפתחים במהירות רבה במחקר המדעי. צורכי התעשייה בתחום הננו מבחינת הידע והמיומנויות הנדרשים מבעלי המקצוע משתנים במהירות רבה. הצורך בשיתוף התעשייה בהגדרת הידע והמיומנות הנדרשות מבוגרי לימודי ננו טכנולוגיות מהאקדמיה כך שיוכלו להשתלב בצורה טובה בתעשייה וייתנו מענה הן לדרישות העכשוויות והן העתידיות הינו קריטי להצלחת ישראל להשתלב ולהוביל בתחום זה בעולם.

מקומן של אוניברסיטאות המחקר במערכת המו"פ הלאומית בישראל

עבודה זו נעשתה בהזמנת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו"פ). מטרתה לחקור את ההשפעה של אוניברסיטאות המחקר במערכת המו"פ הלאומית, ואת ההשפעות ההדדיות הקיימות בין שתי מערכות אלה ליצירת ידע חדש וטכנולוגיות מתקדמות.

אסטרטגיית על למדינת ישראל

פורום אסטרטגיית-העל הוקם ביוזמתו של היועץ לשעבר לביטחון לאומי לראש הממשלה וראש המועצה לביטחון לאומי, פרופ' עוזי ארד.

פורום החינוך למדע וטכנולוגיה

הפורום לחינוך למדע וטכנולוגיה החל את פעילותו בשנת 2013. מטרת הפורום היא ליצור שיתופי פעולה בין מגזרים שונים בחברה הישראלית במטרה לקדם את החינוך למדע וטכנולוגיה בשנות הלימוד גן-י"ב. מוסד נאמן החליט למקד פעילות בתחום זה לאור חשיבותו של החינוך למדע וטכנולוגיה לעתידה של מדינת ישראל והצורך בהגדלת מספר תלמידי התיכון הבוחרים להתמחות בתחומים אלה.

מחקר לבחינת שיתופי פעולה בין התעשייה למרכזי התשתית בננוטכנולוגיה בטכניון

המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי הוקם בינואר 2005 כמיזם משותף של קרן ראסל ברי, ממשלת ישראל דרך פורום תשתיות לאומיות למו"פ (תל"מ), INNI והטכניון. חזון המכון הוא מיצוב הטכניון ומדינת ישראל בחזית המחקר והפיתוח העולמיים בתחומי הננוטכנולוגיה. החל משנת 2010, המכון נכנס לשלב השני של פיתוחו, שאמור להימשך עד שנת 2014.

מדדי התמחות ופיזור ענפיים לפעילויות מו"פ

ריכוז הפעילות המשקית במספר קטן של ענפים יכול להעיד על התמחות וניצול יתרונות יחסיים, אך גם מגביר את חשיפת המשק לסיכונים הנובעים מזעזועים טכנולוגיים וכלכליים. כדי לבחון היבטים אלה בישראל, עבודה ראשונית זו משווה את הפיזור הענפי של השקעות מו"פ, תפוקות ובקשות לרישום פטנטים בישראל למספר מדינות אחרות.
מדיניות מדע וטכנולוגיה