גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות

תשתיות

תשתיות

פעילויות שונות בנושא חדשנות ותכנון אורבני

יחד עם המרכז לחדשנות, בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול, בהובלת פרופ' מרים ארז, הכין פרופ' שלמה מי-טל סדנא עבור מנהלים בכירים בתעשיות המסורתיות, בשם "Moving Up", במטרה לשדרג חברות בתעשיה זו כדי לייצוא ולהתחרות בשווקי העולם.

פרויקט פיתוח פרוזדור תשתיות בין נמל חיפה ומעבר גבול ג'נין

המטרה של הפרויקט הספציפי שהוגש ע"י מוסד שמואל נאמן במסגרת הפרויקט הכולל היא לפתח פרוזדור תשתיות יעיל ובר קיימא בין נמל חיפה, המועצה האזורית גלבוע ומעבר הגבול ליד העיר ג'נין אשר בסמוך לו יוקמו אזור תעשיה ומרכזים לוגיסטיים משני עברי הגבול.

אספקת חשמל לאוניות בנמל COLD IRONING

על ענף הספנות בכלל ועל נמלי הים בפרט, גוברים בשנים האחרונות הלחצים לפעול לשיפור איכות הסביבה ולצמצום פליטות גזי החממה. במסגרת זו, אחד הצעדים המשמעותיים לצמצום הזיהום ושיפור איכות האוויר בנמל ובסביבתו העירונית הוא העברת מקור אספקת הכוח החשמלי לאניות העוגנות לצורך פריקה וטעינה ממנועי העזר של האניות למקור כוח חופי. תהליך זה מכונה בשם ”Cold Ironing” ולחילופין On-Shore Power Supply (OPS).

פורום המים

"פורום המים" שהוקם בשנת 2009 ע"י מוסד שמואל נאמן, בשיתוף רשות המים ומכון גרנד למחקר המים בטכניון, משמש כבמה לליבון וניתוח נושאים מרכזיים, במטרה לתרום לגיבוש ניירות עמדה במגוון רחב של נושאים בתחום האסטרטגיה והמדיניות.

מדיניות פיתוח תשתיות תחבורה בישראל

המחקר התמקד בהכנת מסמך מדיניות המהווה יעוץ בנושא תוכנית אב לתחבורה בהתאם להסכם בין המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה ומוסד שמואל נאמן. מטרת העבודה היא סיוע בגיבוש מדיניות שתיקבע על ידי הממשלה בנושא פיתוח התחבורה היבשתית במדינת ישראל בתחום פיתוח כבישים ומסילות ברזל וההשלכות על גורמים כלכליים, חברתיים וסביבתיים.

תשתיות לאומיות בישראל לשנת 2048

פרויקט מתמשך העוסק בחשיבה ארוכת טווח של פיתוח תשתיות לאומיות. תכנון תשתיות לטווח ארוך הוא בעל חשיבות רבה במדינת ישראל לפחות משלוש סיבות עיקריות: המימדים הפיזיים המוגבלים של המדינה, המשך גידול דמוגרפי מהיר יחסית ומשך הזמן הארוך הנדרש לתכנון וביצוע של פרויקטי תשתית. בין המטרות המרכזיות ושל המחקר הוא שמירת אופציות פתוחות לטווח ארוך, מניעת חסמים שימנעו הקמת מתקנים ורשתות אסטרטגיות וניצול מתואם ואופטימאלי של שטחי המדינה המוגבלים.

הגדלת היצע המים בישראל ע"י צמצום פחת מים ומניעת דליפות ביוב

במסמך מוצגים נתונים המצביעים על צריכת המים העירונית בישראל ועל כמויות השפכים המיוצרות בגין צריכה זו. נושאים אלו נבדקו לעומק בכדי להבין את פוטנציאל החיסכון במים היכול לנבוע מהשקעה במערכות התשתית של אספקת המים ובמערכות הולכת הביוב.

מקומה של ישראל בשוק הביו-אתנול העולמי בשיתוף עם קרן GM

נושא הביו-דלקים (BioFuels) הינו אחר הנושאים החמים ביותר בשוק האנרגיה הגלובלי ובשווקי סחורות היסוד ,(Commodities) שמקורם בייצור חקלאי. לנושא זה השלכות פוליטיות וכלכליות משמעותיות בפרט עבור המדינות המתועשות הגדולות שצורכות וסוחרות במקורות אנרגיה כיום.

ישראל 2028 : חזון ואסטרטגיה למדינת ישראל

במסגרת המשך המאמץ ליישום הלכה למעשה של תכנית "ישראל 2028 - חזון ואסטרטגיה כלכלית חברתית בעולם גלובלי" יזם מוסד שמואל נאמן מספר פרויקטים המיועדים להכין יחד עם גורמי הממשלה תכנית יישום רב-שנתית.

פרויקט מיפוי תשתיות מחקר לאומיות

מטרת המחקר למפות את תשתיות המחקר הלאומיות הקיימות ולהגדיר צרכים של חוקרים ישראלים בשדרוג והקמה של תשתיות מחקר חדשות. המחקר נערך במהלך שנת 2010 והתמקד בציוד ובמתקנים המצויים בתשתית המחקר.

שיקום ים המלח: בחינת חלופות אפשריות לפתרון סוגיית שינויי המפלס

ים המלח, הים הנמוך ביותר בעולם והאגם המלוח ביותר בעולם, נתון כיום במצב של פגיעה סביבתית חמורה. שאיבות המים מהירדן, הכינרת והירמוך לישראל, ירדן וסוריה, וכן שאיבת מי ים המלח למפעלי התעשיות של ים המלח בישראל ובירדן, מצמצמות בהתמדה את אספקת המים לימה. למעשה, "נגמרו" הזרימות הטבעיות לימה. ברירת המחדל, דהיינו לא לעשות דבר ולהמשיך במסלול "עסקים כרגיל", הינה החלופה היקרה ביותר- מבחינה כלכלית וסביבתית. הנזקים הסביבתיים, נזקים לתיירות ולכבישים מוערכים ב-90 מיליון דולר לשנה.

אסטרטגיית פיתוח תשתיות לאומיות בישראל לשנת 2028

הכנת התכנית נמשכה למעלה משנתיים וכללה כ-60 מומחים מתחומי העסקים, הממשל והאקדמיה שפעלו במסגרת של תשעה צוותי עבודה. התכנית האסטרטגית הלאומית הזו משלבת בין גורמים כלכליים וחברתיים שנועדו לענות על הצהרת החזון הבאה: מדינת ישראל תהיה אחת מ-10-15 המדינות המפותחות בעולם, במונחים של ההכנסה לנפש. תתקיים בה כלכלה חופשית, מאוזנת והוגנת, הנשענת על יכולתה התרבותית, מדעית-טכנולוגית, עושר ההון האנושי, חדשנות ויזמות. המדינה תשיג כל זאת בשיתוף כל מגזריה. היא תשאף לעשות לטובת כל אזרחיה, למען איכות חייהם ולמען עתיד הדור הצעיר שלה. המדינה תשיג את כל אלה באמצעות שיתוף פעולה בין כל מגזריה, תוך שמירה על ערכיה וחיזוק דימויה של המדינה בעיני תושביה ובעיני שותפיה בעולם היהודי.

שיתוף פעולה בינלאומי באנרגיה: ישראל - ניו ג'רסי

כחלק מפרויקט השיקום של איזור ה - Meadowlands המזוהם והמוזנח בניו ג'רסי, הוחלט כי יוקצו משאבים לשימוש באנרגיה סולארית באיזור. למדינת ישראל יש שם מצוין כמדינה בה הטכנולוגיה והקידמה מביאים להישגים.

מ"ישראל 2020" ל"ישראל 2050"

תכנית "ישראל 2020", היא פרויקט התכנון הכולל והגדול ביותר שבוצע בישראל, בהשתתפות למעלה מ-250 מבכירי הקהילה המקצועית והאקדמית, ובשיתוף 13 משרדי ממשלה ורשויות ממלכתיות. הפרויקט בוצע במשך כשבע שנים, וההשקעה הכוללת בו הייתה של למעלה ממאה שנות עבודת אדם.

הערכת הנזק הכלכלי של דליפת הדלק בעברונה

העבודה עוסקת בהערכת הנזק הכלכלי של דליפת הדלק מצנרת קצא"א בצומת באר אורה שאירעה ב – 3.12.14 העבודה עוסקת רק בניתוח הנזק שנגרם לציבור ולמשק שלא יכוסה ע"י קצא"א במסגרת מחויבותה לכיסוי העלות של פעולות מניעת ההתפשטות, סילוק המזהם ושיקום האתר.

מנהרות הכרמל: תועלות חיצוניות

בפרויקט זה, אשר נערך עבור חברת כרמלטון המפעילה את מנהרות הכרמל, נבדקו התועלות הכלכליות והסביבתיות, הנגרמות באופן ישיר ועקיף, כתוצאה משימוש במנהרות הכרמל בהשוואה לשימוש בנתיבים חלופיים בעיר חיפה.

מיפוי תשתיות מחקר בישראל

מוסד שמואל נאמן מבצע בשנת 2012-2013 מחקר המשך בנושא 'מיפוי תשתיות מחקר בישראל'. בשנת 2008 יצאה המולמו"פ – הועדה לתשתיות מחקר (ות"ם), באמצעות משרד המדע והטכנולוגיה, למכרז לביצוע מחקר בנושא מיפוי תשתיות מחקר בישראל, שאותו נבחר לבצע צוות של מוסד נאמן. מטרת מחקר המיפוי היתה לבנות את בסיס הידע והנתונים שיאפשר למדינת ישראל לגבש מפת דרכים לתכנון, שדרוג והקמה של תשתיות מחקר.

הערכת תוכנית התשתיות של משרד המדע והטכנולוגיה והחלל

מחקר המשך להערכת ההשפעות קצרות וארוכות הטווח של מחקרים ומרכזי ידע, שקבלו מימון ממשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל בשנים 2000-2010 במסגרת תוכנית התשתיות.

פסולת וכימיקלים ביתיים מסוכנים - המלצות לנהלים ומדיניות ליישום בישראל

נושא הכימיקלים והפסולת המסוכנים הביתיים, היו הנושאים המרכזיים שליוו את דוח סדרי עדיפות לאומית של מוסד שמואל נאמן. מסתבר שכימיקלים ופסולות אינם מטופלים כראוי מבחינה מוסדית ומערכתית בכל הקשור לתחום הסביבה.

תכנית אב לאנרגיה

צוות הסביבה והאנרגיה של מוסד שמואל נאמן נמנה על צוות היועצים של חברת תהל, שבשנת 2011 זכתה במכרז להקמת תוכנית אב למשק האנרגיה.

אתגרים לשימושי המים בתעשייה הגלובלית

פרויקט מחקרי זה החל בשנת 2011 בשיתוף עם ניוטק, מכון היצוא ונועד להגביר את כושר התחרות של תעשיית המים הישראלית בעולם. הפרויקט נועד למפות מגזרים תעשייתיים עתירי שימוש במים, שזקוקים לפיתוחים טכנולוגיים חדשניים כדי להקטין את צריכת המים ליחידת מוצר וכדי לאפשר שחרור המים הנפלטים תוך שימור הסביבה, כדי להאיר על צרכים לפתרונות שיאפשרו גידול העסקים וחיזוקם.

מרכזי המידע של מאגדי מגנ"ט

במוסד שמואל נאמן פועל מרכז מידע ממוחשב מהגדולים ביותר בישראל. המרכז הוקם על מנת למלא את צרכי ניהול הידע ואספקת שירותי המידענות למאגדים הפועלים במסגרת תכנית מגנ"ט והוא חלק מתכנית מגנ"ט של משרד הכלכלה. מרכזי המידע מבוססים על מערכת ממוחשבת שתוכננה בהתאם לדרישות צוות מוסד שמואל נאמן ובשיתוף המאגדים.

פורום אנרגיה

מטרת פורום האנרגיה היא לקיים תשתית מקצועית בתחומי האנרגיה בישראל, ולאפשר מפגשים, רב-שיח ודיונים המעודדים קידום פרויקטים בתחום האנרגיות המתחדשות, החיסכון ושימור האנרגיה. באמצעות הפורום מגבש מוסד שמואל נאמן עמדות מקצועיות וישימות, אשר מוסכמות על מומחים ובעלי עניין בתחום ועל מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה השונים, החברים בפורום.

הערכות גלובליות של פליטות מתאן ממתקני קידוח בים וחשיבותם

עבודה זו, שנערכה עבור המשרד להגנת הסביבה, סוקרת את המתודולוגיות להערכת פליטות מתאן ממגזר הגז הטבעי והרגולציה בתחום בעולם. בנוסף, מוצגת חוות דעת לגבי הרלוונטיות של מתודולוגיות אלו ויישומן על מנת לבצע הערכה של פליטות מתאן ממתקני הגז הטבעי בישראל.

RISIS -פרויקט FP7

חבילת עבודה מספר 9 (WP9) מהווה חלק מפרויקט RISIS (Research infrastructure for research and innovation policy studies). מטרת החבילה לפתח שיטת קיבוץ גיאוגרפית, המזהה ריכוזים של פעילות במרחב בתחומי המדע, הטכנולוגיה והחדשנות. תחומים אלו מהווים את עיקר העניין במסדי הנתונים של RISIS. מוסד שמואל נאמן אחראי על התיאום בין המשתתפים השונים ב-WP9.
תשתיות