בריאות

מחקר זה נערך על ידי מוסד נאמן וחברת Number Zone בראשות נדב כספי. המחקר בוחן את הקשר בין מניעת השמנה למוביליות חברתית-כלכלית וצמצום פערים וסוקר רפורמות, רגולציה ותוכניות התערבות ברמה לאומית ומקומית בארבעת מדינות מבחן: אנגליה, אוסטרליה, קנדה ודנמרק שנבחרו לאחר סקר ספרות מקדמי, בהתייעצות עם מומחים מג'ויינט-אלכא ומשרד הבריאות. כמו כן, נערכה בדיקת ROI לתכניות התערבות נבחרות מהארץ ומהעולם אשר נעשתה להן מחקרי הערכה לבדיקת היעילות. זאת, בכדי לבחון את מידת כדאיות ההשקעה בהתערבויות למניעת השמנה ברמה הקהילתית והלאומית.

משרד הבריאות בשותפות עם הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים מבקשים לקדם תוכנית ממשלתית ממוקדת בבריאות האוכלוסייה הערבית בישראל שמטרתה להציע "טיפול שורש" במצב הבריאות והפערים בבריאות ובשירותי בריאות.

מטרת המחקר היא למפות את הצורך, בהווה ובעתיד, של חברות העוסקות בנושאים המשלבים ביולוגיה ורפואה עם הנדסה ומדעי המחשב, בשירותי תשתית לאומית לפבריקציה בטכניון, כדוגמת שירותים לייצור התקנים בתחום המיקרואלקטרוניקה או ננוטכנולוגיה ליישומים ביולוגיים ורפואיים

מגפת הקורנה מהווה אירוע מכונן אשר פגע קשות במרקם החברתי-כלכלי של חברות ומדינות רבות. הדרך להחלמה ממגפה זו עשויה להיות תהליך הדרגתי ואיטי שישפיע באופן לא שוויוני על קבוצות שונות בחברה. המטרה של מחקר מוצע זה הוא לזהות, לחקור, למדל ולחזות את הגורמים הקשורים לרווחה הנפשית או המיטביות (well-being) האובייקטיבית והסובייקטיבית של האוכלוסייה הישראלית והצרפתית בשלבים של שלהי המגיפה ובשלב היציאה הראשוני או התאוששות ממנה. הניתוח המוצע מתייחס הן לגורמים חומריים (מצב סוציו-אקונומי, הכנסה וכו') ולמצב בריאות הנפש (תחושות של רווחה סובייקטיבית, רמת דיכאון, מתחים במשפחה) והן לגורמים חברתיים מבניים שונים (חוסן, לכידות חברתית, הון חברתי, מידת אמון ברשויות וכו'). דגש מיוחד מושם על הזרזים והסוכנים שהשפיעו באופן דיפרנציאלי על הרווחה הנפשית של קבוצות חלשות בחברה בעיצומה של המגפה ובנוסף על הגורמים הצפויים להוביל להתאוששות דיפרנציאלית של קבוצות אלו בשלבי היציאה ממנה. ההשוואה בין ישראל לצרפת מעניינת במיוחד בבחינת "המנצחים" וה"מפסידים" הפוטנציאליים. שאלה פתוחה מתייחסת הן למאפיינים של שתי החברות וליכולתם להתמודד עם המגפה: צרפת עם מערכת הביטחון הסוציאלי המוצקה שלה ותגובתה האיטית בחיסון האוכלוסייה מחד גיסא, או ישראל עם מערכת רווחה פחות נדיבה אך עם תגובתיות מהירה בחיסון האוכלוסייה מאידך גיסא. הפרויקט המוצע ישתמש במגוון רחב של כלים איכותיים וכמותיים לאיסוף וניתוח נתוני המחקר. הנתונים הצרפתיים יתבססו על סקר האורך ELIPSS המורכב מנתוני פאנל מבוססי הסתברות. נתונים דומים ייאספו עבור ישראל באמצעות סקר מקוון מיוחד. בנוסף לנתוני הסקר, ייאספו נתוני עקבות דיגיטליים באמצעים לא פולשניים ממקורות אנושיים ופלטפורמות מקוונות (ביקורים בדפי אינטרנט, ניתוח רשתות חברתיות וכו'). אחת התרומות החדשניות של המחקר מהבחינה המתודולוגית היא עריכת טריאנגולציה והצלבה בין נתוני הדיווח העצמי (סקרים) לבין נתוני העקבות הדיגיטליים. על מנת לבחון את הקשר בין גורמים כלכליים, התנהגותיים וחברתיים המשפיעים על הרווחה ויכולות ההתמודדות וההסתגלות של האוכלוסייה הישראלית והצרפתית עם המגפה, ייושמו מודלים עם משתנים מתווכים וממתנים. הפרויקט הדו-לאומי המוצע יצייד את בעלי העניין בשתי המדינות במידע מבוסס שיוכל לסייע להם בגיבוש הנחיות לסיוע לאוכלוסיות חלשות בעת משבר ולהאיץ את התאוששותן.

מחקרי מוסד שמואל נאמן בתחום זה בוחנים את התרומה של הטבע לבריאות הנפשית והפיזית של תושבי ישראל. המחקרים בוחנים את ההשפעה המיטיבה של חשיפה אל הטבע על האדם, ובתוך כך שהייה בטבע שמחוץ לעיר, ביקור באתרי טבע עירוני כגון פארקים וגינות עירוניות, ואף צפייה בטבע דרך חלונות או באמצעות תמונות. המחקרים בוחנים את התועלות שמפיקות מהטבע אוכלוסיות שונות, כגון מגזרים, מגדרים וגילאים שונים, ומספקים המלצות לאמצעים בהם ניתן לנקוט בכדי להגדיל את החוסן של אוכלוסיות אלה, באמצעות חשיפה אל הטבע והגברת המודעות לתרומתו בקרב מקבלי החלטות, גופים ביצועיים, בעלי מקצוע בתחומי הבריאות, התרבות והספורט, ובקרב כלל האוכלוסייה.

היוזמה למען רפואה מותאמת אישית (רמ"א) מתקיימת בשותפות של יד הנדיב, קרן קלרמן והקרן הלאומית למדע, בתמיכת הוועדה לתכנון ולתקצוב  (ות"ת) וישראל דיגיטלית. מטרת היוזמה היא לקדם מחקר בסיסי ולפתח שיטות דיאגנוסטיות וטיפוליות חדשות על ידי חוקרים ישראלים באוניברסיטאות, בבתי חולים ובמוסדות רפואיים אחרים בארץ.

במסגרת הפרויקט נבחנים מודלים שונים המיושמים בעולם לקידום מחקר אקדמי אל עבר פיתוח ויצור תרופות חדשניות. המחקר בודק כיצד במדינות שונות בעולם נתמך קידום הרעיון משלב ההמצאה באקדמיה לקראת שלבי פיתוח תעשייתיים וכיצד תובנות אלו יכולות להיות מיושמות בישראל. למידת המודלים השונים עשויה לסייע לקידום תעשיית הפארמה המקומית תוך ניצול המצוינות האקדמית הישראלית בתחומי מדעי החיים והרפואה. בנוסף, נבחן האופן בו ניתן לבנות אקו-סיסטם מוצלח לתעשיית הפארמה, תוך שילוב סביבה אקדמית תומכת, במדינות בנות השוואה כגון סינגפור ודנמרק.

יזמת BioNorth פועלת במהלך השנים אחרונות בהכוונתה של ועדת היגוי שבה חברים נציגי הגופים המממנים את הפעילות: החברה הכלכלית לחיפה, הטכניון, בי"ח רמב"ם, מכון רפפורט ומוסד נאמן. בראש ועדת ההיגוי עומד פרופ' יובל שוהם שהתמנה ליו"ר ועדת ההיגוי בקיץ 2008. את הפעילות מפעיל באופן שוטף ד"ר אברהם רותם בעזרתה של בלה זלמנוביץ – מידענית ובסיועו של גולן תמיר האחראי על המחשוב. במהלך שנת 2010 הצטרפה ליזמה התאחדות התעשיינים בחיפה והצפון.

התכנית לקידום הבריאות ומניעת מחלות כרוניות היא תכנית קהילתית שמטרתה להשפיע בצורה חיובית על גורמי הסיכון הידועים ובכך להקטין את השכיחות, ההיקף והתמותה ממחלות כרוניות. מניעת המחלות תתרום להפחתת עלויות הבריאות, ההולכות וגדלות, תוך קידום בריאות, פריון, ואיכות החיים של האוכלוסייה. ניתן לצפות כי הצלחת התכנית תוביל לשינוי במדיניות לאומית בתחום זה, תוך התמקדות במניעת מחלות וקידום בריאות.

עבודה זו עוסקת בשינוי שחל בשיעור כניסת נשים לתחום ההתמחות כירורגיה בישראל בשנים בין השנים 1995 - 2005, ובגורמים הקשורים לכך על פי תפיסת הרופאות. נתונים מהארץ ומהעולם, וכן ספרות תיאורטית בנושא, מצביעים על כך, שלמרות העלייה בשיעור השתתפות הנשים בכוח העבודה, הן עדיין נמצאות בתת ייצוג בעיסוקים שהם גבריים באופן מסורתי. לפיכך, נשים נמצאות בתת ייצוג במקצוע הרפואה בכלל, ובתחומי התמחות מסוימים, שנשלטו באופן דומיננטי על ידי גברים לאורך ההיסטוריה, בפרט.

במסגרת מוסד שמואל נאמן, מבוצעים ע"י המחלקה לרפואת הקהילה ואפידמיולוגיה (המרכז הארצי לבקרת סרטן, המרכז הרפואי כרמל והפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון) מחקרים שמטרתם לאסוף מידע על מאפייני וגורמי התחלואה בסרטן באוכלוסייה הישראלית על רבדיה האתניים השונים. התחלואה בסרטן היא בדרך כלל תולדה של חשיפות שונות של האדם הנובעת בעיקר מהתנהגותו והמבנה הגנטי האישי שלו.

פרויקט מו"פ להתמודדות עם טרור הוא פרויקט משותף של המועצה לביטחון לאומי ומוסד שמואל נאמן. בפרויקט נבדקו שיטות לעידוד מו"פ להתמודדות עם טרור, המשלבות את המגזרים השונים במשק: המגזר הפרטי, המגזר הממשלתי ומערכת הביטחון. ממשלת ישראל אימצה את תכנית הפרויקט ובתקציב המדינה לשנת 2008 הוקצבו 25 מיליון שקל למטרה זו.

מטרת התכנית להתערבות מניעתית עבור ילדים המועמדים לנתוח, אשר בתוספת שינויי מדיניות במחלקות כירורגיה ילדים, חדר נתוח וחדר התעוררות, להגביר את השליטה של הילדים במישור הרגשי, השכלי וההתנהגותי, כדי לסייע להם להשלים את המשימות הפסיכולוגיות ההתפתחותיות ולקדם את בריאות הנפש שלהם.

לחרקים חשיבות מהותית במערכת האקולוגית בכדור הארץ וקיומם קריטי להישרדות האדם. החרקים ממלאים מגוון תפקידים בשרות האדם, כאשר מלוא הפוטנציאל של השימוש בנתיב זה, נמצא בשלבי מחקר שונים. שוק יישומי החרקים לשירות האדם נמצא במגמת עלייה בעולם, וטומן בחובו פוטנציאל לצמיחה משמעותית בשנים הקרובות.