ד"ר ערן לק הצטרף לסגל המחקר הבכיר של מוסד נאמן בשנת 2008.
הוא בעל תואר שלישי ושני בתכנון ערים ואזורים מהטכניון ותואר ראשון בסטטיסטיקה וגיאוגרפיה מאוניברסיטת חיפה.
ד"ר לק הוא מומחה לסטטיסטיקה של פעילות המצאתית (פטנטים) והערכת מדיניות חדשנות ופרסם מספר רב של דוחות ומאמרים בנושאים אלה.
הוא עורך הספר "מיפוי חדשנות ומחקר במדינת ישראל", שפורסם בסדרת המחקרים של אונסק"ו על מדע וטכנולוגיה (GO-SPIN).
מאז 2012 הוא שותף במספר פרויקטים גדולים של האיחוד האירופי (FP-7 ו- Horizons 2020) המתמקדים במדיניות חדשנות, סטטיסטיקה של חדשנות ופיתוח בסיסי נתונים פאן-אירופים המתמקדים בתחומי ה-STI (PICK-ME, RISIS ו- RISIS 2).
תחומי המחקר הנוכחיים של ד"ר לק כוללים מדיניות חדשנות, מדיניות מו"פ, הערכת תפוקות מו"פ, סטטיסטיקה של פטנטים, פערים דיגיטליים והערכת התנהגות משתמשים מקוונת.
תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: מאפייני איכות של המצאות ייחודיות
בעשור האחרון חלו תמורות מתודולוגיות משמעותיות בניתוח פעילות המצאתית, בעיקר תודות להתקדמות טכנולוגית ולהטמעת בסיסי נתונים ייעודיים בנושא פטנטים באוניברסיטאות ובארגונים בינלאומיים גדולים כמו ה-OECD ו-Eurostat. מחקרים פורצי הדרך בתחום הפטנטים מתאפשרים כיום, בין היתר, תודות לשילוב ולהצלבה של נתוני פעילות המצאתית עם בסיסי נתונים חיצוניים המעשירים ומגוונים את הידע על מאפייני המגישים והממציאים.
המנצחים והמפסידים של מגפת הקורונה בישראל ובצרפת: הערכת השפעות ארוכות הטווח של המשבר על הרווחה והמיטביות של האוכלוסייה
מגפת הקורנה מהווה אירוע מכונן אשר פגע קשות במרקם החברתי-כלכלי של חברות ומדינות רבות. הדרך להחלמה ממגפה זו עשויה להיות תהליך הדרגתי ואיטי שישפיע באופן לא שוויוני על קבוצות שונות בחברה. המטרה של מחקר מוצע זה הוא לזהות, לחקור, למדל ולחזות את הגורמים הקשורים לרווחה הנפשית או המיטביות (well-being) האובייקטיבית והסובייקטיבית של האוכלוסייה הישראלית והצרפתית בשלבים של שלהי המגיפה ובשלב היציאה הראשוני או התאוששות ממנה. הניתוח המוצע מתייחס הן לגורמים חומריים (מצב סוציו-אקונומי, הכנסה וכו') ולמצב בריאות הנפש (תחושות של רווחה סובייקטיבית, רמת דיכאון, מתחים במשפחה) והן לגורמים חברתיים מבניים שונים (חוסן, לכידות חברתית, הון חברתי, מידת אמון ברשויות וכו'). דגש מיוחד מושם על הזרזים והסוכנים שהשפיעו באופן דיפרנציאלי על הרווחה הנפשית של קבוצות חלשות בחברה בעיצומה של המגפה ובנוסף על הגורמים הצפויים להוביל להתאוששות דיפרנציאלית של קבוצות אלו בשלבי היציאה ממנה. ההשוואה בין ישראל לצרפת מעניינת במיוחד בבחינת "המנצחים" וה"מפסידים" הפוטנציאליים. שאלה פתוחה מתייחסת הן למאפיינים של שתי החברות וליכולתם להתמודד עם המגפה: צרפת עם מערכת הביטחון הסוציאלי המוצקה שלה ותגובתה האיטית בחיסון האוכלוסייה מחד גיסא, או ישראל עם מערכת רווחה פחות נדיבה אך עם תגובתיות מהירה בחיסון האוכלוסייה מאידך גיסא. הפרויקט המוצע ישתמש במגוון רחב של כלים איכותיים וכמותיים לאיסוף וניתוח נתוני המחקר. הנתונים הצרפתיים יתבססו על סקר האורך ELIPSS המורכב מנתוני פאנל מבוססי הסתברות. נתונים דומים ייאספו עבור ישראל באמצעות סקר מקוון מיוחד. בנוסף לנתוני הסקר, ייאספו נתוני עקבות דיגיטליים באמצעים לא פולשניים ממקורות אנושיים ופלטפורמות מקוונות (ביקורים בדפי אינטרנט, ניתוח רשתות חברתיות וכו'). אחת התרומות החדשניות של המחקר מהבחינה המתודולוגית היא עריכת טריאנגולציה והצלבה בין נתוני הדיווח העצמי (סקרים) לבין נתוני העקבות הדיגיטליים. על מנת לבחון את הקשר בין גורמים כלכליים, התנהגותיים וחברתיים המשפיעים על הרווחה ויכולות ההתמודדות וההסתגלות של האוכלוסייה הישראלית והצרפתית עם המגפה, ייושמו מודלים עם משתנים מתווכים וממתנים. הפרויקט הדו-לאומי המוצע יצייד את בעלי העניין בשתי המדינות במידע מבוסס שיוכל לסייע להם בגיבוש הנחיות לסיוע לאוכלוסיות חלשות בעת משבר ולהאיץ את התאוששותן.
בחינת מכלול ההיבטים להקמת "מרכז אקדמי בעיר פתח-תקווה"
בחינת מודלים שונים שיאפשרו פתיחה של מרכז אקדמי חדש שכולל בית ספר למצטיינים בפ"ת, או חלופה אחרת למרכז כזה. תוך שימוש בקיום ראיונות ובחינת הספרות, צוות הפרויקט גיבש שלושה מודלים אפשריים מתוכם יבחרו נציגי עיריית פתח-תקווה את המודל המתאים ביותר לאקו-סיסטמה העירונית: מרכז למידה לאורך החיים Lifelong Learning, מרכז אקדמי יישומי ושילוב של מרכז למידה לאורך החיים ומרכז אקדמי קיים.
דו"ח המדע של אונסקו 2021: מדע וחדשנות בישראל
דו"ח המדע של אונסק"ו נוסד ב-1993 תחת השם "מצב המדע בעולם". מאז פורסמו שבעה דוחות בסדרה. דוחות הסדרה מתארים וסוקרים את התפתחות מערכות התמיכה במדע, בטכנולוגיה ובחדשנות בעולם לאורך זמן. הדו"ח מצביע על מגמות מפציעות ושם אותן בהקשר פוליטי וסוציו-אקונומי. כל דו"ח מתחיל בסקירה של המגמות הגלובליות. את הפרק על ישראל כתבו ד"ר דפנה גץ וצוות מוסד שמואל נאמן.
התאמת הביקוש להכשרת עובדי ידע בשווקי עבודה קיימים
מחקר זה בוצע במסגרת חבילת עבודה מס' 6 של פרויקט PICK-ME. במסגרת זאת נותחו נתונים שנאספו במסגרת סקר שביצע הל.מ.ס בקרב למעלה מ-5,000 בוגרי אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות בישראל אשר בחן את מידת השתלבותם בשוק העבודה.
מחקרים: חדשנות – טכנולוגיות סביבה
מחקרי מוסד שמואל נאמן מצביעים על הצעדים הנדרשים על מנת שמדינת ישראל תנצל את הפוטנציאל הגלום בשוק זה - הן לשיפור איכות החיים והסביבה בישראל והן בהזדמנות לייצא ולייצר מקומות עבודה בתחום. העבודות משקפות את המגמות העיקריות בעולם, ממפות את הייחוד והיתרון היחסי של המשק הישראלי ושופכות אור על החסמים העומדים בפני היזמים, המשקיעים ואנשי התעשייה בישראל, ומפרטות עקרונות בסיסיים לעיצוב מדיניות תומכת.
שדרוג המערכת הכלכלית בצפון
באמצע שנת 2014 הונע מיזם המשותף למוסד שמואל נאמן ולמשרד הכלכלה, שמטרתו גיבוש תכנית לשיפור מהותי של המערכת הכלכלית בצפון. במהלך שנת 2015 הוגש דו"ח מסכם הכולל ניתוח המצב הכלכלי והחברתי בצפון, והמלצות למימוש עוגנים תשתיתיים מחוללי שינוי ומנועי צמיחה לא ליניאריים. עקרונות התוכנית אושרו בממשלה ב-2015 ובשנת 2016 דנה הממשלה בכל הנושאים שהומלצו שהם בליווי ובתמיכת מוסד שמואל נאמן.
מחקר: בינה מלאכותית, מדעי הנתונים ורובוטיקה חכמה
מטרת המחקר לגבש תמונת מצב עדכנית ומלאה אודות הפעילות הנעשית כיום, באקדמיה ובתעשייה בתחומי בינה מלאכותית, מדעי נתונים ורובוטיקה חכמה, וכן לבחון את האפשרויות לקדם תחומים אלו, בדומה לפעילויות במדינות מתקדמות רבות בעולם.
מימון ציבורי למחקר ופיתוח: PREF
מוסד שמואל נאמן שותף בפרויקט PREF בחסות האיחוד האירופי (7FP). מטרת המחקר היא לבנות מאגר מידע על המימון הציבורי למחקר ופיתוח, במדינות אירופאיות ובמדינות נוספות בינהן ישראל. לאחר בניית המאגר, ינותחו הנתונים של מימון מחקר ציבורי בפילוח לפי נושאים ולפי סוג ההקצאה (מימון תחרותי/ פרויקטלי ומימון מוסדי). התוצר הסופי הוא סקירה של המצב הנוכחי וניתוח מגמות של פני השנים 2000-2014 של המימון הציבורי למחקר עבור המדינות הנסקרות.
אונסקו 2015 : מדע וחדשנות בישראל
At UNESCO’s request from Dr. Daphne Getz, SNI has written a chapter about science, technology, and innovation (STI) in Israel. The chapter was published as part of the UNESCO Science Report 2015.
_20190307170301.445.jpg?w=250&quality=50)
RISIS -פרויקט FP7
חבילת עבודה מספר 9 (WP9) מהווה חלק מפרויקט RISIS (Research infrastructure for research and innovation policy studies). מטרת החבילה לפתח שיטת קיבוץ גיאוגרפית, המזהה ריכוזים של פעילות במרחב בתחומי המדע, הטכנולוגיה והחדשנות. תחומים אלו מהווים את עיקר העניין במסדי הנתונים של RISIS. מוסד שמואל נאמן אחראי על התיאום בין המשתתפים השונים ב-WP9.
עירוניות וצבא – היילכו השניים יחדיו?
מחקר זה נעשה בשיתוף פעולה עם המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע. עוד תרמו למחקר מומחי מדיניות ציבורית, מומחים מתחום תכנון ערים וסביבה ומומחים מתחום מדעי ההתנהגות והוא נועד למשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. מטרת המחקר היא לבחון את השפעת המעבר של מחנות הצבא הקשורים לחיל המודיעין (אמ"ן) ולחיל התקשוב לנגב, על חיזוק ערי מטרופולין באר שבע.
תמריצי מדיניות ליצירת ידע: PICK-ME – EU 7th Framework
הפרויקט אשר בוצע במסגרת התוכנית השביעית של האיחוד האירופי (FP7), הורכב מקונסורציום בו חברות שבע מדינות (איטליה, גרמניה, צרפת, ספרד, פולין, בריטניה וישראל). מטרת הפרויקט לבחון אמפירית את התפקיד שממלא צד הביקוש ביצירה של ידע טכנולוגי, בהכרה בחדשנות טכנולוגית וארגונית ובעידוד הגידול בפריון. הפרויקט הסתיים פורמאלית ותרומתנו באה לידי ביטוי בחמש תפוקות.
גישה חדשנית למדידת הפער הדיגיטלי בישראל: עקבות דיגיטליים ככלי לגיבוש מדיניות
בשנים האחרונות, הולכת וגדלה חשיבותו של המחקר בנושא הפער הדיגיטלי לצורך קביעת והערכת מדיניות. במשך שנים, נעשה שימוש במגוון רחב של שיטות מחקר כמותיות ואיכותניות למדידת פער זה בין מדינות וקבוצות אוכלוסייה שונות ולזיהוי הגורמים העיקריים המשפיעים עליו. שיטות אלה כוללות סקרים, ראיונות מובנים, שאלונים פתוחים וניתוח מדדים.
הערכת תוכניות המצוינים של הטכניון
תכנית המצוינים של הטכניון נוסדה בשנת 1992, ומיועדת לתלמידי תואר ראשון בפקולטות למדעים והנדסה, שזוהו כבעלי יכולות יוצאות דופן. מטרת התוכנית היא לאפשר לתלמידים למצות את הפוטנציאל הגלום בהם תוך הענקת חופש מרבי במהלך הלימודים, על ידי העמקה והרחבה של נושאים המעניינים אותם ולחשוף את הסטודנטים לנושאים ומחקרים שאינם כלולים בתכנית הלימודים הרגילה.
סוגיות לגיבוש תוכנית מטרופולין בצפון
קידום ומיצוב של אזור הצפון כמטרופולין אטרקטיבי לתעשייה ולציבור הישראלי, נמצא חדשות לבקרים על סדר היום הציבורי. עבודה זו נועדה להעניק כלים לגיבוש תוכנית אטרקטיבית לצפון כך שייהפך למטרופולין מפותח כלכלית ותעסוקתית, תוך התבססות על מודלים חדשים לפיתוח אזורי ונתונים שרלוונטיים לאזור הצפון. הנתונים בפרויקט זה מתבססים בחלקם על עבודה שבוצעה במוסד שמואל נאמן לשדרוג כלכלי של אזור הצפון וניתוחם.
השקעות בהשכלה גבוהה ובמחקר מדעי וטכנולוגי: ישראל במבט משווה בינלאומי
חלקו הראשון של המחקר הוא תיאורי ברובו, ומתמקד במסלולי הפיתוח של ישראל והמדינות המפותחות. הוא בודק את ההשתנות במאפייני ההשכלה הגבוהה והצמיחה הכלכלית במדינות ה-OECD לאורך ארבע תקופות זמן. דגש מיוחד מושם על בחינת מיקומה היחסי של ישראל בתוך מדינות ה-OECD, והשוואת מעמדה למדינות קטנות אחרות כדוגמת אירלנד ופינלנד, הדומות יותר במאפייניהן לישראל. חלקו השני של המחקר הוא אמפירי בעיקרו ואומד באמצעות שני מודלים (מודל דו שלבי ומודל רגרסיה מרובה), את הקשר בין ההשקעה בהשכלה גבוהה לבין ביצועי המשקים במדינות המפותחות.
סקר מחקר ופיתוח טכנולוגיות אנרגיה בישראל
לאחרונה הושלם סקר למיפוי מחקר ופיתוח של טכנולוגיות אנרגיה בישראל, אשר בוצע על ידי צוות האנרגיה והסביבה במוסד שמואל נאמן, לבקשת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (להלן: המולמו"פ). הסקר כולל מיפוי של מאמצי המחקר והפיתוח המגוונים המתבצעים באקדמיה ובתעשייה הישראליים
הערכת תוכנית "עמיתי רוטשילד"
מטרות המחקר היו להעריך את ההשפעה של קבלת מלגת "עמיתי רוטשילד" על הקריירה של מועמדיה ועל סיכוייהם לקבל משרות אקדמיות במוסדות מחקר מובילים בישראל. אוכלוסיית המחקר כללה 359 מועמדים שהגישו בקשה למלגת רוטשילד בין השנים 2005-1996: זוכים (עמיתי רוטשילד), מועמדים שבקשתם לקבלת המלגה נדחתה ומועמדים שבחרו לוותר על המלגה.
הערכת תוכנית נופר
תוכנית "נופר" נהגתה כחלק מיישום המלצות "דו"ח מוניטור", שהעלה את הצורך בהקמת קרן לתמיכה בפיתוח בהמצאות אוניברסיטאיות עם פוטנציאל מסחרי בתחומים של ביוטכנולוגיה וננוטכנולוגיה, כך שיגדל הסיכוי להעברה מוצלחת של הטכנולוגיה מהאקדמיה לתעשייה. התוכנית מסייעת לבניית גשר בין המחקר הבסיסי למחקר היישומי בשלב בו התעשייה עדיין לא מכירה ברעיון כבעל פוטנציאל מסחרי.
הערכת תוכנית המגנטון
המחקר להערכת תכנית ה"מגנטון" נערך במהלך 2009-2008 במימון משותף של מוסד שמואל נאמן ומנהלת מגנ"ט. מטרות המחקר המרכזיות היו לבחון את התפוקות של פרויקטי ה"מגנטון" ואת הצלחתם תוך התמקדות במאפייני הפרויקטים, החוקרים מהאקדמיה וראשי הפרויקטים מהתעשייה המשתתפים בהם, לבחון את תהליכי העבודה ושיתוף הפעולה בין המשתתפים בפרויקטים מהאקדמיה ומהתעשייה, ולגבש מסקנות והמלצות אופרטיביות אשר יופנו למקבלי ההחלטות ויאפשרו לאתר את נקודות החוזק והתורפה של התכנית ולשפרה.
