ידיעות בעיתונות מ 2023

במסגרת המחויבת הבינלאומית להפחתת פליטות גזי חממה, ערך משרד האנרגיה והתשתיות בשיתוף מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, חישוב פליטות המתאן מתעשיית הגז הטבעי בישראל מקצה לקצה, כולל הפקה, עיבוד, הולכה, חלוקה ומשתמשי קצה. זאת, על מנת שישראל תוכל להעריך נכונה את הפליטות ממגזר זה ולנקוט אמצעים על מנת להפחית את מצאי הפליטות השנתי של גזי חממה, ובעיקר מתאן שהוא גז חממה בעל פוטנציאל התחממות גלובלי (GWP) פי 28 מפחמן דו חמצני

קישור אל הידיעה באתר GOV.IL

קישור אל הדוח חישוב פליטות מתאן משרשרת האספקה של הגז הטבעי

מינהלת תקומה עובדת על תוכנית לשיקום ארוך טווח ליישובי עוטף עזה. מומחים מציעים: לבנות מחדש, תוך היערכות לאתגרי האקלים

פרופ׳ אופירה אילון, מומחית לאנרגיה וסביבה יחד עם פרופ׳ עדי וולפסון וגליה לימור שגיב, משרטטים בעבודה שהגישו למינהלת תקומה את התחומים העיקריים שיש להקדיש להם תשומות בעת בניית חוסן בר־קיימא: חקלאות וביטחון מזון, בנייה ירוקה, אנרגיה, תחבורה מקיימת, היערכות לשינויי אקלים, התחדשות עירונית וטיפול בפסולת.

קישור אל הכתבה המלאה בכלכליסט

קישור אל ראיון של פרופ' אופירה אילון בנושא ב'כאן תרבות' (מתחיל בדקה ה 1:37:00) 

עבור מדינות רבות בעולם עתות משבר היו גם הזדמנות לבניית חוסן ולהאצת הקמת תשתיות מתקדמות.

לדברי פרופ' אופירה אילון, "שאיפות לחוד, הסרת חסמים רגולטוריים לחוד והגדלת היקף המתחדשות - גם היא לחוד. גם בארצות הברית אימצו כתפיסת יציאה ממשבר הקורונה את יוזמת הגרין דיל, שקוראת לאסטרטגיית השקעות המתעדפת מעבר לתעשיות מאופסות פליטות. באיחוד האירופי משקיעים ביוזמות כאלו מיליארדים רבים. הנושא הזה חייב להיות בעשירייה הפותחת של הנושאים הדחופים בישראל. זה אומר השקעות לצד פתיחה מואצת של חסמים טכניים ורגולטוריים. מדובר בתשתיות שייצרו מקומות עבודה חדשים וחיסכון משקי ארוך טווח".

קישור אל הכתבה המלאה בכלכליסט

"עצוב לגלות שמל"ל ביקשה עכשיו עצות לחיזוק החוסן הלאומי. זה לא דבר שנבנה מהיום למחר, אלא מחייב תכנון ארוך טווח", אומר אל"מ (מיל.) ד"ר ראובן גל, ששימש כסגן ראש המל"ל באינתיפאדה השנייה, וכיום עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון.

"ההיסטוריה מלמדת שברגעי משבר צריך מנהיג הזוכה לאמון רב, ויודע להעניק תחושת ביטחון. זה לא המצב כעת בישראל, ומל"ל לא יכולה לפתור זאת".

קישור אל הכתבה המלאה ב"הארץ" 

ראיון עם אל"מ במיל' ד"ר ראובן גל, לשעבר הפסיכולוג הראשי של צה"ל ומומחה לחוסן לאומי, עמית מחקר בכיר ב"שמואל נאמן", הטכניון: משמעות המילה חוסן. האינתיפאדה השנייה עם אוטובוסים מתפוצצים ונהרגו מעל לאלף איש בעיקר בקרב אזרחים והיה צריך להמשיך לתפקד. צריך להאמין בצבא ובמשטרה.

קישור לראיון המלא ממשדר מיוחד (קשת 12) מתחיל בדקה ה 1:33:00

כשמדברים על שינוי האקלים, מתמקדים בעיקר בנזקים המאקרו־כלכליים, אבל נוטים להתעלם מהנזקים ברמת הפרט. חוקרות אקלים וסביבה מזהירות כי ככל שהעולם ימשיך להתחמם - ייפגעו פריון העבודה ואיכות החיים
תושבי הערים חשופים במיוחד להשפעות שינוי האקלים בשל תופעה שנקראת "אי החום העירוני”

באחרונה נערך מחקר חדש במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, שבדק את ההשפעה שיש לשינוי האקלים על תל אביב ואת העלות הכלכלית של אי־היערכות לשינויים אלה. המחקר בוצע לבקשת העירייה ובמימונה, בהובלת החוקרות נעמה שפירא, אורלי נתן, דנה גבאי ופרופ' אופירה אילון.

קישור אל הכתבה המלאה ב The Marker

לדברי פרופ׳ אילון ״הפחים הכתומים ברשויות המקומיות הם כרגע לא הפתרון, שיעור האיסוף בהם הוא נמוך. המשרד להגנת הסביבה נכשל. היעדים שהגדיר בתחום הפסולת לאורך השנים לא הושגו והיטל ההטמנה והפרדה של פסולת במקור לא תורמים לצמצום ההטמנה. חיוני לשקף לציבור שטיפול בפסולת, בין אם על ידי מחזור, הפקת אנרגיה או הטמנה, כרוך בעלויות כלכליות וסביבתיות גבוהות מאוד".

קישור לדוח בנושא

מדוע ילדים הם החוקרים הכי מוצלחים? מהו תפקידו החשוב ביותר של בית הספר? מה כדאי ללמוד כדי להתקבל למוסדות היוקרתיים להשכלה גבוהה? וכיצד הצבא תורם להצלחה אקדמית?

כל התשובות מפי פרופ' עירד יבנה

קישור אל הכתבה והראיון המלא 

פרופ' רחל אלתרמן מסבירה ומתריעה כבר שנים מפני הצפת הערים הגדולות בישראל במגדלים

קישור אל הכתבה המלאה ב Ynet

פרופ' אופירה אילון תיארה מחקר שהוזמן ע"י עיריית תל אביב, העיר הראשונה בישראל שהכינה תכנית הערכות לשינוי אקלים, בו ביקשו לבדוק מה יקרה אם לא יערכו להתחממות ב-2050. נזקים של 2 עד 4 מיליארד ₪ (בהתאם לתרחישים) הנובעים מפגיעה בבריאות הציבור ותמותה, עלייה בצריכת האנרגיה ופגיעה בתעסוקה המקומית.

קישור לראיון המלא עם פרופ' אילון ב'כאן'. הראיון מתחיל בדקה 03:00.

פרופ' אופירה אילון מדברת על משק האנרגיה בישראל

קישור אל הראיון המלא בגל"צ. דקה 6:48

מחקר חדש מגלה שבלי היערכות ראויה, גלי החום הצפויים בבירת העסקים של ישראל (תל אביב יפו) יגרמו לנזקים כלכליים ולתמותה מוגברת. המחקר הוא גם נורת אזהרה למרבית ערי ישראל שמתעלמות מהנושא. לדברי אחת המחברות שלו, פרופ' אופירה אילון, קרן הארנונה המתוכננת "עלולה להביא לכך שגם כסף שאמור היה לשמש להתמודדות עם משבר האקלים- ייעלם"

קישור אל הכתבה המלאה בכלכליסט

תקן הבנייה ירוקה מציב דרישות מינימום של איכות, וככזה מהווה סמן וזרז לבנייה איכותית ומתקדמת יותר, אך על פי דו"ח חדש של פורום האנרגיה שעסק בנושא, בפועל, צבירת הניקוד בתקן מתבצעת בגין סעיפים קלים ליישום וכדאיים כלכלית. כמו כן, ההסתכלות של התקן הקיים היא יחסית מצומצמת. בעולם מיושמת גישה יותר הוליסטית, אשר כוללת התייחסות לתכנון מעגלי, וגם לקנה מידה של שכונה ולהיבטים של רווחה ובריאות. צריך להמשיך לדחוף את הנושא קדימה, כיוון שחלק גדול מהבנייה בארץ מבוצע באופן מאוד מיושן.

קישור לכתבה המלאה בגלובס

משרד האוצר מתקוטט עם המשרד להגנת הסביבה על חוק האקלים. הפתרון של השרה עידית סילמן הוא להעביר חלק ממנו בשיטת הסלמי בגרסה מרוככת.

בעבר ישראל דווקא זיהתה היטב את הצורך בתוכניות אופרטיביות אך התוכנית הוקפאה ונגנזה.

לדברי פרופ' אופירה אילון עברו 13 שנה וכגודל הציפיה גודל האכזבה. חוק האקלים לא מגשר על הפער הזה. אם היינו מיישמים את התוכנית שתוקצבה אז, המצב של ישראל היום היה אחר לגמרי.

קישור אל הכתבה המלאה בכלכליסט

פרופ' אופירה אילון, מדברת על הטרפת של הנקיונות והקניות לפני פסח. חלק מהפתרונות בנושא משבר האקלים זה לצרוך, לבשל, לזרוק, להשתמש בחומרי ניקוי, לקנות בגדים חדשים- פחות.
גם לביטול המס על כלים חד פעמים וביטול המס על משקאות הקלים יש השפעות שליליות חמורות על הסביבה.

קישור אל הראיון המלא עם פרופ' אילון - מתחיל בדקה ה 19:45

פעמיים בחודש האחרון הגיעו השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, ואנשי משרדה לוועדות הכנסת והציגו את תוכניות הפעולה של המשרד. כמו בפעמים קודמות, גם הפעם צפו חברי הכנסת במצגת שכללה תחזיות מרשימות של פעילות סביבתית. ניסיון השנים האחרונות מלמד, למרבה הצער, כי מדובר במצגת המנותקת מהמציאות והמשרד נכשל בהשגת היעדים שהוא מצהיר עליהם.

לפני כמה שבועות פירסמו פרופ' אופירה אילון והיועצת הסביבתית ד"ר שירה דסקל ניתוח של מדיניות הטיפול בפסולת, שהוביל המשרד להגנת הסביבה בשנים 2007–2022 מדיניות, שאפשר להגדירה בקצרה ככישלון.

קישור אל הכתבה המלאה בעיתון ה"ארץ"

בזמן שהעולם המפותח מטפל בפסולת במגוון שיטות, ישראל משתרכת הרחק מאחור

פרופ' אופירה אילון מציינת כי "היטל הטמנה לא עשה אפקט משמעותי לא מבחינת צמצום הפסולת המוטמנת ולא מבחינת המימוש בפועל של הכספים שנצברו בקרן לשמירת הניקיון". "אנחנו במצב חירום ולכן המשרד להגנת הסביבה מציג פתרונות לטווח קצר כמו למשל, הרחבת מטמנות קיימות".

קישור אל הכתבה המלאה בכלכליסט

הקרן לשמירת הניקיון לא תעבור לשליטת משרד הפנים. כעת המשרד להגנת הסביבה יצטרך להוכיח כי הוא מסוגל לנהל את הקרן באופן שמביא לתוצאות.
מניתוח של מדיניות הטיפול בפסולת עירונית בישראל בשנים 2022-2007 עולה כי פעילות קרן הניקיון לא הצליחה להביא בתקופה זו להפחתה משמעותית בכמות הפסולת המועברת להטמנה, חרף העלייה חדה בגובה ההיטל שמשלמות הרשויות המקומיות.

את הניתוח ערכו פרופ' אופירה אילון וד"ר שירה דסקל, ממוסד שמואל נאמן. הניתוח פורסם בכנס בנושא פסולת שנערך ביום 22.2.23 איגוד ערים דן לתברואה.

קישור לכתבה המלאה

מחקר חדש מצא מספר גורמים לבזבוז מזון בישראל. פרופ' אופירה אילון בראיון לתכנית "שלושה שיודעים"

קישור אל הראיון המלא

בחודש שעבר קיבלה פרופ' רחל אלתרמן, מומחית לתכנון ערים ומשפט, עוד תואר יוקרתי: חברת האקדמיה הלאומית למדעים.

בריאיון היא מסבירה, בין השאר, למה בניית מגדלי מגורים היא אסון

קישור לכתבה המלאה

על פי דו"ח מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, (אוקטובר 2016) מחוז הצפון הוא השני בגודל אוכלוסייתו ומתגוררים בו כ-1.47 מיליון אזרחים, שהם כ-16% מאוכלוסיית ישראל.

במחוז הצפון כ-17% מועסקים בענפי התעשייה, כרייה וחציבה; כ-13% בענף החינוך; כ-11% בענף המסחר הסיטונאי והקמעונאי וכ-11% בשירותי הבריאות, הרווחה והסעד.

קישור אל הכתבה המלאה ב The Marker

התייעלות אנרגטית היתה חוסכת לאזרחים אלפי שקלים בשנה ומצמצמת באופן דרמטי את הזיהום ופליטת גזי החממה.
ישראל, מזניחה לאורך שנים את התחום, אף שגידול האוכלוסייה על שטח קטן מעמיד אותה במצב חירום מסוכן במיוחד.

פרופ׳ אופירה אילון מצביעה לדוגמא על התוכנית להתייעלות אנרגטית בטכניון הצליחה לחסוך יותר מפי 10 מהסכום שהושקע בה.

קישור אל הכתבה המלאה בכלכליסט

קישור אל פרויקט התייעלות אנרגטית בטכניון