ידיעות בעיתונות מ 2021

עידן ליבס, חוקר אנרגיה ותחבורה חכמה במוסד שמואל נאמן למדיניות לאומית, מדבר על הדרישות עבור תשתית טעינה לרכב חשמלי בישראל, והאתגרים הניצבים בפני הצמיחה המהירה בדרישות הטעינה.

קישור אל הכתבה המלאה ב Innovation Platform

קישור אל כתבה ב Funtitech

כמה מתאן פולטת תעשיית הגז בישראל? בממשלה לא יודעים.
משרד האנרגיה קבע בדוח שהוציא: "ההשפעה של משק הגז על פליטות המתאן זניחה"
בניגוד להמלצות מוסד שמואל נאמן, בישראל לא מתקיים איסוף נתונים מקיף ומהימן של פליטות.

לכתבה המלאה בגלובס

לדוח ב'זיקוק'

ראיון עם פרופ' אופירה אילון, חוקרת בכירה במוסד שמואל נאמן בטכניון, ובאוניברסיטת חיפה בתחום מדיניות סביבתית: טיפול בפסולת בצורה נכונה, על הצורך בתיאום בין המשרד להגנת הסביבה לרשויות המקומיות.

קישור אל הראיון המלא (מתחיל בדקה ה22:20)

פורום חוקרים של מוסד שמואל נאמן ואוניברסיטת חיפה טוען כי ישנם חסמים מהותיים שלא מאפשרים לממש את תוכנית ה"אפס פסולת" של המשרד להגנת הסביבה ומציעים להתחיל ביישום תוכנית הפרדת פסולת במגזר העסקי ורק בהמשך לעבור למגזר הביתי, תוך כדי הקמת מתקנים לטיפול בפסולת המופרדת.

קישור אל הכתבה המלאה בכלכליסט

קישור אל הדוח המלא

ראיון עם פרופ' אופירה אילון, חוקרת בכירה במוסד שמואל נאמן בטכניון, ובאוניברסיטת חיפה בתחום מדיניות סביבתית על שאלת טרילוני הדולרים: האם עוד ניתן לתקן ולבלום את משבר האקלים?

קישור אל הראיון המלא

פרופ' אופירה אילון, חוקרת בכירה במוסד שמואל נאמן בטכניון, ובאוניברסיטת חיפה מסבירה על האתגרים, הבעיות וההתקדמות שעשתה ישראל עד כה ואיך יראו חיינו עם 100% אנרגיות מתחדשות.

קישור אל הידיעה המלאה ב ynet

ראיון בגל"צ עם פרופ' אופירה אילון, חוקרת בכירה במוסד שמואל נאמן בטכניון, ובאוניברסיטת חיפה בתחום מדיניות סביבתית על רקע הכפלתם הצפויה של מחירי כלי-האוכל החד-פעמיים מפלסטיק, עם הכניסה לתוקף של המיסוי החדש על הכלים החד-פעמיים.

בשורה התחתונה- המס הזה מטפל בכמות מזערית של הפסולת ולכן, יהיה עוד קנס על הצבור.

קישור אל הראיון בגל"צ - הראיון עם פרופ' אופירה אילון מתחיל בדקה 21:46.

עוד כשהמנדט הבריטי שלט בארץ עלה הרעיון של מנהרה שתחצה את הכרמל. עשרות שנים אחרי, לצד צמצום זמני הנסיעה, עולות אינספור טענות נגד החברה המפעילה את מנהרות הכרמל.

מחקר שערכה פירמת "EcoFinance" בשיתוף עם מוסד שמואל נאמן, מצא כי מאז פתיחת המנהרות נרשמה ירידה של כ-40 אחוזים בעומסי התחבורה בשעות השיא בצירים המרכזיים, לצד חיסכון של כשישה מיליון ליטרים של דלק מידי שנה, הפחתת זיהום אוויר ושינוי חיובי משמעותי באיכות האוויר.

קישור אל הכתבה המלאה.

קישור אל מאמר שהתפרסם בעקבות דוח המחקר.

ראש תחום סביבה במוסד שמואל נאמן, פרופ' אופירה אילון, שעמדה בראש מרכז הידע להיערכות לשינויי אקלים ומשמשת חוקרת בכירה באוניברסיטת חיפה, אומרת למגזין TheMarker כי הנזק שכבר נגרם בעקבות משבר האקלים הוא רחב כל כך, שקשה לכמת אותו.

קישור אל הכתבה המלאה

במסגרת דו"ח הפליטות הארצי (מפל"ס) הוקדש פרק לנושא המתאן.

בחלק זה הוצגה סקירה בין-לאומית של מחקרים על פליטות מתאן ממערכות גז בעולם שבוצעה על ידי מוסד שמואל נאמן עבור המשרד להגנת הסביבה מראה, כי אומדני הפליטות של מתאן הם בטווח של 0.5%-3% מכמות ההפקה, אך לאורך השנה האחרונה התרבו בדיקות ברחבי העולם באסדות, בהן עלה כי פליטות המתאן הן גבוהות בהרבה ממה שנהוג היה לחשוב עד היום/

קישור אל הכתבה המלאה בעיתון גלובס

קישור אל מידע מאתר המשרד להגנת הסביבה

קישור אל כתבה נוספת בפורטל כרמל והצפון

בנט ובר-לב השיקו אגף במשטרה שמטרתו לסכל את הפשיעה הערבית אך בחברה הערבית מאבדים את הסבלנות, גם בקרב אלה הגרים בערים המעורבות.

מסקר שפרסמו בשבוע שעבר עמותת "יוזמות אברהם" ומוסד שמואל נאמן בטכניון עולה כי בערים המעורבות הפחד מהאלימות גדול יותר מבערים הערביות.

קישור אל הכתבה המלאה בוואלה.

מה הקשר בין רכב, בשר ואיכות הסביבה? חדשנות.

פרופ' אופירה אילון, מסבירה כי התעשיות האלה, הבינו את הדרישות מלמעלה, של הרגולציה וגם את הדרישות מלמטה, של הצרכנים, והחליטו להציע דרכים להפחתת ההשפעה שלהם.
חלק מהדברים הם Green Wash וחלק הם אכן מהותיים לפעילות החברה ומסייעים להפחתה של ההשפעות המזיקות.

קישור אל הכתבה המלאה

מיסוי הפחמן שאושר השבוע על ידי משרדי הממשלה, אינו מתמחר את הנזק של פליטות המתאן בטענה שהן "נמוכות ביותר".
בעוד שמחקר של מוסד שמואל נאמן קובע שנתוני פליטות המתאן הקיימים כיום כלל לא מהימנים מספיק כדי לקבוע את אחוז הפליטות מתעשיית הגז

קישור אל הכתבה המלאה

למרות היעד השאפתני למעבר לאנרגיות מתחדשות, הרגולציה בישראל מאפשרת כיום להתקין מערכות אגרי-וולטאיות המיועדות ל"דו-שימוש", שילוב של חקלאות וייצור אנרגיה מתחדשת, רק בבריכות דגים ובגגות של חממות.

דו"ח חדש של מוסד שמואל נאמן מציע צעדים לקידום יישום המערכות בענף החקלאות

קישור אל הכתבה המלאה בכלכליסט

מערכות חינוך מובילות בעולם שהצליחו לשפר את הישגי התלמידים עשו זאת באמצעות רפורמות מקיפות שהתמקדו במגוון היבטים חינוכיים - כך עולה ממחקר שנכתב על ידי ד"ר אלי איזנברג ואיילת רווה ממוסד שמואל נאמן

קישור אל הכתבה המלאה ב "The Marker"

ההצהרה היא פרי המלצה של ועדה שהקים נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון בתחילת 2020 כדי לבדוק דרכים להגדלת ייצוג הנשים בסגל האקדמי הבכיר בטכניון, בוועדות, בתפקידים המשפיעים ובהנהלה.

פרופ' עירד יבנה, מנכ"ל מוסד שמואל נאמן, ופרופ' אורית חזן, עמיתת מחקר בכירה במוסד, לקחו חלק ביוזמה כחברי הוועדה.

קישור אל הכתבה המלאה.

מאמר זה מציג את ספרם החדש של פרופ' שלמה מי-טל ורפי נווה על שאלת הצלחת הטכניון:
“Aspiration, Inspiration, Perspiration: How Technion Faculty and Graduates Fuse Creativity and Technology to Change the World.”

יחד הם בילו חלק ניכר משנת הקורונה בעריכת ראיונות באמצעות זום עם יותר ממאה בוגרי טכניון בולטים ושאלו אותם על מסעות חייהם, חידושים ואיך כל זה קרה.

קישור אל הכתבה המלאה ב JP.

מתוך מאמר בעיתון הארץ, המתבסס על מחקר של איליה זטקובצקי, איילת רווה וד"ר דפנה גץ:
השילוב שבין תכונות האוכלוסייה היהודית לבין פשיעה ומשבר כלכלי בברזיל הופכים אותה למקור פוטנציאלי לעלייה.

קישור אל המאמר המלא בעיתון הארץ.

קישור אל המחקר.

מחקר ראשון מסוגו בישראל שנעשה בשיתוף עם פרופ' אופירה אילון, מאגד בתוכו את כל המידע הקיים בנושא בזבוז המזון בישראל.

לצד הנתונים הקשים של בזבוז המזון, מציע המחקר מודלים אפשריים לצמצום התופעה בקרב כל אחד מהגורמים לה, החל מהמגדלים והיצרנים ועד למשק הבית.

קישור אל הידיעה המלאה.

מאמר זה מביא סקירה על חבל הצפון ומציין בין השאר את אחד המסמכים החשובים והיסודיים ביותר שנכתבו בשנים האחרונות בסוגיית הפיתוח הכלכלי של הגליל הוא "שדרוג המערכת הכלכלית של צפון המדינה" שנכתב כפרי יוזמה משותפת של משרד הכלכלה ומוסד שמואל נאמן בטכניון.

תוכנית זו הוגשה על ידי מוסד שמואל נאמן למשרד הכלכלה במרץ 2015 והיוותה בסיס לתוכנית הצפון שהוגשה ואושרה בממשלה ע"י משרד הכלכלה והאוצר ב 2016.

כמו כן מציין ומצטט את הרצאת ד"ר גלעד פורטונה בכנסת בדצמבר 2019 שם הוצגה ע"י מוסד נאמן התקדמות מימוש התוכנית במסגרת הכנס של "הפריפריה במרכז" ע"י מרכז המחקר של הכנסת.

קישור אל הכתבה המלאה.

ישראל נמצאת באיחור של 7 עד 10 שנים אחרי העולם בתחום הפקת אנרגיה ממימן נקי — כך עולה מדו"ח חדש של פורום האנרגיה של מוסד שמואל נאמן.

כותבי הדו"ח, פרופ' גרשון גרוסמן העומד בראש פורום האנרגיה של מוסד שמואל נאמן ונעמה שפירא, מציינים כי השימוש במימן יכול לסייע בהתמודדות עם אתגרי אנרגיה קריטיים, אך נדרשים כמה צעדים משמעותיים לצורך קידום הנושא בישראל.

לינק אל הכתבה המלאה בכלכליסט.

אלו עקרונות מנחים חקיקת אקלים בישראל?
מה הם מרכיבי המפתח לחקיקה יעילה?
מה ניתן ללמוד ממדינות שכבר השלימו חקיקת אקלים?

דיון בסוגיות אלו התקיים במסגרת סדנת מומחים בינלאומית.
במסגרת מיזם משותף של מוסד שמואל נאמן עם המשרד להגנת סביבה, הבוחן את הנושאים, הוצגו בסדנה עקרונות חשובים כגון מינוי ועדה מייעצת, שקיפות ואחריות בחוק המתגבש, לצד הצורך בקביעת יעדים ברורים ומדידים.

לינק אל הכתבה המלאה ב News1.

לינק אל הכתבה המלאה ב'הידען'.

כתבה זו שודרה בשעת צפיית שיא בערוץ 12, ומתמקדת, לכאורה, בשכונת המאייון העליון "פארק צמרת" בתל אביב.
אולם סביב שכונה זו נרקמת ביקורת מורכבת – חלקה סמוייה - אודות המדיניות בישראל המעודדת, בפועל, מצב בו במשך השנים, הרוב הגדול של תושבי ישראל בערים – לא רק העשירים - יאלצו לגור במיגדלים.
מספרים לתושבי ישראל שאין ברירה אחרת משום שאנו מדינה צפופה עם אוכלוסייה הולכת וגדלה.

פרופסור רחל אלתרמן – החוקרת מיגדלים בראייה בין לאומית - שוללת טיעון זה, ומסבירה שמיגדלים אינם למעשה ניצול הקרקע המירבי. היא מצביעה על כשלים נוספים הנלווים למיגדלים, שיביאו במשך זמן להתדרדרות ברמת התחזוקה. עורכי הכתבה ממחישים את טיעוניה בהמשך הכתבה.

לינק אל הכתבה המלאה ששודרה בחדשות ערוץ 12.

פיתוח חדש מאפשר להפוך שקיות פלסטיק מפסולת מזהמת לדבק - האם מדובר ברעיון שיצליח להפחית את הנזק הסביבתי המתמשך של הפלסטיק החד-פעמי?

פרופ' אופירה אילון מסבירה האם אכן הרעיון מבטיח כפי שזה נשמע.

לינק אל הכתבה המלאה ב Ynet.

לינק אל הכתבה המלאה בזווית.

דווקא מדינה מכורה למכוניות כמו ישראל הייתה אמורה לזנק על הרכבים החשמליים. כמו שזה נראה כרגע, זה יהיה פספוס מפואר.

עידן ליבס, חוקר מדיניות אנרגיה ותחבורה חכמה במוסד שמואל נאמן, מסביר שיהיה קשה להתקדם כל עוד המדינה מכורה למיסים מרכבים שנוסעים על דלק, מיסים שמגיעים לעשירית מהכנסותיה.

לינק אל הכתבה המלאה שפורסמה בעיתון "הארץ".

פרופ' מנואל טרכטנברג נבחר על ידי הועד המנהל לעמוד בראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), יחליף את האלוף (מיל') עמוס ידלין שמסיים עשור של הובלת המכון.

לינק אל הכתבה המלאה בגלובס.

לינק את הכתבה באתר INSS.

מסמך משותף של חוקרי מוסד שמואל נאמן בטכניון והמכון הישראלי לדמוקרטיה, שחובר באחרונה, מותח ביקורת על הצעת מתווה הגיוס שפותח ע"י עמותת "פנימה".

המחברים, ד"ר ראובן גל, ד"ר אסף מלחי ופרופ' סטיוארט כהן, טוענים כי "המתווה מושתת על הנחות חלשות שאינן מבוססות דיין ועל המלצות שיש בהן סתירות פנימיות מהותיות".

לינק אל הכתבה המלאה בעיתון הארץ.

ראיון עם פרופ' אופירה אילון ממוסד שמואל נאמן בטכניון.

לינק אל הכתבה המלאה.

פרופ' מנואל טרכטנברג:"בשוק העבודה צפויה מהפכה אדירה, שבה "עיסוקים שהתרגלנו אליהם ייעלמו"
הדברים נאמרו בשיחה עם עורכת TheMarker, בכנס "היום שאחרי", שנערך על ידי TheMarker ובנק לאומי, ועוסק באסטרטגיות יציאה מהמשבר.

לינק אל הכתבה המלאה.

לא רק בישראל יש פרויקטים של התחדשות עירונית. לדברי פרופ' רחל אלתרמן, מתכננת ערים ומשפטנית, חוקרת בכירה במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית.
"פרויקטים של התחדשות עירונית מתבצעים גם בערים אחרות בעולם." אולם, היא מציינת שהחקיקה בישראל הנוגעת להסכמת הדיירים או הדייר הסרבן נדירה בעולם.
"היקף ההתחדשות בישראל גדול בהיקפו לעומת מדינות אחרות", היא מסכמת, "אבל אין ספק שמשך זמן אישור תוכניות הוא בין האיטיים בעולם, במיוחד בהתחדשות עירונית".

במשרד מצאו כי היקף פליטות המתאן, גז חממה אגרסיבי, בישראל הוא קטן ביותר – מה שלא מתיישב עם הנתונים מהעולם.
מחקר שבוצע במוסד שמואל נאמן בטכניון מצא שהממוצע העולמי של פליטות מרשת אספקת הגז הטבעי עומד על 1.7%

הסטארט־אפ UBQ ממחזר פסולת ביתית לפלסטיק, שכבר הפך למוצרים בוולמארט, מרצדס ובמקדונלד׳ס.

לפרופ' אופירה אילון, ראש תחום איכות הסביבה במוסד שמואל נאמן בטכניון וחברת החוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה, יש כמה ספקות לגבי הטכנולוגיה: "יש מאזני מאסה ומה שנכנס צריך לצאת. אני לא יודעת האם זה יוצא למוצר או האם זה יוצא לאוויר או למים".

התוכנית של המשרד נועדה להגדיל את מחזור האשפה, בין היתר על ידי הפרדה לשלושה פחים.
כדי ליישם אותה יהיה צורך בהשקעות ממשלתיות, חקיקת חוק ייעודי ושיתוף פעולה מצד רשויות מקומיות שמתנגדות ליוזמות המשרד להגנת סביבה.
פרופ' אופירה אילון ממוסד שמואל נאמן בטכניון ועמיתתה ד"ר שירה דסקל ניתחו לאחרונה את החסמים לטיפול בפסולת עירונית בישראל והציגו את הגורמים לכישלון התוכניות הקודמות.

לינק לכתבה המלאה שהתפרסמה בעיתון "הארץ".

סגירת החוב האדיר שנוצר בעקבות משבר הקורונה תחייב את הממשלה הבאה להוביל רפורמה במערכת המס.
פרופ' מנואל טרכטנברג ואיתמר פופליקר גיבשו מסמך מדיניות שבו הם מציעים רפורמה כזו.

השבוע פנו 128 מדענים לראש הממשלה, ודרשו ממנו לקדם החלטת ממשלה לקדום כלכלה דלת פחמן.
בין החותמים על המכתב, פרופ' אופירה אילון, וד"ר ציפי עשת ממוסד שמואל נאמן בטכניון.

הכלכלן הבכיר ומי שהיה חבר בוועדת הכספים של הכנסת פרופ' טרכטנברג, מתריע שהממשלה בזבזה כספי ציבור ומבהיר: המיסים לא חייבים להתגלגל לאזרח הקטן - דרושה רפורמה מקיפה במערכת המס המסועפת והמפלה לרעה את העסקים הקטנים.

חברה ישראלית משווקת בקרב חברות גדולות ומשרדי ממשלה טכנולוגיה חדשנית שמפחיתה את השימוש בנייר ומשפיעה על תרבות ארגונית סביבתית במשרדים.
"תהליך ייצור הנייר דורש כמויות גדולות מאוד של אנרגיה ושל מים", אומרת פרופ' אופירה אילון.

משרדי הכלכלה והגנת הסביבה גיבשו תכנית לאומית לקידום כלכלה מעגלית, תפיסה השואפת להשאיר משאבים במעגל הייצור והצריכה לפרק זמן ממושך, במקום שיהפכו לפסולת.
לפני מספר חודשים פרסם מוסד שמואל נאמן בטכניון ממצאים של סקר מקיף שמזהה חסמים המקשים על יישום תהליכי כלכלה מעגלית.

האוסטרלים מתכננים לחולל מהפכה בתחום טיפול בפסולת כדרך להתמודד עם המשבר הכלכלי. ומה בישראל? פרופ' אופירה אילון טוענת: "כדאי לנצל את המשבר ולעשות מהלימונים לימונדה"

להלן דברים שכותב ד"ר ראובן גל, מוסד שמואל נאמן, ראש פרויקט 'שילוב חרדים': "במידה ואפיוני הציבור החרדי לא ישתנו באופן משמעותי, מדינת ישראל צפויה להגיע בתוך כשני עשורים לרוב חרדי שיהיה עני, לא יצרני ברובו, נשען על תמיכות ממשלתיות ובלתי מעורב בחברה ובכלכלה הישראלית"