גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות

ידיעות בעיתונות מ-2020

אנחנו נתאושש

20 אפריל, 2020

פרופסור שלמה מיטל עורך ראיון עם הקולגה ד"ר ראובן גל על השאלה- כיצד אנחנו הישראלים נתאושש מהמשבר?

תעלומת להציל חיים, להציל משרות

20 אפריל, 2020

מאמר מאת פרופסור שלמה מי טל בנוגע לטיפול הכלכלי בישראל במשבר הקורונה.   להציל חיים,  להציל תעסוקה – סקירת תכנית החירום הכלכלית.

וגר בומר עם מילניאל: האם המגפה תקדם סולידריות בין-דורית?

15 אפריל, 2020

"אין ספק שמגפת הקורונה היא קריאת השכמה", אומרת פרופ' אופירה אילון, ראש תחום איכות סביבה במוסד שמואל נאמן בטכניון והחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה,

"אבל חשוב להגיד שבעוד שמדובר במשבר המאיים על כל המדינות באותה צורה, משבר האקלים יפגע במדינות שונות באופנים שונים - באחת שיטפון ובשנייה בצורת ובאחרת שריפות וגלי קור. אז יהיה קשה ללמוד מהקורונה איך לפעול במשותף כעולם גלובלי אחד, אבל אנחנו כן יכולים ללמוד ממנה איך להכין את מערכת הבריאות לאסונות, ואיך להיות קהילתיים, כי היכולת של השלטון המרכזי לסייע היא מוגבלת ורשת הביטחון האמיתית היא הקהילה".

שיקום נחלים: למרות השקעה של מיליארדים, אף נחל לא שוקם במלואו

04 מרץ, 2020

דו"ח אקדמי שפרסם מוסד שמואל נאמן עוסק בפעילות מנהלות שיקום הנחלים ומצביע על שיפור בהתייחסות לנחלים לאורך השנים, אך גם על חוסר עקביות ושורה ארוכה של חסמים.

דו"ח מקיף על הערכת פעילות המינהלות לשיקום נחלים בישראל פורסם לאחרונה מטעם מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. הדו"ח, שאת הכנתו הובילה פרופ' אופירה אילון, יחד עם ד"ר תמר טרופ, ד"ר ציםי עשת ונעמה שפירא בוחן את ההישגים והאתגרים של מינהלות שיקום הנחלים מראשית הקמתן בשנת 1993 ועד היום, בהיבטים של רגולציה, ניהול, ביצוע, כלכלה ותחזוקה.

לפי הדו"ח לאורך השנים חל אמנם שינוי חיובי בישראל בכל הנוגע לניהול נחלים, עם דגש על מעבר לניהול אזורי, באמצעות מינהלות שיקום נחלים שהתמקדו בניהול מי נגר, ניקוז וסחף תוך התחשבות בתפקידים הסביבתיים והניקוזיים של הנחלים. עם זאת, פיצול הסמכויות, תקציב לא קבוע, הבדלים בסדרי עדיפויות בין הגורמים שונים, ומערכת חוקית מורכבת - מקשים על הליכי התכנון והביצוע של שיקום הנחלים בישראל, כך שלמרות שהושקעו מיליארדי ₪ והושג שיפור, אין אפילו נחל אחד משוקם בישראל לכל אורכו.

"הציבור שואל — אלה הנציגים שלנו?": הח"כ לשעבר רוצה לתקן את הכנסת

11 פברואר, 2020

טרכטנברג, לשעבר חבר כנסת מטעם המחנה הציוני, פרש מהפוליטיקה ב–2017 כדי להתמסר לכתיבה על סוגיות כלכליות־חברתיות. ניכר כי הרפורמה, שעיצב כחלק מ"פרויקט 100 הימים" שנעשה במסגרת עבודתו במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, הושפעה מכהונתו בכנסת. הכותרת שנתן לרפורמה — "להחזיר עטרה ליושנה" — לקוחה אולי מעולם המושגים של מפלגת ש"ס, אבל טרכטנברג שואף לשנות באמצעותה את כללי המשחק של הכנסת דווקא לכיוון מודרני יותר.

שלושת הכשלים המרכזיים בעבודת הכנסת המוגדרים ברפורמה הם היעדר דיון אמיתי וענייני במליאת הכנסת, הסתפקות ברוב מינימלי תוך ויתור על השגת הסכמות רחבות, והאינפלציה של הצעות החוק הפרטיות שממנה סובלת הכנסת.

לאיזו מערכת חשמל נתעורר בעוד 10 שנים?

19 ינואר, 2020

זירת החשמל החדשה בעולם ובישראל, תהיה שונה מאוד בעוד 5-10 שנים ולכן היא מחוייבת כבר היום להיערך בהתאם. רק מדיניות ברורה, עקבית ומושכלת, שתאפשר גמישות מחשבתית ותפעולית, תספק חשמל בעלות כלכלית נאותה- תוך התחשבות בהיבטים חברתיים וסביבתיים ראויים.

נוסעים על ריק

01 ינואר, 2020

תעשיית הרכב העולמית מתקדמת בצעדים מזורזים לקראת השינוי הגדול בתולדותיה: זניחת מנועי הבעירה הפנימית ששימשו להנעת כלי רכב מאז המצאתם בסוף המאה ה19, ומעבר להנעת כלי רכב באמצעות מנועים חשמליים נקיים ויעילים.

עידן ליבס, חוקר בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון, אומר כי השוק הישראלי אינו גדול מספיק כדי לתפוס מקום בשיקוליהן של יצרניות הרכב לקראת המעבר לרכב חשמלי. "יש עודף ביקוש בעולם ואנחנו נמצאים בשאריות של הקצאות היצרנים", אומר ליבס, שמסביר כי ישראל נמצאת בעדיפות נמוכה בעיקר מול השוק האירופי ומול סין, שהיא השוק הגדול בעולם לרכב חשמלי וגם יצרנית גדולה בתחום. במרכז שמואל נאמן מעריכים כי כיום נעים בכבישי הארץ כ־10,000 כלי רכב בעלי סוללה נטענת, מהם קרוב ל-1,000 מכוניות חשמליות והשאר היברידיות־נטענות (PHEV), המונעות על ידי מנוע בנזין לצד מנוע חשמלי בעל סוללה הנטענת משקע חשמלי. במרכז צופים כי בסוף 2020 מספר זה כמעט יוכפל - אולם

ביחס למספר הכולל של כלי רכב הנמכרים בישראל מדי שנה, אלה מספרים זניחים.

מדד המגדר: רק אחת מכל שישה מנכ"לים היא אשה

01 ינואר, 2020

הפערים המגדריים מצטמצמים לאט, כך עולה ממדד המגדר של שוות, המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים.

המדד מתפרסם זו הפעם השביעית במטרה להוות כלי לעיצוב וקידום מדיניות, ומציג תמונה מפורטת של מצב האי־שוויון בתחומי חיים שונים - עבודה, השכלה, עוני, עוצמה פוליטית וכלכלית ועוד.

 

המדד החדש ישמש כמאגר המידע המקיף הראשון של מרכז ידע נשים ומגדר החדש "יודעת" שהוקם לאחרונה ביוזמת משרד המדע והטכנולוגיה, בשיתוף מכון ון ליר, מוסד שמואל נאמן בטכניון והסדנה לידע ציבורי.

בינה מלאכותית ומדיניות – תמונת מצב בפתח 2020

01 ינואר, 2020

במקביל להתרחשות הבינלאומית בתחום, גם בישראל החל מופיע בשנים האחרונות מחקר בנוגע להשפעות הבינה המלאכותית על תחומי חיים שונים וכן מחקר מונחה מדיניות. ניכר כי המחקר בישראל הוא צר יחסית ומפגר ביחס להובלה הישראלית בתחום הבינה המלאכותית, כפי שמתבטא למשל בכמות החברות והסטארט־אפים שעוסקים בנושא. [6] בין ראשוני מחקרי המדיניות ניתן לציין מחקר מטעם מרכז המחקר של הכנסת שנכתב בשנת 2018 לבקשת יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה דאז, ח"כ אורי מקלב. המסמך הקצר מתאר את התחום ומבקש להצביע על תחומים בהם נחוצה מדיניות בנושא (גולדשמידט, 2018). מחקר נוסף שפורסם בתחום, על ידי מוסד שמואל נאמן למחקרי מדיניות לאומית, בעקבות הזמנה של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (המלמו"פ), בוחן את הפעילות בישראל בתחומי הבינה המלאכותית, מדעי הנתונים והרובוטיקה חכמה. המחקר סוקר שורה ארוכה של תחומי השפעה וכן את מצב המחקר והפעילות הענפה בארץ בתחומים אלו (גץ, ואחרים, 2018).