ידיעות בעיתונות מ-2020

למחזר את שוק העבודה

31 דצמבר, 2020

האוסטרלים מתכננים לחולל מהפכה בתחום טיפול בפסולת כדרך להתמודד עם המשבר הכלכלי. ומה בישראל? פרופ' אופירה אילון טוענת: "כדאי לנצל את המשבר ולעשות מהלימונים לימונדה"

להקפיא את האנרגיה לשימוש עתידי

18 דצמבר, 2020

פיטר דירמן, פיתח מערכת לאגירת אנרגיה המבוססת על הקפאת אוויר נוזלי. "הפיתוח הזה משלב בין שתי טכנולוגיות של אגירת אנרגיה: דחיסת אוויר ואגירה בקור. החידוש הוא דחיסת והעברת האוויר למצב נוזלי באמצעות קירורו", מסביר עידן ליבס, חוקר מדיניות אנרגיה ותחבורה חכמה במוסד שמואל נאמן. "מהות הפיתוח הוא בפתרון האגירה ופחות במקור האנרגיה. החשמל יכול להגיע מכל מקור שיש בו עודף – במקרה הזה מדובר בטורבינות רוח".

יותר מ 100 רציחות במגזר הערבי בישראל מתחילת שנת 2020

05 דצמבר, 2020

בדו"ח "מדד הביטחון האישי לשנת 2018: אלימות, פשע ושיטור ביישובים ערביים" שערך ד"ר נוהאד עלי מטעם יוזמות אברהם, מכון שמואל נאמן לחקר מדיניות לאומית והטכניון, נמצא כי 61% מכלל קורבנות הרצח וההריגה בישראל בשנת 2018 היו אזרחים ערבים, למרות שערבים היוו פחות מ 20% מאוכלוסיית ישראל.

קווים לדמותו של עולם האקדמיה החרדי

04 דצמבר, 2020

להלן דברים שכותב ד"ר ראובן גל, מוסד שמואל נאמן, ראש פרויקט 'שילוב חרדים': "במידה ואפיוני הציבור החרדי לא ישתנו באופן משמעותי, מדינת ישראל צפויה להגיע בתוך כשני עשורים לרוב חרדי שיהיה עני, לא יצרני ברובו, נשען על תמיכות ממשלתיות ובלתי מעורב בחברה ובכלכלה הישראלית"

המדינה מזניחה את מו"פ הבריאות - והציבור משלם מחיר כלכלי ובריאותי

01 דצמבר, 2020

הוצאות משרדי הממשלה למו"פ אזרחי בתחום הבריאות הסתכם בפחות מ-1% מכלל הוצאות משרדי הממשלה על מו"פ אזרחי "הממשלה צריכה להתערב במקומות שבהם השוק הפרטי לא מצליח לפעול לבדו"

 

האם ישראל צריכה לשרוף פסולת

08 נובמבר, 2020

אחת ההחלטות הראשונות של גילה גמליאל כשרה להגנת הסביבה היתה לעכב את יישום התוכנית להקמת מתקני השבת אנרגיה משריפת פסולת והקמת צוות ייעוץ חדש לנושא, זאת רק כמה שבועות אחרי שקודמה בתפקיד החליט לקדם את הנושא.

"השבת אנרגיה מפסולת היא פתרון ראוי שמיושם בהרבה מאוד מדינות בעולם, אבל בתנאי שעושים אותו כמו שצריך. הפקת האנרגיה צריכה לעמוד בכל התקנים הסביבתיים-רגולטורים, הכלכליים והחברתיים", מסבירה פרופ' אופירה אילון מהחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה, המשמשת גם כחוקרת בכירה וראש תחום סביבה במוסד שמואל נאמן.

סקירת מקורות מימון של אוניברסיטאות בעולם

22 ספטמבר, 2020

קיצוצים, מיזוגים וסגירת קמפוסים - השפעות המשבר על האוניברסיטאות

עוד לפני מגפת הקורונה, התחזיות צפו שכמחצית מ-2,800 המוסדות האקדמיים בארה"ב יסגרו או יעברו מיזוגים במהלך העשור הקרוב; שכר הלימוד גבוה והסטודנטים כבר לא מוכנים לשלם; האוניברסיטאות חייבות להסתגל למציאות החדשה

התוכנית לרישות המדינה לעידן הרכב החשמלי

03 אוגוסט, 2020

הרחבת ההיצע של דגמי המכוניות החשמליות בישראל שעליה הכריזו יבואני הרכב הובילה את משרד האנרגיה לגבש מדריך היערכות לערים הגדולות לשדרוג מערך טעינת המכוניות שממנו עולה כי כל עיר תידרש להקים מאות תחנות טעינה כבר בחמש השנים הקרובות. המדריך, שגובש באמצעות מוסד שמואל נאמן ומינהלת תחליפי הנפט שבמשרד ראש הממשלה, נחתם בשבוע שעבר ואמור לעבור לכל הערים כבר השבוע

חובה לבנות מתקני אנרגיה ירוקה על גגות

16 יוני, 2020

פרופ' רחל אלתרמן חוקרת בכירה במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון ממליצה לחייב קבלנים להקים מתקני אנרגיה ירוקה על גגות או קירות של מבני מגורים חדשים ו"כצעד ראשון שהוא גם חינוכי" לחייב משרדי ממשלה להקים מתקנים כאלה על גגותיהם

גילה גמליאל בולמת את תוכנית המשרפות של קודמה בתפקיד

01 יוני, 2020

צריך לבצע עבודה מקיפה - לרבות בחינת חלופות וניתוח כלכלי מקיף", אמרה פרופ' אופירה אילון, העוסקת מזה שנים רבות במחקר בנושא פסולת במוסד שמואל נאמן ואוניברסיטת חיפה. "אם תבוצע עבודה כזו, תתקבלנה תשובות שונות לגבי אזורים שונים בארץ.

יכול להיות שהפתרונות שמתאימים לבאר שבע, לא מתאימים לקריית שמונה. יכול להיות שלבאר שבע, הפיתרון שמתאים כרגע הוא פתרון הטמנה, לעומת מצב שונה לחלוטין בקריית שמונה, שם אולי נכון לקדם משריפות או מתקנים קטנים לטיפול אנארובי.

את סט הטכנולוגיות הקיים לא צריך להמציא. המשרד להגנת הסביבה ביקש להקים מתקנים של 1,500 טון לשריפה ביום - אלו מתקנים גדולים מאוד, כאשר בעולם מדברים על מתקנים של 500-700. לא ברור על סמך מה"

הצלחה בריאותית, כישלון כלכלי: פרופ' מנואל טרכטנברג מסמן את "פרדוקס הקורונה"

25 מאי, 2020

הפוטנציאל לתסיסה חברתית גדול אבל ניהול המדיניות הכלכלית עמד בסימן כשל מתמשך.

פרופ' מנואל טרכטנברג (חוקר בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון) חרד לנתוני המאקרו, מריח מחאה חברתית נוספת ולמרות הכול חושב שעמדנו בכבוד בניהול הצד הבריאותי של המגפה.

אנחנו נתאושש

20 אפריל, 2020

פרופסור שלמה מיטל עורך ראיון עם הקולגה ד"ר ראובן גל על השאלה- כיצד אנחנו הישראלים נתאושש מהמשבר?

תעלומת להציל חיים, להציל משרות

20 אפריל, 2020

מאמר מאת פרופסור שלמה מי טל בנוגע לטיפול הכלכלי בישראל במשבר הקורונה.   להציל חיים,  להציל תעסוקה – סקירת תכנית החירום הכלכלית.

וגר בומר עם מילניאל: האם המגפה תקדם סולידריות בין-דורית?

15 אפריל, 2020

"אין ספק שמגפת הקורונה היא קריאת השכמה", אומרת פרופ' אופירה אילון, ראש תחום איכות סביבה במוסד שמואל נאמן בטכניון והחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה,

"אבל חשוב להגיד שבעוד שמדובר במשבר המאיים על כל המדינות באותה צורה, משבר האקלים יפגע במדינות שונות באופנים שונים - באחת שיטפון ובשנייה בצורת ובאחרת שריפות וגלי קור. אז יהיה קשה ללמוד מהקורונה איך לפעול במשותף כעולם גלובלי אחד, אבל אנחנו כן יכולים ללמוד ממנה איך להכין את מערכת הבריאות לאסונות, ואיך להיות קהילתיים, כי היכולת של השלטון המרכזי לסייע היא מוגבלת ורשת הביטחון האמיתית היא הקהילה".

כמה זמן אפשר להחזיק ילדים בסגר במגדל צריך לתכנן מחדש

06 אפריל, 2020

בכירי עולם התכנון חושבים מה א פשר ללמוד מהתפרצות הקורונה ואיך יראה המרחב העירוני בעתיד

פרופ' רחל אלתרמן חוקרת בכירה במוסד שמואל נאמן למחקרי מדיניות בטכניון, סבורה שמשבר הקורונה אך ממחיש עד כמה בעייתיתי בניית מגדלים: " מגדלים הם מלכודת. לא ניתן להכנס למעלית כי הנגיף נישאר זמן מה באויר ועל מישטחים, טרם ידוע אם מדבק. אי אפשר ליישם במעלית ריחוק, אי אפשר להכניס בה אלונקה. גם אם רוצים לרד במאות המדרגות, יש בעיה כי הן חלל סגור. הלובי הוא חלל סגור.

חשמל סטטי

01 אפריל, 2020

בעשור האחרון נחשב סגמנט המכוניות החשמליות וההיברידיות לברווזון המכוער של ענף הרכב.

לפי מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, עד שנת 2025 מספר הכלים הללו בישראל צפוי להגיע לכ190 אלף ולהוות כ23% ממכירות כלי רכב פרטיים בישראל.

האתגר שלא לומר הבעיה: לשם הגעה ליעד הזה יידרשו כאן כ150 אלף עמדות טעינה פרטיות וכ13 אלף עמדות טעינה ציבוריות.

שיקום נחלים: למרות השקעה של מיליארדים, אף נחל לא שוקם במלואו

04 מרץ, 2020

דו"ח אקדמי שפרסם מוסד שמואל נאמן עוסק בפעילות מנהלות שיקום הנחלים ומצביע על שיפור בהתייחסות לנחלים לאורך השנים, אך גם על חוסר עקביות ושורה ארוכה של חסמים.

דו"ח מקיף על הערכת פעילות המינהלות לשיקום נחלים בישראל פורסם לאחרונה מטעם מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. הדו"ח, שאת הכנתו הובילה פרופ' אופירה אילון, יחד עם ד"ר תמר טרופ, ד"ר ציםי עשת ונעמה שפירא בוחן את ההישגים והאתגרים של מינהלות שיקום הנחלים מראשית הקמתן בשנת 1993 ועד היום, בהיבטים של רגולציה, ניהול, ביצוע, כלכלה ותחזוקה.

לפי הדו"ח לאורך השנים חל אמנם שינוי חיובי בישראל בכל הנוגע לניהול נחלים, עם דגש על מעבר לניהול אזורי, באמצעות מינהלות שיקום נחלים שהתמקדו בניהול מי נגר, ניקוז וסחף תוך התחשבות בתפקידים הסביבתיים והניקוזיים של הנחלים. עם זאת, פיצול הסמכויות, תקציב לא קבוע, הבדלים בסדרי עדיפויות בין הגורמים שונים, ומערכת חוקית מורכבת - מקשים על הליכי התכנון והביצוע של שיקום הנחלים בישראל, כך שלמרות שהושקעו מיליארדי ₪ והושג שיפור, אין אפילו נחל אחד משוקם בישראל לכל אורכו.

"הציבור שואל — אלה הנציגים שלנו?": הח"כ לשעבר רוצה לתקן את הכנסת

11 פברואר, 2020

טרכטנברג, לשעבר חבר כנסת מטעם המחנה הציוני, פרש מהפוליטיקה ב–2017 כדי להתמסר לכתיבה על סוגיות כלכליות־חברתיות. ניכר כי הרפורמה, שעיצב כחלק מ"פרויקט 100 הימים" שנעשה במסגרת עבודתו במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, הושפעה מכהונתו בכנסת. הכותרת שנתן לרפורמה — "להחזיר עטרה ליושנה" — לקוחה אולי מעולם המושגים של מפלגת ש"ס, אבל טרכטנברג שואף לשנות באמצעותה את כללי המשחק של הכנסת דווקא לכיוון מודרני יותר.

שלושת הכשלים המרכזיים בעבודת הכנסת המוגדרים ברפורמה הם היעדר דיון אמיתי וענייני במליאת הכנסת, הסתפקות ברוב מינימלי תוך ויתור על השגת הסכמות רחבות, והאינפלציה של הצעות החוק הפרטיות שממנה סובלת הכנסת.

לאיזו מערכת חשמל נתעורר בעוד 10 שנים?

19 ינואר, 2020

זירת החשמל החדשה בעולם ובישראל, תהיה שונה מאוד בעוד 5-10 שנים ולכן היא מחוייבת כבר היום להיערך בהתאם. רק מדיניות ברורה, עקבית ומושכלת, שתאפשר גמישות מחשבתית ותפעולית, תספק חשמל בעלות כלכלית נאותה- תוך התחשבות בהיבטים חברתיים וסביבתיים ראויים.

נוסעים על ריק

01 ינואר, 2020

תעשיית הרכב העולמית מתקדמת בצעדים מזורזים לקראת השינוי הגדול בתולדותיה: זניחת מנועי הבעירה הפנימית ששימשו להנעת כלי רכב מאז המצאתם בסוף המאה ה19, ומעבר להנעת כלי רכב באמצעות מנועים חשמליים נקיים ויעילים.

עידן ליבס, חוקר בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון, אומר כי השוק הישראלי אינו גדול מספיק כדי לתפוס מקום בשיקוליהן של יצרניות הרכב לקראת המעבר לרכב חשמלי. "יש עודף ביקוש בעולם ואנחנו נמצאים בשאריות של הקצאות היצרנים", אומר ליבס, שמסביר כי ישראל נמצאת בעדיפות נמוכה בעיקר מול השוק האירופי ומול סין, שהיא השוק הגדול בעולם לרכב חשמלי וגם יצרנית גדולה בתחום. במרכז שמואל נאמן מעריכים כי כיום נעים בכבישי הארץ כ־10,000 כלי רכב בעלי סוללה נטענת, מהם קרוב ל-1,000 מכוניות חשמליות והשאר היברידיות־נטענות (PHEV), המונעות על ידי מנוע בנזין לצד מנוע חשמלי בעל סוללה הנטענת משקע חשמלי. במרכז צופים כי בסוף 2020 מספר זה כמעט יוכפל - אולם

ביחס למספר הכולל של כלי רכב הנמכרים בישראל מדי שנה, אלה מספרים זניחים.

מדד המגדר: רק אחת מכל שישה מנכ"לים היא אשה

01 ינואר, 2020

הפערים המגדריים מצטמצמים לאט, כך עולה ממדד המגדר של שוות, המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים.

המדד מתפרסם זו הפעם השביעית במטרה להוות כלי לעיצוב וקידום מדיניות, ומציג תמונה מפורטת של מצב האי־שוויון בתחומי חיים שונים - עבודה, השכלה, עוני, עוצמה פוליטית וכלכלית ועוד.

 

המדד החדש ישמש כמאגר המידע המקיף הראשון של מרכז ידע נשים ומגדר החדש "יודעת" שהוקם לאחרונה ביוזמת משרד המדע והטכנולוגיה, בשיתוף מכון ון ליר, מוסד שמואל נאמן בטכניון והסדנה לידע ציבורי.

בינה מלאכותית ומדיניות – תמונת מצב בפתח 2020

01 ינואר, 2020

במקביל להתרחשות הבינלאומית בתחום, גם בישראל החל מופיע בשנים האחרונות מחקר בנוגע להשפעות הבינה המלאכותית על תחומי חיים שונים וכן מחקר מונחה מדיניות. ניכר כי המחקר בישראל הוא צר יחסית ומפגר ביחס להובלה הישראלית בתחום הבינה המלאכותית, כפי שמתבטא למשל בכמות החברות והסטארט־אפים שעוסקים בנושא. [6] בין ראשוני מחקרי המדיניות ניתן לציין מחקר מטעם מרכז המחקר של הכנסת שנכתב בשנת 2018 לבקשת יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה דאז, ח"כ אורי מקלב. המסמך הקצר מתאר את התחום ומבקש להצביע על תחומים בהם נחוצה מדיניות בנושא (גולדשמידט, 2018). מחקר נוסף שפורסם בתחום, על ידי מוסד שמואל נאמן למחקרי מדיניות לאומית, בעקבות הזמנה של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (המלמו"פ), בוחן את הפעילות בישראל בתחומי הבינה המלאכותית, מדעי הנתונים והרובוטיקה חכמה. המחקר סוקר שורה ארוכה של תחומי השפעה וכן את מצב המחקר והפעילות הענפה בארץ בתחומים אלו (גץ, ואחרים, 2018).

The (un)covered damage

12 דצמבר, 2017

המסכות שנכנסו בסערה לחיינו בשנה האחרונה מיוצרות בכמויות בלתי נתפסות והופכות לאיום עצום על הסביבה.  הן זרוקות בכל מקום ומלכלכות את המרחב הציבורי, מגיעות לנהרות ולאוקיינוסים ולתוך קיבותיהם של בעלי חיים, אי–אפשר למחזר אותן, והייצור ההמוני שלהן צורך הרבה מאוד משאבי סביבה.

אולם , הנזק שהקורונה גורמת לסביבה לא מסתכם רק במסכות. העלייה חסרת התקדים בכמות המשלוחים מהסופרמרקטים נותנת גם הם את אותותיה "הנושא של המשלוחים מטורף" אומרת פרופ' אופירה אילון ממוסד שמואל נאמן בטכניון. "ובגלל חוק השקיות במרכולים השונים עברו לשקיות נייר שמשמשות אותנו לרבע שעה. הנייר הזה לא יותר ידידותי משקית  הפלסטיק"

 

גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות