ידיעות בעיתונות מ-2019

נסיון חדש להתמודד עם המחסור בעובדי טכנולוגיה 5,800 עובדים המחסור בעובדים בתחום מדעי הנתונים לפי מכון נאמן 1,800 עובדים מומחים המחסור בעובדים מומחים במדעי נתונים לפי רשות החדשנות 200 עובדים מומחים תוספת המומחים שהרשות מקווה לנפק בשלוש שנים מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון שינויי הטכנולוגיה מהירים יותר

המפתח להסבר התנודות בחברה החרדית הוא בהבנה שאצל החרדים, עיקרון המקל והגזר עובד בעיקר בצד של הגזר. הפעלה של מקל - גזירות כלכליות, איום בסנקציות על אי־גיוס, כפייה של לימודים מעורבים באוניברסיטאות - עושה את ההיפך .

הכותב,  ד"ר ראובן גל, הוא עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון, לשעבר פסיכולוג ראשי בצה"ל, סגן ראש המל"ל וראש מנהלת השירות האזרחי־לאומי

ביום שני 2.12.19  נפתחה במדריד פסגת האקלים השנתית של האו"ם, ואליה נהרו משלחות גדולות מרחבי העולם. זהו כנס האקלים החשוב בשנה, והוא מאחד לדיונים בני שבועיים דמויות מכל רצף העשייה הסביבתית. במסגרת הכנס, מציגים מומחים דו"חות ונציגי המדינות מדברים על השגת יעדי הסכם פריז ורבדים שונים של המשבר הסביבתי והצורך לייצר פתרונות מדינתיים, כלכליים וחברתיים, תוך שיתוף פעולה עולמי. פרופ' אופירה אילון, אשר השתתפה בוועידה, סיכמה את רשמיה מהדיונים בהם השתתפה

ניצול חופשות הלידה בישראל הוא מהנמוכים ב-oecd ורק 1% מהגברים מממשים את זכאותם. לפי ההצעה של פרופ' מנואל טרכטנברג, במקום להאריך את חופשת הלידה של הנשים, הגברים יחויבו בחופשה של שבועיים לפחות, ומספר השבועות בתשלום עבור שני ההורים יסתכם ב-24 במקום 15 כיום.

 בתכניתם של ינון מגל ובן כספית ב-103fm התראיינה רון לייזר, חוקרת כלכלה ומגדר במוסד שמואל נאמן. לייזר הסבירה מה המניעים שהביאו ליוזמה: "היום מחייבים נשים לצאת לחופשת לידה". לדבריה המודל בישראל מפגר ביחס לעולם ופועל לא לטובת הילד, לא לטובת ההורים ולא לטובת המשק.

 "המחקר נעשה במסגרת מוסד שמואל נאמן. המודל של ישראל כיום הוא מפגר ביחס לעולם. הוא צר, לא גמיש ולא שם במרכז את טובת הילד, טובת הילדים או טובת המשק. ההרחבה של האפשרויות משמעותה שאם אמא תרצה להיות 15 שבועות בביתה היא יכולה לעשות זאת גם אחרי הרפורמה. השינוי המשמעותי הוא חיוב הגברים לקחת שבועיים של חופשה ויש לזה כמה סיבות. הרעיון הוא שחופשת הלידה לגבר תהיה בתחילת הרפורמה כדי לשנות נורמה של אבות ומעסיקים שרוצים לצאת לחופשת לידה ואז הם נתקלים בהרמת גבה".

פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר הוועדה שסיימה את המחאה החברתית לפני 8 שנים, מוטרד. פחות מהגירעון, יותר מהדרך. לממשלה הבאה הוא ממליץ לזנוח את כלל ההוצאה התקציבית לטובת תוכנית רב שנתית, להעלות את המע"מ ובעיקר לפעול להשבת אמון הציבור בממשל

"ישראל ניצבת בשלהי תקופה שבה התקבעה מדיניות תקציבית, שהפכה זה מכבר למיושנת ודוגמטית. אם לא תשונה על ידי הממשלה הבאה , נגיע למשבר". כך, במילים די בוטות בהתחשב באופיו הרגוע, מזהיר פרופ' מנואל טרכטנברג מפני סערה מתרגשת.

כלכלנים רבים כבר קראו לממשלה לתקן את החוק לעידוד השקעות הון, המעודד בעיקר את התעשייה והיצוא. בבנק ישראל מציעים עתה רפורמה שתחליף את ההטבות ליצוא בתמיכה מאוזנת יותר בענפי המשק.

 ה"מטרה השלישית" של האקדמיה - העברת הידע האקדמי לתעשייה ולחברה.

אמנם קיימים מקרים מוצלחים וידועים כמו זה של חברת מובילאיי, שפעילותה התפתחה מטכנולוגיית עיבוד תמונה שפיתח פרופ' אמנון שעשוע, ממייסדי החברה, במחקריו האקדמיים. דוגמה נוספת היא קופקסון, תרופה לטרשת נפוצה שפותחה במכון וייצמן, אשר אחראית לחלק מהותי מהכנסותיה של חברת טבע. למרות זאת, דוח של מכון שמואל נאמן שהתפרסם   ב"גלובס" הציע שינוי כיוון במדיניות המגדירה את מטרותיהן של מחלקות המסחור - ממטרות כספיות למטרות של הפצת ידע לחברה ולתעשייה

נועם זלינגר, מחברת S4 המובילה את התוכנית הצפונית לסימביוזה תעשייתית התארח בתוכנית רדיו.

התוכנית לסימביוזה תעשייתית היא תוכנית בשיתוף משרד הכלכלה, שבונה שיתופי פעולה בין מפעלים, עסקים, אזורי תעשייה, חקלאות וארגונים- כאשר פסולת של עסק אחד הופכת לחומר גלם זול ורווחי עבור עסק אחר.

ד"ר גלעד פורטונה ופרופ' אופירה אילון משמשים כיועצים מקצועיים לפרויקט.

לינק להאזנה : לחצו כאן להאזנה

לאור תשומת הלב העולמית בנושא הפלסטיק בסביבה, עולה הדיון בתחליפי הפלסטיק. "האינטואיציה לגבי התנהגות החומרים בסביבה משתנה אינה רלוונטית. הרכב החומרים צריך להיות מאוד מוגדר וידוע, כל חומר מתנהג באופן שונה", אומרת פרופ' אופירה אילון, ראש תחום סביבה ואנרגיה במוסד שמואל נאמן והחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה.

לפסולת מזון יש השפעה גדולה על איכות הסביבה, בעיקר בגלל פליטות גזי חממה. פרופ' אופירה אילון מאוניברסיטת חיפה ומוסד שמואל נאמן, חוקרת בכירה בתחומי סביבה, קיימות וכלכלה, מצאה במחקריה כי קיימת  אי-ודאות גדולה בנוגע להיקף בזבוז המזון בקרב משקי-הבית בשל שיטות המדידה השונות,

וניסתה יחד עם אפרת אלימלך, במסגרת עבודת הדוקטורט שלה, לבצע סקר פסולת בקרב 200 משפחות משכבות סוציו-אקונומית 7-8 בחיפה. התוצאות פורסמו בשלושה מאמרים אקדמיים

כמה תוכניות שיושמו בשנים האחרונות ניסו להחזיר את המוחות הבורחים לישראל.

מלבד הקלות המיסוי שמקבלים תושבים חוזרים, היו גם ניסיונות לשנות את התקצוב של האוניברסיטאות כדי שניתן יהיה להעסיק בהן חוקרים צעירים.

"יש נתון אחד משמעותי מאוד: הסגל הבכיר באוניברסיטאות", אומר פרופ' מנואל טרכטנברג מאוניברסיטת תל אביב וממוסד שמואל נאמן בטכניון, ששימש כיו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה עד 2014.

"בשנים 2000־2009 חלה ירידה משמעותית במספר חברי הסגל הבכיר, ומאז 2010 המגמה הפוכה והתחילה שוב עלייה במספרם".

שיעור התעסוקה של נשים בישראל הוא מהגבוהים בעולם המערבי וכמוהו גם שיעור הילודה. שני אלה מחזקים את הצורך בהיערכות אחרת.

פרופ' מנואל טרכטנברג פרסם לאחרונה מסמך מדיניות עבור מוסד שמואל נאמן בטכניון ובו הוא מציע רפורמה כוללת בטיפול בגיל הרך. בין היתר, הוא מציע להכניס לתקופת "ההורות הראשונה", כהגדרתו, יותר גמישות.

עדיף שבחצי השנה הראשונה ההורים יהיו אלה שיטפלו בילד, אך לצד זאת הוא מציע להקים קמפוסים לגיל הרך עם שירותי תמיכה, הדרכה וליווי מקצועי.

שיעור החוקרים הגדול ביותר (28 אחוז) מבין 270 החוקרים בתחומי AI, מדעי נתונים ורובוטיקה חכמה העובדים ברחבי האוניברסיטאות והמכללות בישראל נמצא בטכניון, כך עולה מדו"ח שנערך לאחרונה על ידי מכון שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית לבקשת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח של משרד המדע הישראלי.

בדו"ח נמצא כי תחומי העניין המובילים של החוקרים הישראלים הם למידת מכונות, AI, מערכות אוטונומיות ורובוטיקה חכמה. תחומים נוספים הם  אינטראקציית אדם-מחשב, עיבוד שפות טבעיות, ראיית מחשב, כריית נתונים, מערכות / מחשוב מבוזרים, נתוני עתק, מערכות מרובות סוכנים, רשתות עצביות ולמידת חיזוקים.

אם ואכן מדובר בכלי כה יעיל להפחתת כמות הפסולת המיוצרת ולעידוד מיחזור, מדוע הוא אינו מיושם בישראל? "מדובר במנגנון כלכלי שעובד עם רציונל מאחוריו, קיים קשר ישיר בין הכמות שזורקים לתשלום שמשלמים, אך המנגנון לא חף מפגמים", אומרת פרופ' אופירה אילון, ראש תחום איכות סביבה במוסד שמואל נאמן בטכניון ומהחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה. "כך, למשל, בשיטה זו המיחזור לא עולה כסף לתושב, ולכן יתכן מצב שבו אנשים שמים בפחי המיחזור מוצרים שאינם נועדו למיחזור, על מנת לשלם פחות, מה שפוגע ביעילות השיטה", מוסיפה אילון.

הממשלה צריכה להכיר בכך שמיצינו את ההתקבצות של ההוצאה הציבורית על שירותים החברתיים, ולגבש מדיניות חדשה שתחתור מחד להגדלת תקציב הבריאות, התחבורה, החינוך והדיור בכ-25 מיליארד שקל בשנה, ומאידך תדאג להעמקת גביית המסים כך שישמר יחס חוב־תוצר של 60%" 

כך כותב פרופ' מנואל טרכטנברג, היו"ר לשעבר של המועצה הלאומית לכלכלה, במסמך מדיניות חדש שהכין מטעם מוסד שמואל נאמן בטכניון.

כותב המאמר מצטט את דבריו של ד"ר ראובן גל, מי ששימש בעבר כראש מנהלת השירות האזרחי-לאומי, וכיום עמית בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון, שמסביר כי השירות האזרחי והלאומי מהווים מנופים להשתלבות האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה הישראלי.

מחקר מעורר מחלוקת נוסף פורסם לפני כשנתיים על ידי מכון שמואל נאמן. לפי המחקר הזה, בכלל אין מחסור במהנדסים בישראל. הטיעון שלהם הפריך את הטענות הרווחות בתעשייה על מחסור חמור בעובדים, שהוביל גם לעלייה חדה בשכר המתכנתים.

לפי החוקרים דן פלד ובנימין בנטל, אין פער בין מספר המהנדסים שמוכשר בכל שנה לבין הצורך בשוק.

צריכה לא מאוזנת של מוצרים שונים מאוכל עד בגוד מעמיסה על הסביבה גם מבחינת נצול משאבי הטבע והסביבה וגם מבחינת כמויות הפסולת המיוצרות. כשמחליטים לרכוש מוצר, צריך לזכור שזול הוא בעצם יקר- מבחינה סביבתית.

עמדות טעינה בחניונים, אוטותל חשמלי ואיסור על כניסת כלי רכבים מזהמיםעמדות טעינה בחניונים, אוטותל חשמלי ואיסור על כניסת כלי רכבים מזהמים
• עיריית תל-אביב מתחילה "לחשמל" את כלי הרכב בעיר, בתהליך שיימשך עד 2025
• המיזם עדיין לא תוקצב, והוא תלוי גם בשיתוף-פעולה עם הממשלה

הממשלה פועלת ללא חזון במשק האנרגיה, ודרושה תוכנית אב למגזר עד 2050 — כך קבע פורום האנרגיה במוסד שמואל נאמן בטכניון. בדיון שנערך במארס בפורום בהשתתפות נציגים מהמגזר הפרטי ומחברת החשמל, עלה הצורך בקביעת תוכנית אסטרטגית לטווח ארוך יותר מזו שקבעה הממשלה ל–2030.

משק האנרגיה הישראלי הוא בעל מאפיינים יחודיים. אחת הבעיות המרכזיות היא היות המדינה מבודדת משכנותיה מבחינת אספקת וייצוא אנרגיה, בבחינת "אי אנרגטי".

בשנת 2018, בעוד שישראל טובעת בזבל, ניצל המשרד להגנת הסביבה, לשם קדום הטיפול בפסולת, מהקרן לשמירת הנקיון רק 100 מיליון שקל.

האבסורד הגדול יותר הוא שהכסף הזה נלקח מקרן שהצטברו בה -4 מיליארד שקל, אשר צוברת כספים כ-35 שנה ושנועדה לטיפול בפסולת ובסביבה.

משרד האנרגיה מציע לרשויות מימון של עד 30 אלף שקל לעמדה, שעלות הקמתה עומדת על 23 אלף שקל בלבד • פרסם קול קורא המציע תמיכה גם למעסיקים שיבנו עמדות טעינה עבור עובדיהם ולמרכזים מסחריים שיבנו עמדות טעינה ללקוחות • סך התקציב - 30 מיליון שקל.

הביקוש לטעינה חשמלית יהיה בעיקר במרכזי המטרופולינים, ולא בפריפריה, כך לפי "מדריך היערכות" לרשויות מקומיות שפרסם מוסד שמואל נאמן בהזמנת משרד  אנרגיה.

"ברגע זה יש כמיליון ילדים באיזושהי מסגרת חינוכית, ורובם לא במסגרות ראויות. היום הם לא מקבלים את הכלים המינימליים כדי להיות אזרחים תורמים״ — כך קבע הכלכלן פרופ׳ מנואל טרכטנברג, חבר סגל באוניברסיטת תל אביב ועמית במוסד שמואל נאמן בפאנל שעסק בשאלה אם המועצה לגיל הרך תצליח לצמצם את הפערים בדור- Z

בישראל הוצגה לאחרונה תכנית משמעותית בתחום שינוי האקלים, שמתמקדת בהתמודדות עם תוצאותיו: תכנית ההיערכות הלאומית של מדינת ישראל לשינוי האקלים, שאושרה בממשלה לאחר תשע שנים של מחקר וכתיבה. התכנית, שנכתבה בהובלת המשרד להגנת הסביבה, תוך התייעצות עם משרדי ממשלה, גופים ומומחים רבים מתחומים שונים, מהווה צעד חשוב בתהליך ההתכוננות לשינוי האקלים, שהשפעתו ההרסנית על ישראל והעולם צפויה רק להתגבר בשנים הקרובות. פרופ' אילון, שעמדה בראש מרכז המחקר, ICCIC, טוענת כי כדי להוציא את התוכנית אל הפועל- יש לתקצב אותה.

היוזמה של משרד החקלאות לצמצום אובדן מזון באמצעות אריזת ירקות ופירות בפלסטיק אולי מגיעה מתוך כוונה טובה, אבל עלולה לייצר בעיה חדשה ומיותרת שתאפיל על בעיית המזון האבוד.
פרופ’ אופירה אילון אינה משוכנעת שמדובר בפתרון כה גרוע, אך לטענתה – חסר כרגע ידע מדעי מבוסס בנושא. ״המטרה של המהלך היא להפחית פחת של ירקות ופירות, ומבחינה מדעית אין כרגע תשובה מה עדיף"

להיות מהנדס במאה ה-21 זה הרבה יותר מלתכנן, לבצע חישובים ולכתוב קוד. המהנדס של היום נדרש ליכולת עבודה בצוות, למידה עצמאית במשך כל החיים ולהיות מסוגל להתמודד עם פתרון של בעיות מורכבות במצבי חוסר ודאות. אלה הן דרישות התעשייה המתקדמת בישראל ובעולם כולו.

מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית שליד הטכניון פרסם לאחרונה דו"ח "חינוך מהנדסים במאה ה-21*", שמחזק את הדעה שדוגלת בצורך להרחיב את השכלתו של המהנדס הישראלי, כבר בשלבים הראשונים להכשרתו, על מנת שבסיומם הוא יוכל להשתלב היטב בעולם הטכנולוגי המתחדש ולעמוד בתחרות הגלובלית.

על פי התחזית, בשנת 2030 כבר ינועו בכבישי העולם כ-125 מיליון רכבים חשמליים. בישראל צפוי מספרם להגיע לכ-200 אלף רכבים, עד שנת 2025.

על אף שבישראל התחום עדיין נמצא בחיתוליו, התחזיות שפרסם מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון, עד שנת 2025 מספר הרכבים החשמליים בישראל צפוי להגיע לכ - 200-אלף רכבים

להקמת המפעל החדש של אינטל בקריית גת תהיה השפעה חיובית על ההייטק המקומי ועל הגדלת גיוון המשרות בו.
עם זאת, ההסתמכות של ההייטק והכלכלה הישראלית על אינטל רק גדלה, כשהחברה נמצאת היום בתקופה קריטית, ונערכת לשנים של החרפת התחרות בענף ושינויים טכנולוגיים עמוקים שעלולים לאיים על מעמדה. בישראל ובהייטק המקומי צריכים לקוות שאינטל  תצא מהאתגרים האלה מחוזקת.
על פי נתונים שפרסמה אתמול אינטל, החברה מעסיקה 11,700 עובדים בישראל. לפי דו"ח של שמואל נאמן היא אחראית באופן עקיף להעסקתם של 52 אלף איש בישראל.

מצב הטיפול בפסולת הפלסטיק בישראל עגום מאוד: הזיהום מתגבר, המחקר בנושא תקוע, מדיניות הטיפול במשבר עמומה ומפעל המיחזור האחרון סוגר את שעריו – אולי התקווה תגיע דווקא מאיטליה, שם פיתחו מדענים מתקן חדשני שמבטיח למחזר את כל סוגי הפלסטיק.

על רקע הנסיקה בסקרים של בני גנץ: האם הרקורד הצבאי מוכיח את עצמו במבחן הפוליטי?

ד"ר ראובן גל, עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן למחקרי מדיניות לאומית בטכניון מונה שלושה דברים הנדרשים כדי להיכנס לפוליטיקה, לתפקיד מנהיגותי: קודם כל כישורי מנהיגות ויכולת להוביל ולהשפיע – דבר שקיים בהגדרה של אנשי צבא בכירים; דבר שני, צריך תפיסת עולם ברורה. ההיסטוריה מלמדת אותנו שבקרב אנשי צבא היו גם וגם. הדבר השלישי הוא מחויבות ואפילו נכונות להקרבה. אנשי צבא כמובן הוכיחו נכונות להקרבה, אבל סוג המחויבות הזה שונה מהמחויבות שאיתה נכנסים לתחום הפוליטי.

מחקר חדש הממפה את הפעילות של האקדמיה בישראל בתחום הבינה המלאכותית חושף: הישראלים חזקים בהצפנה, אך חלשים ברובוטיקה, מפרסמים הרבה בכתבי עת אך לא סוגרים את הפער מול סינגפור ושווייץ; ובאילו מוסדות נמצא הריכוז הגבוה ביותר של חוקרים בתחום.

מחקר חדש הממפה את הפעילות של האקדמיה בישראל בתחום הבינה המלאכותית חושף: הישראלים חזקים בהצפנה, אך חלשים ברובוטיקה, מפרסמים הרבה בכתבי עת אך לא סוגרים את הפער מול סינגפור ושווייץ; ובאילו מוסדות נמצא הריכוז הגבוה ביותר של חוקרים בתחום.

דו"ח מקיף של מוסד שמואל נאמן בטכניון ממפה את הפעילות בתחומי הבינה המלאכותית, מדעי הנתונים והרובוטיקה החכמה באקדמיה ובתעשייה המקומית, ובוחן את החוזקות והחולשות של ישראל. את הדו"ח, שפורסם בחודש שעבר, כתבו קבוצת חוקרים בראשות ד"ר דפנה גץ, הוא הוזמן ומומן על ידי המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח (המולמו"פ) במטרה לנסח תוכנית לאומית אסטרטגית לקידום התחומים האלה.

קצב סלילת הכבישים בארץ מחושב לפי התרבות האוכלוסייה, ולא בהתאם לעלייה במספר כלי הרכב. כשמצרפים לכך את התחבורה הציבורית הכושלת, התוצאה קטסטרופלית.
בספטמבר 2018 פרסם מוסד שמואל נאמן מתווה לשינוי בדפוסי הנסיעה שגיבש פרופ' מנואל טרכטנברג. במרכז המתווה עומדת רפורמה מקיפה במיסוי על הרכב: ביטול הדרגתי של המיסים המוטלים כיום ובמקומם הנהגת תשלום לפי מרחק, המשתנה בהתאם למקום, לשעה ולמספר הנוסעים ברכב.

יוזמה מסחרית בשם LOOP מבקשת לחולל מהפכה באופן שבו אנו צורכים מוצרים רבים. מדובר במיזם חדש, שנשען על מסורת ישנה: שימוש חוזר במכלים ובאריזות של מוצרים, כמו שהיינו עושים פעם עם החלבן השכונתי.

המטרה המוצהרת של המיזם היא להפחית ככל הניתן את טביעת הרגל האקולוגית של המוצרים שאנחנו צורכים.
"המעבר לאריזות רב פעמיות הוא צעד חשוב מאוד בדרך אל היעד הגדול של צמצום כמות הפסולת, אך יש לעצור ולהתבונן על התמונה המלאה והיוזמה החדשה לא חפה מחסרונות", אומרת פרופ' אופירה אילון.

במחוז הצפון חיים 16.5% מאוכלוסיית ישראל - אולם רק 14.7% מהמועסקים. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמוך יחסית ועומד על 58% בלבד, כך לפי דוח של מוסד שמואל נאמן בטכניון.במחוז הצפון חיים 16.5% מאוכלוסיית ישראל - אולם רק 14.7% מהמועסקים. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמוך יחסית ועומד על 58% בלבד, כך לפי דוח של מוסד שמואל נאמן בטכניון.במחוז הצפון חיים 16.5% מאוכלוסיית ישראל - אולם רק 14.7% מהמועסקים.

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמוך יחסית ועומד על 58% בלבד, כך לפי דוח של מוסד שמואל נאמן בטכניון.במחוז הצפון חיים 16.5% מאוכלוסיית ישראל - אולם רק 14.7% מהמועסקים. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמוך יחסית ועומד על 58% בלבד, כך לפי דוח של מוסד שמואל נאמן בטכניון.

בצפון לא רק עובדים פחות, אלא גם משתכרים פחות: לפי הדוח, התמורה הממוצעת למשרה בענף התעשייה במחוז צפון עומדת על כ-80% מהתמורה הממוצעת למשרה בממוצע ארצי - הנמוך מכל המחוזות מלבד יהודה ושומרון.