גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות

ידיעות בעיתונות מ-2019

הקרב הלוהט על 10 מיליון שקל: 32 רשויות מקומיות ניגשו לקול קורא לטעינת מכוניות חשמליות

19 מרץ, 2019

משרד האנרגיה מציע לרשויות מימון של עד 30 אלף שקל לעמדה, שעלות הקמתה עומדת על 23 אלף שקל בלבד • פרסם קול קורא המציע תמיכה גם למעסיקים שיבנו עמדות טעינה עבור עובדיהם ולמרכזים מסחריים שיבנו עמדות טעינה ללקוחות • סך התקציב - 30 מיליון שקל.

הביקוש לטעינה חשמלית יהיה בעיקר במרכזי המטרופולינים, ולא בפריפריה, כך לפי "מדריך היערכות" לרשויות מקומיות שפרסם מוסד שמואל נאמן בהזמנת משרד  אנרגיה.

מרבית הילדים נמצאים במסגרת חינוכית לא ראויה

11 מרץ, 2019

"ברגע זה יש כמיליון ילדים באיזושהי מסגרת חינוכית, ורובם לא במסגרות ראויות. היום הם לא מקבלים את הכלים המינימליים כדי להיות אזרחים תורמים״ — כך קבע הכלכלן פרופ׳ מנואל טרכטנברג, חבר סגל באוניברסיטת תל אביב ועמית במוסד שמואל נאמן בפאנל שעסק בשאלה אם המועצה לגיל הרך תצליח לצמצם את הפערים בדור- Z

פתרון מלכלך להצלת מזון

06 מרץ, 2019

היוזמה של משרד החקלאות לצמצום אובדן מזון באמצעות אריזת ירקות ופירות בפלסטיק אולי מגיעה מתוך כוונה טובה, אבל עלולה לייצר בעיה חדשה ומיותרת שתאפיל על בעיית המזון האבוד.
פרופ’ אופירה אילון אינה משוכנעת שמדובר בפתרון כה גרוע, אך לטענתה – חסר כרגע ידע מדעי מבוסס בנושא. ״המטרה של המהלך היא להפחית פחת של ירקות ופירות, ומבחינה מדעית אין כרגע תשובה מה עדיף"

רוצים לטפח מנהיגות הנדסית? כך עושים את זה נכון

03 מרץ, 2019

להיות מהנדס במאה ה-21 זה הרבה יותר מלתכנן, לבצע חישובים ולכתוב קוד. המהנדס של היום נדרש ליכולת עבודה בצוות, למידה עצמאית במשך כל החיים ולהיות מסוגל להתמודד עם פתרון של בעיות מורכבות במצבי חוסר ודאות. אלה הן דרישות התעשייה המתקדמת בישראל ובעולם כולו.

מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית שליד הטכניון פרסם לאחרונה דו"ח "חינוך מהנדסים במאה ה-21*", שמחזק את הדעה שדוגלת בצורך להרחיב את השכלתו של המהנדס הישראלי, כבר בשלבים הראשונים להכשרתו, על מנת שבסיומם הוא יוכל להשתלב היטב בעולם הטכנולוגי המתחדש ולעמוד בתחרות הגלובלית.

כמו החלבן של פעם: החברה שתגרום לכם לא לזרוק זבל

22 פברואר, 2019

יוזמה מסחרית בשם LOOP מבקשת לחולל מהפכה באופן שבו אנו צורכים מוצרים רבים. מדובר במיזם חדש, שנשען על מסורת ישנה: שימוש חוזר במכלים ובאריזות של מוצרים, כמו שהיינו עושים פעם עם החלבן השכונתי. המטרה המוצהרת של המיזם היא להפחית ככל הניתן את טביעת הרגל האקולוגית של המוצרים שאנחנו צורכים.
"המעבר לאריזות רב פעמיות הוא צעד חשוב מאוד בדרך אל היעד הגדול של צמצום כמות הפסולת, אך יש לעצור ולהתבונן על התמונה המלאה והיוזמה החדשה לא חפה מחסרונות", אומרת פרופ' אופירה אילון.

על רקע הבעיות באינטל העולמית, בישראל חוגגים את ההשקעה: "בוננזה לא נורמלית"

30 ינואר, 2019

להקמת המפעל החדש של אינטל בקריית גת תהיה השפעה חיובית על ההייטק המקומי ועל הגדלת גיוון המשרות בו.
עם זאת, ההסתמכות של ההייטק והכלכלה הישראלית על אינטל רק גדלה, כשהחברה נמצאת היום בתקופה קריטית, ונערכת לשנים של החרפת התחרות בענף ושינויים טכנולוגיים עמוקים שעלולים לאיים על מעמדה. בישראל ובהייטק המקומי צריכים לקוות שאינטל  תצא מהאתגרים האלה מחוזקת.
על פי נתונים שפרסמה אתמול אינטל, החברה מעסיקה 11,700 עובדים בישראל. לפי דו"ח של שמואל נאמן היא אחראית באופן עקיף להעסקתם של 52 אלף איש בישראל.

להמציא את המיחזור מחדש

24 ינואר, 2019

מצב הטיפול בפסולת הפלסטיק בישראל עגום מאוד: הזיהום מתגבר, המחקר בנושא תקוע, מדיניות הטיפול במשבר עמומה ומפעל המיחזור האחרון סוגר את שעריו – אולי התקווה תגיע דווקא מאיטליה, שם פיתחו מדענים מתקן חדשני שמבטיח למחזר את כל סוגי הפלסטיק.

פקקים בקנה

18 ינואר, 2019

קצב סלילת הכבישים בארץ מחושב לפי התרבות האוכלוסייה, ולא בהתאם לעלייה במספר כלי הרכב. כשמצרפים לכך את התחבורה הציבורית הכושלת, התוצאה קטסטרופלית.
בספטמבר 2018 פרסם מוסד שמואל נאמן מתווה לשינוי בדפוסי הנסיעה שגיבש פרופ' מנואל טרכטנברג. במרכז המתווה עומדת רפורמה מקיפה במיסוי על הרכב: ביטול הדרגתי של המיסים המוטלים כיום ובמקומם הנהגת תשלום לפי מרחק, המשתנה בהתאם למקום, לשעה ולמספר הנוסעים ברכב.

נכנסים לשדה הקרב

06 ינואר, 2019

על רקע הנסיקה בסקרים של בני גנץ: האם הרקורד הצבאי מוכיח את עצמו במבחן הפוליטי?

ד"ר ראובן גל, עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן למחקרי מדיניות לאומית בטכניון מונה שלושה דברים הנדרשים כדי להיכנס לפוליטיקה, לתפקיד מנהיגותי: קודם כל כישורי מנהיגות ויכולת להוביל ולהשפיע – דבר שקיים בהגדרה של אנשי צבא בכירים; דבר שני, צריך תפיסת עולם ברורה. ההיסטוריה מלמדת אותנו שבקרב אנשי צבא היו גם וגם. הדבר השלישי הוא מחויבות ואפילו נכונות להקרבה. אנשי צבא כמובן הוכיחו נכונות להקרבה, אבל סוג המחויבות הזה שונה מהמחויבות שאיתה נכנסים לתחום הפוליטי.

הבינה המלאכותית עומדת לשנות את העולם - האם ישראל תעמוד בקצב?

01 ינואר, 2019

מחקר חדש הממפה את הפעילות של האקדמיה בישראל בתחום הבינה המלאכותית חושף: הישראלים חזקים בהצפנה, אך חלשים ברובוטיקה, מפרסמים הרבה בכתבי עת אך לא סוגרים את הפער מול סינגפור ושווייץ; ובאילו מוסדות נמצא הריכוז הגבוה ביותר של חוקרים בתחום.
דו"ח מקיף של מוסד שמואל נאמן בטכניון ממפה את הפעילות בתחומי הבינה המלאכותית, מדעי הנתונים והרובוטיקה החכמה באקדמיה ובתעשייה המקומית, ובוחן את החוזקות והחולשות של ישראל. את הדו"ח, שפורסם בחודש שעבר, כתבו קבוצת חוקרים בראשות ד"ר דפנה גץ, הוא הוזמן ומומן על ידי המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח (המולמו"פ) במטרה לנסח תוכנית לאומית אסטרטגית לקידום התחומים האלה.