ידיעות בעיתונות מ-2014

בשנים האחרונות פונים נשים וגברים חרדים ללימודים טכנולוגיים. לפי נתונים של מוסד שמואל נאמן, בין 250 ל-300 חרדים מסיימים את לימודיהם בתחום, מרביתם נשים.

דוח של מוסד שמואל נאמן, עבור משרד המדע בחן את ההצלחה של התוכנית למימון מחקר תשתיתי. במהלך שלוש שנים השקיע משרד המדע במסגרת התוכנית, 200 מיליון שקל ב-208 פרוייקטים. מהדוח עולה כי התוכנית פועלת בנישה ייחודית, אשר הצליחה לייצר ידע חדש שהוביל להתפתחות גם במחקר היישומי. כמו כן נמצא כי התחומים בהם ההשקעה הניבה את תוצאות טובות במיוחד הם תאי גזע, חומרים מתקדמים, ננוטכנולוגיה, אלקטרואופטיקה, רפואה, ביוטק וחלל.

פנל בכנסת על תפקידה של הדת  בצה"ל עורר דיון סוער בין חברי הכנסת הדתיים לאומיים לבין החילונים.

ד"ר ראובן גל, חוקר העוסק בקשר בין דת וצבא, הוזמן להשתתף בישיבה כמומחה, בעקבות ספרו "בין הכיפה לכומתה".  גל הסביר שהדאגה עקב תהליך ההדתה המתרחש בצה"ל נובעת מהחשש שחיילים יעדיפו לציית לרבנים לפני שיצייתו למפקדיהם.

בשלוש השנים האחרונות עורכים פרופ' עוז אלמוג וד"ר תמר אלמוג מחקר מקיף על “דור ה־Y הישראלי" בחסות מוסד נאמן בטכניון. “אנחנו מכירים את תופעת משבר רבע החיים של גיל 25", מסביר פרופ' אלמוג. “בגיל 29 אתה כבר מתחיל להיות מעט אחרי”.

לפי מחקר של הטכניון, רבות מהאוניברסיטאות בישראל עדיין מובילות עולמיות במחקר מדעי, למרות שישראל מוציאה על האוניברסיטאות שלה פחות מהממוצע ב-OECD, בהתחשבות במספר הסטודנטים.

על פי מחקר שנערך בטכניון, האוניברסיטאות הישראליות בולטות בעיקר באיכות המחקרים בכימיה ובפיסיקה, במדעי המחשב ובמינהל עסקים ■ עם זאת, בשנים האחרונות חלה הידרדרות בכמה תחומי מחקר ■ עורך המחקר: "המצב הוא תוצאה של השקעות משנות ה–80"

שינויי האקלים הם לא תחזית של מומחי אקלים מלפני 30 שנה לגבי עליה של חצי מעלה או מעלה שלמה במאה הקרובה. שינויי האקלים הם מה שאנחנו רואים כאן ועכשיו. חורף 2013 שהתחיל בסערה אחת משמעותית אחת ואז הפך לאחד השחונים בשנים האחרונות, הצפות, שריפות יער ועוד. על המערכות הממשלתיות והעירוניות להיערך לשינויים אלה.

פרופ' אילון השתתפה בכנס בו נדונו ההיבטים של תעסוקה במשק הגז. פרופ' אילון הציגה את לימודי התואר השני בניהול ומדיניות אנרגיה באוניברסיטת חיפה, בה היא משמשת כראש התוכנית

20 בתי ספר בצפון ישתתפו בתכנית שתוקצבה ב-2.6 מיליון שקלים.

איליה זטקובצקי, עוזר מחקר בפרויקט "שילוב חרדים" של מוסד שמואל נאמן בטכניון, בחן כמה מחקרים ונתונים שהתייחסו להשתכרות חרדים, כמה כספים המדינה מעבירה להם וכמה תועלת תצמח מהכנסת אותם חרדים לשוק העבודה ומגיע למסקנה כי שילוב בתעסוקה חרדים יטיב עם המשק.

לפי מחקר שערך מוסד שמואל נאמן בטכניון, בשנת 1991 דורגה ישראל במקום הראשון בעולם מבחינת תפוקת המחקרים המדעיים, ושמרה על מיקום גבוה עד לשנת 2003. לאחר מכן החלה להידרדר, עד שב-2001 ירדה למקום ה-13.

 במחקר שערך מכון שמואל נאמן בטכניון עולה גם כן בעיית המחסור הגובר במהנדסים. פרופ' שלמה מי-טל מצביע על אינדיקציות מדאיגות שמתקבלות מדירוג תלמידי ישראל במבחני ההשוואה הבינלאומיים (PISA) במתמטיקה (38).

לטענת חוקרים במוסד שמואל נאמן בטכניון, מיצוי פוטנציאל הצמיחה של ההיי־טק הישראלי יכול להזניק את התוצר ב–20% ■ פרופ' שלמה מי־טל: "הסטארט־אפ ניישן זו שכבה צרה מאוד. 9% מהעובדים לא יכולים לפרנס מדינה שלמה"

יותר מבכל מדינה אחרת, מגזר ההיי־טק והמו"פ הישראלי נסמך על השקעות זרות. האם חברות ענק כמו אינטל, מיקרוסופט וגוגל מנצלות את הידע הישראלי לעשיית רווחים בחו"ל, או תורמות לתוצר המקומי? בטכניון מאמינים כי תפקידן קריטי להצלחת ההיי־טק הישראלי.

ישראל שמרה על מעמדה האקדמי בעולם, אך המתחרים נהיו קשוחים יותר, לפי מחקר השוואה מקיף על השנים 2003-2013 שנערך ע"י עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, פרופ' אורי קירש.

ב-2013, מוסד שמואל נאמן פרסם דו"ח המכסה את התפוקה המדעית בישראל 1990-2011, זיהוי הדיסציפלינות המדעיות המובילות בארץ ומשווה אותם למדינות ברחבי העולם. עם המיקום הגיאוגרפי הייחודי והרכב דמוגרפי, ישראל מציגה מקרה מעניין של יכולות מדעיות ותפוקה כמו גם מגמות של שיתוף פעולה. למהדורה זו, ראיינו את דפנה גץ, החוקרת הראשית של דוח זה.

מגזין מעריב, אשר דרג את 100 האנשים והארגונים הירוקים בישראל, כלל גם את פרופ' אופירה אילון ממוסד שמואל נאמן ואוניברסיטת חיפה. פרופ' אילון שותפה בחיבור דוחות עבור המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר, משרד התשתיות וגופים ממשלתיים אחרים, וכן פרסמה מאמרים רבים בתקשורת הפופולרית והמקצועית.

פרופ' אילון, חוקרת בכירה במוסד שמואל נאמן, משמשת גם כמרצה וחוקרת באוניברסיטת חיפה. מתוקף תפקידה כראש התוכנית לנהול ומדיניות אנרגיה היא מסבירה על ההכשרה הניתנת לסטודנטים בתוכנית

לצד תעשיית היי־טק משגשגת, שבה החדשנות היא ערך מוביל, פועלת בישראל תעשייה מסורתית נרחבת שבה החדשנות נמוכה ופריון העובדים מפגר אחרי העולם. המפעלים של רב בריח באשקלון ושל תעשיות לכיש וסינרג׳י בשדרות הם דוגמה כיצד חדשנות יכולה ליצור יתרון תחרותי גלובלי גם בתעשייה המסורתית, ולספק מקומות עבודה יציבים ומשתלמים.

פרופ' אופירה אילון, העומדת בראש תחום איכות הסביבה במוסד נאמן, גם משמשת כמרצה בחוג לניהול משאבי טבע וסביבה, ועומדת בראש התוכנית לניהול ומדיניות אנרגיה. במאמר סוקרת פרופ' אילון את מקצועות הלימוד וההכשרות של הסטודנטים בתוכנית.

פרופסור ארנון בנטור סיים שורה של תפקידים בכירים בטכניון, והאחרונים שבהם הם ראש בית הספר הבינלאומי של הטכניון אשר אותו הוא ייסד ומשנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון.

מרכז הידע לשינויי אקלים וההכרח להיערך לשינויים אלה רק מתחקזים לאור התחזית הקודרת והמטרידה ביותר מתגשמת סביבנו.

הפסיכולוג הראשי לשעבר בצה"ל, ד"ר ראובן גל, מעריך שאחרי הפגנות הענק החרדים יתגייסו וישתלבו היטב. "הם יכולים לראות את מי שכבר התגייס ומתפרנס בכבוד".