גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות

הערכות גלובליות של פליטות מתאן ממתקני קידוח בים וחשיבותם

עבודה זו, שנערכה עבור המשרד להגנת הסביבה, סוקרת את המתודולוגיות להערכת פליטות מתאן ממגזר הגז הטבעי והרגולציה בתחום בעולם. בנוסף, מוצגת חוות דעת לגבי הרלוונטיות של מתודולוגיות אלו ויישומן על מנת לבצע הערכה של פליטות מתאן ממתקני הגז הטבעי בישראל.

מתאן ((CH4 נפלט לאטמוספירה ממגוון מקורות טבעיים ואנתרופוגניים, על פי מודלים אקלימיים, במונחים של GWP (Global Warming Potential). מתאן משפיע פי 25 יותר מפחמן דו חמצני (CO2) על ההתחממות הגלובלית, כאשר מתייחסים לתחזית ל- 100 שנים. מכיוון שהשהות של מתאן באטמוספירה  קצרה יותר מהשהות של CO2 , הפחתה של פליטות מתאן ממקורות אנתרופוגניים תהיה יעילה במטרה לצמצם את ההתחממות הגלובלית בעתיד הקרוב.

הפקת נפט וגז בתוך הים הינה תעשייה שהולכת וגדלה בשנים האחרונות. קיים קושי בהפקה ובהובלה של הגז אל החוף, וכתוצאה מכך גז עלול להשתחרר או נדרש להיות מובער לאורך התהליך. פליטות המתאן ממתקני הקידוח בים מהוות 25% מהפליטות בסקטור הייצור, ו-9% מכלל פליטות מתאן בתעשיית הנפט והגז. מתאן נפלט מדליפות לא מוקדיות מציוד מערכות הגז, משחרור מבוקר, משריפת הגז באופן מכוון, ממתקני העיבוד, מצינורות הולכה והפצה של הגז ומתקני אחסון הגז.

המסמך מציג שלוש חלופות לאפיון פליטות מתאן ממגזר הגז הטבעי בישראל:

  1. שימוש במקדם פליטה גנרי המתבסס על כל כמות הגז.
  2. שימוש במקדמי פליטה גנריים עבור המקטעים השונים בהתאם להנחיות ה- IPCC.
  3. איסוף נתוני פעילות תקופתיים ממגזר הגז הטבעי לשם כימות.

המלצת חוקרי מוסד שמואל נאמן היא לאמץ – בשלב הראשון - את חלופה מספר 2 היות והיא תהיה קבילה עבור מצאי פליטות לאומיים דו-שנתיים שישראל תצטרך להעביר למזכירות אמנת האקלים. מומלץ גם לבחון במקביל את חלופה מספר 3 ליישום סקירה תקופתית (אחת ל-3-5 שנים) בטווח ארוך יותר. 

פרסומים תחת הנושא