גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות

דבר המנכ''ל

פרופ' משה סידי

משה סידי_20170827123241.508.jpg

התמניתי לאחרונה כמנהל מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית המשמש כמדוכת חשיבה ייחודית בישראל שבמסגרתה חוקרים, דנים ומגבשים המלצות מדיניות לאומית מושכלות. זהו העשור הרביעי  בו מוסד שמואל נאמן מגשים את חזון מייסדו, שמואל (סם) נאמן, ומקבץ מומחים בתחומים שונים הדורשים קבלה מושכלת של החלטות לדיון ולניתוח הבעיות שעל סדר היום הציבורי וזיקוק המלצות למדיניות לאומית. החוקרים המובילים את המחקרים במוסד הינם מומחים ובעלי ניסיון עשיר בתחומם ומספקים ראייה רחבה של הנושאים הדורשים הכרעה והכוונה לאומית לטווח הארוך, כמו גם הקצר.

המחקר במוסד שמואל נאמן הוא אינטגרטיבי, ולחוקרים עצמאות בבחירת נושאי המחקר, תוך שהם יכולים למנף את היכולות, המומחיות רבת המימדים שלהם ומסדי המידע שהצטברו לאורך השנים, בעקבות ביצוע של מאות מחקרי תשתית. בנוסף למחקר, מוסד שמואל נאמן יוזם ומקיים ימי עיון מגוונים, סדנאות מומחים והרצאות לליבון הנושאים שבהם הוא עוסק וכן בונה ומפעיל מרכזי מידע רבים.

בישראל, בניגוד למדינות מתקדמות אחרות, קשה למצוא מרכז מחקר מקביל העוסק במגוון רחב כל כך של נושאים, ומעניק קורת גג למומחים לבצוע מחקרי עומק אובייקטיבים בנושאים חשובים העומדים בפתחה של מדינת ישראל ואשר דורשים הכרעה והכוונה תוך הסכמה שלכל נקיטה או אי נקיטה של צעדים כלשהם  תהיה השפעה רבת שנים.

העיסוק במגוון הנושאים לא היה מתאפשר ללא ניצול יעיל ומתוכנן היטב של תקציבי המחקר הבסיסיים של המוסד, יחד עם תקציבי מחקר תחרותיים שמקורם בישראל ומחוצה לה. מוסד שמואל נאמן מוצא עצמו לא אחת כשותף פעיל לתוכניות ממשלה אסטרטגיות וחלקים מדו"חות המחקר שהוא מפרסם שזורים במקרים רבים בהחלטות ממשלה שונות ותוכניות ממשלה אופרטיביות. יחד עם זאת, חלק מהפעילות מוקדש להבנה והבהרה של תהליכי חשיבה ארוכי טווח, שאינם מעניינם של קובעי המדיניות כיום, אולם אין ספק שאלה יסתברו כשימושיים ובעלי ערך רב בעתיד.

מוסד שמואל נאמן פרוש כיום על מגוון רחב מאוד של נושאים ובכלל זה על מחקרי מדיניות לאומית בתחום המדע והטכנולוגיה הכוללים: מדדים לחדשנות בישראל ובהשוואה בינלאומית, תפוקות מחקר ופיתוח בישראל, חדשנות במגזרים שונים, תשתיות למידה, הכשרת כ"א ופיתוח הון אנושי בתחומים שונים בישראל, קידום המו"פ והחדשנות בפריפריה, קשרי החוץ של ישראל במו"פ - ברמה הלאומית והמוסדית, קשרים אקדמיים בין ישראל לארה"ב, מבט לעתיד האוניברסיטאות ומעמדה המחקרי של ישראל ועוד.

בתחום איכות הסביבה עסקו החוקרים בשנה החולפת בנושא של רישום פליטות גזי חממה בישראל, הערכות גלובליות של פליטות ממתקני קידוח בים והכנת תחשיב עקרוני לגביית אגרת פסולת עסקית.

המרכז למצוינות תעשייתית עסק בסוגיות לגיבוש תכנית מטרופולין בצפון, תכנית אב להקמת פארק תעשיות בשפרעם, מחקר חדשני באפשרות ניצול של חרקים לתועלת האדם, גיבוש מדיניות לאומית ביצור מתקדם, חקר גורמי הצלחה וכישלון של חברות מובילות בישראל ושילוב האוכלוסייה הערבית בתעשייה ובכלכלה.

בתחום האנרגיה קיים המוסד מספר פורומים של מומחים בנושאים כגון: "התייעלות אנרגטית בישראל", "בטחון באספקת אנרגיה בישראל", "צעדים ליישום לאחר אישור מתווה הגז בישראל".

גם השנה המשיך פרויקט "רמזור לצפון" לספק תשתיות ממוחשבות למורים למתמטיקה ברמה התיכונית. הוערכה תכנית המצוינים בטכניון וחובר דו"ח שעסק במודלים לתקצוב סטודנטים בינלאומיים לתארים מתקדמים בטכניון.

מדיניות המקרקעין בישראל ומחירי הדיור זכו אף הם לטיפול ועיסוקו של המוסד בנושא זה הולך וצובר תאוצה.

אני משוכנע שמחקרים אלה ועוד רבים אחרים מהווים מסד חשוב לגיבוש מדיניות לאומית בסוגיות רבות במדינת ישראל, ובכך תהווה תרומה זו של הטכניון לקבלת החלטות מושכלות ברמה לאומית.

אני מודה לעוסקים במלאכה ומאחל לכולנו הצלחה בהמשך.

בהזדמנות זו תודות לפרופסור עמרי רנד אשר הוביל בבטחה ובהצלחה רבה את מוסד נאמן בחמש השנים האחרונות.