הון אנושי

פרוייקטים בנושא הון אנושי

נשים במקצועות המחשב

בשנת 2006 התמקד המחקר בחקר מגדר ושונות (diversity) במשתתפי האולימפיאדה הארצית למדעי המחשב.
בכל שנה מתקיימות אולימפיאדות מדעיות, בין-לאומיות וארציות, המהוות הזדמנות לפיתוח ולהפגנת כישורים שכליים ומדעיים. ככאלה, אולימפיאדות אלה מהוות מוקד משיכה לתלמידים מחוננים ומוכשרים במיוחד. ההשתתפות בתחרויות כאלה מפתחת את הכישרון ומגדילה את הסיכויים לקריירה מקצועית מוצלחת בתחום בעתיד.
מסתבר, שבתחרויות מסוג זה קיים פער מגדרי משמעותי. באופן טבעי נשאלת השאלה מה משקפת עובדה זו. בהתאם לכך, מטרתו של המחקר הוא לבחון את האופן בו שונות באה לידי ביטוי באולימפיאדה הארצית הישראלית למדעי המחשב.

השקעות בהשכלה גבוהה ובמחקר מדעי וטכנולוגי: ישראל במבט משווה בינלאומי

חלקו הראשון של המחקר הוא תיאורי ברובו, ומתמקד במסלולי הפיתוח של ישראל והמדינות המפותחות. הוא בודק את ההשתנות במאפייני ההשכלה הגבוהה והצמיחה הכלכלית במדינות ה-OECD לאורך ארבע תקופות זמן. דגש מיוחד מושם על בחינת מיקומה היחסי של ישראל בתוך מדינות ה-OECD, והשוואת מעמדה למדינות קטנות אחרות כדוגמת אירלנד ופינלנד, הדומות יותר במאפייניהן לישראל. חלקו השני של המחקר הוא אמפירי בעיקרו ואומד באמצעות שני מודלים (מודל דו שלבי ומודל רגרסיה מרובה), את הקשר בין ההשקעה בהשכלה גבוהה לבין ביצועי המשקים במדינות המפותחות.

סקר חוקרים פעילים במסגרת המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי בטכניון (RBNI)

מטרת המחקר היתה לבחון את פעילותו של המכון לננוטכנולוגיה לאורך זמן, ולאמוד את התוצאות וההשפעות על פעילות החוקרים במסגרת המכון. הסקר הראשון נערך במהלך שנת 2007. סקר זה, שני במספר, שנערך במהלך שנת 2009, בא לאמוד את התפתחות תחום הננו בטכניון ולבחון את השפעת התוכניות השונות, המופעלות במסגרת המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי, ואת השינויים שחלו בפעילות החוקרים בתחום הננו לטווח הארוך. הערכת פעילות המכון מתבססת על בחינת ההתקדמות שהושגה בתחומי הננו השונים, ואת מידת ההשפעה הנובעת מהשקעות המכון בתחומים אלה. על בסיס הערכות אלה, מוסד ש. נאמן סיפק משוב להנהלת RBNI על הפעילויות והתוכניות שלו במהלך חמש שנות פעילותו.

חזון ואסטרטגיה למחקר ופיתוח

פרויקט חזון ואסטרטגיה למו"פ הוא חלק מתכנית "חזון ואסטרטגיה לישראל 2008-2028" של המועצה למדע וטכנולוגיה ארה"ב-ישראל (USISTC). תכנית זו, בהנהגת מר אלי הורביץ (יו"ר טבע) ומר דוד ברודט, מגבשת תכנית אסטרטגית שתציב את ישראל בין הארצות המתקדמות בעולם במונחים כלכליים וחברתיים.

הון אנושי מדעי וטכנולוגי בישראל

המחקר הוזמן על ידי ועדת כח האדם של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (מולמו"פ) והתבצע במימון משותף של המולמו"פ ומוסד שמואל נאמן. מטרת המחקר היא הצגת נתונים לגבי מצב כח האדם המדעי והטכנולוגי במדינת ישראל. נתונים אלה ישמשו בסיס לגיבוש ולעיצוב מדיניות מושכלת להכשרת כח אדם מדעי וטכנולוגי לתעשייה ולאקדמיה.

התפתחותה של תרבות עבודה גלובלית בחברות רב-לאומיות: גורמים והשלכות התנהגותיות

חברות רב-לאומיות הינן שחקן מרכזי בסביבת העבודה הגלובלית (Bartlett & Ghoshal, 1994). חברות אלו חוות את הצורך ליצור ערכים ונורמות התנהגות המתבטאים בתרבות ארגונית משותפת של החברה הגלובלית, מעבר לגבולות של תרבויות המוצא של העובדים, ובמקביל, לכבד ערכים ומנהגים מקומיים של חברות הבת שלהם (Reade, 2001). ברמת הפרט, יחידים העובדים בחברות גלובליות מגלים כי בנוסף לזהות החברתית הקיימת, עם הקבוצה התרבותית ממנה באו, מתפתחת זהות חדשה, עם הקבוצה החברתית הגלובלית בתוכה הם עובדים.

כניסת רופאות לתחום התמחות גברי (כירורגיה)

עבודה זו עוסקת בשינוי שחל בשיעור כניסת נשים לתחום ההתמחות כירורגיה בישראל בשנים בין השנים 1995 - 2005, ובגורמים הקשורים לכך על פי תפיסת הרופאות.
נתונים מהארץ ומהעולם, וכן ספרות תיאורטית בנושא, מצביעים על כך, שלמרות העלייה בשיעור השתתפות הנשים בכוח העבודה, הן עדיין נמצאות בתת ייצוג בעיסוקים שהם גבריים באופן מסורתי. לפיכך, נשים נמצאות בתת ייצוג במקצוע הרפואה בכלל, ובתחומי התמחות מסוימים, שנשלטו באופן דומיננטי על ידי גברים לאורך ההיסטוריה, בפרט.

מחקר מדיניות ציבורית ותעסוקה של ערבים בישראל

מטרת המחקר היא בחינת מצב התעסוקה בקרב הערבים בישראל, לרבות מצב קיים, מכשולים, הזדמנויות, ומדיניות ציבורית. בחינת מצב התעסוקה בקרב נשים ערביות, כנושא התמחות ופיתוח מדיניות ציבורית לקידום נושא התעסוקה בקרב ערבים בישראל.

מו"פ ומינוף טכנולוגיות מתקדמות – ליצירת צמיחה כלכלית מתמדת ומאוזנת

תכנית זו, בהנהגת מר אלי הורביץ (יו"ר טבע) ומר דוד ברודט, מגבשת מטרה אסטרטגית שתציב את ישראל בין הארצות המתקדמות בעולם במונחים כלכליים וחברתיים. צוות המו"פ והטכנולוגיה הוא אחד מששת הצוותים בתכנית שפועל בחסות משותפת של מוסד שמואל נאמן והמועצה למדע וטכנולוגיה ארה"ב-ישראל. משימתו של צוות המו"פ והטכנולוגיה היא לעצב תכנית למדיניות אסטרטגית לעידוד החדשנות, טיפוח פעילויות מחקר ופיתוח, והטמעת טכנולוגיות מתקדמות בענפי המשק, לרבות ענפי תעשיה ושירותים מסורתיים. זאת, במטרה להשיג צמיחה כלכלית מתמדת ומאוזנת, תוך צמצום פערים כלכליים וחברתיים ע"י מינוף היכולות המוכחות של ישראל בתחומי המחקר המדעי והטכנולוגי, והצלחותיה בתחומי יזמות וטכנולוגיות עילית.

Prime - Euro CV

פרויקט Euro-CV הינו חלק מפעילותה של רשת המצוינות PRIME, הפועלת במסגרת התכנית השישית של האיחוד האירופאי. לפרויקט שותפים מוסדות אקדמיים ומרכזי מחקר ממדינות אירופאיות ספרד, פורטוגל, נורבגיה, צרפת שוויץ וישראל (שמיוצגת ע"י צוות מוסד שמואל נאמן).

מחקר להערכת התוכנית "סיוע במימון שכר העולים - קידום העסקה" של המשרד לקליטת העלייה

מטרות המחקר המרכזיות היו: לזהות את הגורמים המשפיעים על תעסוקת העולים לאחר תום תקופת המימון ולאורך זמן, לבחון את ההשפעה של הפעלת התוכנית על העסקתם של עולים חדשים ולגבש המלצות עבור המשך הפעלת התוכנית.

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל: סוגיות, מאפיינים והיבטים ייחודיים

מטרת העבודה לבחון היבטים שונים הנוגעים להערכות מצוינות האוניברסיטאות בישראל. גישות וסוגיות להערכות המצוינות הם נושאים אוניברסאליים, עוסקים בהם במדינות רבות. הערכות נכונות תורמות לקידום המצוינות, בעוד שהערכות לא ראויות עלולות לגרום לתהליכים שליליים ואף לנזקים משמעותיים. בנוסף לנושאים אוניברסאליים אלה, העבודה עוסקת גם בהיבטים ייחודיים לישראל הבאים לביטוי בתוצאות הערכות המצוינות.

הערכת תוכנית "עמיתי רוטשילד"

מטרות המחקר היו להעריך את ההשפעה של קבלת מלגת "עמיתי רוטשילד" על הקריירה של מועמדיה ועל סיכוייהם לקבל משרות אקדמיות במוסדות מחקר מובילים בישראל. אוכלוסיית המחקר כללה 359 מועמדים שהגישו בקשה למלגת רוטשילד בין השנים 2005-1996: זוכים (עמיתי רוטשילד), מועמדים שבקשתם לקבלת המלגה נדחתה ומועמדים שבחרו לוותר על המלגה.

תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: פרסומים מדעיים בהשוואה בינלאומית, 1996-2014

מחקר זה הינו השלישי בסדרת מחקרים במימון משותף של מוסד נאמן והמולמו"פ. בניגוד למחקרים הקודמים שנערכו במשך שנתיים כל אחד, המחקר הנוכחי נחלק לשתי תקופות (כל אחת בת שנה) לבקשת המולמו"פ. כדי לקבל תמונה עדכנית ככל האפשר, תוכנן מחקר הליבה (עדכון וניתוח הנתונים) לשנה השניה ואילו המחקר של 2014 מאיר וממקד כיווני דיון חדשים. המחקר התבסס על מאגר המידע Scival מבית Elsevier.

חדשנות במגזר השירותים

יוזמה זו של מוסד שמואל נאמן במימון משותף של מוסד נאמן ולשכת המדען במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, נועדה לבחון את החדשנות במגזר השירותים בפעם הראשונה בישראל.

הערכת ביצועים ותרומות של מדענים עולים שהועסקו במסגרת תוכנית קמ"ע של משרד הקליטה באקדמיה בישראל

מטרת המחקר לאמוד את תרומותיהם והישגיהם של המדענים בתוכנית קמ"ע, שנועדה להבטיח בטחון תעסוקתי למדענים בכירים מצטיינים עד הגיעם לגיל פרישה, ע"י מינויים למשרות מחקר במוסדות מחקר.

היבטים ייחודיים בהתפתחות הטכניון

החל מראשית הקמתו, עמדו בפני הטכניון משימות לאומיות כבדות משקל ומאתגרות. במקביל נמשכו המאמצים הבלתי פוסקים להעלאת הסטנדרטים האקדמיים ולקידום המצוינות האקדמית. למרות היותו מוסד בעל משאבים מוגבלים, יחסית למוסדות יוקרתיים בעולם, הטכניון הצליח להגיע למעמד של אוניברסיטה מדעית-טכנולוגית ברמה עולמית, ובה בעת – למלא משימות לאומיות כבדות משקל ולהוות גורם בעל השפעה ללא תקדים על התפתחותה של ישראל.

כוח אדם במדע וטכנולוגיה - מודלים לחיזוי טכנולוגי

עבודה זו הוזמנה על ידי תת ועדה לקשרי אקדמיה-תעשייה של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (מולמו"פ). אחת המטרות של ועדה זו היא בחינה מחודשת של התאמת ההכשרה שניתנת במסגרת המוסדות להשכלה גבוהה לצרכי המשק העתידי.

מהגרים ישראלים בברלין

בשנים האחרונות ניכרת תנועת הגירה גדולה לאירופה, בעיקר לשתי ערים, לונדון וברלין.
מחקר זה בוחן מניעי הגירה, דפוסי חיים ותפיסות של ישראלים שהיגרו לברלין, על רקע היחסים המיוחדים שבין ישראל לגרמניה.

"רמזור לצפון"

פרויקט "רמזור" הוא מיזם שמטרתו לאפשר לכלל ציבור המורים למתמטיקה ליהנות ממאגר המצטבר באופן שיתופי, של מערכי-שיעור במתמטיקה, תוכניות הוראה ופריטי הערכת הישגים לפי תכנית הלימודים המחייבת בבחינת: "עצור לקריאה ועיון, היכון להפעלה, צא לדרך בכיתתך".

תשתיות למידה בתחום הננוטכנולוגיה - EduNano TEMPUS

תחום הננו טכנולוגיה הוא אחד התחומים הדינמיים המתפתחים במהירות רבה במחקר המדעי. צורכי התעשייה בתחום הננו מבחינת הידע והמיומנויות הנדרשים מבעלי המקצוע משתנים במהירות רבה. הצורך בשיתוף התעשייה בהגדרת הידע והמיומנות הנדרשות מבוגרי לימודי ננו טכנולוגיות מהאקדמיה כך שיוכלו להשתלב בצורה טובה בתעשייה וייתנו מענה הן לדרישות העכשוויות והן העתידיות הינו קריטי להצלחת ישראל להשתלב ולהוביל בתחום זה בעולם.

עירוניות וצבא – היילכו השניים יחדיו?

המחקר, שהחל בראשית שנת 2015 ואמור להימשך שנתיים, בוחן את השפעת המעבר הצפוי של מחנות צה"ל לנגב על חיזוק המרחב העירוני באזורו של מטרופולין באר שבע. העתקת המחנות נתפשת כמנגנון מרכזי לפיתוחו הכלכלי של הנגב וככלי לצמצום פערים חברתיים-כלכליים בין מרכז לפריפריה. המעבר הצפוי נושא בחובו, למשל, פוטנציאל לחזק את ערי הנגב במטרופולין באר שבע. המחקר בוחן זאת על רקע העדוּת בספרות המקצועית, המראה שלפעילות הצבא יכולה להיות גם השפעה הפוכה: הגדלת אי-השוויון הפנים אזורי. המחקר מתמקד על כן בהשפעת המחנות על חיזוק המגזר העירוני בנגב ועל האינטגרציה החברתית בו, או להיפך: בעידוד הזחילה העירונית ומגמות של הדרה מרחביים.

סייבר בישראל: הון אנושי ומחקר באקדמיה

מחקר זה הוזמן על ידי המטה הקיברנטי הלאומי במשרד ראש הממשלה ומבוצע במימון משותף של המטה הקיברנטי ושל מוסד שמואל נאמן. מטרת ההתקשרות לתאר את המצב הנוכחי של המחקר האקדמי וההון האנושי בתחום הגנת הסייבר, לנתח סוגיות מרכזיות הנחוצות לקביעת מדיניות, ולהניח את תשתית הנתונים והמדדים שתאפשר מדידה לאורך זמן והערכת תפוקות פעילות המטה והשפעתה על צמיחת המחקר האקדמי והצרכים בתחום ההון האנושי.

הוראה המונית מקוונת: חדשנות משבשת באוניברסיטאות? תמונת מצב ומבט לעתיד

מטרת העבודה לבחון ולהבהיר היבטים הנוגעים לקורסים המקוונים רבי המשתתפים (Massive Open Online Courses, MOOCs) – להציג תמונת מצב, להעריך את התפתחותם והשפעתם על האוניברסיטאות.

חינוך כימי לאן

לפני למעלה מעשור קבוצות עבודה במוסד נאמן בחנו את עתיד תעשיות הכימיה בישראל. אחת מארבע קבוצות העבודה התמקדה בשאלה חינוך כימי לאן ובהובלתי חקרנו כימאים, מהנדסי כימיה, אנשי אקדמיה ומורים בדגש על מצב הכימיה בישראל ולאן צועד החינוך הכימי.

הגירה ובחירת קריירה של סגל מדעי

המחקר, שנערך במסגרת בדיקת האפשרות להקמת שלוחה של הטכניון בנגב, בוחן את חזרתו של סגל אקדמי לישראל וקליטתו במוסדות מחקר מדעיים. מטרת המחקר, להבין את הסיבות להעדפת מוסדות מחקר אלו על פני חלופות אחרות בחו"ל, או להיפך.

יחסים אקדמיים בין ישראל לארה"ב

ICC – (Israel Coalition on Campus) היא רשת ארצית של סטודנטים, סגל, ואנשי מקצוע ששמה לה למטרה לחזק את התנועה הפרו-ישראלית בקמפוסים ברחבי ארה"ב. מחלקת המחקר של ICC פנתה אל מוסד שמואל נאמן בבקשה לבצע סקירה של התפתחות היחסים האקדמיים בין ישראל לארה"ב בעשור האחרון.
פרסומים בנושא הון אנושי
היבטים חברתיים וכלכליים בצמצומי כוח-אדם פרופ' בלהה מנהיים, דוד כהן 1993
החוסן החברתי פרופ' נחמיה פרידלנד, פרופ' אשר אריאן, פרופ' אבי (אלן) קירשנבאום, ד"ר קארין עמית, ניקול פלישר, משה אלעד 2005
כח אדם מדעי וטכנולוגי בישראל; מוגש למועצה הלאומית למחקר ופיתוח – תת הועדה לנושא כוח אדם ד"ר דפנה גץ, ציפי בוכניק, בלה זלמנוביץ, מריאן שומאף, סיון פרנקל 2007
כח אדם מדעי וטכנולוגי בישראל - נושאים נבחרים (חלק א') ד"ר דפנה גץ, ציפי בוכניק, בלה זלמנוביץ 2008
כח אדם מדעי וטכנולוגי בישראל – נושאים נבחרים (חלק ב') ד"ר דפנה גץ, ציפי בוכניק, בלה זלמנוביץ 2009
כוח אדם טכנולוגי ומדעי בישראל: נושאים נבחרים - תקציר ד"ר דפנה גץ, ציפי בוכניק, בלה זלמנוביץ 2009
תרומת הטכניון למשק בישראל באמצעות בוגריו פרופ' אמנון פרנקל, פרופ' שלמה מי-טל 2012
דו"ח לימודי אמ"מ מעין שחף, יהודה מורגנשטרן 2012
מיפוי של מערכת החדשנות הלאומית בישראל פרופ' אמנון פרנקל, פרופ' שלמה מי-טל, ד"ר ערן לק, ד"ר דפנה גץ, ורד גלעד 2011
תחזיות לצורכי כוח אדם מדעי וטכנולוגי : מודלים ומדדים ד"ר דפנה גץ, ציפי בוכניק, בלה זלמנוביץ, נועה זמר-בציר 2013
סיפורי הצלחה ד"ר ראובן גל, יחזקאל פרקש, משה פפו 2013
דוח שנה א של "רמזור לצפון" פרופ' נצה מובשוביץ-הדר, פרופ' עטרה שריקי, ורדה זיגרסון, ד"ר רותי סגל 2015
דוח שנה א וב של "רמזור לצפון" פרופ' נצה מובשוביץ-הדר, פרופ' עטרה שריקי, ורדה זיגרסון, ד"ר רותי סגל 2016
יחסים אקדמיים בין ישראל לארה"ב ד"ר דפנה גץ, אושרת כץ-שחם, בהינה איידלמן, אלה ברזני 2016
יצור מתקדם ד"ר אביגדור זוננשיין, ד"ר גלעד פורטונה, עידן ליבס 2016
ידיעות מהעיתונות בנושא הון אנושי
06/05/2013 המסע למצוינות בגליל
12/04/2013 הטכניון: הכונן הקשיח של ישראל
28/08/2014 העסקת חרדים – הקשיים, היתרונות והערך-המוסף
18/02/2013 3,500 חרדיות מוכנות ללמוד –אך לא עושות זאת
24/08/2014 מפספסים את הסטארט-אפ ניישן
12/02/2013 נתוני האמת: זינוק במספר החרדים שעובדים ומשרתים
02/02/2014 את הנתינה לכלל ינקתי בבית
01/06/2016 ח' זה חינוך, ט' זה טכניון
13/04/2016 ניהול סיכונים של החינוך למדע ולטכנולוגיה בישראל
31/12/2015 התרומה הסגולית של בוגרי הטכניון
07/12/2015 האם אירן בדרך לעקוף את ישראל בתחומי המדע והטכנולוגיה?
21/08/2012 תיעוד השפעתו של הטכניון על ישראל והעולם
06/08/2012 ישראל, מדינת האקזיט
10/04/2012 השפעת בוגרי הטכניון על המשק הישראלי
06/03/2012 חוקרי הטכניון: ההשקעה ביצירת הון אנושי מניבה תשואה גבוהה
10/12/2010 מחסור חמור במהנדסים אזרחיים ביחס לפרויקטים
10/11/2010 בעוד 15 שנה יחסרו חצי מהמהנדסים הנחוצים
10/09/2010 מפץ ההייטק הגדול
26/08/2010 זה לא רק כסף - הפתרון הוא בהכשרת מהנדסים
14/12/2009 התקציב למחקר תשיעית ממוסד אמריקני אחד
01/12/2009 זקוקים בדחיפות לחינוך מחדש
01/07/2009 על הממשלה לתת עדיפות עליונה לתעשייה עתירת הידע
הצטרף לרשימת דיוור לקבלת ידיעון רבעוני

זכויות שמורות © מוסד שמואל נאמן 2011. נבנה ע"י כתום בניית אתרים