תעשייה

פרוייקטים בנושא תעשייה

מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל ובהשוואה בינלאומית

בתחילת שנות ה–2000 זיהה מוסד נאמן את הצורך בהקמת תשתית לקידום תהליך שיטתי ומתמשך של גיבוש מדיניות לאומית למחקר, לטכנולוגיה ולחדשנות.
מטרת התוכנית היא לשפר את ההבנה של מערכת המו"פ והחדשנות ולענות על השאלה כיצד תהליכים הקשורים להתפתחות של מדע, טכנולוגיה וחדשנות תורמים להגברת ידע, עלייה בפריון, שיפור בביצועים הכלכליים, תעסוקה מקצועית, פיתוח בר קיימא ורווחה חברתית. הבנת התהליך מתבססת על איסוף, ניתוח והצגה נכונה של מדדים רלוונטיים שונים ועל ניתוח המגמות של השתנותם על פני זמן ובהשוואה בינלאומית.

החוסן החברתי (SNS)

מטרת הפורום הייתה להקים תשתית למחקר בתחומי הביטחון הלאומי תוך הסתייעות ושילוב של הפוטנציאל הקיים במוסדות המחקר בארץ, מתוך מטרה לבסס את הידע בתחום על מחקר מעמיק ושיטתי. הפורום אמור היה לעסוק בנושאים כגון: מהי התשתית החברתית-אנושית של הביטחון הלאומי, או מהם ה"משאבים" הפסיכולוגיים והחברתיים הדרושים לקיום רמה נאותה של ביטחון לאומי? וכן בהגדרה או הגדרות של המושג "חוסן חברתי ואפיונו" מבחינת המשתנים והתהליכים המבטאים את מידת החוסן החברתי.

פורום אנרגיה

מטרת פורום האנרגיה היא לקיים תשתית מקצועית בתחומי האנרגיה בישראל, ולאפשר מפגשים, רב-שיח ודיונים המעודדים קידום פרויקטים בתחום האנרגיות המתחדשות, החיסכון ושימור האנרגיה. באמצעות הפורום מגבש מוסד שמואל נאמן עמדות מקצועיות וישימות, אשר מוסכמות על מומחים ובעלי עניין בתחום ועל מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה השונים, החברים בפורום.

טכנולוגיות הסביבה: רואים רחוק רואים ירוק

נושא טכנולוגיות הסביבה הישראליות והפוטנציאל העסקי הגלום בפיתוחו ושיווקו, עולה לאחרונה תדיר על סדר היום הציבורי ונחשף רבות באמצעי התקשורת השונים. שוק הטכנולוגיות הסביבתיות נחשב כיום אחד השווקים החזקים והצומחים בעולם. היקף המסחר בשוק הסביבתי העולמי מוערך בכ – 600 מיליארד דולר בשנה, ושיעור צמיחתו מוערך בקצב גידול של 5% עד 8% לשנה. מדובר בשוק יציב, הגדל בהתמדה. מבחינת נתח שוק עולמי, שוק הטכנולוגיות הסביבתיות (קלינטק) מהווה כשליש מהשוק הסביבתי הגלובלי.

כלכלת הביטחון הלאומי (ENS)

תכנית ה-ENS (Economics of National Security), הוקמה בסוף שנת 2003. זוהי תכנית מחקר בין-מוסדית היוזמת, מעודדת ותומכת במחקרים אקדמיים של קשרי הגומלין בין כלכלה לביטחון. מטרות התכנית הן לפתח מחקר איכותי על השפעות המצב הביטחוני על התפתחות הכלכלית בישראל, הערכת היקף המשאבים המוקצים לביטחון בישראל ומידת היעילות בניצולם.

מסחור פטנטים שמקורם במוסד אקדמי

פרויקט "מעבדת יזמות", בניהולם של פרופסור מיה ארז ופרופסור אבי פייגנבאום ,החל בשנת 2003 כאשר בשנת 2004 הורחבה פעילות הפרויקט .תכנית הפרויקט הביאה לבניית קורס ביזמות לתלמידי תואר שני במנהל עסקים MBA)), הקרוי E-lab או" מעבדת יזמות ."הקורס מתבצע בשיתוף עם היחידה העסקית בטכניון ובו צוותים המורכבים מסטודנטים ל MBA -עובדים בשיתוף עם חוקרים מהטכניון ונציגי קרנות הון סיכון לבניית תכניות עסקיות לפטנטים שמקורם בטכניון .

חוק אריזות בישראל: פוטנציאל ואפשרויות יישום

האריזות מהוות, בהערכה גסה כ- 10% - 15% ממשקל האשפה וכשליש מנפחה. מבחינה כלכלית, עלות הטיפול בפסולת אריזות מגיעה לסך של כ- 100 - 150 מיליון דולר בשנה, וזאת, מבלי לקחת בחשבון את ההשפעות החיצוניות של ייצור האריזה, האיסוף, השינוע והטיפול בפסולת.

התעשייה הכימית של ישראל

הפרויקט מנתח את ענפי הכימיה והפרמצבטיקה שמיוצרים ומפותחים בישראל, בהווה ובעתיד, מציג אלטרנטיבות, וענפים חדשים בתחום, מעלה השוואות עם שווקים גלובליים ומציע כלי מדיניות למקבלי ההחלטות בממשלה ליישום. שותפים בו, מלבד מוסד שמואל נאמן, הממשלה – משרד האוצר, והתאחדות התעשיינים.

חזון ואסטרטגיה למחקר ופיתוח

פרויקט חזון ואסטרטגיה למו"פ הוא חלק מתכנית "חזון ואסטרטגיה לישראל 2008-2028" של המועצה למדע וטכנולוגיה ארה"ב-ישראל (USISTC). תכנית זו, בהנהגת מר אלי הורביץ (יו"ר טבע) ומר דוד ברודט, מגבשת תכנית אסטרטגית שתציב את ישראל בין הארצות המתקדמות בעולם במונחים כלכליים וחברתיים.

מדיניות לאומית בתחום החדשנות: הודו-ישראל

הבסיס לתכנית הוא ההכרה כי לישראל ולהודו אינטרסים משלימים ביצירת קשרים כלכליים ברי-קיימא. בפרט, הודו תופסת בהדרגה מקום מרכזי בנוף הגיאו-פוליטי העולמי, השוק ההודי המתפתח מהווה כר צמיחה ראשון בחשיבותו לתעשייה הישראלית ומקור לחדשנות תהליכית, בעוד ישראל מהווה עבור הודו מקור נגיש ואטרקטיבי לטכנולוגיות וידע רלוונטי במגוון רחב של תחומים – מביטחון ועד לחקלאות מדברית – כמו גם לחדשנות מוצרית. התכנית התמקדה לפיכך בזיהוי יכולות משלימות, יצירת רשת משאבים בינלאומית, חילופי עמדות וחוקרים, תיאום מדיניות, והפצת מידע הדדי.

הון אנושי מדעי וטכנולוגי בישראל

המחקר הוזמן על ידי ועדת כח האדם של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (מולמו"פ) והתבצע במימון משותף של המולמו"פ ומוסד שמואל נאמן. מטרת המחקר היא הצגת נתונים לגבי מצב כח האדם המדעי והטכנולוגי במדינת ישראל. נתונים אלה ישמשו בסיס לגיבוש ולעיצוב מדיניות מושכלת להכשרת כח אדם מדעי וטכנולוגי לתעשייה ולאקדמיה.

התפתחותה של תרבות עבודה גלובלית בחברות רב-לאומיות: גורמים והשלכות התנהגותיות

חברות רב-לאומיות הינן שחקן מרכזי בסביבת העבודה הגלובלית (Bartlett & Ghoshal, 1994). חברות אלו חוות את הצורך ליצור ערכים ונורמות התנהגות המתבטאים בתרבות ארגונית משותפת של החברה הגלובלית, מעבר לגבולות של תרבויות המוצא של העובדים, ובמקביל, לכבד ערכים ומנהגים מקומיים של חברות הבת שלהם (Reade, 2001). ברמת הפרט, יחידים העובדים בחברות גלובליות מגלים כי בנוסף לזהות החברתית הקיימת, עם הקבוצה התרבותית ממנה באו, מתפתחת זהות חדשה, עם הקבוצה החברתית הגלובלית בתוכה הם עובדים.

דיאלוג, גישור, ויצירת הסכמות: תעשייה-קהילה-רשויות

פרויקט זה נועד לקדם דיאלוג אמיתי בין התעשייה, היזמים, הציבור, הקהילות והרשויות ברמה המקומית והארצית בנושאי איכות הסביבה, מתוך הבנה כי שת"פ בין הגורמים השונים מהווה זרז לפיתוח כלכלי בר קיימא, תוך כדי שיפור סביבתי מתמיד. הפרויקט משלב חדשנות מדעית עם תרומה לחברה, לכלכלה ולסביבה, וצפוי להוות דגם לפיתוחים ויישומים נוספים בארץ ובמדינות אחרות.

פיתוח בר קיימא בנגב

פעילות מקומית ובינלאומית בנושא מניעת המידבור, כולל ייצוג ב- UNCCD (האמנה למניעת המידבור של האו"ם( בעולם; קידום פרויקט "ארץ צין" כמודל בין-לאומי של פיתוח בר-קיימא באזורים שחונים; הרחבה, והעמקה של מיזם האחריות הסביבתית של התעשייה הכימית (Responsible Care), במטרה לקדם פיתוח בר-קיימא ודיאלוג אמיתי בין התעשייה לקהילה ופיתוח והערכה של מודלים לערים, שכונות וקהילות בנות קיימא.

שיתוף פעולה בינלאומי באנרגיה: ישראל - ניו ג'רסי

כחלק מפרויקט השיקום של איזור ה - Meadowlands המזוהם והמוזנח בניו ג'רסי, הוחלט כי יוקצו משאבים לשימוש באנרגיה סולארית באיזור. למדינת ישראל יש שם מצוין כמדינה בה הטכנולוגיה והקידמה מביאים להישגים.

שיקום ים המלח: בחינת חלופות אפשריות לפתרון סוגיית שינויי המפלס

ים המלח, הים הנמוך ביותר בעולם והאגם המלוח ביותר בעולם, נתון כיום במצב של פגיעה סביבתית חמורה.
שאיבות המים מהירדן, הכינרת והירמוך לישראל, ירדן וסוריה, וכן שאיבת מי ים המלח למפעלי התעשיות של ים המלח בישראל ובירדן, מצמצמות בהתמדה את אספקת המים לימה. למעשה, "נגמרו" הזרימות הטבעיות לימה. ברירת המחדל, דהיינו לא לעשות דבר ולהמשיך במסלול "עסקים כרגיל", הינה החלופה היקרה ביותר- מבחינה כלכלית וסביבתית. הנזקים הסביבתיים, נזקים לתיירות ולכבישים מוערכים ב-90 מיליון דולר לשנה.

הערכת תוכנית המגנטון

המחקר להערכת תכנית ה"מגנטון" נערך במהלך 2009-2008 במימון משותף של מוסד שמואל נאמן ומנהלת מגנ"ט. מטרות המחקר המרכזיות היו לבחון את התפוקות של פרויקטי ה"מגנטון" ואת הצלחתם תוך התמקדות במאפייני הפרויקטים, החוקרים מהאקדמיה וראשי הפרויקטים מהתעשייה המשתתפים בהם, לבחון את תהליכי העבודה ושיתוף הפעולה בין המשתתפים בפרויקטים מהאקדמיה ומהתעשייה, ולגבש מסקנות והמלצות אופרטיביות אשר יופנו למקבלי ההחלטות ויאפשרו לאתר את נקודות החוזק והתורפה של התכנית ולשפרה.

מו"פ ומינוף טכנולוגיות מתקדמות – ליצירת צמיחה כלכלית מתמדת ומאוזנת

תכנית זו, בהנהגת מר אלי הורביץ (יו"ר טבע) ומר דוד ברודט, מגבשת מטרה אסטרטגית שתציב את ישראל בין הארצות המתקדמות בעולם במונחים כלכליים וחברתיים. צוות המו"פ והטכנולוגיה הוא אחד מששת הצוותים בתכנית שפועל בחסות משותפת של מוסד שמואל נאמן והמועצה למדע וטכנולוגיה ארה"ב-ישראל. משימתו של צוות המו"פ והטכנולוגיה היא לעצב תכנית למדיניות אסטרטגית לעידוד החדשנות, טיפוח פעילויות מחקר ופיתוח, והטמעת טכנולוגיות מתקדמות בענפי המשק, לרבות ענפי תעשיה ושירותים מסורתיים. זאת, במטרה להשיג צמיחה כלכלית מתמדת ומאוזנת, תוך צמצום פערים כלכליים וחברתיים ע"י מינוף היכולות המוכחות של ישראל בתחומי המחקר המדעי והטכנולוגי, והצלחותיה בתחומי יזמות וטכנולוגיות עילית.

מרכזי המידע של מאגדי מגנ"ט

במוסד שמואל נאמן פועל מרכז מידע ממוחשב מהגדולים ביותר בישראל. המרכז הוקם על מנת למלא את צרכי ניהול הידע ואספקת שירותי המידענות למאגדים הפועלים במסגרת תכנית מגנ"ט והוא חלק מתכנית מגנ"ט של משרד הכלכלה. מרכזי המידע מבוססים על מערכת ממוחשבת שתוכננה בהתאם לדרישות צוות מוסד שמואל נאמן ובשיתוף המאגדים.

הערכת ההשפעה של תעשיית החלל על כלכלת ישראל

המחקר התבצע במהלך השנים 2009-2007 במימון משותף של מוסד נאמן ושל מפא"ת. מטרתו היתה להעריך את השפעתה של תעשיית החלל האזרחית על כלכלת ישראל באמצעות איסוף וניתוח של נתונים על תעשיית החלל (בארץ ובעולם), על הכשרת כוח האדם ועל המו"פ בתחום זה. כמו כן, נבחנה מדיניות ממשלת ישראל לגבי תחום זה.

ישראל 2028 : חזון ואסטרטגיה למדינת ישראל

במסגרת המשך המאמץ ליישום הלכה למעשה של תכנית "ישראל 2028 - חזון ואסטרטגיה כלכלית חברתית בעולם גלובלי" יזם מוסד שמואל נאמן מספר פרויקטים המיועדים להכין יחד עם גורמי הממשלה תכנית יישום רב-שנתית.

מקומה של ישראל בשוק הביו-אתנול העולמי בשיתוף עם קרן GM

נושא הביו-דלקים (BioFuels) הינו אחר הנושאים החמים ביותר בשוק האנרגיה הגלובלי ובשווקי סחורות היסוד ,(Commodities) שמקורם בייצור חקלאי. לנושא זה השלכות פוליטיות וכלכליות משמעותיות בפרט עבור המדינות המתועשות הגדולות שצורכות וסוחרות במקורות אנרגיה כיום.

רישום פליטות גזי חממה בישראל

נושא שינויי האקלים הגלובליים זוכה לתשומת לב עולמית בגלל ההשלכות הסביבתיות, הכלכליות והחברתיות שיש לשינויים אלה על העולם המפותח והמתפתח. ממשלת ישראל מודעת לחשיבות הפעילות בתחום הפחתת פליטות גזי החממה (למרות היעדר מחוייבות רשמית בינלאומית על ישראל בתחום זה, בשלב הנוכחי, והקפאת התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה) והיא פועלת בהתאם. לפיכך, בשנת 2010 החל פרויקט וולונטרי לרישום פליטות גזי חממה בישראל. הפרויקט מתבצע בשיתוף המשרד להגנת הסביבה והוא מיועד לגופים תעשייתיים, מסחריים, פיננסיים ואחרים.

הגדלת היצע המים בישראל ע"י צמצום פחת מים ומניעת דליפות ביוב

במסמך מוצגים נתונים המצביעים על צריכת המים העירונית בישראל ועל כמויות השפכים המיוצרות בגין צריכה זו. נושאים אלו נבדקו לעומק בכדי להבין את פוטנציאל החיסכון במים היכול לנבוע מהשקעה במערכות התשתית של אספקת המים ובמערכות הולכת הביוב.

חדשנות 2011 - מדיניות תעשייתית פעילה למינוף מדע טכנולוגיה ותרבות החדשנות

מטרת העבודה להציע חלופות למדיניות לאומית תעשייתית יוזמת ופרו-אקטיבית הממנפת את יתרונות המדע וטכנולוגיה של ישראל בשילוב עם תרבות החדשנות. זה ניסיון לקדם את יישום המסקנות של תוכנית "ישראל 2028 – חזון ואסטרטגיה כלכלית-חברתית בעולם גלובלי". העבודה מתמקדת בשלוש מתוך עשרת הנושאים שסומנו כראשיים להשגת יעדי החזון של ישראל 2028: האתגר הגלובלי, מינוף המדע הטכנולוגיה והמו"פ ושדרוג התעשיות המסורתיות, כולל שדרוג ההישגים העסקיים והקטנת הפער החברתי, הנובע מקיום משק דואלי.

מדיניות לאומית לשיתוף פעולה בעסקים ומדע עם מזרח אסיה

במסגרת המדיניות הלאומית להרחבת שיתוף הפעולה עם המזרח, התחדד נושא שעסקנו בו בעבר וחזרנו אליו ב 2011. איך לשתף פעולה בין תעשייה ישראלית ותעשיות מובילות בסין ובהודו, כאשר 2 חברות גדולות ישראליות נרכשו ע"י חברות מובילות בסין ובהודו, חברת "מכתשים אגן" נרכשה ע"י CHEM CHINA וחברת "תרו" לתרופות ע"י חברת SUN ההודית.

מדיניות לאומית בנושא מימוש הגז הטבעי למשק המקומי וליצוא

עם מציאת כמויות הגז הענקיות ועם חידוד הצורך במדיניות לאומית לניצול ארוך טווח של התגלית התחלנו במחשבה ותכנון האופציות להקמת תעשייה כימית המבוססת על הגז כמקור זול לחומרי גלם.

קניין רוחני במגזר הממשלתי: תמונת מצב

מטרת המחקר הינה יצירת תשתית לגיבוש מדיניות בנושא זכויות קניין רוחני על ידע המהווה תוצר של פעילות מו"פ במימון ממשלתי ובביצוע גופים ממשלתיים/עובדי מדינה. הכוונה לגבש המלצות לקווים מנחים לבניית אסטרטגיית ניהול קניין רוחני בהתאם ליעדי המו"פ הממשלתי והשלכות העברת ידע בבעלות ממשלתית באמצעות מסחור זכויות קניין רוחני.

פעילות יזמת - BioNorth

יזמת BioNorth פועלת במהלך השנים אחרונות בהכוונתה של ועדת היגוי שבה חברים נציגי הגופים המממנים את הפעילות: החברה הכלכלית לחיפה, הטכניון, בי"ח רמב"ם, מכון רפפורט ומוסד נאמן. בראש ועדת ההיגוי עומד פרופ' יובל שוהם שהתמנה ליו"ר ועדת ההיגוי בקיץ 2008. את הפעילות מפעיל באופן שוטף ד"ר אברהם רותם בעזרתה של בלה זלמנוביץ – מידענית ובסיועו של גולן תמיר האחראי על המחשוב. במהלך שנת 2010 הצטרפה ליזמה התאחדות התעשיינים בחיפה והצפון.

מדיניות לאומית לטיפול בפסולת האריזות בישראל

מטרת העבודה היתה בחינת חלופות חקיקה והמלצה על המתווה המועדף בישראל לטיפול בפסולת אריזות.

חדשנות בישראל 2010- יישום תכנית "ישראל 2028 "

כהמשך לחזון ואסטרטגיה ישראל 2028, אנו מקיימים השנה פרויקט המשך , במטרה למנף את המדע והטכנולוגיה עם תרבות החדשנות למדיניות לאומית לקידום של תעשייה תחרותית ברת קיימא . אנו מתרכזים בהעצמת התעשייה המסורתית מחד ובקידום מדיניות של תעשייה עתירת ידע המממשת את הכוונים הטכנולוגיים החדשים לתעשייה .

אימוץ תקשוב (ICT) בחקלאות, חינוך ופיתוח המרחב הכפרי

מחקר זה עוסק בטיפוח וייעול חדשנות בחקלאות, תוך שימוש בתקשוב כאמצעי לעיצוב חינוך חקלאי למגוון הגילאים ופיתוח המרחב הכפרי. לכל אל חשיבות אסטרטגית לישראל וההמלצות והמסקנות שנגזרו מהמחקר שולבו בדו"ח מוסד שמואל נאמן להעצמת התעשיות הקלאסיות שהוצגו במהלך 2012 למשרד החקלאות ולהתארגנויות האזוריות.

חינוך אדריכלי בישראל כאמצעי לקידום תכנון בר קיימא

מחקר ראשוני מראה שקיימות ואיכות סביבה אינם מהווים נושאים מרכזיים/מובילים בסטודיו האדריכלי בבתי הספר לארכיטקטורה בישראל, וזאת למרות ההסכמה הכללית בין מורי הסטודיו על חשיבותם. ידע תיאורטי ויישומי בנושאי קיימות ואיכות סביבה בהקשר אדריכלי קיים באקדמיה ובפרקטיקה. שילוב כנ"ל חיוני ברמה מכוננת של פרופיל האדריכל/ית. במסגרת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ובשיתוף מוסד שמואל נאמן מתקיימות סדנאות בנושא זה. נושאי הסדנאות נגזרים בהתאמה למסגרות הלימודיות של הסטודיו האדריכלי בשנים השונות.

תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: מאפייני איכות של המצאות ייחודיות

בעשור האחרון חלו תמורות מתודולוגיות משמעותיות בניתוח פעילות המצאתית, בעיקר תודות להתקדמות טכנולוגית ולהטמעת בסיסי נתונים ייעודיים בנושא פטנטים באוניברסיטאות ובארגונים בינלאומיים גדולים כמו ה-OECD ו-Eurostat. מחקרים פורצי הדרך בתחום הפטנטים מתאפשרים כיום, בין היתר, תודות לשילוב ולהצלבה של נתוני פעילות המצאתית עם בסיסי נתונים חיצוניים המעשירים ומגוונים את הידע על מאפייני המגישים והממציאים.

פורום המים

"פורום המים" שהוקם בשנת 2009 ע"י מוסד שמואל נאמן, בשיתוף רשות המים ומכון גרנד למחקר המים בטכניון, משמש כבמה לליבון וניתוח נושאים מרכזיים, במטרה לתרום לגיבוש ניירות עמדה במגוון רחב של נושאים בתחום האסטרטגיה והמדיניות.

מדיניות למינוף המחקר בתאי גזע באמצעות קניין רוחני

מטרת המחקר הינה יצירת תשתית לעיצובה של מדיניות מחקר, פיתוח והעברת ידע בתחום תאי הגזע. מדיניות זו נועדה לעודד חדשנות מחקרית לצד סיוע במינוף מעמדה של ישראל כמובילה בתחום זה בזירה העולמית.

המרכז למצוינות תעשייתית

המרכז למצוינות תעשייתית הוקם בשנת 2011 ומטרתו לקדם מדיניות תעשייתית לאומית. המרכז מסייע בגיבוש וקידום מדיניות פרואקטיבית של מצוינות תעשייתית, מתוך כוונה לקיים תעשייה לאומית מאוזנת ואיכותית המקיימת מחזור חיים בריא שמבחנו ביתרון תחרותי גלובאלי והעסקה איכותית של כלל מגזרי החברה. המרכז למצוינות תעשייתית גם הוא חלק מחזון ישראל 2028.

הכנת תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה

במהלך שנת 2010, ליוה צוות האנרגיה והסביבה במוסד שמואל נאמן את עבודתה של ועדת מנכ"לים בינמשרדית להפחתת פליטות גזי חממה, בראשות מנכ"ל משרד האוצר, מר חיים שני. ועדת המנכ"לים מונתה מכֹח החלטת ממשלה 1504 ממרץ 2010 לגבש תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה, במטרה להפחית את הפליטות ב-20% עד שנת 2020, ביחס לתרחיש עסקים כרגיל.

תרומתו של הטכניון, באמצעות בוגריו, למשק בישראל ולהתפתחות הטכנולוגית בעולם

רבים בעולם בכלל ובישראל בפרט, אינם מודעים לתרומה הבלתי רגילה שיש לטכניון מאז היווסדו בשנת 1924 למדע, לטכנולוגיה, לכלכלה, למשק, ולחברה בישראל וזאת בערוצים שונים בהם היא באה לידי ביטוי.
מטרת הפרויקט לזהות ולנתח את תרומתו של הטכניון באמצעות בוגריו, למשק בישראל ולהתפתחות הטכנולוגית בעולם.

חדשנות במגזר השירותים

יוזמה זו של מוסד שמואל נאמן במימון משותף של מוסד נאמן ולשכת המדען במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, נועדה לבחון את החדשנות במגזר השירותים בפעם הראשונה בישראל.

תמריצי מדיניות ליצירת ידע: PICK-ME – EU 7th Framework

הפרויקט אשר בוצע במסגרת התוכנית השביעית של האיחוד האירופי (FP7), הורכב מקונסורציום בו חברות שבע מדינות (איטליה, גרמניה, צרפת, ספרד, פולין, בריטניה וישראל). מטרת הפרויקט לבחון אמפירית את התפקיד שממלא צד הביקוש ביצירה של ידע טכנולוגי, בהכרה בחדשנות טכנולוגית וארגונית ובעידוד הגידול בפריון. הפרויקט הסתיים פורמאלית ותרומתנו באה לידי ביטוי בחמש תפוקות.

אתגרים לשימושי המים בתעשייה הגלובלית

פרויקט מחקרי זה החל בשנת 2011 בשיתוף עם ניוטק, מכון היצוא ונועד להגביר את כושר התחרות של תעשיית המים הישראלית בעולם. הפרויקט נועד למפות מגזרים תעשייתיים עתירי שימוש במים, שזקוקים לפיתוחים טכנולוגיים חדשניים כדי להקטין את צריכת המים ליחידת מוצר וכדי לאפשר שחרור המים הנפלטים תוך שימור הסביבה, כדי להאיר על צרכים לפתרונות שיאפשרו גידול העסקים וחיזוקם.

העצמת התעשייה הקלאסית

במהלך 2011 התחלנו ביישום המלצותינו לשדרוג התעשייה הקלאסית (מסורתית) בהתאם לדו"ח הועדה להעצמת התעשייה הקלאסית – אפריל 2011. בסיס הפעילות בנושא מוכתב ע"י המלצות הוועדה.

מחקר לבחינת שיתופי פעולה בין התעשייה למרכזי התשתית בננוטכנולוגיה בטכניון

המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי הוקם בינואר 2005 כמיזם משותף של קרן ראסל ברי, ממשלת ישראל דרך פורום תשתיות לאומיות למו"פ (תל"מ), INNI והטכניון. חזון המכון הוא מיצוב הטכניון ומדינת ישראל בחזית המחקר והפיתוח העולמיים בתחומי הננוטכנולוגיה. החל משנת 2010, המכון נכנס לשלב השני של פיתוחו, שאמור להימשך עד שנת 2014.

הטבות מס למו"פ עסקי בישראל

עבודה זו בוחנת מערך תמריצי מס לעידוד מו"פ בסקטור העסקי בישראל. למעלה משני שליש ממדינות החברות בארגון ה-OECD, ומדינות תעשיתיות רבות אחרות, מעודדות פעילויות מו"פ בסקטור העיסקי בעזרת הטבות מס המבוססות על היקף הוצאות המו"פ המדווחות ע"י הפירמות.

שיתוף פעולה עם מכון התקנים

כחלק מעבודה משותפת עם מכון התקנים עורך צוות הסביבה במוסד שמואל נאמן מספר מסמכים, אשר אמורים לשרת את מכון התקנים להצגת תקנון הרישום והדיווח של פליטות גזי החממה בישראל מול גורמים בארץ ובעולם.

העברת טכנולוגיה ומסחורה

כיצד להעביר ידע טכנולוגי מהאקדמיה להצלחה מסחרית היא שאלה מטרידה שמעסיקה חוקרים ויזמים רבים באקדמיה. מוסד שמואל נאמן מתמודד עם הסוגיה במסגרת מעורבותו בטכניון.

מיפוי מערכות לאומיות של חדשנות טכנולוגית: יצירת בסיס להסכמה על מדיניות

ספר שעוסק בחדשנות טכנולוגית המבוסס על החומר שנאסף במסגרת חבילת העבודה מס' 2 בפרויקט Pick-Me שבו נוסתה בהצלחה מתודולוגיה חדשנית למיפוי האקוסיסטמה של חדשנות טכנולוגית בחמש מדינות באירופה השותפות בפרויקט.

חדשנות בתעשייה המסורתית

מיזם משותף בין המרכז לחדשנות וידע, הפקולטה לתעשיה וניהול, טכניון, ומוסד שמואל נאמן.
מטרת הפרויקט: לסייע לחברות בתעשיה המסורתית לשדרג את יכולתן בתחומי החדשנות והייצוא, בעזרת סדנאות ובליווי פרויקטים המתבצעים בסיוע מנטורים מנוסים.

הכנת תחשיב לגביית אגרת פסולת עסקית

הנושא של אגרת פסולת עסקית נידון בשנים האחרונות בבתי המשפט בישראל. הנושא הובא לפתחו של בית המשפט בניסיון לקבוע האם ואיזו חבות יש לרשות המקומית בכל הנוגע לפינוי פסולת עסקית ולגביית אגרה בגין השירות.

תעשיית הטכנולוגיות החקלאיות החדשניות בישראל בצל משבר המזון העולמי

על פי תחזיות של ארגון האומות המאוחדות, אוכלוסיית העולם צפויה למנות כ-9 מיליארד בני אדם עד 2050 ולהגיע אף לכ-10 מיליארד עד 2100, כאשר אסיה ואפריקה האזורים בהם הגידול באוכלוסייה החד ביותר. ארגון המזון והחקלאות העולמי צופה שתפוקות החקלאות יצטרכו לעלות בכ-60% עד 2050 כדי לספק את צרכי האוכלוסייה הגדלה, השינויים בהרגלי התזונה וזאת לצד אתגרים הנובעים משינויי האקלים, התדלדלות במשאבי מים וקרקע והקטנת המגוון הביולוגי.

יצור מתקדם - גיבוש מדיניות לאומית

עבודה זו באה ליזום ולגבש הצעה למדיניות לאומית לקידום ויישום יצור מתקדם בישראל (advanced manufacturing).

חרקים בשרות האדם

לחרקים חשיבות מהותית במערכת האקולוגית בכדור הארץ וקיומם קריטי להישרדות האדם. החרקים ממלאים מגוון תפקידים בשרות האדם, כאשר מלוא הפוטנציאל של השימוש בנתיב זה, נמצא בשלבי מחקר שונים. באופן כללי, ניתן להעריך כי שוק יישומי החרקים לשירות האדם נמצא במגמת עלייה בעולם, וטומן בחובו פוטנציאל לצמיחה משמעותית בשנים הקרובות.
פרסומים בנושא תעשייה
Civilian Space Applications, Proceedings of the Workshop - Technion פרופ' דניאל וייס, דוד כהן 1988
A Survey on the Penetration of Advanced Production Systems and Factory Automation into the Israeli Industry פרופ' בועז גולני, פרופ' אהוד לנס, פרופ' קנת פריס, ד"ר יעקב רובינוביץ, ד"ר משה שוהם, פרופ' נחום פינגר, פרופ' עמוס דרורי, ד"ר זאב בונן 1990
Measurement of Performance parameters for the Israeli Industry פרופ' רעואל שנער, ד"ר גלעד פורטונה 1992
שימושים וכיווני התפתחות בפלסטיקה לאריזה, חקלאות ובניה יצחק גורן, פרופ' יוסף מילץ, נחמה פזי, ד"ר משה פוטרמן 1991
פולימרים ופלסטיקה בישראל - דו"ח מסכם פרופ' שמואל קניג, דוד כהן 1991
תפקידו של מכון הקרמיקה והסיליקטים ותפקודו חיים קוסטינר, פרופ' אמנון פרנקל 1994
מרחבית של חדשנות בתעשייה ופיתוח אזורי פרופ' דניאל שפר, ד"ר וולטר גואנטר, ד"ר קנוט קוזצקי, פרופ' אמנון פרנקל 1998
בדיקת ההיבטים הכלכליים של פעילות החלל במדינת ישראל אבי רווה, ד"ר יוסף שפירא, בלילה דקל 1997
The Chemical Industry 2000, Phase A פרופ' אפרים קהת, ד''ר ראובן ווקס 1993
The Chemical Industry 2000 Potential for Future Growth פרופ' אפרים קהת, ד''ר ראובן ווקס 1995
ניתוח טכנומטרי לזיהוי היתרון היחסי של תעשיות הי-טק בישראל – דוח סופי, כרך 1 הריוף גרופ, ד"ר קנוט קוזצקי, פרופ' אמנון פרנקל, פרופ' שלמה מי-טל 1993
ניתוח טכנומטרי לזיהוי היתרון היחסי של תעשיות הי-טק בישראל – דוח סופי, כרך 2 הריוף גרופ, ד"ר קנוט קוזצקי, פרופ' אמנון פרנקל, פרופ' שלמה מי-טל 1993
The Chemical Industry 2000, Phase B פרופ' אפרים קהת, ד''ר ראובן ווקס 1994
התשתית האווירונוטית בארצות ערב פרופ' יוסף רום, פרופ' אביב רוזן 1991
מחקר ופיתוח עסקי, 2000-2001 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הלמ"ס 2003
מחקר ופיתוח עסקי, 1999 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הלמ"ס 2002
דו"ח ביניים של הצוות לבדיקת מצב התעשייה הכימית בישראל בתחילת המאה ה- 21 והצורך במדיניות פיתוח לאומית פרופ' אפרים קהת, ד"ר דפנה גץ, פרופ' זאב תדמור, ד"ר גלעד פורטונה, פרופ' יורם אבנימלך 2003
פורום אנרגיה 2: מערכות משולבות ליצירת חום וחשמל (קוגנרציה) פרופ' גרשון גרוסמן, פרופ' אופירה אילון 2006
סקר חדשנות בתעשיות המסורתיות בישראל פרופ' דן פלד, מאיר בן חיים, גרי לאופר 2008
הערכת תוכנית נופר ד"ר דפנה גץ, ורד גלעד, ד"ר ערן לק, איריס אייל 2010
תפוקות מחקר ופיתוח בישראל 2008-1990: פטנטים ישראלים בהשוואה בינלאומית ד"ר דפנה גץ, ד"ר ערן לק, אורלי נתן, יאיר אבן-זוהר, אמיר חפץ 2011
צרכים וסדרי עדיפות לקראת פיתוח מאוזן ושגשוג במפרץ חיפה פרופ' אופירה אילון, טל גולדרט, יעל רוזנפלד 2011
מערך לדיווח ורישום פליטות גזי חממה בישראל: סיכום דיווחי שנת 2011 פרופ' אופירה אילון, טל גולדרט, ד"ר מרים לב-און, ד"ר פרי לב-און, יערה גרינברג 2012
מערך לדיווח ורישום פליטות גזי חממה בישראל: סיכום דיווחי שנת 2012 פרופ' אופירה אילון, ד"ר מרים לב-און, ד"ר פרי לב-און, טל גולדרט, אפרת כרם 2014
מערך לדיווח ורישום פליטות גזי חממה בישראל: סיכום דיווחי שנת 2013 פרופ' אופירה אילון, ד"ר מרים לב-און, ד"ר פרי לב-און, טל גולדרט, עידן ליבס 2015
מערך לדיווח ורישום פליטות גזי חממה בישראל: סיכום דיווחי שנת 2014 פרופ' אופירה אילון, ד"ר מרים לב-און, ד"ר פרי לב-און, עידן ליבס, מעיין זרביב 2015
חרקים בשרות האדם: רקע והמלצות לפעולה לעיר עפולה כמוקד לקידום התחום ד"ר גלעד פורטונה, עידן ליבס, שירי פרוינד-קורן 2016
יצור מתקדם ד"ר אביגדור זוננשיין, ד"ר גלעד פורטונה, עידן ליבס 2016
ידיעות מהעיתונות בנושא תעשייה
06/08/2013 לא רק בתי גידול לסטארט אפים: הפטנטים הישראליים עושים רילוקיישן
09/07/2013 9 מיליארד דולר מחכים לחברות המים הישראליות שיעברו לעולם התעשייה
06/05/2013 המסע למצוינות בגליל
10/02/2014 איך לרתום את התעשייה המסורתית לסטארט־אפ ניישן
14/06/2016 הלמ"ס מזהירה מפני התמוטטות תעשיית ההייטק
18/02/2016 זיכויי מס על השקעה במו"פ יכולים להניב למדינה תשואה של עד 100%
31/12/2015 התרומה הסגולית של בוגרי הטכניון
16/06/2015 התאחדות התעשיינים: "ביטול הפטור מבלו על תעשיית הביו-דיזל יביא לחיסולה"
11/06/2015 שיעור נורבגי בתעשיית הגז
08/05/2015 בדרך לייבוש: האם אפשר להציל את ים המלח?
02/03/2015 גיוס חרדים להיי-טק: יש עוד הרבה מה לעשות
29/11/2012 קורס חדשנות של הטכניון בפארק תעשיות משגב
29/10/2012 פורום האנרגיה במוסד נאמן בטכניון בראשות פרופסור גרשון גרוסמן בדק את כדאיות ניצול פצלי השמן בישראל
24/10/2012 פרופ' אופירה אילון ”צמיחה ירוקה בלי תקציב מפורט לא שווה יותר מדי“
16/08/2012 שר התמ"ת שלום שמחון: "הדרך להצלחתה של התעשייה הישראלית היא ביצירת תמהיל נכון בין העשייה המסורתית לתעשיית ההייטק"
24/06/2012 שר התמ"ת ובכירים נוספים השתתפו בכנס במשגב
07/06/2012 כנס משגב השני לתעשיות קלאסיות יוצא לדרך
28/05/2012 שר התמ"ת ומנכ"ל פניציה יפתחו את הכנס לתעשיות קלאסיות
25/01/2012 המים של המחר
22/01/2012 רוח רפאים
17/11/2011 בתי הזיקוק ידווחו על פליטת גזי חממה
07/11/2011 תוך שנתיים: כיל צמצמה את הזיהום ב-37%
27/10/2011 ישיבה ראשונה בנושא איחוד פארקי תעשייה בגליל תתקיים בפארק דלתון
21/09/2011 הושקה תוכנית "קידום תלמידות ללימודי מדע, הנדסה, טכנולוגיה ותעשייה"
14/08/2011 חיפה - עיר היי טק מפוספסת
16/07/2011 מי באמת שולט על המצאות של המהנדסים הישראלים ומי נהנה מכך?
10/06/2011 מדינת האקזיטים
02/06/2011 חיים שני: "להיי־טק יש פוטנציאל להוביל את המשק עוד שנים רבות"
01/06/2011 כבר לא אומת ההיי-טק
01/06/2011 אנחנו חולבים את העבר
01/06/2011 הפסים קיימים, צריך יותר נוסעים
01/06/2011 רק אחד מכל 10 עובדים נהנה מפירות ההיי-טק
21/04/2011 מלח הארץ
12/03/2011 גרוסמן: לחייב תוכן מקומי בהתקנות סולאריות
20/01/2011 פרופ' אמיר ברנע: "השתוממתי לראות שדירקטוריון כור אישר את ההשקעה בקרדיט סוויס"
05/01/2011 "קטר ההיי-טק לא יכול לסחוב לבדו את המשק"
30/12/2010 נשיא הטכניון לשעבר: "מכירת מכתשים לסינים - יום עצוב לתעשייה"
15/12/2010 ישראל בנתה תשתית חלל לצורכי ביטחון, אך תרומתה לכלכלה אפסית
15/12/2010 פועלים סינים - הדור הבא
10/12/2010 מחסור חמור במהנדסים אזרחיים ביחס לפרויקטים
01/12/2010 האם ישראל תוכל להפוך את החלל האזרחי למקור צמיחה משמעותי?
24/11/2010 ועידת האקלים בקנקון, מנמיכים ציפיות
10/11/2010 בעוד 15 שנה יחסרו חצי מהמהנדסים הנחוצים
15/10/2010 מערך לרישום פליטות גזי חממה בישראל - תהליך עיצוב המערך ושיטות הדיווח
13/10/2010 מחסור בתשתיות עלול לטרפד את חוק המיחזור שיחסוך 160 מיליון ש' בשנה
10/10/2010 הכלה היחידה של משרד האוצר
30/09/2010 ההתכנות של פרוייקט מובל השלום ממפרץ אילת לים המלח
13/09/2010 חמש רשויות זכו באות "רשות ירוקה" 2010
10/09/2010 מפץ ההייטק הגדול
26/08/2010 זה לא רק כסף - הפתרון הוא בהכשרת מהנדסים
19/08/2010 סיסמת הנדל"ניסטים החדשה
31/07/2010 אירועי כחול-לבן בשבוע האיכות
29/07/2010 ראיון בלעדי: פרופ גרשון גרוסמן, ראש פורום האנרגיה של מוסד שמואל נאמן
20/07/2010 בנייה זולה תעלה ביוקר לסביבה
12/07/2010 המשרד להגנת הסביבה הקים מערך דיווח לרישום פליטות גזי חממה בישראל
16/05/2010 האם תעמוד ישראל בדרישות OECD?
08/05/2010 כמויות גדולות של שפכים עדיין מוזרמים לנחלים
14/03/2010 לתדלק בשמן לטיגון פלאפל או להזרים למנוע פסולת מעובדת - התחליפים הזולים לנוזל השחור
17/01/2010 לנדאו: "משק האנרגיות הירוקות בישראל נמצא על פרשת דרכים"
11/01/2010 10 מיליארד שקל לתמריצים באנרגיה מתחדשת
31/12/2009 לתפוס את השמים
30/12/2009 ההיי טק ב-2008: קטר או שירדנו מהפסים?
25/12/2009 המדען הראשי, ד"ר אופר: הקיום של מדינת ישראל תלוי בהיי-טק
14/12/2009 כינוס רעננה למדיניות ההיי-טק הלאומית
13/12/2009 ארדן על הטיפול בהתחממות: "בממשלה לא יודעים לפעול יחד"
10/12/2009 ועידת ישראל לעסקים 2009 תעלה פורום דיון בנושא Health-IT
01/12/2009 לא בשיטת ה"זבנג וגמרנו"
18/11/2009 תופסים שמש
11/11/2009 כתב מינוי לתפקיד חברה במועצה המייעצת לרשות לשיתוף פעולה תעשייתי במשרד התמ"ת נמסר לד"ר אופירה אילון ממוסד נאמן
10/11/2009 הג'וב החדש של פרי: ראש מועצה מייעצת לרשפ"ת
10/11/2009 השר בן אליעזר מינה מועצה מייעצת לרשות לשיתוף פעולה תעשייתי - יעקב פרי בראשה
04/11/2009 הטכניון: מכירות ענף החלל הישראלי - עד 900 מיליון דולר בשנה
21/10/2009 אבודים בחלל
12/10/2009 פיתוח ישראלי חדשני בתחום ייצור הדלק הממוחזר: בקרוב -ייצור דלק למכוניות מביוב עירוני ממוחזר
15/09/2009 בקרוב בעקבות השמש
06/09/2009 תוצרת כחול-לבן. ומה עם ירוק?
12/08/2009 קטע מתוך התוכנית על נדל"ן ותשתיות
07/08/2009 הסרבנות מתפשטת די למיזוג!
05/08/2009 ים המלח במצוקה, אין פתרונות קסם
12/07/2009 שטיפת מוח: רק שימוש יעיל במדיח חוסך מים
01/07/2009 על הממשלה לתת עדיפות עליונה לתעשייה עתירת הידע
20/06/2009 ד"ר אופירה אילון בראיון לרדיו
14/06/2009 חשיפה: דיון סגור בטכניון על רכבים חשמליים
02/06/2009 אקדמיה, תעשיה ואיכות
17/05/2009 עזבו אותנו משירותי מחשוב, בואו ננסה לחסוך במים
13/05/2009 התאחדות המלונות: לא מוכנים לקחת חלק במימון ההגנה על ים המלח
01/04/2009 הכוח הירוק
13/03/2009 הזדכו על איכות הסביבה
25/02/2009 מי יציל את הכנרת? מי ידאג לחקלאים?
15/01/2009 שכנים לא נחמדים
11/01/2009 האם הכלכלה תחסום את השמש?
הצטרף לרשימת דיוור לקבלת ידיעון רבעוני

זכויות שמורות © מוסד שמואל נאמן 2011. נבנה ע"י כתום בניית אתרים