כלכלה

פרוייקטים בנושא כלכלה

מדע, טכנולוגיה, כלכלה (STE)

STE הינה תוכנית ליבה במוסד שמואל נאמן אשר מטרתה העיקרית לפתח תשתית מחקרית שתאפשר התוויית חלופות למדיניות לאומית בממשק שבין מדע, טכנולוגיה וכלכלה.

מ"ישראל 2020" ל"ישראל 2050"

תכנית "ישראל 2020", היא פרויקט התכנון הכולל והגדול ביותר שבוצע בישראל, בהשתתפות למעלה מ-250 מבכירי הקהילה המקצועית והאקדמית, ובשיתוף 13 משרדי ממשלה ורשויות ממלכתיות. הפרויקט בוצע במשך כשבע שנים, וההשקעה הכוללת בו הייתה של למעלה ממאה שנות עבודת אדם.

מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל ובהשוואה בינלאומית

בתחילת שנות ה–2000 זיהה מוסד נאמן את הצורך בהקמת תשתית לקידום תהליך שיטתי ומתמשך של גיבוש מדיניות לאומית למחקר, לטכנולוגיה ולחדשנות.
מטרת התוכנית היא לשפר את ההבנה של מערכת המו"פ והחדשנות ולענות על השאלה כיצד תהליכים הקשורים להתפתחות של מדע, טכנולוגיה וחדשנות תורמים להגברת ידע, עלייה בפריון, שיפור בביצועים הכלכליים, תעסוקה מקצועית, פיתוח בר קיימא ורווחה חברתית. הבנת התהליך מתבססת על איסוף, ניתוח והצגה נכונה של מדדים רלוונטיים שונים ועל ניתוח המגמות של השתנותם על פני זמן ובהשוואה בינלאומית.

החוסן החברתי (SNS)

מטרת הפורום הייתה להקים תשתית למחקר בתחומי הביטחון הלאומי תוך הסתייעות ושילוב של הפוטנציאל הקיים במוסדות המחקר בארץ, מתוך מטרה לבסס את הידע בתחום על מחקר מעמיק ושיטתי. הפורום אמור היה לעסוק בנושאים כגון: מהי התשתית החברתית-אנושית של הביטחון הלאומי, או מהם ה"משאבים" הפסיכולוגיים והחברתיים הדרושים לקיום רמה נאותה של ביטחון לאומי? וכן בהגדרה או הגדרות של המושג "חוסן חברתי ואפיונו" מבחינת המשתנים והתהליכים המבטאים את מידת החוסן החברתי.

פורום אנרגיה

מטרת פורום האנרגיה היא לקיים תשתית מקצועית בתחומי האנרגיה בישראל, ולאפשר מפגשים, רב-שיח ודיונים המעודדים קידום פרויקטים בתחום האנרגיות המתחדשות, החיסכון ושימור האנרגיה. באמצעות הפורום מגבש מוסד שמואל נאמן עמדות מקצועיות וישימות, אשר מוסכמות על מומחים ובעלי עניין בתחום ועל מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה השונים, החברים בפורום.

טכנולוגיות הסביבה: רואים רחוק רואים ירוק

נושא טכנולוגיות הסביבה הישראליות והפוטנציאל העסקי הגלום בפיתוחו ושיווקו, עולה לאחרונה תדיר על סדר היום הציבורי ונחשף רבות באמצעי התקשורת השונים. שוק הטכנולוגיות הסביבתיות נחשב כיום אחד השווקים החזקים והצומחים בעולם. היקף המסחר בשוק הסביבתי העולמי מוערך בכ – 600 מיליארד דולר בשנה, ושיעור צמיחתו מוערך בקצב גידול של 5% עד 8% לשנה. מדובר בשוק יציב, הגדל בהתמדה. מבחינת נתח שוק עולמי, שוק הטכנולוגיות הסביבתיות (קלינטק) מהווה כשליש מהשוק הסביבתי הגלובלי.

כלכלת הביטחון הלאומי (ENS)

תכנית ה-ENS (Economics of National Security), הוקמה בסוף שנת 2003. זוהי תכנית מחקר בין-מוסדית היוזמת, מעודדת ותומכת במחקרים אקדמיים של קשרי הגומלין בין כלכלה לביטחון. מטרות התכנית הן לפתח מחקר איכותי על השפעות המצב הביטחוני על התפתחות הכלכלית בישראל, הערכת היקף המשאבים המוקצים לביטחון בישראל ומידת היעילות בניצולם.

מאגר מידע ונתונים על שם צבי גריליכס

מרכז הנתונים על שם צבי גריליקס ז"ל הוקם בשנת 2000 במטרה לעודד את המחקר האמפירי הכלכלי בישראל בנושאים הקשורים לכלכלת מחקר ופיתוח ,סקטור ההיי-טק ,חדשנות ,הון אנושי ופריון

מסחור פטנטים שמקורם במוסד אקדמי

פרויקט "מעבדת יזמות", בניהולם של פרופסור מיה ארז ופרופסור אבי פייגנבאום ,החל בשנת 2003 כאשר בשנת 2004 הורחבה פעילות הפרויקט .תכנית הפרויקט הביאה לבניית קורס ביזמות לתלמידי תואר שני במנהל עסקים MBA)), הקרוי E-lab או" מעבדת יזמות ."הקורס מתבצע בשיתוף עם היחידה העסקית בטכניון ובו צוותים המורכבים מסטודנטים ל MBA -עובדים בשיתוף עם חוקרים מהטכניון ונציגי קרנות הון סיכון לבניית תכניות עסקיות לפטנטים שמקורם בטכניון .

השקעות בהשכלה גבוהה ובמחקר מדעי וטכנולוגי: ישראל במבט משווה בינלאומי

חלקו הראשון של המחקר הוא תיאורי ברובו, ומתמקד במסלולי הפיתוח של ישראל והמדינות המפותחות. הוא בודק את ההשתנות במאפייני ההשכלה הגבוהה והצמיחה הכלכלית במדינות ה-OECD לאורך ארבע תקופות זמן. דגש מיוחד מושם על בחינת מיקומה היחסי של ישראל בתוך מדינות ה-OECD, והשוואת מעמדה למדינות קטנות אחרות כדוגמת אירלנד ופינלנד, הדומות יותר במאפייניהן לישראל. חלקו השני של המחקר הוא אמפירי בעיקרו ואומד באמצעות שני מודלים (מודל דו שלבי ומודל רגרסיה מרובה), את הקשר בין ההשקעה בהשכלה גבוהה לבין ביצועי המשקים במדינות המפותחות.

חוק אריזות בישראל: פוטנציאל ואפשרויות יישום

האריזות מהוות, בהערכה גסה כ- 10% - 15% ממשקל האשפה וכשליש מנפחה. מבחינה כלכלית, עלות הטיפול בפסולת אריזות מגיעה לסך של כ- 100 - 150 מיליון דולר בשנה, וזאת, מבלי לקחת בחשבון את ההשפעות החיצוניות של ייצור האריזה, האיסוף, השינוע והטיפול בפסולת.

הכלכלה של ההשכלה הגבוהה (EHE)

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מצויה במשבר עמוק, מה שמצריך חשיבה מחדש בנוגע להנחות יסוד עליהן היא הייתה מושתתת זה יובל שנים. למרבה הצער אין בארץ מומחיות של ממש בתחום כלכלת ההשכלה הגבוהה, ועל כן הדיון הציבורי בשאלה: "איך לעצב מחדש את המערכת?" לוקה בחסר. מוסד שמואל נאמן יזם את תכנית ה- EHE על מנת לנסות ולמלא ולו במעט את הצורך במחקר בתחום חיוני זה.

תנאים לשגשוגה של מדינת ישראל

בסוף שנת 2004 הקים מוסד שמואל נאמן פרויקט לחשיבה ומחקר על בעיות היסוד העומדות בפני מדינת ישראל והעם היהודי. המוסד כינס לשם כך קבוצת חוקרים והוגים, מן השורה הראשונה בחברה הישראלית, המייצגים תחומי עניין שונים – פילוסופי, חברתי, משפטי, מדיני וטכנולוגי. כל אחד מהמשתתפים קיבל על עצמו משימה, לכתוב חיבור עצמאי בו מנותחת המציאות הנוכחית מתוך כוונה להציג המלצות לעתיד, תוך התרכזות בסיכויים ובסכנות העומדות בפני העם היהודי ומדינת ישראל. העבודות נכתבו בעיקרן באופן אינדיווידואלי והן משקפות את עמדותיו האישיות של כל מחבר. יחד עם זאת, נעשה מאמץ להקיף מגוון רחב של נושאים ולתאם בין המחברים לגבי תחומי היצירה.

יזמות כלכלית וניהול ברשויות המקומיות בתחום איכות סביבה

הקשר בין פעילות כלכלית, ניהול מערכות מוניציפאליות ואיכות הסביבה, הולך ומתהדק. המודעות הציבורית, האכיפה והתקינה המחמירה מכתיבים שינוי בחשיבה הניהולית, בעיקר במערכות מוניציפאליות.
המגמה המסתמנת, בעולם ולאחרונה גם בישראל, היא ליצור מערכות ארגוניות אשר מפנימות את העקרונות הסביבתיים במערכת קבלת ההחלטות, התכנון, הפעילות וניהול הארגון.

מדיניות לאומית בתחום החדשנות: הודו-ישראל

הבסיס לתכנית הוא ההכרה כי לישראל ולהודו אינטרסים משלימים ביצירת קשרים כלכליים ברי-קיימא. בפרט, הודו תופסת בהדרגה מקום מרכזי בנוף הגיאו-פוליטי העולמי, השוק ההודי המתפתח מהווה כר צמיחה ראשון בחשיבותו לתעשייה הישראלית ומקור לחדשנות תהליכית, בעוד ישראל מהווה עבור הודו מקור נגיש ואטרקטיבי לטכנולוגיות וידע רלוונטי במגוון רחב של תחומים – מביטחון ועד לחקלאות מדברית – כמו גם לחדשנות מוצרית. התכנית התמקדה לפיכך בזיהוי יכולות משלימות, יצירת רשת משאבים בינלאומית, חילופי עמדות וחוקרים, תיאום מדיניות, והפצת מידע הדדי.

הון אנושי מדעי וטכנולוגי בישראל

המחקר הוזמן על ידי ועדת כח האדם של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (מולמו"פ) והתבצע במימון משותף של המולמו"פ ומוסד שמואל נאמן. מטרת המחקר היא הצגת נתונים לגבי מצב כח האדם המדעי והטכנולוגי במדינת ישראל. נתונים אלה ישמשו בסיס לגיבוש ולעיצוב מדיניות מושכלת להכשרת כח אדם מדעי וטכנולוגי לתעשייה ולאקדמיה.

מימון המדע בישראל - אספקטים נבחרים

מימון מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי בישראל נחשב סוגיה מרכזית בסדר היום הציבורי של המדינה. לפיכך, החליט מוסד שמואל נאמן לקדם עבודה שתבחן את מימון מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי בישראל ותרכז את הנתונים המתארים את המצב הנוכחי של הפעילות.
מטרות העבודה: תיאור שיטות התיקצוב הקיימות במערכת ההשכלה הגבוהה ובחינתן, על רקע התרחבות מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי.

דיאלוג, גישור, ויצירת הסכמות: תעשייה-קהילה-רשויות

פרויקט זה נועד לקדם דיאלוג אמיתי בין התעשייה, היזמים, הציבור, הקהילות והרשויות ברמה המקומית והארצית בנושאי איכות הסביבה, מתוך הבנה כי שת"פ בין הגורמים השונים מהווה זרז לפיתוח כלכלי בר קיימא, תוך כדי שיפור סביבתי מתמיד. הפרויקט משלב חדשנות מדעית עם תרומה לחברה, לכלכלה ולסביבה, וצפוי להוות דגם לפיתוחים ויישומים נוספים בארץ ובמדינות אחרות.

פיתוח בר קיימא בנגב

פעילות מקומית ובינלאומית בנושא מניעת המידבור, כולל ייצוג ב- UNCCD (האמנה למניעת המידבור של האו"ם( בעולם; קידום פרויקט "ארץ צין" כמודל בין-לאומי של פיתוח בר-קיימא באזורים שחונים; הרחבה, והעמקה של מיזם האחריות הסביבתית של התעשייה הכימית (Responsible Care), במטרה לקדם פיתוח בר-קיימא ודיאלוג אמיתי בין התעשייה לקהילה ופיתוח והערכה של מודלים לערים, שכונות וקהילות בנות קיימא.

אסטרטגיית פיתוח תשתיות לאומיות בישראל לשנת 2028

הכנת התכנית נמשכה למעלה משנתיים וכללה כ-60 מומחים מתחומי העסקים, הממשל והאקדמיה שפעלו במסגרת של תשעה צוותי עבודה. התכנית האסטרטגית הלאומית הזו משלבת בין גורמים כלכליים וחברתיים שנועדו לענות על הצהרת החזון הבאה:
מדינת ישראל תהיה אחת מ-10-15 המדינות המפותחות בעולם, במונחים של ההכנסה לנפש. תתקיים בה כלכלה חופשית, מאוזנת והוגנת, הנשענת על יכולתה התרבותית, מדעית-טכנולוגית, עושר ההון האנושי, חדשנות ויזמות. המדינה תשיג כל זאת בשיתוף כל מגזריה. היא תשאף לעשות לטובת כל אזרחיה, למען איכות חייהם ולמען עתיד הדור הצעיר שלה. המדינה תשיג את כל אלה באמצעות שיתוף פעולה בין כל מגזריה, תוך שמירה על ערכיה וחיזוק דימויה של המדינה בעיני תושביה ובעיני שותפיה בעולם היהודי.

שיקום ים המלח: בחינת חלופות אפשריות לפתרון סוגיית שינויי המפלס

ים המלח, הים הנמוך ביותר בעולם והאגם המלוח ביותר בעולם, נתון כיום במצב של פגיעה סביבתית חמורה.
שאיבות המים מהירדן, הכינרת והירמוך לישראל, ירדן וסוריה, וכן שאיבת מי ים המלח למפעלי התעשיות של ים המלח בישראל ובירדן, מצמצמות בהתמדה את אספקת המים לימה. למעשה, "נגמרו" הזרימות הטבעיות לימה. ברירת המחדל, דהיינו לא לעשות דבר ולהמשיך במסלול "עסקים כרגיל", הינה החלופה היקרה ביותר- מבחינה כלכלית וסביבתית. הנזקים הסביבתיים, נזקים לתיירות ולכבישים מוערכים ב-90 מיליון דולר לשנה.

פרויקט מו"פ להתמודדות עם טרור

פרויקט מו"פ להתמודדות עם טרור הוא פרויקט משותף של המועצה לביטחון לאומי ומוסד שמואל נאמן. בפרויקט נבדקו שיטות לעידוד מו"פ להתמודדות עם טרור, המשלבות את המגזרים השונים במשק: המגזר הפרטי, המגזר הממשלתי ומערכת הביטחון. ממשלת ישראל אימצה את תכנית הפרויקט ובתקציב המדינה לשנת 2008 הוקצבו 25 מיליון שקל למטרה זו.

השפעות ההפרטה על איכות ההשכלה הגבוהה

הניתוח המוצג במחקר מבוסס על נתונים שנאספו מ-508 אוניברסיטאות ב-40 מדינות. בסופו של דבר, מהמחקר עולה כי גמישות היא האלמנט החשוב שמשפיע על איכות האוניברסיטאות ולא הבעלות לכשעצמה.

מחקר מדיניות ציבורית ותעסוקה של ערבים בישראל

מטרת המחקר היא בחינת מצב התעסוקה בקרב הערבים בישראל, לרבות מצב קיים, מכשולים, הזדמנויות, ומדיניות ציבורית. בחינת מצב התעסוקה בקרב נשים ערביות, כנושא התמחות ופיתוח מדיניות ציבורית לקידום נושא התעסוקה בקרב ערבים בישראל.

האצת שילובה של אוכלוסייה הערבית בכלכלה ובעסקים בישראל

בישראל ובעולם גוברת ההכרה בחשיבות הלאומית ובדחיפות האצת שיתופם של האזרחים הערבים בכלכלת המדינה. מגוון ארגונים ממלכתיים, עסקיים וולונטריים עוסקים בנושא. לשם כך, בכוונתנו לקיים סדרה של דיונים עם הארגונים המרכזיים העוסקים בהיבט הכלכלי\עסקי של הנושא, שכן תחום זה הינו - כידוע - בעל חשיבות עליונה, חילוקי הדעות לגביו מצומצמים יחסית, והוא מאפשר הצבת יעדים בני מימוש, אשר תרומתם ניתנת להערכה ולמדידה.

Prime - Euro CV

פרויקט Euro-CV הינו חלק מפעילותה של רשת המצוינות PRIME, הפועלת במסגרת התכנית השישית של האיחוד האירופאי. לפרויקט שותפים מוסדות אקדמיים ומרכזי מחקר ממדינות אירופאיות ספרד, פורטוגל, נורבגיה, צרפת שוויץ וישראל (שמיוצגת ע"י צוות מוסד שמואל נאמן).

תכנית לקידום הבריאות על שם מרטין ודורותי קלנר

התכנית לקידום הבריאות ומניעת מחלות כרוניות היא תכנית קהילתית שמטרתה להשפיע בצורה חיובית על גורמי הסיכון הידועים ובכך להקטין את השכיחות, ההיקף והתמותה ממחלות כרוניות. מניעת המחלות תתרום להפחתת עלויות הבריאות, ההולכות וגדלות, תוך קידום בריאות, פריון, ואיכות החיים של האוכלוסייה. ניתן לצפות כי הצלחת התכנית תוביל לשינוי במדיניות לאומית בתחום זה, תוך התמקדות במניעת מחלות וקידום בריאות.

מחקר להערכת התוכנית "סיוע במימון שכר העולים - קידום העסקה" של המשרד לקליטת העלייה

מטרות המחקר המרכזיות היו: לזהות את הגורמים המשפיעים על תעסוקת העולים לאחר תום תקופת המימון ולאורך זמן, לבחון את ההשפעה של הפעלת התוכנית על העסקתם של עולים חדשים ולגבש המלצות עבור המשך הפעלת התוכנית.

הערכת ההשפעה של תעשיית החלל על כלכלת ישראל

המחקר התבצע במהלך השנים 2009-2007 במימון משותף של מוסד נאמן ושל מפא"ת. מטרתו היתה להעריך את השפעתה של תעשיית החלל האזרחית על כלכלת ישראל באמצעות איסוף וניתוח של נתונים על תעשיית החלל (בארץ ובעולם), על הכשרת כוח האדם ועל המו"פ בתחום זה. כמו כן, נבחנה מדיניות ממשלת ישראל לגבי תחום זה.

ישראל 2028 : חזון ואסטרטגיה למדינת ישראל

במסגרת המשך המאמץ ליישום הלכה למעשה של תכנית "ישראל 2028 - חזון ואסטרטגיה כלכלית חברתית בעולם גלובלי" יזם מוסד שמואל נאמן מספר פרויקטים המיועדים להכין יחד עם גורמי הממשלה תכנית יישום רב-שנתית.

מקומה של ישראל בשוק הביו-אתנול העולמי בשיתוף עם קרן GM

נושא הביו-דלקים (BioFuels) הינו אחר הנושאים החמים ביותר בשוק האנרגיה הגלובלי ובשווקי סחורות היסוד ,(Commodities) שמקורם בייצור חקלאי. לנושא זה השלכות פוליטיות וכלכליות משמעותיות בפרט עבור המדינות המתועשות הגדולות שצורכות וסוחרות במקורות אנרגיה כיום.

הפרטות במערכת ההשכלה הגבוהה

מאז שנת 1990 התאפיינה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בגידול מהיר ובשינוי מבני. אחת השאלות המרכזיות של המדיניות שהתעוררה בעקבות התפתחויות אלו היא: " מה צריך להיות תפקידם היחסי של מוסדות ציבוריים ופרטיים בתוך המערכת הלאומית של ההשכלה הגבוהה?"

חדשנות 2011 - מדיניות תעשייתית פעילה למינוף מדע טכנולוגיה ותרבות החדשנות

מטרת העבודה להציע חלופות למדיניות לאומית תעשייתית יוזמת ופרו-אקטיבית הממנפת את יתרונות המדע וטכנולוגיה של ישראל בשילוב עם תרבות החדשנות. זה ניסיון לקדם את יישום המסקנות של תוכנית "ישראל 2028 – חזון ואסטרטגיה כלכלית-חברתית בעולם גלובלי". העבודה מתמקדת בשלוש מתוך עשרת הנושאים שסומנו כראשיים להשגת יעדי החזון של ישראל 2028: האתגר הגלובלי, מינוף המדע הטכנולוגיה והמו"פ ושדרוג התעשיות המסורתיות, כולל שדרוג ההישגים העסקיים והקטנת הפער החברתי, הנובע מקיום משק דואלי.

מדיניות פיתוח תשתיות תחבורה בישראל

המחקר התמקד בהכנת מסמך מדיניות המהווה יעוץ בנושא תוכנית אב לתחבורה בהתאם להסכם בין המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה ומוסד שמואל נאמן. מטרת העבודה היא סיוע בגיבוש מדיניות שתיקבע על ידי הממשלה בנושא פיתוח התחבורה היבשתית במדינת ישראל בתחום פיתוח כבישים ומסילות ברזל וההשלכות על גורמים כלכליים, חברתיים וסביבתיים.

מדיניות לאומית לשיתוף פעולה בעסקים ומדע עם מזרח אסיה

במסגרת המדיניות הלאומית להרחבת שיתוף הפעולה עם המזרח, התחדד נושא שעסקנו בו בעבר וחזרנו אליו ב 2011. איך לשתף פעולה בין תעשייה ישראלית ותעשיות מובילות בסין ובהודו, כאשר 2 חברות גדולות ישראליות נרכשו ע"י חברות מובילות בסין ובהודו, חברת "מכתשים אגן" נרכשה ע"י CHEM CHINA וחברת "תרו" לתרופות ע"י חברת SUN ההודית.

מדיניות לאומית בנושא מימוש הגז הטבעי למשק המקומי וליצוא

עם מציאת כמויות הגז הענקיות ועם חידוד הצורך במדיניות לאומית לניצול ארוך טווח של התגלית התחלנו במחשבה ותכנון האופציות להקמת תעשייה כימית המבוססת על הגז כמקור זול לחומרי גלם.

עבודות אחרות במסגרת מוסד נאמן בנושא חדשנות והמשבר הגלובלי

בשנת 2009, סיים פרופ' שלמה מי-טל כתיבת ספר על המשבר הגלובלי.

קניין רוחני במגזר הממשלתי: תמונת מצב

מטרת המחקר הינה יצירת תשתית לגיבוש מדיניות בנושא זכויות קניין רוחני על ידע המהווה תוצר של פעילות מו"פ במימון ממשלתי ובביצוע גופים ממשלתיים/עובדי מדינה. הכוונה לגבש המלצות לקווים מנחים לבניית אסטרטגיית ניהול קניין רוחני בהתאם ליעדי המו"פ הממשלתי והשלכות העברת ידע בבעלות ממשלתית באמצעות מסחור זכויות קניין רוחני.

מדיניות לאומית לטיפול בפסולת האריזות בישראל

מטרת העבודה היתה בחינת חלופות חקיקה והמלצה על המתווה המועדף בישראל לטיפול בפסולת אריזות.

חדשנות בישראל 2010- יישום תכנית "ישראל 2028 "

כהמשך לחזון ואסטרטגיה ישראל 2028, אנו מקיימים השנה פרויקט המשך , במטרה למנף את המדע והטכנולוגיה עם תרבות החדשנות למדיניות לאומית לקידום של תעשייה תחרותית ברת קיימא . אנו מתרכזים בהעצמת התעשייה המסורתית מחד ובקידום מדיניות של תעשייה עתירת ידע המממשת את הכוונים הטכנולוגיים החדשים לתעשייה .

אימוץ תקשוב (ICT) בחקלאות, חינוך ופיתוח המרחב הכפרי

מחקר זה עוסק בטיפוח וייעול חדשנות בחקלאות, תוך שימוש בתקשוב כאמצעי לעיצוב חינוך חקלאי למגוון הגילאים ופיתוח המרחב הכפרי. לכל אל חשיבות אסטרטגית לישראל וההמלצות והמסקנות שנגזרו מהמחקר שולבו בדו"ח מוסד שמואל נאמן להעצמת התעשיות הקלאסיות שהוצגו במהלך 2012 למשרד החקלאות ולהתארגנויות האזוריות.

שילוב האוכלוסיה החרדית בכלכלה הישראלית

פרויקט 'שילוב חרדים' הושק במוסד שמואל נאמן בשנת 2010, בהמשך להמלצות פרויקט "ישראל 2028", במטרה לבחון ולהמליץ על דרכים להגביר את השתתפות האוכלוסייה החרדית במשק ובכוח העבודה.

דיור בר השגה: פיתוח ידע, רישות, וקידום מדיניות

מחירי הדיור האמירו מעבר להישג ידם של ישראלים רבים, במיוחד באזורי הביקוש. דיור הוא מוצר בסיסי, ומקום המגורים מכתיב רבות אודות חיינו – מקום הלימוד והמשחק של הילדים, הסכונים הסביבתיים אליהם אנו חשופים, ואף אפשרויות התעסוקה והתחבורה שלנו. האמרת מחירי הדיור מטיבה עם בעלי דירות, אך עשויה במקביל לדחוק אחרים לאזורים של 'עוני מרוכז', המאופיינים ברמת שירותים נמוכה, ואפשרות מוגבלת למוביליות חברתית.

המרכז למצוינות תעשייתית

המרכז למצוינות תעשייתית הוקם בשנת 2011 ומטרתו לקדם מדיניות תעשייתית לאומית. המרכז מסייע בגיבוש וקידום מדיניות פרואקטיבית של מצוינות תעשייתית, מתוך כוונה לקיים תעשייה לאומית מאוזנת ואיכותית המקיימת מחזור חיים בריא שמבחנו ביתרון תחרותי גלובאלי והעסקה איכותית של כלל מגזרי החברה. המרכז למצוינות תעשייתית גם הוא חלק מחזון ישראל 2028.

פרויקט פיתוח פרוזדור תשתיות בין נמל חיפה ומעבר גבול ג'נין

המטרה של הפרויקט הספציפי שהוגש ע"י מוסד שמואל נאמן במסגרת הפרויקט הכולל היא לפתח פרוזדור תשתיות יעיל ובר קיימא בין נמל חיפה, המועצה האזורית גלבוע ומעבר הגבול ליד העיר ג'נין אשר בסמוך לו יוקמו אזור תעשיה ומרכזים לוגיסטיים משני עברי הגבול.

תרומתו של הטכניון, באמצעות בוגריו, למשק בישראל ולהתפתחות הטכנולוגית בעולם

רבים בעולם בכלל ובישראל בפרט, אינם מודעים לתרומה הבלתי רגילה שיש לטכניון מאז היווסדו בשנת 1924 למדע, לטכנולוגיה, לכלכלה, למשק, ולחברה בישראל וזאת בערוצים שונים בהם היא באה לידי ביטוי.
מטרת הפרויקט לזהות ולנתח את תרומתו של הטכניון באמצעות בוגריו, למשק בישראל ולהתפתחות הטכנולוגית בעולם.

חדשנות במגזר השירותים

יוזמה זו של מוסד שמואל נאמן במימון משותף של מוסד נאמן ולשכת המדען במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, נועדה לבחון את החדשנות במגזר השירותים בפעם הראשונה בישראל.

תמריצי מדיניות ליצירת ידע: PICK-ME – EU 7th Framework

הפרויקט אשר בוצע במסגרת התוכנית השביעית של האיחוד האירופי (FP7), הורכב מקונסורציום בו חברות שבע מדינות (איטליה, גרמניה, צרפת, ספרד, פולין, בריטניה וישראל). מטרת הפרויקט לבחון אמפירית את התפקיד שממלא צד הביקוש ביצירה של ידע טכנולוגי, בהכרה בחדשנות טכנולוגית וארגונית ובעידוד הגידול בפריון. הפרויקט הסתיים פורמאלית ותרומתנו באה לידי ביטוי בחמש תפוקות.

מדדי התמחות ופיזור ענפיים לפעילויות מו"פ

ריכוז הפעילות המשקית במספר קטן של ענפים יכול להעיד על התמחות וניצול יתרונות יחסיים, אך גם מגביר את חשיפת המשק לסיכונים הנובעים מזעזועים טכנולוגיים וכלכליים. כדי לבחון היבטים אלה בישראל, עבודה ראשונית זו משווה את הפיזור הענפי של השקעות מו"פ, תפוקות ובקשות לרישום פטנטים בישראל למספר מדינות אחרות.

הטבות מס למו"פ עסקי בישראל

עבודה זו בוחנת מערך תמריצי מס לעידוד מו"פ בסקטור העסקי בישראל. למעלה משני שליש ממדינות החברות בארגון ה-OECD, ומדינות תעשיתיות רבות אחרות, מעודדות פעילויות מו"פ בסקטור העיסקי בעזרת הטבות מס המבוססות על היקף הוצאות המו"פ המדווחות ע"י הפירמות.

חדשנות בתעשייה המסורתית

מיזם משותף בין המרכז לחדשנות וידע, הפקולטה לתעשיה וניהול, טכניון, ומוסד שמואל נאמן.
מטרת הפרויקט: לסייע לחברות בתעשיה המסורתית לשדרג את יכולתן בתחומי החדשנות והייצוא, בעזרת סדנאות ובליווי פרויקטים המתבצעים בסיוע מנטורים מנוסים.

פיתוח בר-קיימא של חקלאות ימית בים התיכון של ישראל

לפי פרסומי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, רוב אזורי הדיג בעולם נוצלו במלואם או סובלים מדיג יתר, בעוד הביקוש למאכלי ים (דגים, רכיכות, סרטנים ואצות) הולך וגובר, בשל היתרונות התזונתיים הרבים הגלומים בהם. על מנת לענות על הפער הגדל בין הכמות המסופקת על ידי דיג לבין הביקוש למאכלי ים, ובכדי להתמודד עם משבר המזון העולמי, ממשלות ותעשיות מזון מפנות משאבים הולכים וגדלים לפיתוח חקלאות מים.

מנגנונים כלכליים למימון הטמעת טכנולוגיות חסכוניות בבניה ובשדרוג מבני מגורים

אחד התחומים המשפיעים ביותר על צריכת משאבי טבע ואנרגיה בעולם בכלל, ובישראל בפרט, הוא תחום מבני המגורים (Residential Buildings), וזאת לאור הגידול באוכלוסייה וריכוז התושבים בערים ובמבנים. ליאור שמואלי וחברת אקופייננס בע"מ נבחרו ע"י משרד השיכון לבחון ולהמליץ על מנגנונים כלכליים למימון הטמעת טכנולוגיות חסכוניות בבניה ובשדרוג מבני מגורים. פרופ' אילון שימשה כיועצת אקדמית למחקר.

שילוב רכב חשמלי והיברידי לסוגיו במערך התחבורה בישראל

מחקר זה בוצע במסגרת החלטת ממשלה משנת 2011 בדבר הפעלת תוכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט, ובהמשך להחלטת ממשלה נוספת משנת 2013 בנושא הפחתת התלות הישראלית בנפט לתחבורה. המחקר הוגש למשרד האנרגיה והמים.

הכנת תחשיב לגביית אגרת פסולת עסקית

הנושא של אגרת פסולת עסקית נידון בשנים האחרונות בבתי המשפט בישראל. הנושא הובא לפתחו של בית המשפט בניסיון לקבוע האם ואיזו חבות יש לרשות המקומית בכל הנוגע לפינוי פסולת עסקית ולגביית אגרה בגין השירות.

הערכת הנזק הכלכלי של דליפת הדלק בעברונה

העבודה עוסקת בהערכת הנזק הכלכלי של דליפת הדלק מצנרת קצא"א בצומת באר אורה שאירעה ב – 3.12.14 בעקבות פניה שהגיעה מעמדות אט"ד. לפיכך העבודה עוסקת רק בניתוח הנזק שנגרם לציבור ולמשק שלא יכוסה ע"י קצא"א במסגרת מחויבותה לכיסוי העלות של פעולות מניעת ההתפשטות, סילוק המזהם ושיקום האתר.

מדיניות המקרקעין בישראל ומחירי הדיור

מוסד שמואל נאמן יזם פרויקט מחקר גישוש בתחום מדיניות המקרקעין ומחירי הדיור בישראל.
פרסומים בנושא כלכלה
ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי 1989-2001 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הלמ"ס 2002
ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי 1989-1998 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הלמ"ס 1999
Civilian Space Applications, Proceedings of the Workshop - Technion פרופ' דניאל וייס, דוד כהן 1988
Measurement of Performance parameters for the Israeli Industry פרופ' רעואל שנער, ד"ר גלעד פורטונה 1992
An Evaluation of the Promotion of Immigrant Entrepreneurship in the Haifa Area ד"ר נ. גומלסקי, ד. סימונס-כהן 1994
Entrepreneurial Theory and Practice: Immigrant Opportunities ד"ר נ. גומלסקי, פרופ' ד. קזמנסקי, ד. סימונס-כהן 1994
שימושים וכיווני התפתחות בפלסטיקה לאריזה, חקלאות ובניה יצחק גורן, פרופ' יוסף מילץ, נחמה פזי, ד"ר משה פוטרמן 1991
פולימרים ופלסטיקה בישראל - דו"ח מסכם פרופ' שמואל קניג, דוד כהן 1991
הגירה אל ומערי פיתוח בישראל פרופ' דניאל שפר, טובי אלפנדרי 1992
היבטים חברתיים וכלכליים בצמצומי כוח-אדם פרופ' בלהה מנהיים, דוד כהן 1993
הכנס לשלוחות ים ואיים מלאכותיים נוכח חופי ישראל פרופ' יורם זימלס, פרופ' גדליה שלף 1994
חדשנות בצומת המדע והטכנולוגיה מ. קרנצברג, פרופ' זאב תדמור, י. אלקנה 1989
תפקידו של מכון הקרמיקה והסיליקטים ותפקודו חיים קוסטינר, פרופ' אמנון פרנקל 1994
הגברת הפריון במו"פ פרופ' א. דראל, ד"ר זאב בונן 1991
בדיקת ההיבטים הכלכליים של פעילות החלל במדינת ישראל אבי רווה, ד"ר יוסף שפירא, בלילה דקל 1997
The Chemical Industry 2000, Phase A פרופ' אפרים קהת, ראובן ווקס 1993
The Chemical Industry 2000 Potential for Future Growth פרופ' אפרים קהת, ראובן ווקס 1995
The Chemical Industry 2000, Phase B פרופ' אפרים קהת, ראובן ווקס 1994
התשתית האווירונוטית בארצות ערב פרופ' יוסף רום, פרופ' אביב רוזן 1991
בחינת היתכנות הקמת חוות רוח בים - דו"ח מסכם למחקר דוד כהן, פרופ' אביב רוזן, ד"ר אילן סטר, ד"ר ניתאי דרימר, ד"ר אלי בן-דוב 2002
מחקר ופיתוח עסקי, 2000-2001 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הלמ"ס 2003
מחקר ופיתוח עסקי, 1999 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הלמ"ס 2002
מו"פ, סובסידיות ופריון, (STE-WP-7) פרופ' שאול לאך, רוברט סאוור 2001
חקלאות בת-קיימא - כיצד להביא למימוש ערכים חיצוניים של החקלאות כחלק מהכנסות החקלאי באזורי הארץ השונים פרופ' אופירה אילון, חיים צבן, פרופ' יורם אבנימלך, לירון אמדור, ד"ר נועה פלר 2004
מדדים למדע וטכנולוגיה בישראל: תשתית נתונים השוואתית ד"ר דפנה גץ, מנסור האני, פרופ' דן פלד, מריאן שומאף 2005
שמירה על המרחב הכפרי - מודל יישום "חקלאות בת-קיימא" באזורים חקלאיים נבחרים בישראל לירון אמדור, חיים צבן, פרופ' יורם אבנימלך, פרופ' אופירה אילון 2005
מה הוביל להחלטת חברי סגל בטכניון להקים חברת סטארט-אפ ? תוצאה הזדמנות עסקית ומאפייני היזמות הפרטית בקרב חברי הסגל, (STE-WP-30) פרופ' אבי פייגנבאום, ד"ר סקוט שיין, פרופ' מרים ארז, אשרת קרמר-סרבסטין, פרופ' משה גבעון 2005
הערכת ההשפעה של תעשיית החלל על כלכלת ישראל ד"ר דפנה גץ, ארקדי כצמן, בלה זלמנוביץ, דגנית פייקובסקי, ורד גלעד, יאיר אבן-זוהר 2008
הערכת ההשפעה של תעשיית החלל על כלכלת ישראל ד"ר דפנה גץ, ארקדי כצמן, בלה זלמנוביץ, דגנית פייקובסקי, ורד גלעד, יאיר אבן-זוהר 2009
סיכוני טרור והשפעתם על התיירות פרופ' בנימין בנטל, שרון רגב 2010
מסמך המלצות לטיפול בפסולת אריזות בישראל גד רוזנטל, פרופ' אופירה אילון, מיכל נחמני, טל גולדרט, מר עידן דורפמן, מיכל גרוסמן, פרופ' מרדכי שכטר 2010
בחינה כלכלית של חוק הפקדון הנוכחי וחוק אריזות מוצע גד רוזנטל, פרופ' אופירה אילון, פרופ' מרדכי שכטר, נחום יהושע, יעל אתר פלד 2005
בחינה כלכלית של הרחבת חוק הפקדון למיכלים בנפח 1.5 ליטר בישראל גד רוזנטל, פרופ' אופירה אילון, נחום יהושע, פרופ' מרדכי שכטר 2005
TOD – פיתוח עירוני סביב מסילת הרכבת פרופ' דני גת, פרופ' יהודה חיות, פרופ' פיטר כץ, פרופ' שלמה מי-טל, יודן רופא 2010
סקר מחקר ופיתוח טכנולוגיות אנרגיה בישראלjavascript:void(0) פרופ' אופירה אילון, מיכל נחמני, טל גולדרט, ד"ר דפנה גץ, ורד גלעד, ד"ר ערן לק, יפעת ברון 2010
תרומת הטכניון למשק בישראל באמצעות בוגריו פרופ' אמנון פרנקל, פרופ' שלמה מי-טל 2012
הדרך לשילוב ד"ר ראובן גל, איליה זטקובצקי 2012
תעסוקת חרדים – חוברת מידע ד"ר ראובן גל, איליה זטקובצקי 2012
תעסוקת חרדים – חוברת מידע מהדורה שניה איליה זטקובצקי, ד"ר ראובן גל 2013
שילוב רכב חשמלי והיברידי לסוגיו במערך התחבורה בישראל פרופ' אופירה אילון, יערה גרינברג, עידן ליבס, גד רוזנטל, דנה גבאי 2014
שילוב רכב חשמלי והיברידי לסוגיו במערך התחבורה בישראל - שלב א': סקר ספרות פרופ' אופירה אילון, יערה גרינברג, עידן ליבס, גד רוזנטל, דנה גבאי 2013
בחינה של הטבות פיסקאליות לעידוד השקעות מו"פ במגזר העסקי בישראל פרופ' דן פלד, פרופ' בנימין בנטל, אבי סאסי, איליה זטקובצקי 2014
אסטרטגיית על למדינת ישראל פרופ' עוזי ארד, דרור שטרום, פרופ' זאב תדמור 2017
אפיון ותכנית אב לפארק התעשייה החדש בשפרעם ד"ר איתן אדרס, ד"ר גלעד פורטונה, ד"ר אביגדור זוננשיין 2016
ידיעות מהעיתונות בנושא כלכלה
23/10/2014 דוח: המחקר הישראלי מצליח למרות ירידה בתקציבי האוניברסיטאות
02/03/2013 עבודתם אומנותם
28/08/2014 העסקת חרדים – הקשיים, היתרונות והערך-המוסף
14/05/2014 מרכזי הפיתוח הזרים: היתרון של ההיי־טק הישראלי
11/02/2013 ההשקעה בגיוס החרדים תחזיר עצמה אחרי 3 שנים
18/01/2013 "החדשנות בשירותים יכולה להפוך לענף יצוא - איך בישראל מתעלמים"
28/12/2016 הכשרה מדעית וטכנולוגית: להרחיב את צווארי הבקבוק
07/03/2016 עשרות חברות ביצוע הגיעו להקפאה או פירוק בשנתיים אחרונות
18/02/2016 זיכויי מס על השקעה במו"פ יכולים להניב למדינה תשואה של עד 100%
19/01/2016 רכב חשמלי או רגיל? מה החישוב שכדאי לעשות לפני הרכישה
17/09/2015 "בין מח"ר להיום"
15/06/2015 הנזק מהדליפה של קצא"א: מעל חצי מיליארד שקל
26/12/2012 העתיד של משק החשמל כבר כאן: "הציבור ישלוט בצריכת החשמל שלו"
29/08/2012 אחוז החרדים העובדים זינק בעשור האחרון
21/08/2012 תיעוד השפעתו של הטכניון על ישראל והעולם
18/08/2012 שינוי חיובי
13/08/2012 אחוזי התעסוקה במגזר החרדי במגמת עלייה
12/08/2012 סקר: שיעור התעסוקה של גברים חרדים עלה ב-28% בתוך עשור
06/03/2012 חוקרי הטכניון: ההשקעה ביצירת הון אנושי מניבה תשואה גבוהה
08/02/2012 המחאה ביטאה את המיאוס מריכוז העושר בידי מעטים
08/02/2012 סבר פלוצקר: ריכוזיות - תרגיל סמנטי שאין בו דבר. לא צריך ועדת ריכוזיות
08/02/2012 "ח"כ שלא ידבר עם לוביסטים יישרף במגזר העסקי"
07/02/2012 ההשקעה ביצירת הון אנושי בטכניון בחיפה
07/02/2012 ברנע: "הסיכון בפירמידות גבוה יותר מתמחור השוק, חוט השדרה של הדירקטורים בהן - גמיש"
07/02/2012 חוקרים: בוגרי הטכניון אחראיים ל-20% מהתפוקה הגולמית השנתית של ההיי-טק בארץ
07/02/2012 השכלה גבוהה: בוגרי הטכניון מפיקים הכנסות של 21 מיליארד דולר בכל שנה
06/02/2012 שטרום: לבנקים שנשלטים על ידי קבוצות גדולות אין אינטרס לממן מתחרים
06/02/2012 "ב-2008 מצאנו שנפילת 2 קבוצות תביא לקריסת המערכת"
30/01/2012 2 חדרים ב 2 מיליון שקל זה דיור בר השגה?
06/01/2012 התוכנית: הכסף שייאסף ממכירת השקיות יועבר לקרן מיוחדת שפועלת למען הסביבה / ארזת שילמת
05/01/2012 הממשלה החליטה עבורכם: תחליפו נורות - ותחסכו בחשמל
11/12/2011 השיחה: פתיחה נשיאותית של ועידת ישראל לעסקים
09/12/2011 מזכרון תבוא הגאולה
02/12/2011 מחקר קובע: הטכניון בין התורמים המובילים לכלכלת המדינה
31/10/2011 מצטיינים סדרתיים - רופא העושה למען הקהילה
27/10/2011 ישיבה ראשונה בנושא איחוד פארקי תעשייה בגליל תתקיים בפארק דלתון
25/10/2011 הדירוג האקדמי לא קובע
16/10/2011 ישראל במדרון טכנולוגי
04/10/2011 מהפכה חברתית - הקואליציה נגד נתניהו והורדת יוקר המחיה
03/10/2011 "מטרפדי אישור דו"ח טרכטנברג פועלים בשירות אנשי ההון-שלטון"
27/09/2011 בצאת השנה
22/09/2011 יהיה פיצוץ?
24/08/2011 טרכטנברג, אתה מדבר יותר מדי
14/08/2011 חיפה - עיר היי טק מפוספסת
08/08/2011 מי זה פרופ' טרכטנברג שיעמוד בראש צוות רוטשילד
22/07/2011 "בלי דיור בר-השגה תהיה כאן מלחמת מעמדות"
10/06/2011 מדינת האקזיטים
02/06/2011 חיים שני: "להיי־טק יש פוטנציאל להוביל את המשק עוד שנים רבות"
01/06/2011 כבר לא אומת ההיי-טק
01/06/2011 אנחנו חולבים את העבר
01/06/2011 הפסים קיימים, צריך יותר נוסעים
01/06/2011 רק אחד מכל 10 עובדים נהנה מפירות ההיי-טק
13/05/2011 דלקת
09/05/2011 בועת נדל"ן בישראל? בחיים לא
04/04/2011 למה לחפש מידע בחוץ אם כבר יש תשובות בבית?
09/02/2011 כנס הרצליה: החמצת הבעיה
08/02/2011 המדינה יוצרת כאן גטאות לעשירים בלבד
08/02/2011 הכל שקט בחזית הכלכלית?
30/01/2011 גירעון בחופש החלום
24/01/2011 הון סיכון, ללא הון וללא סיכון
20/01/2011 פרופ' אמיר ברנע: "השתוממתי לראות שדירקטוריון כור אישר את ההשקעה בקרדיט סוויס"
09/01/2011 שלום לך, אינפלציה טובה
05/01/2011 "קטר ההיי-טק לא יכול לסחוב לבדו את המשק"
30/12/2010 נשיא הטכניון לשעבר: "מכירת מכתשים לסינים - יום עצוב לתעשייה"
30/12/2010 הממונה על התקציבים באוצר לשעבר: עריצות הפקידים היא כאין וכאפס לעומת הכוח של הטייקונים
15/12/2010 ישראל בנתה תשתית חלל לצורכי ביטחון, אך תרומתה לכלכלה אפסית
15/12/2010 פועלים סינים - הדור הבא
10/12/2010 מהפיכה חרדית שקטה
10/12/2010 ממשלת ישראל נגד דיור בר השגה
01/12/2010 האם ישראל תוכל להפוך את החלל האזרחי למקור צמיחה משמעותי?
01/12/2010 עבודת קודש
22/11/2010 4 הטעויות של כלכלני אירלנד
10/11/2010 בעוד 15 שנה יחסרו חצי מהמהנדסים הנחוצים
04/11/2010 ההתאבדות הפיננסית של אמריקה
18/10/2010 מי עצר את מלחמת המטבעות?
10/10/2010 הכלה היחידה של משרד האוצר
19/09/2010 צמיחת המשק היא בשורה רעה
14/09/2010 רוכבים על קיר המוות
10/09/2010 מפץ ההייטק הגדול
26/08/2010 זה לא רק כסף - הפתרון הוא בהכשרת מהנדסים
19/08/2010 סיסמת הנדל"ניסטים החדשה
09/08/2010 ישראל 2028: מוסד שמואל נאמן זוכה פרס איכות הסביבה של אמנת קלינטק 2010
29/07/2010 ראיון בלעדי: פרופ גרשון גרוסמן, ראש פורום האנרגיה של מוסד שמואל נאמן
11/05/2010 מדגה נקי
04/05/2010 מוסד שמואל נאמן: בגלל החדשנות חקלאים לא מתייעלים אנרגתית
27/04/2010 האוניברסיטאות לא כשלו כמו מערכת החינוך. אולי בגלל זה קיצצו בתקציביהן
01/04/2010 מחקר חדש קובע: 50% מהישראלים גאים בכלכלה
01/04/2010 ים המלח במצוקה, אין פתרונות קסם
23/03/2010 אגסי ובטר פלייס בונים על עזרת המדינה
09/03/2010 הכלכלנים מסכנים אותנו על הכבישים
31/12/2009 לתפוס את השמים
30/12/2009 ההיי טק ב-2008: קטר או שירדנו מהפסים?
25/12/2009 המדען הראשי, ד"ר אופר: הקיום של מדינת ישראל תלוי בהיי-טק
14/12/2009 כינוס רעננה למדיניות ההיי-טק הלאומית
13/12/2009 ארדן על הטיפול בהתחממות: "בממשלה לא יודעים לפעול יחד"
12/12/2009 ד"ר אופירה אילון ממוסד שמואל נאמן בטכניון - נמצאת בוועידת האקלים
08/12/2009 המשבר הכלכלי לא חלף - חייבים להתייעל
01/12/2009 האם תצליח ישראל לעמוד בדרישות ה-OECD
27/11/2009 המשבר מאחורינו, מה הלאה?
18/11/2009 תופסים שמש
04/11/2009 הטכניון: מכירות ענף החלל הישראלי - עד 900 מיליון דולר בשנה
03/11/2009 גבי סרוסי, סמנכ"ל אלביט: "אל אופ פועלת בתחום החלל על סף הפסד כדי לשמר כח אדם"
21/10/2009 אבודים בחלל
23/09/2009 שעון אנרגטי: איך אפשר לחסוך 35 מיליון שקל?
06/09/2009 תוצרת כחול-לבן. ומה עם ירוק?
12/08/2009 קטע מתוך התוכנית על נדל"ן ותשתיות
01/07/2009 על הממשלה לתת עדיפות עליונה לתעשייה עתירת הידע
01/07/2009 משבר המים- האם רק תוצאה של שנים שחונות או מדיניות שגויה?
29/06/2009 התוצאה הלא צפויה של תעלת הימים
29/06/2009 בכירי הבנק בדרך לישראל לסגור פרטים
28/06/2009 יו"ר חדש לות"ת
08/05/2009 סיפורי לילה
03/05/2009 הסכנה הגדולה ביותר
18/03/2009 טרגט אין נסגרה; המנכ"ל: "לא הצלחנו לגייס הון"
11/01/2009 האם הכלכלה תחסום את השמש?
הצטרף לרשימת דיוור לקבלת ידיעון רבעוני

זכויות שמורות © מוסד שמואל נאמן 2011. נבנה ע"י כתום בניית אתרים