השכלה גבוהה

פרוייקטים בנושא השכלה גבוהה

מדע, טכנולוגיה, כלכלה (STE)

STE הינה תוכנית ליבה במוסד שמואל נאמן אשר מטרתה העיקרית לפתח תשתית מחקרית שתאפשר התוויית חלופות למדיניות לאומית בממשק שבין מדע, טכנולוגיה וכלכלה.

מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל ובהשוואה בינלאומית

בתחילת שנות ה–2000 זיהה מוסד נאמן את הצורך בהקמת תשתית לקידום תהליך שיטתי ומתמשך של גיבוש מדיניות לאומית למחקר, לטכנולוגיה ולחדשנות.
מטרת התוכנית היא לשפר את ההבנה של מערכת המו"פ והחדשנות ולענות על השאלה כיצד תהליכים הקשורים להתפתחות של מדע, טכנולוגיה וחדשנות תורמים להגברת ידע, עלייה בפריון, שיפור בביצועים הכלכליים, תעסוקה מקצועית, פיתוח בר קיימא ורווחה חברתית. הבנת התהליך מתבססת על איסוף, ניתוח והצגה נכונה של מדדים רלוונטיים שונים ועל ניתוח המגמות של השתנותם על פני זמן ובהשוואה בינלאומית.

קמפוס ירוק

פרויקט הקמפוס הירוק בטכניון, המקודם זה למעלה מעשור על ידי מוסד שמואל נאמן, נועד להקנות ולהעצים ערכים בנושאי סביבה ושימורה בקרב קהילת הטכניון. מטרת הפרויקט היא לבצע מהלכים המקדמים את הסביבה הירוקה ברחבי הקמפוס, תוך התמקדות בעשייה, ולהעלות את המודעות הסביבתית של הסטודנטים, חברי הסגל והעובדים בקמפוס, מתוך הבנה כי מודעות כזו תמשיך להשפיע גם מחוץ לגבולות הקמפוס, בבתים ובמקומות העבודה העתידיים של מהנדסי העתיד.

הפורום להשכלה גבוהה

מוסד שמואל נאמן ביחד עם עמותת "בשער- קהילה אקדמית למען החברה בישראל" וקרן חינוך ארצות הברית-ישראל (קרן פולברייט) מקיימים במסגרת פורום ההשכלה הגבוהה מספר מפגשים בשנה. פורום ההשכלה הגבוהה הוקם בעקבות כנס בינלאומי שנערך בדצמבר 2004 במוסד נאמן בשיתוף בשער וקרן חינוך ארה"ב ישראל בנושא "Transition to mass Higher Education Systems". מטרת הפורום היא לקיים דיונים בסוגיות שונות של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ודיאלוג פתוח בין האוניברסיטאות, המכללות, מל"ג, ות"ת וגופים ממשלתיים וציבוריים אחרים.

מסחור פטנטים שמקורם במוסד אקדמי

פרויקט "מעבדת יזמות", בניהולם של פרופסור מיה ארז ופרופסור אבי פייגנבאום ,החל בשנת 2003 כאשר בשנת 2004 הורחבה פעילות הפרויקט .תכנית הפרויקט הביאה לבניית קורס ביזמות לתלמידי תואר שני במנהל עסקים MBA)), הקרוי E-lab או" מעבדת יזמות ."הקורס מתבצע בשיתוף עם היחידה העסקית בטכניון ובו צוותים המורכבים מסטודנטים ל MBA -עובדים בשיתוף עם חוקרים מהטכניון ונציגי קרנות הון סיכון לבניית תכניות עסקיות לפטנטים שמקורם בטכניון .

השקעות בהשכלה גבוהה ובמחקר מדעי וטכנולוגי: ישראל במבט משווה בינלאומי

חלקו הראשון של המחקר הוא תיאורי ברובו, ומתמקד במסלולי הפיתוח של ישראל והמדינות המפותחות. הוא בודק את ההשתנות במאפייני ההשכלה הגבוהה והצמיחה הכלכלית במדינות ה-OECD לאורך ארבע תקופות זמן. דגש מיוחד מושם על בחינת מיקומה היחסי של ישראל בתוך מדינות ה-OECD, והשוואת מעמדה למדינות קטנות אחרות כדוגמת אירלנד ופינלנד, הדומות יותר במאפייניהן לישראל. חלקו השני של המחקר הוא אמפירי בעיקרו ואומד באמצעות שני מודלים (מודל דו שלבי ומודל רגרסיה מרובה), את הקשר בין ההשקעה בהשכלה גבוהה לבין ביצועי המשקים במדינות המפותחות.

אוניברסיטאות העתיד, המחקר והמדע של ישראל

במסגרת פעילות זו, קיים המוסד, בדצמבר 2004, כנס מדעי בינלאומי תחת הכותרת: "מעבר למערכת השכלה גבוהה המונית - השוואות בינלאומיות", בשיתוף עם 'קרן חינוך ארה"ב – ישראל', שמנהלת את תכנית 'פולברייט' האמריקאית לחילופי מרצים וסטודנטים וקרן ISEF.

גישה חדשנית ללימודי מתמטיקה כבסיס למדעים ולהנדסה

פרויקט זה נועד לחקור ,לפתח ולהעריך תהליכי למידת מתמטיקה בהקשר יישומי ,מציאותי ובהתייחס לסגנונות למידה שונים .ההתקדמות בשנה הראשונה של הפרויקט הייתה בשני כיוונים הקשורים למחקרי תזה בהנחיית מובילי הפרויקט

סקר עמדות הציבור למדע, טכנולוגיה והשכלה גבוהה במשק הישראלי

בתחילת שנת 2006 התקבלו ממצאי סקר בנושא "מדע וטכנולוגיה בתודעה הישראלית", שערך פרופ' אפרים יער מאוניברסיטת ת"א, בהזמנת מוסד שמואל נאמן. הסקר בחן היבטים שונים ביחסו של הציבור הישראלי כלפי מקומם של המדע והטכנולוגיה בחברה הישראלית. הסקר בחן מספר שאלות בהן: חשיבות קיום רמה מדעית וטכנולוגית בישראל, גאווה לאומית בתחומי מדע וטכנולוגיה בהשוואה לתחומים אחרים, סדר עדיפות מקצועי – תעסוקתי בנושאי מדע וטכנולוגיה בהשוואה למקצועות שונים במשק, רמת אמון במוסדות המעניקים ידע טכנולוגי מדעי ועוד.

אקדמיה בסביבה משתנה

הספר עוסק בסוגיות מדיניות של ההשכלה הגבוהה ובהן: משמעות הגברת המעורבת הפוליטית; קיצוצי תקציב והשלכתם על המחקר וההוראה; האיום על עתיד קיומה של החירות האקדמית; המבחן הפסיכומטרי ומשמעויותיו השונות; ההשלכות שנובעות מפעילותן של שלוחות האוניברסיטאות הזרות בישראל. הספר מנתח באופן מעמיק, נוקב וביקורתי את מדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל בין השנים 1952-2004.

הכלכלה של ההשכלה הגבוהה (EHE)

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מצויה במשבר עמוק, מה שמצריך חשיבה מחדש בנוגע להנחות יסוד עליהן היא הייתה מושתתת זה יובל שנים. למרבה הצער אין בארץ מומחיות של ממש בתחום כלכלת ההשכלה הגבוהה, ועל כן הדיון הציבורי בשאלה: "איך לעצב מחדש את המערכת?" לוקה בחסר. מוסד שמואל נאמן יזם את תכנית ה- EHE על מנת לנסות ולמלא ולו במעט את הצורך במחקר בתחום חיוני זה.

איכות מחקר הנדסי/מדעי בטכניון ובאוניברסיטאות אחרות בישראל בהשוואה לעולם

במהלך שנת 2007 השלים מוסד נאמן מחקר הבוחן את רמת המחקר ההנדסי בטכניון ובאוניברסיטאות בישראל בהשוואה לעולם בכלים אובייקטיביים, ככל האפשר, וכן את הכלים להערכת השפעת המחקר ההנדסי/מדעי על הכלכלה, התעשייה והחברה בישראל. המחקר, בהזמנת הטכניון, החל בשנת 2005

סקר חוקרים פעילים במסגרת המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי בטכניון (RBNI)

מטרת המחקר היתה לבחון את פעילותו של המכון לננוטכנולוגיה לאורך זמן, ולאמוד את התוצאות וההשפעות על פעילות החוקרים במסגרת המכון. הסקר הראשון נערך במהלך שנת 2007. סקר זה, שני במספר, שנערך במהלך שנת 2009, בא לאמוד את התפתחות תחום הננו בטכניון ולבחון את השפעת התוכניות השונות, המופעלות במסגרת המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי, ואת השינויים שחלו בפעילות החוקרים בתחום הננו לטווח הארוך. הערכת פעילות המכון מתבססת על בחינת ההתקדמות שהושגה בתחומי הננו השונים, ואת מידת ההשפעה הנובעת מהשקעות המכון בתחומים אלה. על בסיס הערכות אלה, מוסד ש. נאמן סיפק משוב להנהלת RBNI על הפעילויות והתוכניות שלו במהלך חמש שנות פעילותו.

מדיניות שכר הלימוד בהשכלה הגבוהה

מטרת העבודה הינה בחינת מדיניות שכר הלימוד שהייתה נהוגה בישראל, לרבות ההשלכות הסוציו אקונומיות והתקציביות על התפתחות מערכת ההשכלה הגבוהה. במסגרת הפרויקט מוצע מודל מעודכן לקביעת שכר הלימוד בישראל וקביעת מנגנוני הפיצוי דרך הקמת מערך סיוע נרחב לסטודנטים.

מימון המדע בישראל - אספקטים נבחרים

מימון מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי בישראל נחשב סוגיה מרכזית בסדר היום הציבורי של המדינה. לפיכך, החליט מוסד שמואל נאמן לקדם עבודה שתבחן את מימון מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי בישראל ותרכז את הנתונים המתארים את המצב הנוכחי של הפעילות.
מטרות העבודה: תיאור שיטות התיקצוב הקיימות במערכת ההשכלה הגבוהה ובחינתן, על רקע התרחבות מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי.

הערכת תוכנית המגנטון

המחקר להערכת תכנית ה"מגנטון" נערך במהלך 2009-2008 במימון משותף של מוסד שמואל נאמן ומנהלת מגנ"ט. מטרות המחקר המרכזיות היו לבחון את התפוקות של פרויקטי ה"מגנטון" ואת הצלחתם תוך התמקדות במאפייני הפרויקטים, החוקרים מהאקדמיה וראשי הפרויקטים מהתעשייה המשתתפים בהם, לבחון את תהליכי העבודה ושיתוף הפעולה בין המשתתפים בפרויקטים מהאקדמיה ומהתעשייה, ולגבש מסקנות והמלצות אופרטיביות אשר יופנו למקבלי ההחלטות ויאפשרו לאתר את נקודות החוזק והתורפה של התכנית ולשפרה.

השפעות ההפרטה על איכות ההשכלה הגבוהה

הניתוח המוצג במחקר מבוסס על נתונים שנאספו מ-508 אוניברסיטאות ב-40 מדינות. בסופו של דבר, מהמחקר עולה כי גמישות היא האלמנט החשוב שמשפיע על איכות האוניברסיטאות ולא הבעלות לכשעצמה.

המשך הכנס "מעבר למערכת השכלה גבוהה המונית - השוואות בינלאומיות"

מטרת הכנס הייתה ללמוד מהניסיון בארצות אחרות בעולם (ארה"ב, אוסטרליה, איטליה, בריטניה, גרמניה, ושוודיה), כיצד לעצב מדיניות לאומית אשר תשמור על מצוינות מחקרית במקביל לנגישות רחבה.

פרויקט מיפוי תשתיות מחקר לאומיות

מטרת המחקר למפות את תשתיות המחקר הלאומיות הקיימות ולהגדיר צרכים של חוקרים ישראלים בשדרוג והקמה של תשתיות מחקר חדשות.
המחקר נערך במהלך שנת 2010 והתמקד בציוד ובמתקנים המצויים בתשתית המחקר.

הפרטות במערכת ההשכלה הגבוהה

מאז שנת 1990 התאפיינה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בגידול מהיר ובשינוי מבני. אחת השאלות המרכזיות של המדיניות שהתעוררה בעקבות התפתחויות אלו היא: " מה צריך להיות תפקידם היחסי של מוסדות ציבוריים ופרטיים בתוך המערכת הלאומית של ההשכלה הגבוהה?"

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל: סוגיות, מאפיינים והיבטים ייחודיים

מטרת העבודה לבחון היבטים שונים הנוגעים להערכות מצוינות האוניברסיטאות בישראל. גישות וסוגיות להערכות המצוינות הם נושאים אוניברסאליים, עוסקים בהם במדינות רבות. הערכות נכונות תורמות לקידום המצוינות, בעוד שהערכות לא ראויות עלולות לגרום לתהליכים שליליים ואף לנזקים משמעותיים. בנוסף לנושאים אוניברסאליים אלה, העבודה עוסקת גם בהיבטים ייחודיים לישראל הבאים לביטוי בתוצאות הערכות המצוינות.

הערכת תוכנית נופר

תוכנית "נופר" נהגתה כחלק מיישום המלצות "דו"ח מוניטור", שהעלה את הצורך בהקמת קרן לתמיכה בפיתוח בהמצאות אוניברסיטאיות עם פוטנציאל מסחרי בתחומים של ביוטכנולוגיה וננוטכנולוגיה, כך שיגדל הסיכוי להעברה מוצלחת של הטכנולוגיה מהאקדמיה לתעשייה. התוכנית מסייעת לבניית גשר בין המחקר הבסיסי למחקר היישומי בשלב בו התעשייה עדיין לא מכירה ברעיון כבעל פוטנציאל מסחרי.

הערכת תוכנית "עמיתי רוטשילד"

מטרות המחקר היו להעריך את ההשפעה של קבלת מלגת "עמיתי רוטשילד" על הקריירה של מועמדיה ועל סיכוייהם לקבל משרות אקדמיות במוסדות מחקר מובילים בישראל. אוכלוסיית המחקר כללה 359 מועמדים שהגישו בקשה למלגת רוטשילד בין השנים 2005-1996: זוכים (עמיתי רוטשילד), מועמדים שבקשתם לקבלת המלגה נדחתה ומועמדים שבחרו לוותר על המלגה.

תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: פרסומים מדעיים בהשוואה בינלאומית, 1996-2014

מחקר זה הינו השלישי בסדרת מחקרים במימון משותף של מוסד נאמן והמולמו"פ. בניגוד למחקרים הקודמים שנערכו במשך שנתיים כל אחד, המחקר הנוכחי נחלק לשתי תקופות (כל אחת בת שנה) לבקשת המולמו"פ. כדי לקבל תמונה עדכנית ככל האפשר, תוכנן מחקר הליבה (עדכון וניתוח הנתונים) לשנה השניה ואילו המחקר של 2014 מאיר וממקד כיווני דיון חדשים. המחקר התבסס על מאגר המידע Scival מבית Elsevier.

חינוך אדריכלי בישראל כאמצעי לקידום תכנון בר קיימא

מחקר ראשוני מראה שקיימות ואיכות סביבה אינם מהווים נושאים מרכזיים/מובילים בסטודיו האדריכלי בבתי הספר לארכיטקטורה בישראל, וזאת למרות ההסכמה הכללית בין מורי הסטודיו על חשיבותם. ידע תיאורטי ויישומי בנושאי קיימות ואיכות סביבה בהקשר אדריכלי קיים באקדמיה ובפרקטיקה. שילוב כנ"ל חיוני ברמה מכוננת של פרופיל האדריכל/ית. במסגרת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ובשיתוף מוסד שמואל נאמן מתקיימות סדנאות בנושא זה. נושאי הסדנאות נגזרים בהתאמה למסגרות הלימודיות של הסטודיו האדריכלי בשנים השונות.

תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: מאפייני איכות של המצאות ייחודיות

בעשור האחרון חלו תמורות מתודולוגיות משמעותיות בניתוח פעילות המצאתית, בעיקר תודות להתקדמות טכנולוגית ולהטמעת בסיסי נתונים ייעודיים בנושא פטנטים באוניברסיטאות ובארגונים בינלאומיים גדולים כמו ה-OECD ו-Eurostat. מחקרים פורצי הדרך בתחום הפטנטים מתאפשרים כיום, בין היתר, תודות לשילוב ולהצלבה של נתוני פעילות המצאתית עם בסיסי נתונים חיצוניים המעשירים ומגוונים את הידע על מאפייני המגישים והממציאים.

מדיניות למינוף המחקר בתאי גזע באמצעות קניין רוחני

מטרת המחקר הינה יצירת תשתית לעיצובה של מדיניות מחקר, פיתוח והעברת ידע בתחום תאי הגזע. מדיניות זו נועדה לעודד חדשנות מחקרית לצד סיוע במינוף מעמדה של ישראל כמובילה בתחום זה בזירה העולמית.

תרומתו של הטכניון, באמצעות בוגריו, למשק בישראל ולהתפתחות הטכנולוגית בעולם

רבים בעולם בכלל ובישראל בפרט, אינם מודעים לתרומה הבלתי רגילה שיש לטכניון מאז היווסדו בשנת 1924 למדע, לטכנולוגיה, לכלכלה, למשק, ולחברה בישראל וזאת בערוצים שונים בהם היא באה לידי ביטוי.
מטרת הפרויקט לזהות ולנתח את תרומתו של הטכניון באמצעות בוגריו, למשק בישראל ולהתפתחות הטכנולוגית בעולם.

הערכת ביצועים ותרומות של מדענים עולים שהועסקו במסגרת תוכנית קמ"ע של משרד הקליטה באקדמיה בישראל

מטרת המחקר לאמוד את תרומותיהם והישגיהם של המדענים בתוכנית קמ"ע, שנועדה להבטיח בטחון תעסוקתי למדענים בכירים מצטיינים עד הגיעם לגיל פרישה, ע"י מינויים למשרות מחקר במוסדות מחקר.

מבט השוואתי על התפתחות המחקר המדעי והטכנולוגי בישראל ובמדינות המזרח התיכון על פי מדדים כמותיים

חברת Thomson Reuters פרסמה בשנת 2011 דו"ח העוסק בניתוח השינויים הרבים שחלו בעשור האחרון בפעילויות המחקר במדינות המוסלמיות במזרח התיכון, כפי שהם משתקפים במאגר המידע שלה, ה-ISI. הדו"ח מצביע על התפתחויות מרשימות בהיבטים של מדיניות מחקר, השקעות במחקר ותפוקות מחקר. התהליך מתרחש בעיקר בחמש מדינות: טורקיה, איראן, מצרים, ערב הסעודית וירדן.
בעקבות פרסום דו"ח זה, ביצענו במוסד נאמן בחינה השוואתית של תהליכי התפתחות המחקר המדעי והטכנולוגי שחלו בישראל ובמדינות המזרח התיכון.

מתמטיקה ללא הפסקה

תכניות הלימודים במתמטיקה במרבית המדינות בעולם וישראל בכללן, אינן משקפות את העשייה המתמדת ואת הידע החדש המצטבר חדשות לבקרים בתחום המתמטיקה. אצל חלק גדול מבוגרי מערכת החינוך נוצרת תפיסה שגויה שהמתמטיקה היא תחום סגור וקפוא, שבו כל התשובות ידועות ונותר בו מעט מאוד, אם בכלל, מקום לחידושים. בניסיון להתמודד עם הבעיה, פיתח צוות הפרויקט אוסף של הבזקי-חדשות-מתמטיות המתמקד בפריצת-דרך בתחום המתמטיקה.

המקורות האקדמיים של תעשיית ההיי-טק הישראלית

ראיונות מוקלטים של הפרופסורים יעקוב זיו, משה זכאי, ישראל בר דויד, מיכאל רבין, ומשה ארנס

היבטים ייחודיים בהתפתחות הטכניון

החל מראשית הקמתו, עמדו בפני הטכניון משימות לאומיות כבדות משקל ומאתגרות. במקביל נמשכו המאמצים הבלתי פוסקים להעלאת הסטנדרטים האקדמיים ולקידום המצוינות האקדמית. למרות היותו מוסד בעל משאבים מוגבלים, יחסית למוסדות יוקרתיים בעולם, הטכניון הצליח להגיע למעמד של אוניברסיטה מדעית-טכנולוגית ברמה עולמית, ובה בעת – למלא משימות לאומיות כבדות משקל ולהוות גורם בעל השפעה ללא תקדים על התפתחותה של ישראל.

סקר קשרי החוץ של ישראל במדע ומחקר ופיתוח ברמה הלאומית והמוסדית

מטרת הסקר והרציונל לביצועו הוא הצורך בבניית מאגר מידע ממוחשב בו ירוכז המידע על קשרי החוץ המדעיים המוסדיים של מדינת ישראל. מאגר מידע ממוחשב זה אמור להוות כלי שיסייע לתכנון מדיניות לגבי קשרי החוץ המדעיים של ישראל ע"י הוועדה הלאומית לתיאום קשרי חוץ במולמו"פ ולגופים רלבנטיים אחרים.

מקומן של אוניברסיטאות המחקר במערכת המו"פ הלאומית בישראל

עבודה זו נעשתה בהזמנת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו"פ). מטרתה לחקור את ההשפעה של אוניברסיטאות המחקר במערכת המו"פ הלאומית, ואת ההשפעות ההדדיות הקיימות בין שתי מערכות אלה ליצירת ידע חדש וטכנולוגיות מתקדמות.

תשתיות למידה בתחום הננוטכנולוגיה - EduNano TEMPUS

תחום הננו טכנולוגיה הוא אחד התחומים הדינמיים המתפתחים במהירות רבה במחקר המדעי. צורכי התעשייה בתחום הננו מבחינת הידע והמיומנויות הנדרשים מבעלי המקצוע משתנים במהירות רבה. הצורך בשיתוף התעשייה בהגדרת הידע והמיומנות הנדרשות מבוגרי לימודי ננו טכנולוגיות מהאקדמיה כך שיוכלו להשתלב בצורה טובה בתעשייה וייתנו מענה הן לדרישות העכשוויות והן העתידיות הינו קריטי להצלחת ישראל להשתלב ולהוביל בתחום זה בעולם.

הוראה המונית מקוונת: חדשנות משבשת באוניברסיטאות? תמונת מצב ומבט לעתיד

מטרת העבודה לבחון ולהבהיר היבטים הנוגעים לקורסים המקוונים רבי המשתתפים (Massive Open Online Courses, MOOCs) – להציג תמונת מצב, להעריך את התפתחותם והשפעתם על האוניברסיטאות.

חינוך כימי לאן

לפני למעלה מעשור קבוצות עבודה במוסד נאמן בחנו את עתיד תעשיות הכימיה בישראל. אחת מארבע קבוצות העבודה התמקדה בשאלה חינוך כימי לאן ובהובלתי חקרנו כימאים, מהנדסי כימיה, אנשי אקדמיה ומורים בדגש על מצב הכימיה בישראל ולאן צועד החינוך הכימי.

הגירה ובחירת קריירה של סגל מדעי

המחקר, שנערך במסגרת בדיקת האפשרות להקמת שלוחה של הטכניון בנגב, בוחן את חזרתו של סגל אקדמי לישראל וקליטתו במוסדות מחקר מדעיים. מטרת המחקר, להבין את הסיבות להעדפת מוסדות מחקר אלו על פני חלופות אחרות בחו"ל, או להיפך.

יחסים אקדמיים בין ישראל לארה"ב

ICC – (Israel Coalition on Campus) היא רשת ארצית של סטודנטים, סגל, ואנשי מקצוע ששמה לה למטרה לחזק את התנועה הפרו-ישראלית בקמפוסים ברחבי ארה"ב. מחלקת המחקר של ICC פנתה אל מוסד שמואל נאמן בבקשה לבצע סקירה של התפתחות היחסים האקדמיים בין ישראל לארה"ב בעשור האחרון.

הפוטנציאל למצוינות במתמטיקה ופיזיקה במערכת החינוך החרדית בישראל

מחקר מקיף במטרה לבחון את ההזדמנויות והחסמים בפתיחת מגמות מתמטיקה ומדעים ברמת חמש יחידות בחברה החרדית
פרסומים בנושא השכלה גבוהה
Continuing Education and the Extended Technion פרופ' וויליאם רזניק 1987
Computing and Computer Applications in Arab Countries, Report No. 6, Project No. 161 אינג' ד. גרנות, פרופ' מ. איצקוביץ, פרופ' מ. יואלי 1990
Evaluation Methodology for Research Productivity of Universities פרופ' אפרים קהת, דוד כהן, אליהו ניסים, אוריאל רפפורט, פרופ' גדעון שפסקי, יאיר אהרוני 1992
דו"ח ועדת מוסד נאמן בנושא קידום ההוראה בטכניון פרופ' נצה מובשוביץ-הדר, פרופ' שמעון גפשטיין, מרדכי פרל, פרופ' דוד צילג, פרופ' אביב רוזן 1994
מחקרי מדענים ישראלים בארץ ובחו פרופ' אמנון פרנקל, פרופ' גדעון שפסקי, א. שוהם 1989
שיתוף פעולה מחקרי של ישראלים עם חוקרים בחו פרופ' אמנון פרנקל, פרופ' גדעון שפסקי, א. שוהם 1991
Engineering Education 2001 דוד כהן, פרופ' אבינועם ליבאי, פרופ' פול זינגר, פרופ' זאב תדמור, פרופ' צבי כוכבי 1987
סקר בוגרי טכניון - מסיימי שנת 1989 דוד כהן, פרופ' מיכאל מור 1996
הקמפוס הירוק בטכניון פרופ' אופירה אילון, פרופ' ארנון בנטור, פרופ' יורם אבנימלך 2002
השכלה גבוהה במחשבה שניה - המכללות כוכבא אלעזר, זאב צחור, ד"ר נאוה בן-צבי 2002
מה הוביל להחלטת חברי סגל בטכניון להקים חברת סטארט-אפ ? תוצאה הזדמנות עסקית ומאפייני היזמות הפרטית בקרב חברי הסגל, (STE-WP-30) פרופ' אבי פייגנבאום, ד"ר סקוט שיין, פרופ' מרים ארז, אשרת קרמר-סרבסטין, פרופ' משה גבעון 2005
הערכת תוכנית מלגאי רוטשילד ד"ר דפנה גץ, ד"ר ערן לק, אורלי נתן, יאיר אבן-זוהר, ציפי בוכניק, ורד גלעד 2010
הערכת תוכנית נופר ד"ר דפנה גץ, ורד גלעד, ד"ר ערן לק, איריס אייל 2010
תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: פרסומים מדעיים בהשוואה בינלאומית ד"ר דפנה גץ, יאיר אבן-זוהר, בלה זלמנוביץ, ד"ר ערן לק, פרופ' גדעון שפסקי 2011
שילוב חרדים: מודל, תסריטים ומיפוי ד"ר ראובן גל, איליה זטקובצקי, גלעד מלאך 2012
דו"ח לימודי אמ"מ מעין שחף, יהודה מורגנשטרן 2012
תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: פרסומים מדעיים בהשוואה בינלאומית, 2011-1990 ד"ר דפנה גץ, ד"ר אבישג גורדון, ד"ר נעה לביד, יאיר אבן-זוהר, איריס אייל, אלה ברזני 2013
תחזיות לצורכי כוח אדם מדעי וטכנולוגי : מודלים ומדדים ד"ר דפנה גץ, ציפי בוכניק, בלה זלמנוביץ, נועה זמר-בציר 2013
סיפורי הצלחה ד"ר ראובן גל, יחזקאל פרקש, משה פפו 2013
מח"ר כבר כאן איליה זטקובצקי 2013
יחסים אקדמיים בין ישראל לארה"ב ד"ר דפנה גץ, אושרת כץ-שחם, בהינה איידלמן, אלה ברזני 2016
ידיעות מהעיתונות בנושא השכלה גבוהה
12/10/2013 ערב שנת הלימודים החדשה, המומחים בטוחים: הגיע הזמן לשנות תפיסה
02/09/2013 האקדמיה הישראלית מידרדרת במספר הפרסומים המדעיים לנפש
19/07/2013 נגיף ההתרסה
12/04/2013 הטכניון: הכונן הקשיח של ישראל
23/10/2014 ישראל מדורגת בין עשר המדינות המובילות בעולם באיכות המחקר המדעי
23/10/2014 דוח: המחקר הישראלי מצליח למרות ירידה בתקציבי האוניברסיטאות
02/03/2013 עבודתם אומנותם
18/02/2013 3,500 חרדיות מוכנות ללמוד –אך לא עושות זאת
03/04/2014 האוניברסיטאות בישראל שומרות על מעמדן הבינלאומי
31/01/2013 למה אין כמעט רופאים ומהנדסים חרדים, אבל משפטנים יש בשפע?
20/01/2013 האם המחקר המדעי בישראל מידרדר?
02/02/2014 את הנתינה לכלל ינקתי בבית
06/01/2013 הדקה ה-90 של היתרון האיכותי
09/01/2017 כל המדדים קובעים: המחקר הישראלי עומד בפני משבר
15/04/2016 לא עשו שיעורי בית
21/10/2015 בזכות איסוף שתן מתינוקות - פרס לסטודנטים בטכניון
22/09/2015 על אוליבר לורי שמעתם?
17/09/2015 "בין מח"ר להיום"
24/08/2015 מהו המקצוע המועדף על הסטודנטים החרדיים?
16/07/2015 הצלחה חלקית לשילוב חרדים באקדמיה - התוכנית אפקטיבית בעיקר לנשים
02/03/2015 גיוס חרדים להיי-טק: יש עוד הרבה מה לעשות
12/11/2012 מוח אסלאמי וקרב מדע
02/09/2012 תואר ראשון? לך למכללה
29/08/2012 המכללה האקדמית כנרת פותחת שעריה לציבור החרדי
26/08/2012 המדינה תממן לחרדים תארים אקדמיים ב-30 מיליון שקל
09/08/2012 הסוד להצלחתה של ישראל ב-125 דפים
25/07/2012 המבצע לשילוב 3,000 סטודנטים חרדים באקדמיה
10/05/2012 ראיון של פרופ' רות ארנון
10/04/2012 השפעת בוגרי הטכניון על המשק הישראלי
14/03/2012 ההכרה ב'מבחני סאלד' - אז של מי באמת ההישג הגדול?
06/03/2012 חוקרי הטכניון: ההשקעה ביצירת הון אנושי מניבה תשואה גבוהה
16/02/2012 חושבים רחוק
16/02/2012 בריחת המוחות: 2,000 דוקטורים עזבו לחו"ל
07/02/2012 ההשקעה ביצירת הון אנושי בטכניון בחיפה
07/02/2012 חוקרים: בוגרי הטכניון אחראיים ל-20% מהתפוקה הגולמית השנתית של ההיי-טק בארץ
07/02/2012 השכלה גבוהה: בוגרי הטכניון מפיקים הכנסות של 21 מיליארד דולר בכל שנה
02/02/2012 המדען הראשי: ההשקעה הממשלתית במו"פ הולכת ופוחתת
27/01/2012 מ "תעסוקה יזומה" ל "השכלה יזומה"
04/01/2012 השכלה לא נגישה
27/12/2011 הפער שבין ישראל לטורקיה ואיראן הולך ומצטמצם
05/12/2011 לראות את התמונה המלאה קצת לפני כולם
02/12/2011 מחקר קובע: הטכניון בין התורמים המובילים לכלכלת המדינה
28/10/2011 פתיחת שנה בטכניון
27/10/2011 רגע אחרי עוד זכייה בפרס נובל: שעתו הגדולה של הטכניון הפכה לשעתו הגורלית
26/10/2011 סוכריות
25/10/2011 הדירוג האקדמי לא קובע
22/09/2011 איך מגיעים לתפקיד יו"ר ות"ת?
17/09/2011 שלוש הצעות זכו בתחרות להתייעלות אנרגטית בטכניון
23/07/2011 טפיחה על השכם למדע הישראלי: במקום ה-5 במספר הפרסומים המדעיים לנפש
17/06/2011 "מייחל לאלפי חרדים באקדמיה"
16/06/2011 "צריך להתאים את האקדמיה לחרדים, ולא להיפך"
13/05/2011 המחקר בישראל בקיפאון
06/04/2011 אוניברסיטאות ירוקות
14/12/2010 פתרון לבעיה הדמוגרפית? מלגות לנשים ערביות
10/12/2010 מחסור חמור במהנדסים אזרחיים ביחס לפרויקטים
10/11/2010 בעוד 15 שנה יחסרו חצי מהמהנדסים הנחוצים
10/09/2010 מפץ ההייטק הגדול
26/08/2010 זה לא רק כסף - הפתרון הוא בהכשרת מהנדסים
30/05/2010 הסביבה זקוקה לאקדמיה
27/04/2010 האוניברסיטאות לא כשלו כמו מערכת החינוך. אולי בגלל זה קיצצו בתקציביהן
25/02/2010 מתגברות הקריאות לפטר את הד"ר גבי אביטל מתפקידו במשרד החינוך
14/12/2009 התקציב למחקר תשיעית ממוסד אמריקני אחד
01/12/2009 זקוקים בדחיפות לחינוך מחדש
18/11/2009 לקראת הנובל הבא?
30/06/2009 עכשיו זה רשמי: טרכטנברג מונה ליו"ר ות"ת
28/06/2009 יו"ר חדש לות"ת
הצטרף לרשימת דיוור לקבלת ידיעון רבעוני

זכויות שמורות © מוסד שמואל נאמן 2011. נבנה ע"י כתום בניית אתרים