מדע וטכנולוגיה

פרוייקטים בנושא מדע וטכנולוגיה

מדע, טכנולוגיה, כלכלה (STE)

STE הינה תוכנית ליבה במוסד שמואל נאמן אשר מטרתה העיקרית לפתח תשתית מחקרית שתאפשר התוויית חלופות למדיניות לאומית בממשק שבין מדע, טכנולוגיה וכלכלה.

איזון חדשנות איכות ויעילות בארגוני מו"פ

מטרת המחקר הינה לזהות את הגורמים המעודדים, או מעכבים את האיזון בין חדשנות, איכות ויעילות. המחקר מבוצע בארגון מו"פ בתעשיית הביטחון הישראלית, בשתי חטיבות הכוללות 42 יחידות ארגוניות המתמחות במו"פ ו28 יחידות ארגוניות במפעלי היצור. מערך מחקר זה מאפשר לעקוב אחר תהליך הפיתוח המתחיל ביחידות המו"פ ומסתיים במפעל הייצור.

השקעות בהשכלה גבוהה ובמחקר מדעי וטכנולוגי: ישראל במבט משווה בינלאומי

חלקו הראשון של המחקר הוא תיאורי ברובו, ומתמקד במסלולי הפיתוח של ישראל והמדינות המפותחות. הוא בודק את ההשתנות במאפייני ההשכלה הגבוהה והצמיחה הכלכלית במדינות ה-OECD לאורך ארבע תקופות זמן. דגש מיוחד מושם על בחינת מיקומה היחסי של ישראל בתוך מדינות ה-OECD, והשוואת מעמדה למדינות קטנות אחרות כדוגמת אירלנד ופינלנד, הדומות יותר במאפייניהן לישראל. חלקו השני של המחקר הוא אמפירי בעיקרו ואומד באמצעות שני מודלים (מודל דו שלבי ומודל רגרסיה מרובה), את הקשר בין ההשקעה בהשכלה גבוהה לבין ביצועי המשקים במדינות המפותחות.

אוניברסיטאות העתיד, המחקר והמדע של ישראל

במסגרת פעילות זו, קיים המוסד, בדצמבר 2004, כנס מדעי בינלאומי תחת הכותרת: "מעבר למערכת השכלה גבוהה המונית - השוואות בינלאומיות", בשיתוף עם 'קרן חינוך ארה"ב – ישראל', שמנהלת את תכנית 'פולברייט' האמריקאית לחילופי מרצים וסטודנטים וקרן ISEF.

סקר עמדות הציבור למדע, טכנולוגיה והשכלה גבוהה במשק הישראלי

בתחילת שנת 2006 התקבלו ממצאי סקר בנושא "מדע וטכנולוגיה בתודעה הישראלית", שערך פרופ' אפרים יער מאוניברסיטת ת"א, בהזמנת מוסד שמואל נאמן. הסקר בחן היבטים שונים ביחסו של הציבור הישראלי כלפי מקומם של המדע והטכנולוגיה בחברה הישראלית. הסקר בחן מספר שאלות בהן: חשיבות קיום רמה מדעית וטכנולוגית בישראל, גאווה לאומית בתחומי מדע וטכנולוגיה בהשוואה לתחומים אחרים, סדר עדיפות מקצועי – תעסוקתי בנושאי מדע וטכנולוגיה בהשוואה למקצועות שונים במשק, רמת אמון במוסדות המעניקים ידע טכנולוגי מדעי ועוד.

הכלכלה של ההשכלה הגבוהה (EHE)

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מצויה במשבר עמוק, מה שמצריך חשיבה מחדש בנוגע להנחות יסוד עליהן היא הייתה מושתתת זה יובל שנים. למרבה הצער אין בארץ מומחיות של ממש בתחום כלכלת ההשכלה הגבוהה, ועל כן הדיון הציבורי בשאלה: "איך לעצב מחדש את המערכת?" לוקה בחסר. מוסד שמואל נאמן יזם את תכנית ה- EHE על מנת לנסות ולמלא ולו במעט את הצורך במחקר בתחום חיוני זה.

תנאים לשגשוגה של מדינת ישראל

בסוף שנת 2004 הקים מוסד שמואל נאמן פרויקט לחשיבה ומחקר על בעיות היסוד העומדות בפני מדינת ישראל והעם היהודי. המוסד כינס לשם כך קבוצת חוקרים והוגים, מן השורה הראשונה בחברה הישראלית, המייצגים תחומי עניין שונים – פילוסופי, חברתי, משפטי, מדיני וטכנולוגי. כל אחד מהמשתתפים קיבל על עצמו משימה, לכתוב חיבור עצמאי בו מנותחת המציאות הנוכחית מתוך כוונה להציג המלצות לעתיד, תוך התרכזות בסיכויים ובסכנות העומדות בפני העם היהודי ומדינת ישראל. העבודות נכתבו בעיקרן באופן אינדיווידואלי והן משקפות את עמדותיו האישיות של כל מחבר. יחד עם זאת, נעשה מאמץ להקיף מגוון רחב של נושאים ולתאם בין המחברים לגבי תחומי היצירה.

סקר חוקרים פעילים במסגרת המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי בטכניון (RBNI)

מטרת המחקר היתה לבחון את פעילותו של המכון לננוטכנולוגיה לאורך זמן, ולאמוד את התוצאות וההשפעות על פעילות החוקרים במסגרת המכון. הסקר הראשון נערך במהלך שנת 2007. סקר זה, שני במספר, שנערך במהלך שנת 2009, בא לאמוד את התפתחות תחום הננו בטכניון ולבחון את השפעת התוכניות השונות, המופעלות במסגרת המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי, ואת השינויים שחלו בפעילות החוקרים בתחום הננו לטווח הארוך. הערכת פעילות המכון מתבססת על בחינת ההתקדמות שהושגה בתחומי הננו השונים, ואת מידת ההשפעה הנובעת מהשקעות המכון בתחומים אלה. על בסיס הערכות אלה, מוסד ש. נאמן סיפק משוב להנהלת RBNI על הפעילויות והתוכניות שלו במהלך חמש שנות פעילותו.

חזון ואסטרטגיה למחקר ופיתוח

פרויקט חזון ואסטרטגיה למו"פ הוא חלק מתכנית "חזון ואסטרטגיה לישראל 2008-2028" של המועצה למדע וטכנולוגיה ארה"ב-ישראל (USISTC). תכנית זו, בהנהגת מר אלי הורביץ (יו"ר טבע) ומר דוד ברודט, מגבשת תכנית אסטרטגית שתציב את ישראל בין הארצות המתקדמות בעולם במונחים כלכליים וחברתיים.

הון אנושי מדעי וטכנולוגי בישראל

המחקר הוזמן על ידי ועדת כח האדם של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (מולמו"פ) והתבצע במימון משותף של המולמו"פ ומוסד שמואל נאמן. מטרת המחקר היא הצגת נתונים לגבי מצב כח האדם המדעי והטכנולוגי במדינת ישראל. נתונים אלה ישמשו בסיס לגיבוש ולעיצוב מדיניות מושכלת להכשרת כח אדם מדעי וטכנולוגי לתעשייה ולאקדמיה.

מימון המדע בישראל - אספקטים נבחרים

מימון מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי בישראל נחשב סוגיה מרכזית בסדר היום הציבורי של המדינה. לפיכך, החליט מוסד שמואל נאמן לקדם עבודה שתבחן את מימון מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי בישראל ותרכז את הנתונים המתארים את המצב הנוכחי של הפעילות.
מטרות העבודה: תיאור שיטות התיקצוב הקיימות במערכת ההשכלה הגבוהה ובחינתן, על רקע התרחבות מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי.

שיתוף פעולה בינלאומי באנרגיה: ישראל - ניו ג'רסי

כחלק מפרויקט השיקום של איזור ה - Meadowlands המזוהם והמוזנח בניו ג'רסי, הוחלט כי יוקצו משאבים לשימוש באנרגיה סולארית באיזור. למדינת ישראל יש שם מצוין כמדינה בה הטכנולוגיה והקידמה מביאים להישגים.

פרויקט מו"פ להתמודדות עם טרור

פרויקט מו"פ להתמודדות עם טרור הוא פרויקט משותף של המועצה לביטחון לאומי ומוסד שמואל נאמן. בפרויקט נבדקו שיטות לעידוד מו"פ להתמודדות עם טרור, המשלבות את המגזרים השונים במשק: המגזר הפרטי, המגזר הממשלתי ומערכת הביטחון. ממשלת ישראל אימצה את תכנית הפרויקט ובתקציב המדינה לשנת 2008 הוקצבו 25 מיליון שקל למטרה זו.

הערכת תוכנית המגנטון

המחקר להערכת תכנית ה"מגנטון" נערך במהלך 2009-2008 במימון משותף של מוסד שמואל נאמן ומנהלת מגנ"ט. מטרות המחקר המרכזיות היו לבחון את התפוקות של פרויקטי ה"מגנטון" ואת הצלחתם תוך התמקדות במאפייני הפרויקטים, החוקרים מהאקדמיה וראשי הפרויקטים מהתעשייה המשתתפים בהם, לבחון את תהליכי העבודה ושיתוף הפעולה בין המשתתפים בפרויקטים מהאקדמיה ומהתעשייה, ולגבש מסקנות והמלצות אופרטיביות אשר יופנו למקבלי ההחלטות ויאפשרו לאתר את נקודות החוזק והתורפה של התכנית ולשפרה.

מערכת החדשנות בישראל: מדיניות לאומית ואספקטים תרבותיים

הפרויקט הוא חלק מפרויקט בינלאומי שעוסק במדיניות של חדשנות במסגרת הוועידה הכלכלית של ה- UN באירופה.

השפעות ההפרטה על איכות ההשכלה הגבוהה

הניתוח המוצג במחקר מבוסס על נתונים שנאספו מ-508 אוניברסיטאות ב-40 מדינות. בסופו של דבר, מהמחקר עולה כי גמישות היא האלמנט החשוב שמשפיע על איכות האוניברסיטאות ולא הבעלות לכשעצמה.

מו"פ ומינוף טכנולוגיות מתקדמות – ליצירת צמיחה כלכלית מתמדת ומאוזנת

תכנית זו, בהנהגת מר אלי הורביץ (יו"ר טבע) ומר דוד ברודט, מגבשת מטרה אסטרטגית שתציב את ישראל בין הארצות המתקדמות בעולם במונחים כלכליים וחברתיים. צוות המו"פ והטכנולוגיה הוא אחד מששת הצוותים בתכנית שפועל בחסות משותפת של מוסד שמואל נאמן והמועצה למדע וטכנולוגיה ארה"ב-ישראל. משימתו של צוות המו"פ והטכנולוגיה היא לעצב תכנית למדיניות אסטרטגית לעידוד החדשנות, טיפוח פעילויות מחקר ופיתוח, והטמעת טכנולוגיות מתקדמות בענפי המשק, לרבות ענפי תעשיה ושירותים מסורתיים. זאת, במטרה להשיג צמיחה כלכלית מתמדת ומאוזנת, תוך צמצום פערים כלכליים וחברתיים ע"י מינוף היכולות המוכחות של ישראל בתחומי המחקר המדעי והטכנולוגי, והצלחותיה בתחומי יזמות וטכנולוגיות עילית.

מרכזי המידע של מאגדי מגנ"ט

במוסד שמואל נאמן פועל מרכז מידע ממוחשב מהגדולים ביותר בישראל. המרכז הוקם על מנת למלא את צרכי ניהול הידע ואספקת שירותי המידענות למאגדים הפועלים במסגרת תכנית מגנ"ט והוא חלק מתכנית מגנ"ט של משרד הכלכלה. מרכזי המידע מבוססים על מערכת ממוחשבת שתוכננה בהתאם לדרישות צוות מוסד שמואל נאמן ובשיתוף המאגדים.

Prime - Euro CV

פרויקט Euro-CV הינו חלק מפעילותה של רשת המצוינות PRIME, הפועלת במסגרת התכנית השישית של האיחוד האירופאי. לפרויקט שותפים מוסדות אקדמיים ומרכזי מחקר ממדינות אירופאיות ספרד, פורטוגל, נורבגיה, צרפת שוויץ וישראל (שמיוצגת ע"י צוות מוסד שמואל נאמן).

פרויקט מיפוי תשתיות מחקר לאומיות

מטרת המחקר למפות את תשתיות המחקר הלאומיות הקיימות ולהגדיר צרכים של חוקרים ישראלים בשדרוג והקמה של תשתיות מחקר חדשות.
המחקר נערך במהלך שנת 2010 והתמקד בציוד ובמתקנים המצויים בתשתית המחקר.

הפרטות במערכת ההשכלה הגבוהה

מאז שנת 1990 התאפיינה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בגידול מהיר ובשינוי מבני. אחת השאלות המרכזיות של המדיניות שהתעוררה בעקבות התפתחויות אלו היא: " מה צריך להיות תפקידם היחסי של מוסדות ציבוריים ופרטיים בתוך המערכת הלאומית של ההשכלה הגבוהה?"

מדיניות לאומית לשיתוף פעולה בעסקים ומדע עם מזרח אסיה

במסגרת המדיניות הלאומית להרחבת שיתוף הפעולה עם המזרח, התחדד נושא שעסקנו בו בעבר וחזרנו אליו ב 2011. איך לשתף פעולה בין תעשייה ישראלית ותעשיות מובילות בסין ובהודו, כאשר 2 חברות גדולות ישראליות נרכשו ע"י חברות מובילות בסין ובהודו, חברת "מכתשים אגן" נרכשה ע"י CHEM CHINA וחברת "תרו" לתרופות ע"י חברת SUN ההודית.

מדיניות לאומית בנושא מימוש הגז הטבעי למשק המקומי וליצוא

עם מציאת כמויות הגז הענקיות ועם חידוד הצורך במדיניות לאומית לניצול ארוך טווח של התגלית התחלנו במחשבה ותכנון האופציות להקמת תעשייה כימית המבוססת על הגז כמקור זול לחומרי גלם.

הערכת תוכנית נופר

תוכנית "נופר" נהגתה כחלק מיישום המלצות "דו"ח מוניטור", שהעלה את הצורך בהקמת קרן לתמיכה בפיתוח בהמצאות אוניברסיטאיות עם פוטנציאל מסחרי בתחומים של ביוטכנולוגיה וננוטכנולוגיה, כך שיגדל הסיכוי להעברה מוצלחת של הטכנולוגיה מהאקדמיה לתעשייה. התוכנית מסייעת לבניית גשר בין המחקר הבסיסי למחקר היישומי בשלב בו התעשייה עדיין לא מכירה ברעיון כבעל פוטנציאל מסחרי.

פריים: ננו-דיסטריקט 2 ( PRIME: Nanodistrict2 )

מוסד שמואל נאמן השתתף בפרויקט Nanodistrict2 במסגרת תוכנית PRIME . הפרויקט מתמקד בדינאמיקה של התפתחות תחום הננוטכנולוגיה במחקר באקדמיה ובמכוני המחקר וכן בהתפתחות של תעשייה המבוססת על טכנולוגיות הננו במגזרים השונים.

תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: פרסומים מדעיים בהשוואה בינלאומית, 1996-2014

מחקר זה הינו השלישי בסדרת מחקרים במימון משותף של מוסד נאמן והמולמו"פ. בניגוד למחקרים הקודמים שנערכו במשך שנתיים כל אחד, המחקר הנוכחי נחלק לשתי תקופות (כל אחת בת שנה) לבקשת המולמו"פ. כדי לקבל תמונה עדכנית ככל האפשר, תוכנן מחקר הליבה (עדכון וניתוח הנתונים) לשנה השניה ואילו המחקר של 2014 מאיר וממקד כיווני דיון חדשים. המחקר התבסס על מאגר המידע Scival מבית Elsevier.

פעילות יזמת - BioNorth

יזמת BioNorth פועלת במהלך השנים אחרונות בהכוונתה של ועדת היגוי שבה חברים נציגי הגופים המממנים את הפעילות: החברה הכלכלית לחיפה, הטכניון, בי"ח רמב"ם, מכון רפפורט ומוסד נאמן. בראש ועדת ההיגוי עומד פרופ' יובל שוהם שהתמנה ליו"ר ועדת ההיגוי בקיץ 2008. את הפעילות מפעיל באופן שוטף ד"ר אברהם רותם בעזרתה של בלה זלמנוביץ – מידענית ובסיועו של גולן תמיר האחראי על המחשוב. במהלך שנת 2010 הצטרפה ליזמה התאחדות התעשיינים בחיפה והצפון.

סקר מחקר ופיתוח טכנולוגיות אנרגיה בישראל

לאחרונה הושלם סקר למיפוי מחקר ופיתוח של טכנולוגיות אנרגיה בישראל, אשר בוצע על ידי צוות האנרגיה והסביבה במוסד שמואל נאמן, לבקשת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (להלן: המולמו"פ). הסקר כולל מיפוי של מאמצי המחקר והפיתוח המגוונים המתבצעים באקדמיה ובתעשייה הישראליים

תמריצי מדיניות ליצירת ידע: PICK-ME – EU 7th Framework

הפרויקט אשר בוצע במסגרת התוכנית השביעית של האיחוד האירופי (FP7), הורכב מקונסורציום בו חברות שבע מדינות (איטליה, גרמניה, צרפת, ספרד, פולין, בריטניה וישראל). מטרת הפרויקט לבחון אמפירית את התפקיד שממלא צד הביקוש ביצירה של ידע טכנולוגי, בהכרה בחדשנות טכנולוגית וארגונית ובעידוד הגידול בפריון. הפרויקט הסתיים פורמאלית ותרומתנו באה לידי ביטוי בחמש תפוקות.

מחקר לבחינת שיתופי פעולה בין התעשייה למרכזי התשתית בננוטכנולוגיה בטכניון

המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי הוקם בינואר 2005 כמיזם משותף של קרן ראסל ברי, ממשלת ישראל דרך פורום תשתיות לאומיות למו"פ (תל"מ), INNI והטכניון. חזון המכון הוא מיצוב הטכניון ומדינת ישראל בחזית המחקר והפיתוח העולמיים בתחומי הננוטכנולוגיה. החל משנת 2010, המכון נכנס לשלב השני של פיתוחו, שאמור להימשך עד שנת 2014.

מדדי התמחות ופיזור ענפיים לפעילויות מו"פ

ריכוז הפעילות המשקית במספר קטן של ענפים יכול להעיד על התמחות וניצול יתרונות יחסיים, אך גם מגביר את חשיפת המשק לסיכונים הנובעים מזעזועים טכנולוגיים וכלכליים. כדי לבחון היבטים אלה בישראל, עבודה ראשונית זו משווה את הפיזור הענפי של השקעות מו"פ, תפוקות ובקשות לרישום פטנטים בישראל למספר מדינות אחרות.

פורום החינוך למדע וטכנולוגיה

הפורום לחינוך למדע וטכנולוגיה החל את פעילותו בשנת 2013. מטרת הפורום היא ליצור שיתופי פעולה בין מגזרים שונים בחברה הישראלית במטרה לקדם את החינוך למדע וטכנולוגיה בשנות הלימוד גן-י"ב. מוסד נאמן החליט למקד פעילות בתחום זה לאור חשיבותו של החינוך למדע וטכנולוגיה לעתידה של מדינת ישראל והצורך בהגדלת מספר תלמידי התיכון הבוחרים להתמחות בתחומים אלה.

העברת טכנולוגיה ומסחורה

כיצד להעביר ידע טכנולוגי מהאקדמיה להצלחה מסחרית היא שאלה מטרידה שמעסיקה חוקרים ויזמים רבים באקדמיה. מוסד שמואל נאמן מתמודד עם הסוגיה במסגרת מעורבותו בטכניון.

הערכת תוכנית התשתיות של משרד המדע והטכנולוגיה והחלל

מחקר המשך להערכת ההשפעות קצרות וארוכות הטווח של מחקרים ומרכזי ידע, שקבלו מימון ממשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל בשנים 2000-2010 במסגרת תוכנית התשתיות.

מיפוי תשתיות מחקר בישראל

מוסד שמואל נאמן מבצע בשנת 2012-2013 מחקר המשך בנושא 'מיפוי תשתיות מחקר בישראל'. בשנת 2008 יצאה המולמו"פ – הועדה לתשתיות מחקר (ות"ם), באמצעות משרד המדע והטכנולוגיה, למכרז לביצוע מחקר בנושא מיפוי תשתיות מחקר בישראל, שאותו נבחר לבצע צוות של מוסד נאמן. מטרת מחקר המיפוי היתה לבנות את בסיס הידע והנתונים שיאפשר למדינת ישראל לגבש מפת דרכים לתכנון, שדרוג והקמה של תשתיות מחקר.

כוח אדם במדע וטכנולוגיה - מודלים לחיזוי טכנולוגי

עבודה זו הוזמנה על ידי תת ועדה לקשרי אקדמיה-תעשייה של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (מולמו"פ). אחת המטרות של ועדה זו היא בחינה מחודשת של התאמת ההכשרה שניתנת במסגרת המוסדות להשכלה גבוהה לצרכי המשק העתידי.

סקר קשרי החוץ של ישראל במדע ומחקר ופיתוח ברמה הלאומית והמוסדית

מטרת הסקר והרציונל לביצועו הוא הצורך בבניית מאגר מידע ממוחשב בו ירוכז המידע על קשרי החוץ המדעיים המוסדיים של מדינת ישראל. מאגר מידע ממוחשב זה אמור להוות כלי שיסייע לתכנון מדיניות לגבי קשרי החוץ המדעיים של ישראל ע"י הוועדה הלאומית לתיאום קשרי חוץ במולמו"פ ולגופים רלבנטיים אחרים.

מדע בתקשורת

תקשורת ההמונים היא מקור המידע העיקרי של הציבור הרחב בנושאי מדע. אלא שהתקשורת חושפת רק קומץ מתוך כמות אדירה של מחקרים המתפרסמים בכתבי עת מדעיים. מטרת דו"ח זה לתאר את תמונת המדע המשתקפת לציבור מהתקשורת העברית החדשותית בישראל.

"רמזור לצפון"

פרויקט "רמזור" הוא מיזם שמטרתו לאפשר לכלל ציבור המורים למתמטיקה ליהנות ממאגר המצטבר באופן שיתופי, של מערכי-שיעור במתמטיקה, תוכניות הוראה ופריטי הערכת הישגים לפי תכנית הלימודים המחייבת בבחינת: "עצור לקריאה ועיון, היכון להפעלה, צא לדרך בכיתתך".

תשתיות למידה בתחום הננוטכנולוגיה - EduNano TEMPUS

תחום הננו טכנולוגיה הוא אחד התחומים הדינמיים המתפתחים במהירות רבה במחקר המדעי. צורכי התעשייה בתחום הננו מבחינת הידע והמיומנויות הנדרשים מבעלי המקצוע משתנים במהירות רבה. הצורך בשיתוף התעשייה בהגדרת הידע והמיומנות הנדרשות מבוגרי לימודי ננו טכנולוגיות מהאקדמיה כך שיוכלו להשתלב בצורה טובה בתעשייה וייתנו מענה הן לדרישות העכשוויות והן העתידיות הינו קריטי להצלחת ישראל להשתלב ולהוביל בתחום זה בעולם.

סייבר בישראל: הון אנושי ומחקר באקדמיה

מחקר זה הוזמן על ידי המטה הקיברנטי הלאומי במשרד ראש הממשלה ומבוצע במימון משותף של המטה הקיברנטי ושל מוסד שמואל נאמן. מטרת ההתקשרות לתאר את המצב הנוכחי של המחקר האקדמי וההון האנושי בתחום הגנת הסייבר, לנתח סוגיות מרכזיות הנחוצות לקביעת מדיניות, ולהניח את תשתית הנתונים והמדדים שתאפשר מדידה לאורך זמן והערכת תפוקות פעילות המטה והשפעתה על צמיחת המחקר האקדמי והצרכים בתחום ההון האנושי.

RISIS -פרויקט FP7

חבילת עבודה מספר 9 (WP9) מהווה חלק מפרויקט RISIS
(Research infrastructure for research and innovation policy studies).
מטרת החבילה לפתח שיטת קיבוץ גיאוגרפית, המזהה ריכוזים של פעילות במרחב בתחומי המדע, הטכנולוגיה והחדשנות. תחומים אלו מהווים את עיקר העניין במסדי הנתונים של RISIS.
מוסד שמואל נאמן אחראי על התיאום בין המשתתפים השונים ב-WP9.

אונסקו 2015 : מדע וחדשנות בישראל

לבקשת אונסקו מד”ר דפנה גץ, נכתב ע”י מוסד שמואל נאמן, פרק לגבי מדע, טכנולוגיה וחדשנות (STI) בישראל. הפרק התפרסם במסגרת דו”ח אונסקו 2015 UNESCO Science Report.

חינוך כימי לאן

לפני למעלה מעשור קבוצות עבודה במוסד נאמן בחנו את עתיד תעשיות הכימיה בישראל. אחת מארבע קבוצות העבודה התמקדה בשאלה חינוך כימי לאן ובהובלתי חקרנו כימאים, מהנדסי כימיה, אנשי אקדמיה ומורים בדגש על מצב הכימיה בישראל ולאן צועד החינוך הכימי.

הגירה ובחירת קריירה של סגל מדעי

המחקר, שנערך במסגרת בדיקת האפשרות להקמת שלוחה של הטכניון בנגב, בוחן את חזרתו של סגל אקדמי לישראל וקליטתו במוסדות מחקר מדעיים. מטרת המחקר, להבין את הסיבות להעדפת מוסדות מחקר אלו על פני חלופות אחרות בחו"ל, או להיפך.

תעשיית הטכנולוגיות החקלאיות החדשניות בישראל בצל משבר המזון העולמי

על פי תחזיות של ארגון האומות המאוחדות, אוכלוסיית העולם צפויה למנות כ-9 מיליארד בני אדם עד 2050 ולהגיע אף לכ-10 מיליארד עד 2100, כאשר אסיה ואפריקה האזורים בהם הגידול באוכלוסייה החד ביותר. ארגון המזון והחקלאות העולמי צופה שתפוקות החקלאות יצטרכו לעלות בכ-60% עד 2050 כדי לספק את צרכי האוכלוסייה הגדלה, השינויים בהרגלי התזונה וזאת לצד אתגרים הנובעים משינויי האקלים, התדלדלות במשאבי מים וקרקע והקטנת המגוון הביולוגי.

חיזוק שילוב האוכלוסיה הערבית בתעשייה ובכלכלה – אסטרטגיה לאגודת הגליל

מוסד שמואל נאמן בשיתוף עם אגודת הגליל שהינה מרכז מו"פ איזורי הנתמך על ידי משרד המדע, פועלים יחד לחיזוק מרכז אזורי יציב ומקדם תעשיות ידע וכלכלה אחודה יהודית ערבית בצפון.
פרסומים בנושא מדע וטכנולוגיה
ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי 1989-2001 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הלמ"ס 2002
ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי 1989-1998 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הלמ"ס 1999
Supercomputers In Israel - Feasibility and Alternatives פרופ' ג. שביב, פרופ' מ. וולפשטיין 1988
A Survey on the Penetration of Advanced Production Systems and Factory Automation into the Israeli Industry פרופ' בועז גולני, פרופ' אהוד לנס, פרופ' קנת פריס, ד"ר יעקב רובינוביץ, ד"ר משה שוהם, פרופ' נחום פינגר, פרופ' עמוס דרורי, ד"ר זאב בונן 1990
השפעת המחשבים על הוראה ומחקר במתמטיקה ובנושאים אחרים פרופ' לן פיסמן, פרופ' נדב לירון, פרופ' מ. וולפשטיין, פרופ' צ. ציגלר 1990
Computing and Computer Applications in Arab Countries, Report No. 6, Project No. 161 אינג' ד. גרנות, פרופ' מ. איצקוביץ, פרופ' מ. יואלי 1990
חדשנות בצומת המדע והטכנולוגיה מ. קרנצברג, פרופ' זאב תדמור, י. אלקנה 1989
מרחבית של חדשנות בתעשייה ופיתוח אזורי פרופ' דניאל שפר, ד"ר וולטר גואנטר, ד"ר קנוט קוזצקי, פרופ' אמנון פרנקל 1998
תהליך החדשנות הטכנולוגית: האם לישראל יש יתרון יחסי במוצרים עתירי מדע? הריוף גרופ, פרופ' אמנון פרנקל, פרופ' שלמה מי-טל 1993
The Chemical Industry 2000, Phase A פרופ' אפרים קהת, ראובן ווקס 1993
The Chemical Industry 2000 Potential for Future Growth פרופ' אפרים קהת, ראובן ווקס 1995
אינטרנט לאוכלוסייה מבוגרת דוד כהן, אילנה שלו, נעמי ביטרמן 2001
ניתוח טכנומטרי לזיהוי היתרון היחסי של תעשיות הי-טק בישראל – דוח סופי, כרך 1 הריוף גרופ, ד"ר קנוט קוזצקי, פרופ' אמנון פרנקל, פרופ' שלמה מי-טל 1993
ניתוח טכנומטרי לזיהוי היתרון היחסי של תעשיות הי-טק בישראל – דוח סופי, כרך 2 הריוף גרופ, ד"ר קנוט קוזצקי, פרופ' אמנון פרנקל, פרופ' שלמה מי-טל 1993
The Chemical Industry 2000, Phase B פרופ' אפרים קהת, ראובן ווקס 1994
מחקר ופיתוח עסקי, 2000-2001 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הלמ"ס 2003
מחקר ופיתוח עסקי, 1999 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הלמ"ס 2002
מו"פ, סובסידיות ופריון, (STE-WP-7) פרופ' שאול לאך, רוברט סאוור 2001
דו"ח ביניים של הצוות לבדיקת מצב התעשייה הכימית בישראל בתחילת המאה ה- 21 והצורך במדיניות פיתוח לאומית פרופ' אפרים קהת, ד"ר דפנה גץ, פרופ' זאב תדמור, ד"ר גלעד פורטונה, פרופ' יורם אבנימלך 2003
מדדים למדע וטכנולוגיה בישראל: תשתית נתונים השוואתית ד"ר דפנה גץ, מנסור האני, פרופ' דן פלד, מריאן שומאף 2005
מה הוביל להחלטת חברי סגל בטכניון להקים חברת סטארט-אפ ? תוצאה הזדמנות עסקית ומאפייני היזמות הפרטית בקרב חברי הסגל, (STE-WP-30) פרופ' אבי פייגנבאום, ד"ר סקוט שיין, פרופ' מרים ארז, אשרת קרמר-סרבסטין, פרופ' משה גבעון 2005
חממות טכנולוגיות בישראל: מדיניות טכנולוגית בעידן ההפרטה פרופ' אמנון פרנקל, פרופ' דניאל שפר, מיכל מילר 2005
טכנולוגיות סביבתיות: רואים רחוק רואים ירוק פרופ' אופירה אילון, אבי טמקין - גלובס מחקרים 2007
מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל: תשתית נתונים השוואתית (פרסום שני בסדרה) ד"ר דפנה גץ, פרופ' דן פלד, יאיר אבן-זוהר, ציפי בוכניק, סיון פרנקל, מריאן שומאף, סולי פלג, נאוה ברנר, אורה שי, גליה יוחאי 2007
כח אדם מדעי וטכנולוגי בישראל; מוגש למועצה הלאומית למחקר ופיתוח – תת הועדה לנושא כוח אדם ד"ר דפנה גץ, ציפי בוכניק, בלה זלמנוביץ, מריאן שומאף, סיון פרנקל 2007
כח אדם מדעי וטכנולוגי בישראל - נושאים נבחרים (חלק א') ד"ר דפנה גץ, ציפי בוכניק, בלה זלמנוביץ 2008
כח אדם מדעי וטכנולוגי בישראל – נושאים נבחרים (חלק ב') ד"ר דפנה גץ, ציפי בוכניק, בלה זלמנוביץ 2009
כוח אדם טכנולוגי ומדעי בישראל: נושאים נבחרים - תקציר ד"ר דפנה גץ, ציפי בוכניק, בלה זלמנוביץ 2009
מחקר להערכת תכנית ה"מגנטון"- דו"ח מסכם ד"ר דפנה גץ, ורד גלעד, ד"ר ערן לק 2009
מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל: תשתית נתונים השוואתית (חוברת שלישית בסדרה) ד"ר דפנה גץ, פרופ' דן פלד, ציפי בוכניק, איליה זטקובצקי, יאיר אבן-זוהר 2010
הערכת תוכנית נופר ד"ר דפנה גץ, ורד גלעד, ד"ר ערן לק, איריס אייל 2010
תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: פרסומים מדעיים בהשוואה בינלאומית ד"ר דפנה גץ, יאיר אבן-זוהר, בלה זלמנוביץ, ד"ר ערן לק, פרופ' גדעון שפסקי 2011
שתוף פעולה בחדשנות עסקית בין ישראל והודו: בחינת הפוטנציאל והתהליכים להשגתו. ד"ר גלעד פורטונה, פרופ' גדי אריאב, פרופ' נדב לירון, מר נפתלי מוזר 2012
מדיניות למינוף המחקר בתאי גזע באמצעות קניין רוחני ד"ר דפנה גץ, פרופ' ניבה אלקין-קורן, בהינה איידלמן, מרים אסוצקי, בלה זלמנוביץ, יאיר אבן-זוהר, יעל ברגמן-עשת, שרון בר-זיו, טליה פונצ'ק, דלית שגיב 2013
תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: פרסומים מדעיים בהשוואה בינלאומית, 2011-1990 ד"ר דפנה גץ, ד"ר אבישג גורדון, ד"ר נעה לביד, יאיר אבן-זוהר, איריס אייל, אלה ברזני 2013
משלב מיפוי תשתיות מחקר ועד מפת דרכים – סקירה על נסיונן של מדינות נבחרות ד"ר דפנה גץ, ורד גלעד, בלה זלמנוביץ, אושרת כץ-שחם 2013
תחזיות לצורכי כוח אדם מדעי וטכנולוגי : מודלים ומדדים ד"ר דפנה גץ, ציפי בוכניק, בלה זלמנוביץ, נועה זמר-בציר 2013
מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל: תשתית נתונים השוואתית (חוברת שלישית בסדרה) גרסא באנגלית ד"ר דפנה גץ, פרופ' דן פלד, ציפי בוכניק, איליה זטקובצקי, יאיר אבן-זוהר 2010
הערכת תוכנית התשתיות של משרד המדע והטכנולוגיה ד"ר דפנה גץ, ורד גלעד, אושרת כץ-שחם, אלה ברזני, נועה זמר-בציר 2013
פעילות מו"פ, תשתיות וכוח אדם בתחום החלל האזרחי בתעשייה, באקדמיה ובמערכת החינוך בישראל ד"ר דפנה גץ, ציפי בוכניק, בלה זלמנוביץ, ד"ר נעה לביד, אלה ברזני, אבי בלסברגר 2015
סקר לבחינת הקשיים בהעברת טכנולוגיות ננו מהאקדמיה לתעשייה ד"ר דפנה גץ, ורד גלעד, בהינה איידלמן, אושרת כץ-שחם 2015
לקראת מדיניות מבוססת ראיות בתחום תקשורת המדע בישראל יעל בראל, פרופ' אילת ברעם- צברי, רן פלג, ד"ר רוני ערמון, איילת רווה 2015
סקר ומאגר מידע על קשרי החוץ המדעיים של ישראל ברמה הלאומית והמוסדית ד"ר דפנה גץ, אושרת כץ-שחם, בהינה איידלמן, אלה ברזני, אליעזר שיין 2014
אונסקו 2015: מדע וחדשנות בישראל פרופ' זאב תדמור, ד"ר דפנה גץ, ורד גלעד, ציפי בוכניק, ד"ר ערן לק, אלה ברזני, בלה זלמנוביץ, עידן ליבס, אושרת כץ-שחם, אליעזר שיין, ד"ר נעה לביד 2016
יחסים אקדמיים בין ישראל לארה"ב ד"ר דפנה גץ, אושרת כץ-שחם, בהינה איידלמן, אלה ברזני 2016
מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל: תשתית נתונים השוואתית (חוברת חמישית בסדרה) ד"ר דפנה גץ, פרופ' דן פלד, ציפי בוכניק, איליה זטקובצקי, אלה ברזני 2016
תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: מאפייני איכות של המצאות ייחודיות ד"ר ערן לק, ד"ר דפנה גץ, בלה זלמנוביץ, ציפי בוכניק, גולן תמיר 2017
יצור מתקדם ד"ר אביגדור זוננשיין, ד"ר גלעד פורטונה, עידן ליבס 2016
ידיעות מהעיתונות בנושא מדע וטכנולוגיה
28/08/2013 חברות הייטק מרוויחות ממו"פ ישראלי
03/12/2014 4 חברות שהוקמו בתמיכת משרד המדע שוות 750 מיליון שקל
26/02/2013 סקר מראה כי יהודים ישראליים מאמינים יותר באמונות תפלות
09/12/2016 שיתופי פעולה אקדמאיים בין ישראל לארה"ב קפצו ב45%
30/06/2016 ההיי-טקיסטים עשירים יותר – אבל אל תהפכו אותם לאשמים במחירי הדירות
14/06/2016 הלמ"ס מזהירה מפני התמוטטות תעשיית ההייטק
01/06/2016 האם ההיי-טק הישראלי יצא מהקיפאון - ועד כמה הוא בכלל רלוונטי לחיים שלנו ?
01/06/2016 ח' זה חינוך, ט' זה טכניון
13/04/2016 ניהול סיכונים של החינוך למדע ולטכנולוגיה בישראל
31/12/2015 התרומה הסגולית של בוגרי הטכניון
07/12/2015 האם אירן בדרך לעקוף את ישראל בתחומי המדע והטכנולוגיה?
21/06/2015 ד"ר דפנה גץ, ראשת המרכז למדיניות מדע, טכנולוגיה וחדשנות במוסד נאמן בטכניון: על מדיניות מו"פ בישראל
11/01/2015 דו"ח: ירידה במספר הניגשים לחמש יחידות בגרות בפיזיקה
10/04/2012 השפעת בוגרי הטכניון על המשק הישראלי
23/02/2012 כל הזכויות שמורות. בבנק
27/10/2011 רגע אחרי עוד זכייה בפרס נובל: שעתו הגדולה של הטכניון הפכה לשעתו הגורלית
28/09/2011 פצצת זמן חכמה
21/09/2011 הושקה תוכנית "קידום תלמידות ללימודי מדע, הנדסה, טכנולוגיה ותעשייה"
15/12/2010 ישראל בנתה תשתית חלל לצורכי ביטחון, אך תרומתה לכלכלה אפסית
06/12/2010 תוכנית מרשל למזרח התיכון
הצטרף לרשימת דיוור לקבלת ידיעון רבעוני

זכויות שמורות © מוסד שמואל נאמן 2011. נבנה ע"י כתום בניית אתרים