חזרה

תכנון לאומי, תשתיות וסביבה

ניהול הפסולת בישראל

בראש הפרויקט עומדים פרופ' יורם אבנימלך וד"ר אופירה אילון. עוזרות המחקר: גב' טל גולדרט וגב' אפרת אלימלך

מוסד שמואל נאמן עוסק כבר למעלה מעשור בתחום מדיניות הטיפול בפסולת מוצקה בישראל. ניהול הפסולת בישראל נחשב נושא בעייתי בכל הקשור למיקום האתרים לטיפול בפסולת, מיזעור ההשפעות הסביבתיות הנובעות ממתקני הטיפול בפסולת וקידום טכנולוגיות חדשות ומתקדמות לטיפול בה.

בנוסף, אנו צופים כי כחלק מן ההליך של הצטרפות מדינת ישראל לארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD - Organization for Economic Co-operation and Development) תאלץ ישראל לקבוע סטנדרטיים מתקדמים לטיפול בפסולת מוצקה, בהתאם למסקנות ולהנחיות שמפרסם הארגון. כך למשל, תידרש ישראל לתת את הדעת לסוגיות הבאות: איסור על הטמנת פסולות אורגניות, יישום אחריות מורחבת של היצרן, טיפול באריזות, קביעת אמצעי חקיקה ותקינה שאינם וולונטרים, הפחתה במקור, החלת משק סגור לפסולת, הפנמת עלויות חיצוניות ועוד.

התייחסות לסוגיות אלו ורבות אחרות מופיעות במגוון העבודות אותן הכין הצוות. בין השאר, עסק הצוות בשנת 2008 בנושאים להלן:

1. "סדרי עדיפות לאומית בתחום איכות הסביבה" - סדרי עדיפות לאומית בנושאי איכות הסביבה בישראל – מסמך עמדה 6 - כרך א - פסולת מוצקה ופסולת מסוכנת

2. צמצום השימוש בשקיות פלסטיק בישראל

1. "סדרי עדיפות לאומית בתחום איכות הסביבה" - סדרי עדיפות לאומית בנושאי איכות הסביבה בישראל – מסמך עמדה 6 - כרך א - פסולת מוצקה ופסולת מסוכנת

בפרויקט זה שותפים פרופ' יורם אבנימלך, גב' אפרת אלימלך, מר א.ב.י נוביק וד"ר ברננדה פליקשטיין

מסמך זה מיועד לתת תמונת מצב מעודכנת של משק הפסולת העירונית והמסוכנת בישראל, לזהות את ההצלחות והחסרים בטיפול בר קיימא בפסולת בישראל בשנת 2008.

לפני כ-10 שנים הגשנו, במסגרת מסמך העדיפות הלאומית לסביבה, ניתוח מצב והמלצות לגבי מדיניות הטיפול בפסולת המוצקה והפסולת המסוכנת. חזרנו להמלצות אלו לבחינה האם אכן הן היו רלבנטיות ? האם הן עדיין אקטואליות ? האם ההמלצות מומשו ? האם המסמך סייע למשרד להגנת הסביבה לגבש תכניות ומדיניות נאותה וליישם אותה ? והאם תנאי השוק החדשים מכתיבים צורך ברביזיה וחשיבה מחודשת לגבי סדרי העדיפויות לטיפול בפסולת המוצקה ובפסולת המסוכנת בישראל ?

בעשור האחרון התקדם נושא הטיפול בפסולת העירונית המוצקה בישראל בצעדים מרשימים. נסגרו האתרים הפראיים, חוקק חוק היטל הטמנה, והמצב בהחלט טוב יותר משהיה לפני עשור. דו"ח זה אינו בא רק לשבח אלא גם לקרוא קריאה חזקה לעבר מקבלי ההחלטות שיתחילו לפעול כבר היום באופן יעיל ונכון. פעולה איטית וחוסר ראיה לטווח הארוך עלולים לגרום לישראל נזקים בלתי הפיכים. 

הפרסום מכיל שני פרקים - האחד דן בנושא הפסולת העירונית המוצקה, ואילו השני בטיפול בפסולות המסוכנות בישראל.

2. צמצום השימוש בשקיות פלסטיק בישראל

 בפרויקט זה שותפים מר גדי רוזנטל וגב' מיכל גרוסמן- חברת כיוון וגב' טל גולדרט

מחקר זה עוסק בבחינת ההשפעה של מספר אמצעי מדיניות אשר הוצעו ע"י בית המחוקקים בישראל להקטנת השימוש והמפגע הסביבתי הנגרם ע"י שקיות ה"גופיה", שקיות המיוצרות מפוליאתילן בצפיפות גבוהה ומחולקות חינם ובלא הגבלה לכל דורש במרכולים ובשווקים.

בעבודה נמצא כי ההשלכות של השימוש בשקיות גורמות לשני מפגעים עיקריים. המפגע הראשון הוא לכלוך בצידי דרכים ובשטחים פתוחים- עירוניים, שמורות טבע וכו'. המפגע השני הוא "תפיסתי", שכן השקיות מהוות סמן וסמל לחברת ה"השתמש וזרוק" התורמת לבזבוז משאבי הטבע והסביבה.

בעבודה נסקרו הפתרונות שאומצו בעולם לטיפול בבעיה - מנגנוני צווי ובקרה (איסור שימוש גורף בשקיות, חיוב שימוש בשקיות פריקות ביולוגית), שימוש בתמריצים כלכליים (היטל על חומרי גלם, היטל על השקיות) וכן אמצעי חינוך והסברה. יש להדגיש כי אמצעי המדיניות בעולם באים כולם לתקוף את בעיית  הניראות של השקיות  בשטחים הפתוחים.

הוצגו יתרונות וחסרונות הייצור והשימוש בשקיות החד פעמיות והוצגו חלופות אחרות ע"י ניתוח מחזור חיים (שקיות רגילות, רב פעמיות, נייר ושקיות פריקות ביולוגית)

המסקנות העיקריות שעלו מהמחקר מצביעות על כך שהנושא אינו משמעותי ואינו בעייתי, כפי שהדבר מצטייר בתקשורת. נדרשת הגדרה ברורה של יעדי המדיניות הסביבתי בכלל והמדיניות לטיפול והפחתת פסולת בפרט. וכמובן, שימוש משולב באמצעי הסברה (בנוגע לנזק הטמון בשקיות לכל אורך מחזור השימוש והסילוק שלהן, צמצום חלוקת השקיות ע"י הקופאיות וכו'), עידוד השימוש בשקיות רב פעמיות כמו גם שימוש באמצעים טכנולוגיים (מכשיר אוטומטי לשליפת שקיות), יכול להביא לצמצום ולהפחתה בשימוש בשקיות.

מאמר הסוקר את המחקר וממצאיו התפרסם בג'ורנל המקצועי Waste Management.

מה הקשר בין הפסולת שאנחנו זורקים לבין התחממות כדור הארץ? לצפייה בראיון עם ד"ר אופירה אילון - לחץ כאן

ראש העמוד