דבר היו"ר

ב-14 במאי 1948 קרא דויד בן גוריון את מגילת העצמאות, בה הקמתה של מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל חוברה ללא הפרד להיסטוריה של עמנו ומולדת העתיקה: 
"בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר  נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי".

מנסחי מגילת העצמאות גם הגדירו בצורה ברורה וחדה את אופי המדינה שהם ראו לנגד עיניהם:

"מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה היהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות".

במהלך ששת העשורים הראשונים מאז הקמתה, רשמה המדינה הישגים חסרי תקדים: אוכלוסיית ישראל גדלה פי עשרה, כשבין העולים שנקלטו נכללים מרבית ניצולי השואה, קהילות יהודיות שלמות ממדינות ערב ומעשרות מדינות אחרות, ועד הקליטה המסיבית של יהודי ברית המועצות לשעבר והקהילה היהודית העתיקה של אתיופיה. קליטת גלי העלייה הגדולים היא סיפור הצלחה מרשים: למרות הקשיים האדירים אף עולה לא נותר רעב או ללא מחסה,  תעסוקה וטיפול רפואי; במהלך ששת העשורים הללו בוערה הבערות והוענק חינוך חובה לכל הילדים; הוחייתה מחדש השפה העברית אחרי 2,000 שנה והפכה להיות שפה מדוברת, עסיסית  ותוססת, כאשר דורות של אנשי רוח מדהימים יוצרים יש מעין ספרות, שירה, תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע ישראלי מקורי.

בששת העשורים הללו נוצרה מערכת מפותחת של השכלה גבוהה שמובילות אותה אוניברסיטאות ברמה עולמית. המדע הישראלי הפך לשם דבר ברחבי העולם, בזכות כמותו ואיכותו, והטכנולוגיה הישראלית נודעת בעולם בשל יצירתיותה וחדשנותה. הכלכלה הישראלית חידשה את עצמה שוב ושוב והפכה מכלכלה שהתבססה על חקלאות, דרך כלכלה קולקטיבית לבניית מדינה ועד לכלכלה מודרנית המונעת ע"י כוחות השוק, כלכלה מוכוונת יצוא עם תמ"ג לנפש המתקרב לזה של הקהילה האירופית.

הישגים היסטוריים יוצאים מן הכלל אלה באו במקביל לבנייתה של חברה דמוקרטית מן המסד לטפחות, שהפכה למערכת דמוקרטית ייחודית תוססת (לפעמים אולי תוססת מדי) ותחרותית, וזאת לצד מערכת משפטית מודרנית ומתקדמת, מערכת ביטוח סוציאלי ובריאותי לאומי וצבא מודרני הנחשב לבין הטובים בעולם. ובל נשכח שכל ההישגים הגדולים הללו הושגו תוך כדי המלחמות הרבות שנכפו עלינו על ידי שכנינו העוינים. אך למרות עוינות זו, ישראל המשיכה להושיט ידה לשלום עם שכנותיה, והצליחה לחתום על חוזה שלום עם מצרים - הגדולה שבאומות ערב, ועם ירדן.

בתוך היסטוריה ייחודית זו, התפתחה בארץ חברה רב-תרבותית ורב-עדתית. הפסיפס התרבותי הנרחב הזה מקבל ביטוי בפורטל אינטרנטי פתוח לציבור שיזם מוסד שמואל נאמן המכונה "הישראלים" שיושק ביום העצמאות ה-60 של מדינת ישראל.

אבל חרף כל ההישגים הללו ורבים אחרים, עתידה של ישראל עדיין נמצא בסיכון, קיומה לטווח הרחוק טרם הובטח והצלחת כלכלתה חסרה מרכיבים להבטחת המשכיות  לטווח הארוך; הפצתו של הנשק הגרעיני באזור מהווה סכנה קיומית, וההקצנה הדתית של העולם הערבי ושל הפלסטינים מטילה צל המבשר רעות על סיכויי לשלום ושלווה בין ישראל לשכנותיה. יתר על כן, הלכידות, היסוד המאפיין של החברה הישראלית, החל נשחק בהדרגה ע"י כוחות צנטריפוגליים פוליטיים, אתניים, דתיים קיצוניים, משיחיים וכלכליים. אם כן, אחרי שישה עשורים טרם התגשם חזונו של בן גוריון ושל מנסחי מגילת העצמאות אודות מדינת ישראל והחברה הישראלית.

במשך השנים התפתחה בארץ כלכלה דואלית עם מגזר קטן אבל מתקדם מאד של טכנולוגיות-עילית שלצידו מגזר נרחב אך בלתי יעיל של מגזר מסורתי ושירותים. מצב זה פוגע ברמת הצמיחה הדרושה להשגת שגשוג וביטחון. מעבר לכך, הוא יוצר פער סוציו-אקונומי בלתי צודק הבא לביטוי ברמת עוני והזנחה ללא תקדים. זהו מצב בלתי נסבל עבור כל חברה משגשגת, ובמיוחד עבור אומה המצויה במצב של סיכון. בנוסף, ההשתתפות הדלה בכוח העבודה של גברים מהמגזר החרדי, של נשים ערביות, ומגזרים אחרים  מגבילה בצורה רצינית את פוטנציאל הצמיחה של ישראל.

זאת ועוד, מערכת החינוך הישראלית, מהגן ועד כיתה י"ב, נמצאת במצב בעייתי ומסוכן. היא מתאפיינת בפיצול למערכות חינוך מופרדות המובדלות על בסיס קריטריונים דתיים ואתניים ועמידה בפני ניסיונות חוזרות ונשנות של רפורמות חיוניות.

כל הנושאים הללו ואחרים מציבים אתגרים ענקיים בפני הדור הזה של הישראלים. כדי לעמוד באתגרים הללו אנו נדרשים להפגין שאר רוח, חזון, מסירות, כישרון, התמדה ואהבת ארץ שאינה נופלת ואולי אף עולה על זה של דור האבות המייסדים.

במהלך השנתיים האחרונות  מוסד ש.נאמן היה מעורב עמוקות בפיתוחה של תוכנית אסטרטגיה לאומית מקיפה המכונה: "ישראל 2028: חזון ואסטרטגיה, כלכלה וחברה בעולם גלובלי" שבאה לענות לאתגרים הללו.

התכנית הוגשה לראש הממשלה. מוסד שמואל נאמן שיחק תפקיד מרכזי בהכנתה, ובעשותו כך, הוא תרם, כך נקווה, את חלקו לנסות לתת פתרונות לאתגרים הנ"ל שבני דורנו ניצבים בפניהם. את פרטי הפרויקט הזה ניתן לראות בפרק "תכנון לאומי" שבדו"ח זה.

לבסוף, אני רוצה לציין את חילופי המשמרות ברמה המוסדית. ב-1 ביולי 2008 בהתאם לתקנות מוסד שמואל נאמן, תבוא אל קיצה תקופת כהונתו של פרופ' נדב לירון, מנהל המוסד. נדב, פרופסור למתמטיקה בטכניון, הנהיג בחמש השנים האחרונות את המוסד עם חזון גדול וחוכמה לעבר שיאים חדשים והישגים רבים. הוא יוחלף בתפקידו על ידי פרופ' משה משה, פרופסור לפיסיקה תיאורטית בטכניון. אני מבקש להביע תודה והערכה לנדב ולקדם בברכה חמה ולאחל איחולים כנים להצלחתו של משה.