הגירה ובחירת קריירה של סגל מדעי

צוות הפרויקט

המחקר, שנערך במסגרת בדיקת האפשרות להקמת שלוחה של הטכניון בנגב, בוחן את חזרתו של סגל אקדמי לישראל וקליטתו במוסדות מחקר מדעיים. מטרת המחקר, להבין את הסיבות להעדפת מוסדות מחקר אלו על פני חלופות אחרות בחו"ל, או להיפך.

מדינות רבות משקיעות משאבים שמטרתם עידוד החזרת סגל מדעי צעיר, שנסע לתקופת השתלמות בפוסט דוקטורט ולימודי דוקטורט בחו"ל למדינה. ההנחה בבסיס מדיניות זו היא שקבלת ההחלטה של החוקרים היא רציונליות, הלוקחת בחשבון מקסום תועלת הפרט הנובעת מהשקעתו בלימודיו וההזדמנויות העומדות לרשותו עם סיומם. אלא שהנחה זו לא תמיד מתממשת, כאשר שיקולים הלוקחים בחשבון מניעים קהילתיים, חברתיים, אידאולוגיים ואישיים עשויים להכריע באם לחזור למדינת האם או אם לאו. לקיחתם בחשבון של שיקולים א-רציונאליים שכאלו מצריכה חשיבה מחודשת ביחס למדיניות שעל מוסדות ומדינות לנקוט כדי להשיב הון אנושי ברמת ההכשרה הגבוהה ביותר. המחקר הנוכחי בוחן את הסוגיה ומתרכז בשיקולים שעמדו בבסיס חזרתם של חוקרים צעירים לישראל בכלל ולטכניון בפרט. משום כך, הדגש בו ניתן על עתידם המקצועי של חברי סגל בתחומי המדע, הטכנולוגיה וההנדסה.

שיטת המחקר מתבססת על מערכת ראיונות וסקרים. בשלב הראשון רואיינו חברי סגל שנקלט לאחרונה בטכניון. מהראיונות ניתן היה ללמוד שהשיקול הרציונלי היה משני בקבלת החלטתם, כשמגוון שיקולים א-רציונאליים היו מכריעים. על מנת להרחיב את היריעה ולאמוד את התופעה באופן כמותי, הופץ באינטרנט שאלון הדוגם חברי סגל צעירים בטכניון, שמאפשר איסוף נתונים על מאפייניהם השונים ועל החשיבות שייחסו לשורת גורמים בחזרתם לארץ. על מנת למנוע הטיה של התוצאות ולקבלת תמונה מהימנה, השאלון מופץ גם לקבוצות דגימה נוספות. תחילה הם מדענים חוזרים שנקלטו במוסדות אחרים בארץ ולאחר מכן גם לכאלו שהחליטו שלא לחזור אליה, אלא להמשיך בחו"ל.

תוצאות המחקר יסייעו בגיבוש אמצעים להקלה על קליטתם (בישראל בכלל ובטכניון בפרט) של חברי סגל חדשים. משום כך, למחקר חשיבות בעיצוב אסטרטגיה בעניין ולגיבוש מדיניות שתעודד חזרה לארץ של חוקרים צעירים

הצטרף לרשימת דיוור לקבלת ידיעון רבעוני

זכויות שמורות © מוסד שמואל נאמן 2011. נבנה ע"י כתום בניית אתרים