רשימת פרסומים

פורום אנרגיה 37: ביטחון באספקת אנרגיה בישראל

בישראל, כמו במדינות רבות במערב, קיימת הבנה כי הביטחון הלאומי של המדינה תלוי במידה רבה בתפקוד נאות של התשתיות הלאומיות, וביניהן אספקה סדירה ובטוחה של אנרגיה לסוגיה השונים.  מבין תשתיות האנרגיה הרגישה במיוחד היא מערכת החשמל, בה אי-אספקה עקב תקלה, חבלה או כל סיבה אחרת עלולה לגרום לקריסה של מערכות רבות, אזרחיות וצבאיות, התלויות בה. אי אספקה זמנית של מקורות אנרגיה אחרים, כגון דלקים לתחבורה ולתעשייה, פחות קריטית מבחינת המשק כל עוד איננה נמשכת זמן רב מידי, אך גם כאן על מדינה אחראית לדאוג למלאים מתאימים ולדרכי אספקה נאותות הכוללות יתירות (redundancy).

 

יש ארבעה מדדים חשובים לביטחון אנרגטי - זמינות, נגישות, כלכליות, וקיימות. נושאים אלה צריכים להיות מתואמים בכל מדינה. קיימים מספר מקורות לייצור חשמל, אבל כשמסתכלים על המערכת כולה יש גם תחבורה, וגם תעשיה, ואזרחים, וצריך להתייחס לשאלה איך כולם קשורים זה בזה. בין הגורמים המשפיעים על הסיכון המערכתי: כמה ספקים ישנם, כמה הם מגוונים, באילו אופנים ניתן לנייד את האנשים, מה המערכת הרגולטורית, וחשובה מאוד גם היציבות הפוליטית המקומית במדינה.

 

קיימים מספר איומים פוטנציאליים על ביטחון האנרגיה, ובמיוחד על מערכת החשמל. ניתן לחלקם למספר קטגוריות עיקריות: פעולות איבה (התקפת טילים/רקטות, חבלה), אסונות טבע, ותקיפות סייבר. הסיכון הראשון גדול בישראל יותר מאשר בשאר מדינות המערב, וכבר התנסינו בכך, ומטבע הדברים ההערכות אליו צריכה להיות בהתאם. איומי הטבע משמעותיים בדיוק מכיוון שבישראל הם בדרך כלל פחותים בעצמתם מאשר בשאר המדינות המפותחות, ולכן המוכנות נמוכה. לגבי הסייבר – זהו נושא חדש בכל העולם, וכולם מנסים ללמוד כיצד להתמודד עמו.

 

לביטחון אנרגטי מספר הגדרות. הגדרת הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה (IEA) היא: זמינות בלתי מופרעת של אנרגיה במחיר סביר לכל השכבות באוכלוסייה. רוב הממשלות מתרכזות בביטחון אנרגיה לטווח הקצר. לעומת זאת, עבור ביטחון באנרגיה לטווח הרחוק מדובר בהשקעות ארוכות טווח בהתאם להתפתחויות הכלכליות הצפויות בעתיד ובהתאם לצרכים הסביבתיים שיהיו בעתיד. אי אפשר לדון בביטחון אנרגיה לטווח הרחוק מבלי להתייחס לקיימות. קיימות היא היכולת שלנו לספק את צרכינו בטווח הארוך בהתחשב בהשלכות הסביבתיות, כלומר, לדאוג לא רק לעצמנו היום אלא גם לבאים אחרינו, להשאיר מספיק משאבים ולא רק אשפה.

 

בדיוני הפורום התברר כי המוכנות של ישראל להתמודדות עם הסיכונים לאספקת אנרגיה אינה מלאה, אך המצב כנראה לא רע ביחס למדינות העולם המערבי. לעומת זאת, בניגוד לרוב העולם המערבי, עלינו יש אוסף גדול של איומים. חברת החשמל נערכה בצורה טובה להתמודדות עם רעידות אדמה. המוכנות לפגעי טבע אחרים, כגון שלג, שיטפונות וכדומה מוגבלת בין השאר ע"י בעיות נגישות הקשורות להיערכות רשויות מקומיות, כפי שראינו בחורפים האחרונים; אך גם ציפיות הציבור בעניין זה הן בלתי סבירות. קיימת מוכנות מסוימת להתקפות טילים וסייבר, אבל היא כנראה לא מלאה ביחס לפוטנציאל. אף כי חברת החשמל נערכת, משק החשמל בכללו פחות, במיוחד בעידן בו חלק מהייצור הינו פרטי. התלות של המערכת הצבאית באספקת החשמל האזרחית היא קריטית, ועלולה להיות בעייתית במצבי חירום. התלות של המשק האזרחי בחשמל הולכת וגדלה, עם חישמול רכבת ישראל והרכבות הקלות הקיימות ואלה שבשלבי בניה.

ביטחון אנרגטי תלוי באופן מרכזי בקיומה ובהפעלתה של תפיסה מערכתית כוללת לגבי המרכיבים השונים של תשתית האנרגיה (מערכת החשמל, אספקת דלקים לתחבורה ולתעשייה, אגירה, הולכה ושינוע) . תפיסה כזו אינה קיימת כיום בישראל, ומן הראוי שתגובש בהקדם.

המלצות:

1.  נדרשת שמירה על גיוון מקורות האנרגיה וגיוון מערכות הייצור, והכל בהתאם לתכנון מסודר, תוך התחשבות  (אך לא כניעה) במרכיבים חברתיים, כלכליים וסביבתיים.

2.  נדרשת אגירה אסטרטגית של מקורות האנרגיה – הדלקים למיניהם, ומערך הולכת דלקים הכולל יתירות מתאימה. בין השאר חשוב מאוד הגיבוי במערכת אספקת הגז הטבעי (נדרש מערך הפקה והספקה נוסף).

3.  נדרשת יתירות ורזרבה מתאימה במערך הייצור ובמערך הולכת החשמל הארצי.

4.  מומלץ לפתח את מערכת החשמל לכוון של רשת חכמה (smart grid) : דו כיוונית עד קצה הדרך - צרכני המתח הנמוך.

5.  מומלץ לקדם את רשת החשמל לכיוון של מיקרו-גרידים (microgrids) עצמאיים המקושרים זה לזה. מערכת כזו תאפשר מערך ייצור גמיש, דינמי, לפי אזורים, המאפשר שליטה מקומית לפי הצרכים, ושימוש באמצעי ייצור אנרגיה מגוונים.

6.  מומלץ לפתח באופן מבוקר מקורות אנרגיה מקומיים ומתחדשים. כיום יש דגש רב מידי על הכלכליות, אך שכשמדובר בביטחון - הכלכלה הוא רק אחד המרכיבים. מקורות האנרגיה המתחדשת – שמש ורוח – מוסיפים חסינות למערך ייצור החשמל לצורך ביטחון האספקה מול איומים ביטחוניים, והביזור הטבעי של מתקני אנרגיה מתחדשת מקטין מאד את הסיכון לפגיעה מערכתית.

7.  מומלץ להמשיך בשילוב ברשת של מתקני אגירה שאובה. יש לכך יתרון גדול באנרגיות מתחדשות גם כמשלים טבעי לטכנולוגיה וגם בגלל המוגנות הטבעית של המתקנים האלה, הקבורים עמוק בתוך ההר ולא חשופים לפגיעה קינטית.

8.  יש להרחיב את הפעולות להתייעלות אנרגטית (ראה מקור 2). מומלץ לעודד ולהאיץ שימוש בתחבורה ציבורית ולהפסיק העידוד לנסיעה ברכב פרטי. מומלץ לעודד ולהאיץ בנייה משמרת אנרגיה, תוך שימוש בתקינה.

9.  יש להקים מערך של ניהול ביקושים גמיש בזמן אמת. הדבר יתרום הן ליעילות מערך ייצור החשמל על ידי השטחת עקום הביקוש, והן להתמודדות רציפה במצבי משבר שלא באמצעות השלה, אלא ניהול הביקוש.

10.  יש לוודא ולתרגל קיומם של מערכי טיפול במצבי קיצון שונים (מצבים מיוחדים) ברמת משק החשמל כולו: פיקוח, ייצור, הולכה וחלוקה של חשמל. חשוב שילוב הצרכנים עצמם בהיערכות. מטרת העל צריכה להיות הגעה למצב בו לקוחות הרשת יוכלו לקיים תפקוד מינימלי הכרחי עד שיגיע החילוץ.

11.  מעל לכל דרושה מערכת ניהולית מתאימה - שתהיה רגולציה אחת מצד הממשלה. הרגולציה הזאת צריכה לבנות את כל הכלים, יחד עם גיבוי חקיקתי מתאים. אם וכאשר המדינה תיקח על עצמה את הניהול של מערכת החשמל בחירום, היא צריכה להקים מערך מתאים.

הורדות וקישורים
מסמכים מקושרים
הצטרף לרשימת דיוור לקבלת ידיעון רבעוני

זכויות שמורות © מוסד שמואל נאמן 2011. נבנה ע"י כתום בניית אתרים