רשימת פרסומים

ישראלים בברלין –קהילה בהתהוות

לאורך השנים זכתה תופעת ההגירה מישראל לביקורת חריפה של הציבור ושל קברניטי המדינה, נתפסה כבגידה בערכי הציונות ויציאה נגד המוסכמות הלאומיות. משלהי שנות השמונים תופעה זו הלכה והתגברה בעקבות השינויים הכלכליים, החברתיים, התרבותיים והפוליטיים שהתרחשו בישראל לצד תהליכי הגלובליזציה.

מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון את המניעים להגירתם של ישראליים לברלין נוכח מוגבלויות השפה וההיסטוריה הפוליטית של ישראל וגרמניה, את התגבשות חיי הקהילה של המהגרים הישראליים בברלין, ואת תפיסת המהגרים הישראליים את החיים בברלין. במחקר השתתפו 85 אנשים, הנחלקים לשתי קבוצות עיקריות: 61 מהגרים ו-24 מרואיינים רלוונטיים נוספים, בהם פקידי ממשל מישראל ומגרמניה, חוקרים ועיתונאים העוסקים ביחסים בין ישראל לגרמניה.

במסגרת איסוף הנתונים אובחנו שלושה גלי הגירה: הראשון, עד לשנת 2000, אופיין כהגירה "רומנטית". לאחריה התרחש, במהלך העשור הראשון של המאה ה-21, גל הגירה פוליטית חברתית; ולאחריו, במחצית הראשונה של העשור השני, גל ההגירה הכלכלי.

בקרב אוכלוסיית המחקר אופיינו 12 קבוצות ייחוס כמו מהגרי עבודה בנדל"ן ובהייטק, אמנים, עולים חדשים לשעבר וערבים ישראלים. בכלל זה אופיינה קבוצה של "עבריים" המדגישה את זיקתה ליהדות לא על בסיס זיקה לדת או לאום אלא על זיקה לשפה ולתרבות העברית.

ממצאי המחקר חושפים ארבעה גורמים מרכזיים המעודדים הגירה מישראל לברלין: חוסר שביעות רצון מהחיים בישראל, מימוש פוטנציאל אישי דרך איתור מקום עבודה עם אפיקי התפתחות או לרכישת השכלה גבוהה, הגירה בעקבות מעבר של בן זוג  לעיר או נישואין לבן זוג גרמני; ואופייה וייחודה של ברלין כעיר רב-תרבותית שיוקר המחייה בה נמוך יחסית.

כמו כן עולה מהמחקר כי המהגרים הישראליים שומרים על קשר שוטף ביניהם במיוחד עם קבוצת הייחוס שלהם, לצד קשריהם עם גרמנים ובני לאומים אחרים החיים בברלין. המהגרים הישראליים שומרים על קשרים ביניהם בארבעה דרכים: 1. רשתות חברתיות המהוות כלי תקשורת מרכזי בין המהגרים הישראליים בברלין; 2. יוזמות קהילתיות מקומיות שנועדו ליצור זירת מפגשים קבועה, ובהמשך גם להציע מגוון שירותים חינוכיים ותרבותיים שיתנו מענה לצרכיה של הקהילה המתהווה; 3. זירות פעולה של ישראלים בברלין: מפגשים ופעילויות שאינם מיועדים בהכרח לקהל ישראלי, אלא למי שמבקש להכיר את התרבות הישראלית, אך בפועל 'ישראליותם' מושכת אליהם גם ישראלים החיים בברלין. לצידם מתקיימים מפגשים ספוראדיים מגוונים, כמו מופעים של אמנים מישראל; 4. מערכות חינוך: הורות לילדים משמשת כר נרחב להיכרויות בין הורים ישראליים דרך מוסדות חינוך בהם מתחנכים ילדיהם. קשרים אלו נוצרים כתוצאה מחברויות שמתפתחות בין הילדים עצמם או משיקולים תועלתיים כמו לימוד משותף.

ממצאי המחקר מצביעים על מערכת יחסים מוגבלת בהיקפה  בין הישראלים בברלין לבין חברי הקהילה היהודית של ברלין ומוסדותיה מכמה סיבות: היעדר צורך בשירותי הדת והחינוך של הקהילה, הבדלי תרבות ומנטאליות ומוניטין נמוך של הקהילה. כמו כן, נמצא כי תדירות הביקור של מהגרים ישראליים בישראל  נע על פי רוב בין פעמיים בשנה לבין פעם בשנתיים; בדרך כלל לצורך ביקור בני משפחה וחברים ולשם ביצוע סידורים שונים. ראוי לציין כי קיים קשר בין גיל המהגר וותק ההגירה לבין תדירות הביקורים לישראל - צעירים מבקרים יותר מאשר מבוגרים ומהגרים חדשים מבקרים יותר  מאשר מהגרים ותיקים.

ממצאי המחקר מלמדים כי רוב המרואיינים לא חוו יחס עוין או אנטישמיות, למעט מספר קטן מהם שחווה ביטויי עוינות, בעיקר מילוליים ובתקופות של עימותים צבאיים בין ישראל לפלשתינאים. חלק ניכר מבין המהגרים הישראליים סבור שגרמניה ביצעה תיקון אמיתי ושכיום זו מדינה שונה מהותית מזו שהייתה לפני תום מלחמת העולם השנייה.

ניכר כי בשנים האחרונות ברלין מהווה יעד נוח למי שמבקשים, בעיקר צעירים, לבחון אפשרות של חיים מחוץ לישראל ולכן ניתן לראות בה גם מעין שער לעולם מבחינתם של אלו.

משום שחלק ניכר מהישראלים היגרו לברלין רק בשנים האחרונות, גם לשם התנסות בחיים בחו"ל, ניתן להגדיר את הקהילה הישראלית בברלין כקהילה בהתהוות.

ניכרים ניצנים של שינוי ביחסה של מדינת ישראל למהגרים ממנה. ביטוי לכך ניתן לראות באופן התנהלותה של שגרירות ישראל בברלין שהחלה ליצור קשרים עם קהילת הישראלים בברלין בתור שכזו.

 

 

הורדות וקישורים
מסמכים מקושרים
הצטרף לרשימת דיוור לקבלת ידיעון רבעוני

זכויות שמורות © מוסד שמואל נאמן 2011. נבנה ע"י כתום בניית אתרים