תעשייה וחדשנות

הפרוייקטים

בחינת חברות מבוססות ידע טכניוני

בוגרי הטכניון הקימו תוך 20 שנה למעלה מ- 1,600 חברות. החברות יצרו למעלה מ-100,000 מקומות עבודה והניבו 30 מיליארד דולר.

המרכז למצוינות תעשייתית

המרכז למצוינות תעשייתית הוקם בשנת 2011 ומטרתו לקדם מדיניות תעשייתית לאומית. המרכז מסייע בגיבוש וקידום מדיניות פרואקטיבית של מצוינות תעשייתית, מתוך כוונה לקיים תעשייה לאומית מאוזנת ואיכותית המקיימת מחזור חיים בריא שמבחנו ביתרון תחרותי גלובאלי והעסקה איכותית של כלל מגזרי החברה. המרכז למצוינות תעשייתית גם הוא חלק מחזון ישראל 2028.

העצמת התעשייה הקלאסית

במהלך 2011 התחלנו ביישום המלצותינו לשדרוג התעשייה הקלאסית (מסורתית) בהתאם לדו"ח הועדה להעצמת התעשייה הקלאסית – אפריל 2011. בסיס הפעילות בנושא מוכתב ע"י המלצות הוועדה.

חדשנות במגזר ה- ICT בישראל

מוסד שמואל נאמן נבחר על ידי הבנק העולמי להכין פרק עבור הדו"ח לפיתוח כלכלי לשנת 2016. הגדרת הנושא המקורית היא: ‘Best Practices and Lessons Learned in ICT Sector Innovation: A Case Study of Israel’ המחקר, שנערך בהובלת ד"ר דפנה גץ, מנתח כיצד מדיניות ממשלת ישראל תרמה לפיתוחה של מערכת אקולוגית ((Eco-system תוססת שעוררה שיעור גבוה של חדשנות טכנולוגית (לדוגמה – VoIP, תוכנות אבטחה) ויזמות, והוא מתאר את הסביבה העסקית והיזמית שנוצרה.

חיזוק שילוב האוכלוסיה הערבית בתעשייה ובכלכלה – אסטרטגיה לאגודת הגליל

מוסד שמואל נאמן בשיתוף עם אגודת הגליל שהינה מרכז מו"פ איזורי הנתמך על ידי משרד המדע, פועלים יחד לחיזוק מרכז אזורי יציב ומקדם תעשיות ידע וכלכלה אחודה יהודית ערבית בצפון.

חרקים בשרות האדם

לחרקים חשיבות מהותית במערכת האקולוגית בכדור הארץ וקיומם קריטי להישרדות האדם. החרקים ממלאים מגוון תפקידים בשרות האדם, כאשר מלוא הפוטנציאל של השימוש בנתיב זה, נמצא בשלבי מחקר שונים. באופן כללי, ניתן להעריך כי שוק יישומי החרקים לשירות האדם נמצא במגמת עלייה בעולם, וטומן בחובו פוטנציאל לצמיחה משמעותית בשנים הקרובות.

יצור מתקדם - גיבוש מדיניות לאומית

עבודה זו באה ליזום ולגבש הצעה למדיניות לאומית לקידום ויישום יצור מתקדם בישראל (advanced manufacturing).

מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל ובהשוואה בינלאומית

בתחילת שנות ה–2000 זיהה מוסד נאמן את הצורך בהקמת תשתית לקידום תהליך שיטתי ומתמשך של גיבוש מדיניות לאומית למחקר, לטכנולוגיה ולחדשנות.
מטרת התוכנית היא לשפר את ההבנה של מערכת המו"פ והחדשנות ולענות על השאלה כיצד תהליכים הקשורים להתפתחות של מדע, טכנולוגיה וחדשנות תורמים להגברת ידע, עלייה בפריון, שיפור בביצועים הכלכליים, תעסוקה מקצועית, פיתוח בר קיימא ורווחה חברתית. הבנת התהליך מתבססת על איסוף, ניתוח והצגה נכונה של מדדים רלוונטיים שונים ועל ניתוח המגמות של השתנותם על פני זמן ובהשוואה בינלאומית.

מדיניות לאומית בנושא מימוש הגז הטבעי למשק המקומי וליצוא

עם מציאת כמויות הגז הענקיות ועם חידוד הצורך במדיניות לאומית לניצול ארוך טווח של התגלית התחלנו במחשבה ותכנון האופציות להקמת תעשייה כימית המבוססת על הגז כמקור זול לחומרי גלם.

מחקר לבחינת שיתופי פעולה בין התעשייה למרכזי התשתית בננוטכנולוגיה בטכניון

המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי הוקם בינואר 2005 כמיזם משותף של קרן ראסל ברי, ממשלת ישראל דרך פורום תשתיות לאומיות למו"פ (תל"מ), INNI והטכניון. חזון המכון הוא מיצוב הטכניון ומדינת ישראל בחזית המחקר והפיתוח העולמיים בתחומי הננוטכנולוגיה. החל משנת 2010, המכון נכנס לשלב השני של פיתוחו, שאמור להימשך עד שנת 2014.

מקומן של אוניברסיטאות המחקר במערכת המו"פ הלאומית בישראל

עבודה זו נעשתה בהזמנת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו"פ). מטרתה לחקור את ההשפעה של אוניברסיטאות המחקר במערכת המו"פ הלאומית, ואת ההשפעות ההדדיות הקיימות בין שתי מערכות אלה ליצירת ידע חדש וטכנולוגיות מתקדמות.

מרכזי המידע של מאגדי מגנ"ט

במוסד שמואל נאמן פועל מרכז מידע ממוחשב מהגדולים ביותר בישראל. המרכז הוקם על מנת למלא את צרכי ניהול הידע ואספקת שירותי המידענות למאגדים הפועלים במסגרת תכנית מגנ"ט והוא חלק מתכנית מגנ"ט של משרד הכלכלה. מרכזי המידע מבוססים על מערכת ממוחשבת שתוכננה בהתאם לדרישות צוות מוסד שמואל נאמן ובשיתוף המאגדים.

ניתוח תעשיית האנרגיה המתחדשת של ישראל

פרויקט זה החל במסגרת המיזם המשותף עם יחידת ניו-טק במשרד הכלכלה ונמשך במימון מוסד שמואל נאמן והוא נעשה במסגרת המרכז למצוינות תעשייתית. מטרת הפרויקט: מינוף המובילות העולמית של ישראל בתחום האנרגיה המתחדשת כולל ייצור אנרגיה, שילובה במערך, חסכונות והתייעלות ופיתוח תחליפי דלקים.

פורום אנרגיה

מטרת פורום האנרגיה היא לקיים תשתית מקצועית בתחומי האנרגיה בישראל, ולאפשר מפגשים, רב-שיח ודיונים המעודדים קידום פרויקטים בתחום האנרגיות המתחדשות, החיסכון ושימור האנרגיה. באמצעות הפורום מגבש מוסד שמואל נאמן עמדות מקצועיות וישימות, אשר מוסכמות על מומחים ובעלי עניין בתחום ועל מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה השונים, החברים בפורום.

קידום המו"פ והחדשנות בפריפריה בישראל

המחקר, שהוזמן על ידי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל (מולמו"פ), נועד לספק למקבלי ההחלטות ולמעצבי המדיניות תמונת מצב בנושא השתלבותם של אזורי השוליים במדינת ישראל בפעילות המו"פ והחדשנות. עידוד החדשנות בפריפריה נתפש כמנגנון שעשוי לקדם צמיחה כלכלית שתצמצם פערים מרחביים, שבשנים האחרונות גדלים במדינת ישראל.

רישום פליטות גזי חממה בישראל

נושא שינויי האקלים הגלובליים זוכה לתשומת לב עולמית בגלל ההשלכות הסביבתיות, הכלכליות והחברתיות שיש לשינויים אלה על העולם המפותח והמתפתח. ממשלת ישראל מודעת לחשיבות הפעילות בתחום הפחתת פליטות גזי החממה (למרות היעדר מחוייבות רשמית בינלאומית על ישראל בתחום זה, בשלב הנוכחי, והקפאת התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה) והיא פועלת בהתאם. לפיכך, בשנת 2010 החל פרויקט וולונטרי לרישום פליטות גזי חממה בישראל. הפרויקט מתבצע בשיתוף המשרד להגנת הסביבה והוא מיועד לגופים תעשייתיים, מסחריים, פיננסיים ואחרים.

שדרוג המערכת הכלכלית בצפון

באמצע שנת 2014 הונע מיזם המשותף למוסד שמואל נאמן ולמשרד הכלכלה, שמטרתו גיבוש תכנית לשיפור מהותי של המערכת הכלכלית בצפון ושינויה לכדי מערכת אחודה, צומחת וברת קיימא. במהלך שנת 2015 הושלם הפרויקט והוגש דו"ח מסכם הכולל ניתוח המצב הכלכלי והחברתי בצפון, והמלצות לשיפור ושדרוג.

תעשיית הטכנולוגיות החקלאיות החדשניות בישראל בצל משבר המזון העולמי

על פי תחזיות של ארגון האומות המאוחדות, אוכלוסיית העולם צפויה למנות כ-9 מיליארד בני אדם עד 2050 ולהגיע אף לכ-10 מיליארד עד 2100, כאשר אסיה ואפריקה האזורים בהם הגידול באוכלוסייה החד ביותר. ארגון המזון והחקלאות העולמי צופה שתפוקות החקלאות יצטרכו לעלות בכ-60% עד 2050 כדי לספק את צרכי האוכלוסייה הגדלה, השינויים בהרגלי התזונה וזאת לצד אתגרים הנובעים משינויי האקלים, התדלדלות במשאבי מים וקרקע והקטנת המגוון הביולוגי.

תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: מאפייני איכות של המצאות ייחודיות

בעשור האחרון חלו תמורות מתודולוגיות משמעותיות בניתוח פעילות המצאתית, בעיקר תודות להתקדמות טכנולוגית ולהטמעת בסיסי נתונים ייעודיים בנושא פטנטים באוניברסיטאות ובארגונים בינלאומיים גדולים כמו ה-OECD ו-Eurostat. מחקרים פורצי הדרך בתחום הפטנטים מתאפשרים כיום, בין היתר, תודות לשילוב ולהצלבה של נתוני פעילות המצאתית עם בסיסי נתונים חיצוניים המעשירים ומגוונים את הידע על מאפייני המגישים והממציאים.

פרוייקטים שהסתיימו

איזון חדשנות איכות ויעילות בארגוני מו"פ

מטרת המחקר הינה לזהות את הגורמים המעודדים, או מעכבים את האיזון בין חדשנות, איכות ויעילות. המחקר מבוצע בארגון מו"פ בתעשיית הביטחון הישראלית, בשתי חטיבות הכוללות 42 יחידות ארגוניות המתמחות במו"פ ו28 יחידות ארגוניות במפעלי היצור. מערך מחקר זה מאפשר לעקוב אחר תהליך הפיתוח המתחיל ביחידות המו"פ ומסתיים במפעל הייצור.

אימוץ תקשוב (ICT) בחקלאות, חינוך ופיתוח המרחב הכפרי

מחקר זה עוסק בטיפוח וייעול חדשנות בחקלאות, תוך שימוש בתקשוב כאמצעי לעיצוב חינוך חקלאי למגוון הגילאים ופיתוח המרחב הכפרי. לכל אל חשיבות אסטרטגית לישראל וההמלצות והמסקנות שנגזרו מהמחקר שולבו בדו"ח מוסד שמואל נאמן להעצמת התעשיות הקלאסיות שהוצגו במהלך 2012 למשרד החקלאות ולהתארגנויות האזוריות.

אסטרטגיית פיתוח תשתיות לאומיות

פרויקט "אסטרטגיית פיתוח תשתיות לאומיות בישראל לשנת 2028", מתוך התכנית "ישראל 2028: חזון ואסטרטגיה כלכלית – חברתית בעולם גלובאלי", מתמקד בניתוח הביקושים העתידיים לתשתיות פיזיות במדינת ישראל והיכולת להקים מערכות תשתית הולמות העונות על הביקושים הצפויים בישראל בעוד 20 שנה. כמתווה ראשוני, קבע המחקר לבחון את הביקושים החזויים של התשתיות אל מול תשריט "עסקים כרגיל", תוך הדגשת הבעיות המרכזיות והאילוצים הקשורים בהבטחת ההיצע.
הפרויקט מתייחס לתחומי התשתית הבאים: תחבורה יבשתית-כבישים ורכבות, מערך נמלי הים והאוויר, ייצור והפצת אנרגיה, תשתיות מים וסביבה ופיתוח כוח אדם נידרש והכשרתו בענפי הבינוי והתשתיות.

אסטרטגיית פיתוח תשתיות לאומיות בישראל לשנת 2028

הכנת התכנית נמשכה למעלה משנתיים וכללה כ-60 מומחים מתחומי העסקים, הממשל והאקדמיה שפעלו במסגרת של תשעה צוותי עבודה. התכנית האסטרטגית הלאומית הזו משלבת בין גורמים כלכליים וחברתיים שנועדו לענות על הצהרת החזון הבאה:
מדינת ישראל תהיה אחת מ-10-15 המדינות המפותחות בעולם, במונחים של ההכנסה לנפש. תתקיים בה כלכלה חופשית, מאוזנת והוגנת, הנשענת על יכולתה התרבותית, מדעית-טכנולוגית, עושר ההון האנושי, חדשנות ויזמות. המדינה תשיג כל זאת בשיתוף כל מגזריה. היא תשאף לעשות לטובת כל אזרחיה, למען איכות חייהם ולמען עתיד הדור הצעיר שלה. המדינה תשיג את כל אלה באמצעות שיתוף פעולה בין כל מגזריה, תוך שמירה על ערכיה וחיזוק דימויה של המדינה בעיני תושביה ובעיני שותפיה בעולם היהודי.

אתגרים לשימושי המים בתעשייה הגלובלית

פרויקט מחקרי זה החל בשנת 2011 בשיתוף עם ניוטק, מכון היצוא ונועד להגביר את כושר התחרות של תעשיית המים הישראלית בעולם. הפרויקט נועד למפות מגזרים תעשייתיים עתירי שימוש במים, שזקוקים לפיתוחים טכנולוגיים חדשניים כדי להקטין את צריכת המים ליחידת מוצר וכדי לאפשר שחרור המים הנפלטים תוך שימור הסביבה, כדי להאיר על צרכים לפתרונות שיאפשרו גידול העסקים וחיזוקם.

האצת שילובה של אוכלוסייה הערבית בכלכלה ובעסקים בישראל

בישראל ובעולם גוברת ההכרה בחשיבות הלאומית ובדחיפות האצת שיתופם של האזרחים הערבים בכלכלת המדינה. מגוון ארגונים ממלכתיים, עסקיים וולונטריים עוסקים בנושא. לשם כך, בכוונתנו לקיים סדרה של דיונים עם הארגונים המרכזיים העוסקים בהיבט הכלכלי\עסקי של הנושא, שכן תחום זה הינו - כידוע - בעל חשיבות עליונה, חילוקי הדעות לגביו מצומצמים יחסית, והוא מאפשר הצבת יעדים בני מימוש, אשר תרומתם ניתנת להערכה ולמדידה.

הגדלת היצע המים בישראל ע"י צמצום פחת מים ומניעת דליפות ביוב

במסמך מוצגים נתונים המצביעים על צריכת המים העירונית בישראל ועל כמויות השפכים המיוצרות בגין צריכה זו. נושאים אלו נבדקו לעומק בכדי להבין את פוטנציאל החיסכון במים היכול לנבוע מהשקעה במערכות התשתית של אספקת המים ובמערכות הולכת הביוב.

הטבות מס למו"פ עסקי בישראל

עבודה זו בוחנת מערך תמריצי מס לעידוד מו"פ בסקטור העסקי בישראל. למעלה משני שליש ממדינות החברות בארגון ה-OECD, ומדינות תעשיתיות רבות אחרות, מעודדות פעילויות מו"פ בסקטור העיסקי בעזרת הטבות מס המבוססות על היקף הוצאות המו"פ המדווחות ע"י הפירמות.

היערכות ישראל לדיוני פוסט קיוטו והפחתת גזי חממה

מטרתה הכוללת של העבודה היא לתת בידי המשרד להגנת הסביבה כלי עזר בדיונים בישראל ובזירה הבינלאומית בעקבות ועידת קופנהגן, שנערכה בחודש דצמבר 2009, וכן לפתח תכנית יישום להפחתת פליטות גזי חממה- מבחינת כלי המדיניות, שתוף פעולה עם משרדי ממשלה אחרים וגורמים מובילים במשק הישראלי.

הכנת תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה

במהלך שנת 2010, ליוה צוות האנרגיה והסביבה במוסד שמואל נאמן את עבודתה של ועדת מנכ"לים בינמשרדית להפחתת פליטות גזי חממה, בראשות מנכ"ל משרד האוצר, מר חיים שני. ועדת המנכ"לים מונתה מכֹח החלטת ממשלה 1504 ממרץ 2010 לגבש תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה, במטרה להפחית את הפליטות ב-20% עד שנת 2020, ביחס לתרחיש עסקים כרגיל.

העברת טכנולוגיה ומסחורה

כיצד להעביר ידע טכנולוגי מהאקדמיה להצלחה מסחרית היא שאלה מטרידה שמעסיקה חוקרים ויזמים רבים באקדמיה. מוסד שמואל נאמן מתמודד עם הסוגיה במסגרת מעורבותו בטכניון.

הערכת הביקושים והתפתחות מאגרי ידע בסקטורים ואזורים מוטי ידע

מחקר זה בוצע במסגרת חבילת עבודה מס' 5 של פרויקט Pick-Me. המחקר התבסס על ניתוח נתונים שנאספו במסגרת סקר שדה על האקוסיסטמה שנוצרה על ידי קבוצת ראד בינת שהנביטה כ-130 חברות.

הערכת ההשפעה של תעשיית החלל על כלכלת ישראל

המחקר התבצע במהלך השנים 2009-2007 במימון משותף של מוסד נאמן ושל מפא"ת. מטרתו היתה להעריך את השפעתה של תעשיית החלל האזרחית על כלכלת ישראל באמצעות איסוף וניתוח של נתונים על תעשיית החלל (בארץ ובעולם), על הכשרת כוח האדם ועל המו"פ בתחום זה. כמו כן, נבחנה מדיניות ממשלת ישראל לגבי תחום זה.

הערכת תוכנית המגנטון

המחקר להערכת תכנית ה"מגנטון" נערך במהלך 2009-2008 במימון משותף של מוסד שמואל נאמן ומנהלת מגנ"ט. מטרות המחקר המרכזיות היו לבחון את התפוקות של פרויקטי ה"מגנטון" ואת הצלחתם תוך התמקדות במאפייני הפרויקטים, החוקרים מהאקדמיה וראשי הפרויקטים מהתעשייה המשתתפים בהם, לבחון את תהליכי העבודה ושיתוף הפעולה בין המשתתפים בפרויקטים מהאקדמיה ומהתעשייה, ולגבש מסקנות והמלצות אופרטיביות אשר יופנו למקבלי ההחלטות ויאפשרו לאתר את נקודות החוזק והתורפה של התכנית ולשפרה.

הערכת תוכנית נופר

תוכנית "נופר" נהגתה כחלק מיישום המלצות "דו"ח מוניטור", שהעלה את הצורך בהקמת קרן לתמיכה בפיתוח בהמצאות אוניברסיטאיות עם פוטנציאל מסחרי בתחומים של ביוטכנולוגיה וננוטכנולוגיה, כך שיגדל הסיכוי להעברה מוצלחת של הטכנולוגיה מהאקדמיה לתעשייה. התוכנית מסייעת לבניית גשר בין המחקר הבסיסי למחקר היישומי בשלב בו התעשייה עדיין לא מכירה ברעיון כבעל פוטנציאל מסחרי.

הפרדת פסולת במקור

מדינת ישראל מתמודדת עם כמות פסולת גדלה. מדי שנה חל גידול של כ - 2.5% בכמות הפסולת הביתית. מאידך, האפשרויות להטמנה של פסולת אוזלות והמתכננים נתקלים בקשיים רבים לאתר אתרי פסולת חדשים שהשפעתם על הסביבה ועל הציבור תהיה נמוכה. אלטרנטיבות טכנולוגיות וניהוליות להטמנה טרם זכו לפיתוח נרחב ורק חלק קטן מהפסולת מועבר למיחזור, שימוש חוזר או ניצול אחר כלשהו. כתוצאה, צפויה מדינת ישראל, על-פי דיווחי המשרד לאיכות הסביבה, להגיע כבר בשנים הקרובות למצב בו אתרי הפסולת לא יוכלו עוד להכיל את כמות הפסולת שתיווצר.

התאמת הביקוש להכשרת עובדי ידע בשווקי עבודה קיימים

מחקר זה בוצע במסגרת חבילת עבודה מס' 6 של פרויקט PICK-ME. במסגרת זאת נותחו נתונים שנאספו במסגרת סקר שביצע הל.מ.ס בקרב למעלה מ-5,000 בוגרי אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות בישראל אשר בחן את מידת השתלבותם בשוק העבודה.

התעשייה הכימית של ישראל

הפרויקט מנתח את ענפי הכימיה והפרמצבטיקה שמיוצרים ומפותחים בישראל, בהווה ובעתיד, מציג אלטרנטיבות, וענפים חדשים בתחום, מעלה השוואות עם שווקים גלובליים ומציע כלי מדיניות למקבלי ההחלטות בממשלה ליישום. שותפים בו, מלבד מוסד שמואל נאמן, הממשלה – משרד האוצר, והתאחדות התעשיינים.

זיהום אוויר

זיהום האוויר נגרם ממקורות שונים ורבים- מקורות ניידים (תחבורה) ומקורות נייחים ( מפעלי תעשייה, תחנות כוח ועוד). עם העלייה ברמת החיים בארץ, צפוי כי מקורות אלה יוסיפו ויתעצמו, ובמקביל, אם לא ינקטו האמצעים הנדרשים, תתעצם גם בעיית זיהום האוויר .

חדשנות 2011 - מדיניות תעשייתית פעילה למינוף מדע טכנולוגיה ותרבות החדשנות

מטרת העבודה להציע חלופות למדיניות לאומית תעשייתית יוזמת ופרו-אקטיבית הממנפת את יתרונות המדע וטכנולוגיה של ישראל בשילוב עם תרבות החדשנות. זה ניסיון לקדם את יישום המסקנות של תוכנית "ישראל 2028 – חזון ואסטרטגיה כלכלית-חברתית בעולם גלובלי". העבודה מתמקדת בשלוש מתוך עשרת הנושאים שסומנו כראשיים להשגת יעדי החזון של ישראל 2028: האתגר הגלובלי, מינוף המדע הטכנולוגיה והמו"פ ושדרוג התעשיות המסורתיות, כולל שדרוג ההישגים העסקיים והקטנת הפער החברתי, הנובע מקיום משק דואלי.

חדשנות בישראל 2010- יישום תכנית "ישראל 2028 "

כהמשך לחזון ואסטרטגיה ישראל 2028, אנו מקיימים השנה פרויקט המשך , במטרה למנף את המדע והטכנולוגיה עם תרבות החדשנות למדיניות לאומית לקידום של תעשייה תחרותית ברת קיימא . אנו מתרכזים בהעצמת התעשייה המסורתית מחד ובקידום מדיניות של תעשייה עתירת ידע המממשת את הכוונים הטכנולוגיים החדשים לתעשייה .

חדשנות במגזר השירותים

יוזמה זו של מוסד שמואל נאמן במימון משותף של מוסד נאמן ולשכת המדען במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, נועדה לבחון את החדשנות במגזר השירותים בפעם הראשונה בישראל.

חדשנות בתעשייה המסורתית

מיזם משותף בין המרכז לחדשנות וידע, הפקולטה לתעשיה וניהול, טכניון, ומוסד שמואל נאמן.
מטרת הפרויקט: לסייע לחברות בתעשיה המסורתית לשדרג את יכולתן בתחומי החדשנות והייצוא, בעזרת סדנאות ובליווי פרויקטים המתבצעים בסיוע מנטורים מנוסים.

חדשנות של חברות רב-לאומיות בישראל: עדות מנתוני פטנטים ומסקר מרכזי מו"פ

פרסום זה הוא חלק מחבילת עבודה מס' 7 של פרויקט PICK-ME במסגרת האיחוד האירופי: "התפתחות הביקושים, פיתוח סקוריאלי וארגון פעילות החדשנות" והינו חלק ממטלה מס' 4 "הביקוש לחדשנות ושיקולי המיקום של חברות רב-לאומיות"

חוק אריזות בישראל: פוטנציאל ואפשרויות יישום

האריזות מהוות, בהערכה גסה כ- 10% - 15% ממשקל האשפה וכשליש מנפחה. מבחינה כלכלית, עלות הטיפול בפסולת אריזות מגיעה לסך של כ- 100 - 150 מיליון דולר בשנה, וזאת, מבלי לקחת בחשבון את ההשפעות החיצוניות של ייצור האריזה, האיסוף, השינוע והטיפול בפסולת.

חזון ואסטרטגיה למחקר ופיתוח

פרויקט חזון ואסטרטגיה למו"פ הוא חלק מתכנית "חזון ואסטרטגיה לישראל 2008-2028" של המועצה למדע וטכנולוגיה ארה"ב-ישראל (USISTC). תכנית זו, בהנהגת מר אלי הורביץ (יו"ר טבע) ומר דוד ברודט, מגבשת תכנית אסטרטגית שתציב את ישראל בין הארצות המתקדמות בעולם במונחים כלכליים וחברתיים.

חקלאות וסביבה

דו"ח, שהוגש לקרן ספיר של מפעל הפיס, עסק בשמירה על המרחב הכפרי ובכלי מדיניות ליישום "חקלאות בת קיימא" באזורים חקלאיים נבחרים.
העבודה התבססה על בחינה של אזורים חקלאיים בעלי מאפיינים שונים, והסקת מסקנות לאור הנעשה בהם. נבחנו ארבעה אזורים חקלאיים: העמקים (עמק יזרעאל ומגידו), המועצה האזורית דרום השרון, עמק חפר וחבל עדולם, שבמועצה האזורית מטה יהודה. בכל אזור נלמדו מאפיינים ומגמות בחקלאות, צרכים וכיווני התפתחות, ומידת הישימות של כלים שונים לעידוד החקלאות.

טכנולוגיות הסביבה: רואים רחוק רואים ירוק

נושא טכנולוגיות הסביבה הישראליות והפוטנציאל העסקי הגלום בפיתוחו ושיווקו, עולה לאחרונה תדיר על סדר היום הציבורי ונחשף רבות באמצעי התקשורת השונים. שוק הטכנולוגיות הסביבתיות נחשב כיום אחד השווקים החזקים והצומחים בעולם. היקף המסחר בשוק הסביבתי העולמי מוערך בכ – 600 מיליארד דולר בשנה, ושיעור צמיחתו מוערך בקצב גידול של 5% עד 8% לשנה. מדובר בשוק יציב, הגדל בהתמדה. מבחינת נתח שוק עולמי, שוק הטכנולוגיות הסביבתיות (קלינטק) מהווה כשליש מהשוק הסביבתי הגלובלי.

ייעול השימוש באנרגיה במכון החליבה בקיבוץ עין חרוד איחוד

מטרת הפרויקט היא לבחון דרכים לחיסכון או הוזלת עלויות האנרגיה במכוני חליבה, ולהציע צעדי חיסכון הכוללים שיפורים אנרגטיים מבוססים על המשך צריכת חשמל ודלק בתוספת אפשרית של אנרגית שמש תוך עמידה בקריטריונים של כדאיות כלכלית.

ישראל 2028 : חזון ואסטרטגיה למדינת ישראל

במסגרת המשך המאמץ ליישום הלכה למעשה של תכנית "ישראל 2028 - חזון ואסטרטגיה כלכלית חברתית בעולם גלובלי" יזם מוסד שמואל נאמן מספר פרויקטים המיועדים להכין יחד עם גורמי הממשלה תכנית יישום רב-שנתית.

כדאיות הצטרפות מדינת ישראל לאמנת HNS במסגרת IMO

מזמין מחקר זה היא רשות הספנות והנמלים, במשרד התחבורה מתוך מטרה לבחון כדאיות הצטרפות ישראל לאמנת HNS (Hazardous Noxious Substances). מטרת האמנה היא לפצות כספית נפגעים מנזקי דליפת כימיקלים, גז, תזקיקים ועוד הנובעים מתאונה ימית של כל סוגי האניות, למעט חומרים רדיואקטיביים ונזקי נפט גולמי המכוסים ע"י אמנה דומה אחרת (IOPC).

מדיניות לאומית בתחום החדשנות: הודו-ישראל

הבסיס לתכנית הוא ההכרה כי לישראל ולהודו אינטרסים משלימים ביצירת קשרים כלכליים ברי-קיימא. בפרט, הודו תופסת בהדרגה מקום מרכזי בנוף הגיאו-פוליטי העולמי, השוק ההודי המתפתח מהווה כר צמיחה ראשון בחשיבותו לתעשייה הישראלית ומקור לחדשנות תהליכית, בעוד ישראל מהווה עבור הודו מקור נגיש ואטרקטיבי לטכנולוגיות וידע רלוונטי במגוון רחב של תחומים – מביטחון ועד לחקלאות מדברית – כמו גם לחדשנות מוצרית. התכנית התמקדה לפיכך בזיהוי יכולות משלימות, יצירת רשת משאבים בינלאומית, חילופי עמדות וחוקרים, תיאום מדיניות, והפצת מידע הדדי.

מדיניות לאומית לטיפול בפסולת האריזות בישראל

מטרת העבודה היתה בחינת חלופות חקיקה והמלצה על המתווה המועדף בישראל לטיפול בפסולת אריזות.

מדיניות לאומית לשיתוף פעולה בעסקים ומדע עם מזרח אסיה

במסגרת המדיניות הלאומית להרחבת שיתוף הפעולה עם המזרח, התחדד נושא שעסקנו בו בעבר וחזרנו אליו ב 2011. איך לשתף פעולה בין תעשייה ישראלית ותעשיות מובילות בסין ובהודו, כאשר 2 חברות גדולות ישראליות נרכשו ע"י חברות מובילות בסין ובהודו, חברת "מכתשים אגן" נרכשה ע"י CHEM CHINA וחברת "תרו" לתרופות ע"י חברת SUN ההודית.

מדיניות למינוף המחקר בתאי גזע באמצעות קניין רוחני

מטרת המחקר הינה יצירת תשתית לעיצובה של מדיניות מחקר, פיתוח והעברת ידע בתחום תאי הגזע. מדיניות זו נועדה לעודד חדשנות מחקרית לצד סיוע במינוף מעמדה של ישראל כמובילה בתחום זה בזירה העולמית.

מדע, טכנולוגיה, כלכלה (STE)

STE הינה תוכנית ליבה במוסד שמואל נאמן אשר מטרתה העיקרית לפתח תשתית מחקרית שתאפשר התוויית חלופות למדיניות לאומית בממשק שבין מדע, טכנולוגיה וכלכלה.

מו"פ ומינוף טכנולוגיות מתקדמות – ליצירת צמיחה כלכלית מתמדת ומאוזנת

תכנית זו, בהנהגת מר אלי הורביץ (יו"ר טבע) ומר דוד ברודט, מגבשת מטרה אסטרטגית שתציב את ישראל בין הארצות המתקדמות בעולם במונחים כלכליים וחברתיים. צוות המו"פ והטכנולוגיה הוא אחד מששת הצוותים בתכנית שפועל בחסות משותפת של מוסד שמואל נאמן והמועצה למדע וטכנולוגיה ארה"ב-ישראל. משימתו של צוות המו"פ והטכנולוגיה היא לעצב תכנית למדיניות אסטרטגית לעידוד החדשנות, טיפוח פעילויות מחקר ופיתוח, והטמעת טכנולוגיות מתקדמות בענפי המשק, לרבות ענפי תעשיה ושירותים מסורתיים. זאת, במטרה להשיג צמיחה כלכלית מתמדת ומאוזנת, תוך צמצום פערים כלכליים וחברתיים ע"י מינוף היכולות המוכחות של ישראל בתחומי המחקר המדעי והטכנולוגי, והצלחותיה בתחומי יזמות וטכנולוגיות עילית.

מימון ציבורי למחקר ופיתוח: PREF

מוסד שמואל נאמן שותף בפרויקט PREF בחסות האיחוד האירופי (7FP). מטרת המחקר היא לבנות מאגר מידע על המימון הציבורי למחקר ופיתוח, במדינות אירופאיות ובמדינות נוספות בינהן ישראל. לאחר בניית המאגר, ינותחו הנתונים של מימון מחקר ציבורי בפילוח לפי נושאים ולפי סוג ההקצאה (מימון תחרותי/ פרויקטלי ומימון מוסדי). התוצר הסופי הוא סקירה של המצב הנוכחי וניתוח מגמות של פני השנים 2000-2014 של המימון הציבורי למחקר עבור המדינות הנסקרות.

מיפוי מערכות לאומיות של חדשנות טכנולוגית: יצירת בסיס להסכמה על מדיניות

ספר שעוסק בחדשנות טכנולוגית המבוסס על החומר שנאסף במסגרת חבילת העבודה מס' 2 בפרויקט Pick-Me שבו נוסתה בהצלחה מתודולוגיה חדשנית למיפוי האקוסיסטמה של חדשנות טכנולוגית בחמש מדינות באירופה השותפות בפרויקט.

מסחור פטנטים שמקורם במוסד אקדמי

פרויקט "מעבדת יזמות", בניהולם של פרופסור מיה ארז ופרופסור אבי פייגנבאום ,החל בשנת 2003 כאשר בשנת 2004 הורחבה פעילות הפרויקט .תכנית הפרויקט הביאה לבניית קורס ביזמות לתלמידי תואר שני במנהל עסקים MBA)), הקרוי E-lab או" מעבדת יזמות ."הקורס מתבצע בשיתוף עם היחידה העסקית בטכניון ובו צוותים המורכבים מסטודנטים ל MBA -עובדים בשיתוף עם חוקרים מהטכניון ונציגי קרנות הון סיכון לבניית תכניות עסקיות לפטנטים שמקורם בטכניון .

מערך ה-SETI של ישראל סדרת המחקרים של אונסק"ו

המחקר הוזמן על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועתיד להתפרסם בסדרת המחקרים של אונסק"ו בנושאי מדיניות מדע, הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות במהלך שנת 2015.

מערכת החדשנות בישראל: מדיניות לאומית ואספקטים תרבותיים

הפרויקט הוא חלק מפרויקט בינלאומי שעוסק במדיניות של חדשנות במסגרת הוועידה הכלכלית של ה- UN באירופה.

מקומה של ישראל בשוק הביו-אתנול העולמי בשיתוף עם קרן GM

נושא הביו-דלקים (BioFuels) הינו אחר הנושאים החמים ביותר בשוק האנרגיה הגלובלי ובשווקי סחורות היסוד ,(Commodities) שמקורם בייצור חקלאי. לנושא זה השלכות פוליטיות וכלכליות משמעותיות בפרט עבור המדינות המתועשות הגדולות שצורכות וסוחרות במקורות אנרגיה כיום.

סדרי עדיפות לאומית בנושאי איכות סביבה

בשנים האחרונות חל מפנה בארץ ובעולם בכל הקשור למודעות סביבתית. ההתעניינות העולמית בכל הקשור להתחממות הגלובלית, בעיות המחסור במים ומחירי הנפט המאמירים הצליחו להוביל ממשלות במדינות מפותחות ומתפתחות לחקיקה אינטנסיבית של חוקים סביבתיים, חברות ענק שהחלו לפתח טכנולוגיות סביבתיות, משקיעים ברחבי העולם המחפשים אחר טכנולוגיות סביבה, ציבור מודע ומעורב יותר- ובכלל, העולם נהיה "ירוק" יותר.

סקר לבחינת הקשיים בהעברת טכנולוגיות ננו מהאקדמיה לתעשייה

פורום תל"ם (הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ופיתוח) תוך הסתייעות בוועדה הלאומית לננו-טכנולוגיה (INNI-Israel National Nanotechnology Initiative) פעל בשמונה השנים האחרונות להקמת שישה מרכזי מחקר בתחום הננו-טכנולוגיה שמומנו בשיטת Matching. עד כה הושקעו בתחום הננו כ-400 מליון דולר ע"י ממשלת ישראל וגופים אחרים. מרכזי המחקר שהוקמו קלטו עשרות חוקרים מהארץ ומחו"ל וביצעו אלפי מחקרים המתבססים על ננו-טכנולוגיה, שהשפעתם טרם באה לידי מימוש הפוטנציאל המירבי.

סקר מחקר ופיתוח טכנולוגיות אנרגיה בישראל

לאחרונה הושלם סקר למיפוי מחקר ופיתוח של טכנולוגיות אנרגיה בישראל, אשר בוצע על ידי צוות האנרגיה והסביבה במוסד שמואל נאמן, לבקשת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (להלן: המולמו"פ). הסקר כולל מיפוי של מאמצי המחקר והפיתוח המגוונים המתבצעים באקדמיה ובתעשייה הישראליים

עבודות אחרות במסגרת מוסד נאמן בנושא חדשנות והמשבר הגלובלי

בשנת 2009, סיים פרופ' שלמה מי-טל כתיבת ספר על המשבר הגלובלי.

פורום המים

"פורום המים" שהוקם בשנת 2009 ע"י מוסד שמואל נאמן, בשיתוף רשות המים ומכון גרנד למחקר המים בטכניון, משמש כבמה לליבון וניתוח נושאים מרכזיים, במטרה לתרום לגיבוש ניירות עמדה במגוון רחב של נושאים בתחום האסטרטגיה והמדיניות.

פיתוח בר קיימא בנגב

פעילות מקומית ובינלאומית בנושא מניעת המידבור, כולל ייצוג ב- UNCCD (האמנה למניעת המידבור של האו"ם( בעולם; קידום פרויקט "ארץ צין" כמודל בין-לאומי של פיתוח בר-קיימא באזורים שחונים; הרחבה, והעמקה של מיזם האחריות הסביבתית של התעשייה הכימית (Responsible Care), במטרה לקדם פיתוח בר-קיימא ודיאלוג אמיתי בין התעשייה לקהילה ופיתוח והערכה של מודלים לערים, שכונות וקהילות בנות קיימא.

פעילות יזמת - BioNorth

יזמת BioNorth פועלת במהלך השנים אחרונות בהכוונתה של ועדת היגוי שבה חברים נציגי הגופים המממנים את הפעילות: החברה הכלכלית לחיפה, הטכניון, בי"ח רמב"ם, מכון רפפורט ומוסד נאמן. בראש ועדת ההיגוי עומד פרופ' יובל שוהם שהתמנה ליו"ר ועדת ההיגוי בקיץ 2008. את הפעילות מפעיל באופן שוטף ד"ר אברהם רותם בעזרתה של בלה זלמנוביץ – מידענית ובסיועו של גולן תמיר האחראי על המחשוב. במהלך שנת 2010 הצטרפה ליזמה התאחדות התעשיינים בחיפה והצפון.

פעילות מו"פ, תשתיות וכח אדם בנושאי החלל

עבודה זו הוזמנה על הוועדה הלאומית לחלל, המועצה הלאומית למו"פ. מטרת העבודה היא לספק נתונים ומידע על כל הגורמים הפעילים במו"פ בתחום החלל, תפקידם ומצב כוח אדם והתשתיות שברשותם, במטרה לסייע למולמו"פ לגבש תכנית לאומית לפיתוח, שימור, וקידום המו"פ בתחום החלל.

פרויקט מיפוי תשתיות מחקר לאומיות

מטרת המחקר למפות את תשתיות המחקר הלאומיות הקיימות ולהגדיר צרכים של חוקרים ישראלים בשדרוג והקמה של תשתיות מחקר חדשות.
המחקר נערך במהלך שנת 2010 והתמקד בציוד ובמתקנים המצויים בתשתית המחקר.

פריים: ננו-דיסטריקט 2 ( PRIME: Nanodistrict2 )

מוסד שמואל נאמן השתתף בפרויקט Nanodistrict2 במסגרת תוכנית PRIME . הפרויקט מתמקד בדינאמיקה של התפתחות תחום הננוטכנולוגיה במחקר באקדמיה ובמכוני המחקר וכן בהתפתחות של תעשייה המבוססת על טכנולוגיות הננו במגזרים השונים.

קניין רוחני במגזר הממשלתי: תמונת מצב

מטרת המחקר הינה יצירת תשתית לגיבוש מדיניות בנושא זכויות קניין רוחני על ידע המהווה תוצר של פעילות מו"פ במימון ממשלתי ובביצוע גופים ממשלתיים/עובדי מדינה. הכוונה לגבש המלצות לקווים מנחים לבניית אסטרטגיית ניהול קניין רוחני בהתאם ליעדי המו"פ הממשלתי והשלכות העברת ידע בבעלות ממשלתית באמצעות מסחור זכויות קניין רוחני.

שיקום ים המלח: בחינת חלופות אפשריות לפתרון סוגיית שינויי המפלס

ים המלח, הים הנמוך ביותר בעולם והאגם המלוח ביותר בעולם, נתון כיום במצב של פגיעה סביבתית חמורה.
שאיבות המים מהירדן, הכינרת והירמוך לישראל, ירדן וסוריה, וכן שאיבת מי ים המלח למפעלי התעשיות של ים המלח בישראל ובירדן, מצמצמות בהתמדה את אספקת המים לימה. למעשה, "נגמרו" הזרימות הטבעיות לימה. ברירת המחדל, דהיינו לא לעשות דבר ולהמשיך במסלול "עסקים כרגיל", הינה החלופה היקרה ביותר- מבחינה כלכלית וסביבתית. הנזקים הסביבתיים, נזקים לתיירות ולכבישים מוערכים ב-90 מיליון דולר לשנה.

שיתוף פעולה בינלאומי באנרגיה: ישראל - ניו ג'רסי

כחלק מפרויקט השיקום של איזור ה - Meadowlands המזוהם והמוזנח בניו ג'רסי, הוחלט כי יוקצו משאבים לשימוש באנרגיה סולארית באיזור. למדינת ישראל יש שם מצוין כמדינה בה הטכנולוגיה והקידמה מביאים להישגים.

תמריצי מדיניות ליצירת ידע: PICK-ME – EU 7th Framework

הפרויקט אשר בוצע במסגרת התוכנית השביעית של האיחוד האירופי (FP7), הורכב מקונסורציום בו חברות שבע מדינות (איטליה, גרמניה, צרפת, ספרד, פולין, בריטניה וישראל). מטרת הפרויקט לבחון אמפירית את התפקיד שממלא צד הביקוש ביצירה של ידע טכנולוגי, בהכרה בחדשנות טכנולוגית וארגונית ובעידוד הגידול בפריון. הפרויקט הסתיים פורמאלית ותרומתנו באה לידי ביטוי בחמש תפוקות.

תרומת חברות גדולות למשק הלאומי

פרויקט זה עוסק בתרומתן של החברות הגדולות למשק התעשייתי והטכנולוגי, במטרה לבחון באם קיומן של החברות הגדולות חיוני לאקו סיסטם התעשייתי - עסקי. פעילות בנושא החלה בשנת 2012, והמשכה הוא ב2013 בשיתוף הכלכלנים ד"ר פרימן ויובל ניב. שופתה נוספת בפרויקט היא חברת טבע שמסייעת בנתונים הנדרשים כדי להעריך את כלל תרומתה למדינה למשק.

תשתיות לאומיות בישראל לשנת 2048

פרויקט מתמשך העוסק בחשיבה ארוכת טווח של פיתוח תשתיות לאומיות. תכנון תשתיות לטווח ארוך הוא בעל חשיבות רבה במדינת ישראל לפחות משלוש סיבות עיקריות: המימדים הפיזיים המוגבלים של המדינה, המשך גידול דמוגרפי מהיר יחסית ומשך הזמן הארוך הנדרש לתכנון וביצוע של פרויקטי תשתית. בין המטרות המרכזיות ושל המחקר הוא שמירת אופציות פתוחות לטווח ארוך, מניעת חסמים שימנעו הקמת מתקנים ורשתות אסטרטגיות וניצול מתואם ואופטימאלי של שטחי המדינה המוגבלים.
הצטרף לרשימת דיוור לקבלת ידיעון רבעוני

זכויות שמורות © מוסד שמואל נאמן 2011. נבנה ע"י כתום בניית אתרים