סביבה ואנרגיה

הפרוייקטים

הכנת תחשיב לגביית אגרת פסולת עסקית

הנושא של אגרת פסולת עסקית נידון בשנים האחרונות בבתי המשפט בישראל. הנושא הובא לפתחו של בית המשפט בניסיון לקבוע האם ואיזו חבות יש לרשות המקומית בכל הנוגע לפינוי פסולת עסקית ולגביית אגרה בגין השירות.

הערכות גלובליות של פליטות מתאן ממתקני קידוח בים וחשיבותם

העבודה סוקרת, עבור המשרד להגנת הסביבה, את הרגולציה בעולם ומתודולוגיות להערכת פליטות מתאן ממגזר הגז הטבעי. בנוסף, בעבודה מוצגת חוות דעת אשר עוסקת ברלוונטיות של מתודולוגיות אלו ויישומן על מנת לבצע הערכה של פליטות מתאן ממתקני הגז הטבעי בישראל.

ניתוח תעשיית האנרגיה המתחדשת של ישראל

פרויקט זה החל במסגרת המיזם המשותף עם יחידת ניו-טק במשרד הכלכלה ונמשך במימון מוסד שמואל נאמן והוא נעשה במסגרת המרכז למצוינות תעשייתית. מטרת הפרויקט: מינוף המובילות העולמית של ישראל בתחום האנרגיה המתחדשת כולל ייצור אנרגיה, שילובה במערך, חסכונות והתייעלות ופיתוח תחליפי דלקים.

פורום אנרגיה

מטרת פורום האנרגיה היא לקיים תשתית מקצועית בתחומי האנרגיה בישראל, ולאפשר מפגשים, רב-שיח ודיונים המעודדים קידום פרויקטים בתחום האנרגיות המתחדשות, החיסכון ושימור האנרגיה. באמצעות הפורום מגבש מוסד שמואל נאמן עמדות מקצועיות וישימות, אשר מוסכמות על מומחים ובעלי עניין בתחום ועל מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה השונים, החברים בפורום.

רישום פליטות גזי חממה בישראל

נושא שינויי האקלים הגלובליים זוכה לתשומת לב עולמית בגלל ההשלכות הסביבתיות, הכלכליות והחברתיות שיש לשינויים אלה על העולם המפותח והמתפתח. ממשלת ישראל מודעת לחשיבות הפעילות בתחום הפחתת פליטות גזי החממה (למרות היעדר מחוייבות רשמית בינלאומית על ישראל בתחום זה, בשלב הנוכחי, והקפאת התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה) והיא פועלת בהתאם. לפיכך, בשנת 2010 החל פרויקט וולונטרי לרישום פליטות גזי חממה בישראל. הפרויקט מתבצע בשיתוף המשרד להגנת הסביבה והוא מיועד לגופים תעשייתיים, מסחריים, פיננסיים ואחרים.

תעשיית הטכנולוגיות החקלאיות החדשניות בישראל בצל משבר המזון העולמי

על פי תחזיות של ארגון האומות המאוחדות, אוכלוסיית העולם צפויה למנות כ-9 מיליארד בני אדם עד 2050 ולהגיע אף לכ-10 מיליארד עד 2100, כאשר אסיה ואפריקה האזורים בהם הגידול באוכלוסייה החד ביותר. ארגון המזון והחקלאות העולמי צופה שתפוקות החקלאות יצטרכו לעלות בכ-60% עד 2050 כדי לספק את צרכי האוכלוסייה הגדלה, השינויים בהרגלי התזונה וזאת לצד אתגרים הנובעים משינויי האקלים, התדלדלות במשאבי מים וקרקע והקטנת המגוון הביולוגי.

פרוייקטים שהסתיימו

אספקת חשמל לאוניות בנמל COLD IRONING

על ענף הספנות בכלל ועל נמלי הים בפרט, גוברים בשנים האחרונות הלחצים לפעול לשיפור איכות הסביבה ולצמצום פליטות גזי החממה. במסגרת זו, אחד הצעדים המשמעותיים לצמצום הזיהום ושיפור איכות האוויר בנמל ובסביבתו העירונית הוא העברת מקור אספקת הכוח החשמלי לאניות העוגנות לצורך פריקה וטעינה ממנועי העזר של האניות למקור כוח חופי. תהליך זה מכונה בשם ”Cold Ironing” ולחילופין On-Shore Power Supply (OPS).

בחינה טכנו-כלכלית של מערכות פניאומטיות של פסולת

המשרד להגנת הסביבה מבקש לבחון את הכדאיות הסביבתית והכלכלית בהקמת מערכת פניאומטית לאיסוף פסולת בשכונות מגורים בבנייה רוויה. מערכות אלו נבדלות ממערך איסוף הפסולת הקונבנציונלי (מבוסס הפחים ומשאיות אשפה עירוניות) בצורך המופחת בעובדים, כלי רכב ודלק לאיסוף הפסולת. כלומר, חסכון בהוצאות שוטפות של מערך איסוף הפסולת. יתרה מכך, למערכת יתרון בכך שהשימוש בה חוסך בפליטת מזהמים ברחבי השכונה, מפגעי רעש, עומסי תנועה ואובדן זמן, היות והיא מפחיתה את השימוש ברכבי פינוי פסולת. כמו כן, המערכת מייתרת את הצורך בחדר אשפה ובכך מגדילה את השטח הציבורי של הבניין.

בחינת גובה היטל ההטמנה בישראל

היטל הטמנה הינו כלי רגולטורי אשר מסייע להשוות את עלות ההטמנה לעלות של טיפול בפסולת בחלופות טכנולוגיות שונות, שהן ידידותיות יותר לסביבה, אך גם יקרות יותר מחלופת ההטמנה.

היערכות ישראל לדיוני פוסט קיוטו והפחתת גזי חממה

מטרתה הכוללת של העבודה היא לתת בידי המשרד להגנת הסביבה כלי עזר בדיונים בישראל ובזירה הבינלאומית בעקבות ועידת קופנהגן, שנערכה בחודש דצמבר 2009, וכן לפתח תכנית יישום להפחתת פליטות גזי חממה- מבחינת כלי המדיניות, שתוף פעולה עם משרדי ממשלה אחרים וגורמים מובילים במשק הישראלי.

הכנת תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה

במהלך שנת 2010, ליוה צוות האנרגיה והסביבה במוסד שמואל נאמן את עבודתה של ועדת מנכ"לים בינמשרדית להפחתת פליטות גזי חממה, בראשות מנכ"ל משרד האוצר, מר חיים שני. ועדת המנכ"לים מונתה מכֹח החלטת ממשלה 1504 ממרץ 2010 לגבש תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה, במטרה להפחית את הפליטות ב-20% עד שנת 2020, ביחס לתרחיש עסקים כרגיל.

העברת טכנולוגיה ומסחורה

כיצד להעביר ידע טכנולוגי מהאקדמיה להצלחה מסחרית היא שאלה מטרידה שמעסיקה חוקרים ויזמים רבים באקדמיה. מוסד שמואל נאמן מתמודד עם הסוגיה במסגרת מעורבותו בטכניון.

הערכת הנזק הכלכלי של דליפת הדלק בעברונה

העבודה עוסקת בהערכת הנזק הכלכלי של דליפת הדלק מצנרת קצא"א בצומת באר אורה שאירעה ב – 3.12.14 בעקבות פניה שהגיעה מעמדות אט"ד. לפיכך העבודה עוסקת רק בניתוח הנזק שנגרם לציבור ולמשק שלא יכוסה ע"י קצא"א במסגרת מחויבותה לכיסוי העלות של פעולות מניעת ההתפשטות, סילוק המזהם ושיקום האתר.

הפחתת זיהום אוויר מתחבורה בגוש דן

מסמך מדיניות, שהוגש לאיגוד ערים דן לביוב ואיכות סביבה, כלל הצגת כלי מדיניות היכולים לשמש את אגוד הערים דן לביוב ואיכות סביבה ואת הרשויות החברות באגוד, ליישום תוכניות אופרטיביות, ברמה המקומית ובטווח זמן קצר, להפחתת זהום האוויר התחבורתי בגוש דן.

הפרדת פסולת במקור

מדינת ישראל מתמודדת עם כמות פסולת גדלה. מדי שנה חל גידול של כ - 2.5% בכמות הפסולת הביתית. מאידך, האפשרויות להטמנה של פסולת אוזלות והמתכננים נתקלים בקשיים רבים לאתר אתרי פסולת חדשים שהשפעתם על הסביבה ועל הציבור תהיה נמוכה. אלטרנטיבות טכנולוגיות וניהוליות להטמנה טרם זכו לפיתוח נרחב ורק חלק קטן מהפסולת מועבר למיחזור, שימוש חוזר או ניצול אחר כלשהו. כתוצאה, צפויה מדינת ישראל, על-פי דיווחי המשרד לאיכות הסביבה, להגיע כבר בשנים הקרובות למצב בו אתרי הפסולת לא יוכלו עוד להכיל את כמות הפסולת שתיווצר.

הקמת אתר אינטרנט של המרכז הישראלי להיערכות לשינויי אקלים ICCIC

בהתאם להחלטת ממשלה הוטל על המשרד להגנת הסביבה להכין תכנית לאומית להיערכות ישראל לשינויי האקלים. לשם כך, החליט המשרד להקים מרכז ידע ישראלי לנושא, שיפעל לחיזוק הידע המדעי הקיים בכל הקשור להיערכות לשינויי האקלים בישראל ואף יפעל לשיווק הידע הישראלי המצטבר במדינות יעד אחרות.

זיהום אוויר

זיהום האוויר נגרם ממקורות שונים ורבים- מקורות ניידים (תחבורה) ומקורות נייחים ( מפעלי תעשייה, תחנות כוח ועוד). עם העלייה ברמת החיים בארץ, צפוי כי מקורות אלה יוסיפו ויתעצמו, ובמקביל, אם לא ינקטו האמצעים הנדרשים, תתעצם גם בעיית זיהום האוויר .

חוק אריזות בישראל: פוטנציאל ואפשרויות יישום

האריזות מהוות, בהערכה גסה כ- 10% - 15% ממשקל האשפה וכשליש מנפחה. מבחינה כלכלית, עלות הטיפול בפסולת אריזות מגיעה לסך של כ- 100 - 150 מיליון דולר בשנה, וזאת, מבלי לקחת בחשבון את ההשפעות החיצוניות של ייצור האריזה, האיסוף, השינוע והטיפול בפסולת.

חקלאות וסביבה

דו"ח, שהוגש לקרן ספיר של מפעל הפיס, עסק בשמירה על המרחב הכפרי ובכלי מדיניות ליישום "חקלאות בת קיימא" באזורים חקלאיים נבחרים.
העבודה התבססה על בחינה של אזורים חקלאיים בעלי מאפיינים שונים, והסקת מסקנות לאור הנעשה בהם. נבחנו ארבעה אזורים חקלאיים: העמקים (עמק יזרעאל ומגידו), המועצה האזורית דרום השרון, עמק חפר וחבל עדולם, שבמועצה האזורית מטה יהודה. בכל אזור נלמדו מאפיינים ומגמות בחקלאות, צרכים וכיווני התפתחות, ומידת הישימות של כלים שונים לעידוד החקלאות.

טכנולוגיות הסביבה: רואים רחוק רואים ירוק

נושא טכנולוגיות הסביבה הישראליות והפוטנציאל העסקי הגלום בפיתוחו ושיווקו, עולה לאחרונה תדיר על סדר היום הציבורי ונחשף רבות באמצעי התקשורת השונים. שוק הטכנולוגיות הסביבתיות נחשב כיום אחד השווקים החזקים והצומחים בעולם. היקף המסחר בשוק הסביבתי העולמי מוערך בכ – 600 מיליארד דולר בשנה, ושיעור צמיחתו מוערך בקצב גידול של 5% עד 8% לשנה. מדובר בשוק יציב, הגדל בהתמדה. מבחינת נתח שוק עולמי, שוק הטכנולוגיות הסביבתיות (קלינטק) מהווה כשליש מהשוק הסביבתי הגלובלי.

יזמות כלכלית וניהול ברשויות המקומיות בתחום איכות סביבה

הקשר בין פעילות כלכלית, ניהול מערכות מוניציפאליות ואיכות הסביבה, הולך ומתהדק. המודעות הציבורית, האכיפה והתקינה המחמירה מכתיבים שינוי בחשיבה הניהולית, בעיקר במערכות מוניציפאליות.
המגמה המסתמנת, בעולם ולאחרונה גם בישראל, היא ליצור מערכות ארגוניות אשר מפנימות את העקרונות הסביבתיים במערכת קבלת ההחלטות, התכנון, הפעילות וניהול הארגון.

ייעול השימוש באנרגיה במכון החליבה בקיבוץ עין חרוד איחוד

מטרת הפרויקט היא לבחון דרכים לחיסכון או הוזלת עלויות האנרגיה במכוני חליבה, ולהציע צעדי חיסכון הכוללים שיפורים אנרגטיים מבוססים על המשך צריכת חשמל ודלק בתוספת אפשרית של אנרגית שמש תוך עמידה בקריטריונים של כדאיות כלכלית.

כדאיות הצטרפות מדינת ישראל לאמנת HNS במסגרת IMO

מזמין מחקר זה היא רשות הספנות והנמלים, במשרד התחבורה מתוך מטרה לבחון כדאיות הצטרפות ישראל לאמנת HNS (Hazardous Noxious Substances). מטרת האמנה היא לפצות כספית נפגעים מנזקי דליפת כימיקלים, גז, תזקיקים ועוד הנובעים מתאונה ימית של כל סוגי האניות, למעט חומרים רדיואקטיביים ונזקי נפט גולמי המכוסים ע"י אמנה דומה אחרת (IOPC).

מדיניות חדשנות בתחום אנרגיה נקיה בישראל

מטרת הפרויקט היא לנתח את לקחי המדיניות הנובעים ממאמציה המוצלחים של ישראל ליזום, לכוון ולהאיץ תהליכי חדשנות טכנולוגית בתחום האנרגיה הנקייה. הכוונה היא לזהות עקרונות בסיסיים לעיצוב מדיניות שניתן ליישם בכל קבוצת טכנולוגיות, גם במדינות שונות, בהקשרים פוליטיים, כלכליים וטכנולוגיים שונים. בהתבסס על ניתוח מפורט של עקרונות אלה, הפרויקט מגבש שורה של המלצות כלליות יותר של שיטות עבודה מומלצות למדיניות חדשנות באנרגיה נקיה.

מדיניות לאומית לטיפול בפסולת האריזות בישראל

מטרת העבודה היתה בחינת חלופות חקיקה והמלצה על המתווה המועדף בישראל לטיפול בפסולת אריזות.

מנהרות הכרמל: תועלות חיצוניות

בפרויקט זה, אשר נערך עבור חברת כרמלטון המפעילה את מנהרות הכרמל, נבדקו התועלות הכלכליות והסביבתיות, הנגרמות באופן ישיר ועקיף, כתוצאה משימוש במנהרות הכרמל בהשוואה לשימוש בנתיבים חלופיים בעיר חיפה.

מקומה של ישראל בשוק הביו-אתנול העולמי בשיתוף עם קרן GM

נושא הביו-דלקים (BioFuels) הינו אחר הנושאים החמים ביותר בשוק האנרגיה הגלובלי ובשווקי סחורות היסוד ,(Commodities) שמקורם בייצור חקלאי. לנושא זה השלכות פוליטיות וכלכליות משמעותיות בפרט עבור המדינות המתועשות הגדולות שצורכות וסוחרות במקורות אנרגיה כיום.

מרכז הידע לשינויי אקלים

בהתאם להחלטת ממשלה הוטל על המשרד להגנת הסביבה להכין תכנית לאומית להיערכות ישראל לשינויי האקלים. לשם כך, החליט המשרד להקים מרכז ידע ישראלי לנושא, שיפעל לחיזוק הידע המדעי הקיים בכל הקשור להיערכות לשינויי האקלים בישראל ואף יפעל לשיווק הידע הישראלי המצטבר במדינות יעד אחרות.

סדרי עדיפות לאומית בנושאי איכות סביבה

בשנים האחרונות חל מפנה בארץ ובעולם בכל הקשור למודעות סביבתית. ההתעניינות העולמית בכל הקשור להתחממות הגלובלית, בעיות המחסור במים ומחירי הנפט המאמירים הצליחו להוביל ממשלות במדינות מפותחות ומתפתחות לחקיקה אינטנסיבית של חוקים סביבתיים, חברות ענק שהחלו לפתח טכנולוגיות סביבתיות, משקיעים ברחבי העולם המחפשים אחר טכנולוגיות סביבה, ציבור מודע ומעורב יותר- ובכלל, העולם נהיה "ירוק" יותר.

סקר מחקר ופיתוח טכנולוגיות אנרגיה בישראל

לאחרונה הושלם סקר למיפוי מחקר ופיתוח של טכנולוגיות אנרגיה בישראל, אשר בוצע על ידי צוות האנרגיה והסביבה במוסד שמואל נאמן, לבקשת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (להלן: המולמו"פ). הסקר כולל מיפוי של מאמצי המחקר והפיתוח המגוונים המתבצעים באקדמיה ובתעשייה הישראליים

פורום המים

"פורום המים" שהוקם בשנת 2009 ע"י מוסד שמואל נאמן, בשיתוף רשות המים ומכון גרנד למחקר המים בטכניון, משמש כבמה לליבון וניתוח נושאים מרכזיים, במטרה לתרום לגיבוש ניירות עמדה במגוון רחב של נושאים בתחום האסטרטגיה והמדיניות.

פיתוח בר-קיימא של חקלאות ימית בים התיכון של ישראל

לפי פרסומי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, רוב אזורי הדיג בעולם נוצלו במלואם או סובלים מדיג יתר, בעוד הביקוש למאכלי ים (דגים, רכיכות, סרטנים ואצות) הולך וגובר, בשל היתרונות התזונתיים הרבים הגלומים בהם. על מנת לענות על הפער הגדל בין הכמות המסופקת על ידי דיג לבין הביקוש למאכלי ים, ובכדי להתמודד עם משבר המזון העולמי, ממשלות ותעשיות מזון מפנות משאבים הולכים וגדלים לפיתוח חקלאות מים.

פסולת וכימיקלים ביתיים מסוכנים - המלצות לנהלים ומדיניות ליישום בישראל

נושא הכימיקלים והפסולת המסוכנים הביתיים, היו הנושאים המרכזיים שליוו את דוח סדרי עדיפות לאומית של מוסד שמואל נאמן. מסתבר שכימיקלים ופסולות אינם מטופלים כראוי מבחינה מוסדית ומערכתית בכל הקשור לתחום הסביבה.

פעילויות שונות בנושא חדשנות ותכנון אורבני

יחד עם המרכז לחדשנות, בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול, בהובלת פרופ' מרים ארז, הכין פרופ' שלמה מי-טל סדנא עבור מנהלים בכירים בתעשיות המסורתיות, בשם "Moving Up", במטרה לשדרג חברות בתעשיה זו כדי לייצוא ולהתחרות בשווקי העולם.

צמצום אובדן מזון מעודפים וייצור יתר בחקלאות בישראל

בעולם ובישראל קיים בזבוז מזון (גולמי ומעובד) ברמות ובהיקפים שאינם תמיד ידועים, מסיבות שונות ומשונות. בישראל, חלק מהסיבות נובע מרצונם של המשווקים לשמור על רמות מחירים גבוהות. רובן המכריע של שאריות אלה מוצא דרכו לאתרי הטמנת הפסולת, או מועברות לנזקקים, במקרה הטוב. המחקר מתבצע בשיתוף ארגון לקט ישראל.

קמפוס ירוק

פרויקט הקמפוס הירוק בטכניון, המקודם זה למעלה מעשור על ידי מוסד שמואל נאמן, נועד להקנות ולהעצים ערכים בנושאי סביבה ושימורה בקרב קהילת הטכניון. מטרת הפרויקט היא לבצע מהלכים המקדמים את הסביבה הירוקה ברחבי הקמפוס, תוך התמקדות בעשייה, ולהעלות את המודעות הסביבתית של הסטודנטים, חברי הסגל והעובדים בקמפוס, מתוך הבנה כי מודעות כזו תמשיך להשפיע גם מחוץ לגבולות הקמפוס, בבתים ובמקומות העבודה העתידיים של מהנדסי העתיד.

שילוב רכב חשמלי והיברידי לסוגיו במערך התחבורה בישראל

מחקר זה בוצע במסגרת החלטת ממשלה משנת 2011 בדבר הפעלת תוכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט, ובהמשך להחלטת ממשלה נוספת משנת 2013 בנושא הפחתת התלות הישראלית בנפט לתחבורה. המחקר הוגש למשרד האנרגיה והמים.

שילוב תחליפי נפט מבוססי פסולת במערך התחבורה בישראל

מחקר זה בוצע במסגרת החלטת ממשלה משנת 2011 בדבר הפעלת תכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט, ובהמשך להחלטת ממשלה נוספת משנת 2013 בנושא הפחתת התלות הישראלית בנפט לתחבורה. המחקר הוגש למשרד להגנת סביבה ולמשרד האנרגיה והמים.

שיתוף פעולה בינלאומי באנרגיה: ישראל - ניו ג'רסי

כחלק מפרויקט השיקום של איזור ה - Meadowlands המזוהם והמוזנח בניו ג'רסי, הוחלט כי יוקצו משאבים לשימוש באנרגיה סולארית באיזור. למדינת ישראל יש שם מצוין כמדינה בה הטכנולוגיה והקידמה מביאים להישגים.

שיתוף פעולה עם מכון התקנים

כחלק מעבודה משותפת עם מכון התקנים עורך צוות הסביבה במוסד שמואל נאמן מספר מסמכים, אשר אמורים לשרת את מכון התקנים להצגת תקנון הרישום והדיווח של פליטות גזי החממה בישראל מול גורמים בארץ ובעולם.

תכנית אב לאנרגיה

צוות הסביבה והאנרגיה של מוסד שמואל נאמן נמנה על צוות היועצים של חברת תהל, שבשנת 2011 זכתה במכרז להקמת תוכנית אב למשק האנרגיה.

תעופה ירוקה

נושא ה"התעופה הירוקה" מערב לאחרונה תשומת לב רבה. עדות לכך בכנסים בינלאומיים ואזוריים, בעבודות ובפרסומים רבים שמבוצעים על ידי קשת רחבה של מרכיבי ענף התעופה הכוללים בין השאר: ארגונים ומוסדות בינלאומיים העוסקים בתחום התעופה ואיכות הסביבה, גופים רגולטורים בנושא ברמת המדינות השונות, יצרני מטוסים, חברות תעופה, נמלי אוויר וגורמי מחקר. בכינוס העולמי האחרון העוסק בנושא התחממות כדור הארץ שנערך בדצמבר 2010 ב-Cancun שבמקסיקו, נושא ה"תעופה הירוקה" היה אחד המרכזיים בדיון.
הצטרף לרשימת דיוור לקבלת ידיעון רבעוני

זכויות שמורות © מוסד שמואל נאמן 2011. נבנה ע"י כתום בניית אתרים