השכלה גבוהה

הערכות מצוינות האוניברסיטאות בישראל - גישות, סוגיות והישגים

מטרת העבודה לבחון היבטים שונים הנוגעים להערכות מצוינות האוניברסיטאות בישראל. גישות וסוגיות להערכות המצוינות הם נושאים אוניברסאליים, עוסקים בהם במדינות רבות. הערכות נכונות תורמות לקידום המצוינות, בעוד שהערכות לא ראויות עלולות לגרום לתהליכים שליליים ואף לנזקים משמעותיים. בנוסף לנושאים אוניברסאליים אלה, העבודה עוסקת גם בהיבטים ייחודיים לישראל הבאים לביטוי בתוצאות הערכות המצוינות.

הפורום להשכלה גבוהה

מוסד שמואל נאמן יחד עם עמותת בשער- קהילה אקדמית למען החברה בישראל וקרן פולברייט מקיימים במסגרת פורום ההשכלה הגבוהה כ 5-6 מפגשים לשנה. פורום ההשכלה הגבוהה הוקם בעקבות כנס בינלאומי שנערך בדצמבר 2004 במוסד נאמן בנושא "Transition to mass Higher Education Systems". מטרת הפורום היא לקיים דיונים בסוגיות מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ודיאלוג פתוח בין האוניברסיטאות, המכללות, מל"ג, ות"ת וגופים ממשלתיים וציבוריים אחרים.

חינוך אדריכלי בישראל כאמצעי לקידום תכנון בר קיימא

מחקר ראשוני מראה שקיימות ואיכות סביבה אינם מהווים נושאים מרכזיים/מובילים בסטודיו האדריכלי בבתי הספר לארכיטקטורה בישראל, וזאת למרות ההסכמה הכללית בין מורי הסטודיו על חשיבותם. ידע תיאורטי ויישומי בנושאי קיימות ואיכות סביבה בהקשר אדריכלי קיים באקדמיה ובפרקטיקה. שילוב כנ"ל חיוני ברמה מכוננת של פרופיל האדריכל/ית. במסגרת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ובשיתוף מוסד שמואל נאמן מתקיימות סדנאות בנושא זה. נושאי הסדנאות נגזרים בהתאמה למסגרות הלימודיות של הסטודיו האדריכלי בשנים השונות.

מדדים למדע וטכנולוגיה בישראל

בתחילת שנות ה - 2000 זוהה במוסד שמואל נאמן הצורך בהקמת תשתית לקידום תהליך שיטתי ומתמשך של גיבוש מדיניות לאומית למחקר, לטכנולוגיה ולחדשנות.
הקמת מאגר נתונים ומדדים ברי השוואה ומתעדכנים, היה השלב הראשון בתוכנית שיזם מוסד נאמן, שמטרתה לסייע לקובעי מדיניות למפות ולהעריך את פעילויות המו"פ בישראל, את היכולות, את התשתיות המדעיות ואת דרכי מימונם לאורך השנים ובהשוואה בינלאומית. במסגרת זו יצאו שלושה פרסומים בנושא "מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל: תשתית נתונים השוואתית".

מדיניות למינוף המחקר בתאי גזע באמצעות קניין רוחני

מטרת המחקר הינה יצירת תשתית לעיצובה של מדיניות מחקר, פיתוח והעברת ידע בתחום תאי הגזע. מדיניות זו נועדה לעודד חדשנות מחקרית לצד סיוע במינוף מעמדה של ישראל כמובילה בתחום זה בזירה העולמית.

פרויקט מיפוי תשתיות מחקר לאומיות

מטרת המחקר למפות את תשתיות המחקר הלאומיות הקיימות ולהגדיר צרכים של חוקרים ישראלים בשדרוג והקמה של תשתיות מחקר חדשות.
המחקר נערך במהלך שנת 2010 והתמקד בציוד ובמתקנים המצויים בתשתית המחקר.

פריים: ננו-דיסטריקט 2 ( PRIME: Nanodistrict2 )

מוסד שמואל נאמן השתתף בפרויקט Nanodistrict2 במסגרת תוכנית PRIME . הפרויקט מתמקד בדינאמיקה של התפתחות תחום הננוטכנולוגיה במחקר באקדמיה ובמכוני המחקר וכן בהתפתחות של תעשייה המבוססת על טכנולוגיות הננו במגזרים השונים.

קמפוס ירוק

פרויקט הקמפוס הירוק בטכניון, המקודם זה עשור על ידי מוסד שמואל נאמן, נועד להקנות ולהעצים ערכים בנושאי סביבה ושימורה בקרב קהילת הטכניון. מטרת הפרויקט היא לבצע מהלכים המקדמים את הסביבה הירוקה ברחבי הקמפוס, תוך התמקדות בעשייה, ולהעלות את המודעות הסביבתית של הסטודנטים, חברי הסגל והעובדים בקמפוס, מתוך הבנה כי מודעות כזו תמשיך להשפיע גם מחוץ לגבולות הקמפוס, בבתים ובמקומות העבודה העתידיים של מהנדסי העתיד.

שימוש בכלים ביבליומטריים במוסד נאמן

ביבליומטריה (איסוף וניתוח של נתונים ביבליוגרפיים כמותיים) הינה שיטה להערכת איכות המחקר. בשיטה הביבליומטרית נעשה ניתוח של פרסומים בתחומי המחקר השונים על פי מדדי פוריות, איכות, וקדימות.

תפוקות מו"פ בישראל: פרסומים מדעיים 2008-1990 בהשוואה בינלאומית

עבודת המחקר נערכת כמיזם משותף עם משרד המדע והמועצה הלאומית למחקר ופיתוח. מטרתה לבחון על פי קריטריונים שונים את תפוקות המחקר והפיתוח בישראל, הבאות לידי ביטוי בפרסומים מדעיים בכתבי עת אקדמיים. במקביל, נערכת עבודה הבוחנת את תפוקות המו"פ של ישראל הבאות לידי ביטוי ברישום פטנטים בארץ ובעולם.

תפוקות מחקר ופיתוח בישראל 2008-1990: פטנטים ישראליים בהשוואה בינלאומית

פטנטים מהווים מקור ייחודי לידע טכנולוגי. הם נחשבים למדד טוב לחקר כושר ההמצאה, פעילות מו"פ ואמידת היקף החדשנות הטכנולוגית והמדעית של מדינות, אזורים, סקטורים ופירמות. שימוש במידע על פטנטים מאפשר להתחקות אחר שינויים טכנולוגיים, העברת ידע, שיתופי פעולה וחקר תחומים טכנולוגיים חדשים.

תרומתו של הטכניון, באמצעות בוגריו, למשק בישראל ולהתפתחות הטכנולוגית בעולם

רבים בעולם בכלל ובישראל בפרט, אינם מודעים לתרומה הבלתי רגילה שיש לטכניון מאז היווסדו בשנת 1924 למדע, לטכנולוגיה, לכלכלה, למשק, ולחברה בישראל וזאת בערוצים שונים בהם היא באה לידי ביטוי.
מטרת הפרויקט לזהות ולנתח את תרומתו של הטכניון באמצעות בוגריו, למשק בישראל ולהתפתחות הטכנולוגית בעולם.

אוניברסיטאות העתיד, המחקר והמדע של ישראל

במסגרת פעילות זו, קיים המוסד, בדצמבר 2004, כנס מדעי בינלאומי תחת הכותרת: "מעבר למערכת השכלה גבוהה המונית - השוואות בינלאומיות", בשיתוף עם 'קרן חינוך ארה"ב – ישראל', שמנהלת את תכנית 'פולברייט' האמריקאית לחילופי מרצים וסטודנטים וקרן ISEF.

אמון במוסדות וגאווה בהישגיה של ישראל בעשור הראשון של שנות האלפיים

דו"ח זה מביא את תוצאותיהם של שלושה סקרי דעת קהל שנערכו בשנים 2003, 2006, ו- 2009 על בסיס מדגמים מייצגים של האוכלוסייה הבוגרת (18+) בישראל.

אקדמיה בסביבה משתנה

הספר עוסק בסוגיות מדיניות של ההשכלה הגבוהה ובהן: משמעות הגברת המעורבת הפוליטית; קיצוצי תקציב והשלכתם על המחקר וההוראה; האיום על עתיד קיומה של החירות האקדמית; המבחן הפסיכומטרי ומשמעויותיו השונות; ההשלכות שנובעות מפעילותן של שלוחות האוניברסיטאות הזרות בישראל. הספר מנתח באופן מעמיק, נוקב וביקורתי את מדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל בין השנים 1952-2004.

הכלכלה של ההשכלה הגבוהה (EHE)

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מצויה במשבר עמוק, מה שמצריך חשיבה מחדש בנוגע להנחות יסוד עליהן היא הייתה מושתתת זה יובל שנים. למרבה הצער אין בארץ מומחיות של ממש בתחום כלכלת ההשכלה הגבוהה, ועל כן הדיון הציבורי בשאלה: "איך לעצב מחדש את המערכת?" לוקה בחסר. מוסד שמואל נאמן יזם את תכנית ה- EHE על מנת לנסות ולמלא ולו במעט את הצורך במחקר בתחום חיוני זה.

המשך הכנס "מעבר למערכת השכלה גבוהה המונית - השוואות בינלאומיות"

מטרת הכנס הייתה ללמוד מהניסיון בארצות אחרות בעולם (ארה"ב, אוסטרליה, איטליה, בריטניה, גרמניה, ושוודיה), כיצד לעצב מדיניות לאומית אשר תשמור על מצוינות מחקרית במקביל לנגישות רחבה.

הערכת תוכנית "עמיתי רוטשילד"

מטרות המחקר היו להעריך את ההשפעה של קבלת מלגת "עמיתי רוטשילד" על הקריירה של מועמדיה ועל סיכוייהם לקבל משרות אקדמיות במוסדות מחקר מובילים בישראל. אוכלוסיית המחקר כללה 359 מועמדים שהגישו בקשה למלגת רוטשילד בין השנים 2005-1996: זוכים (עמיתי רוטשילד), מועמדים שבקשתם לקבלת המלגה נדחתה ומועמדים שבחרו לוותר על המלגה.

הערכת תוכנית המגנטון

המחקר להערכת תכנית ה"מגנטון" נערך במהלך 2009-2008 במימון משותף של מוסד שמואל נאמן ומנהלת מגנ"ט. מטרות המחקר המרכזיות היו לבחון את התפוקות של פרויקטי ה"מגנטון" ואת הצלחתם תוך התמקדות במאפייני הפרויקטים, החוקרים מהאקדמיה וראשי הפרויקטים מהתעשייה המשתתפים בהם, לבחון את תהליכי העבודה ושיתוף הפעולה בין המשתתפים בפרויקטים מהאקדמיה ומהתעשייה, ולגבש מסקנות והמלצות אופרטיביות אשר יופנו למקבלי ההחלטות ויאפשרו לאתר את נקודות החוזק והתורפה של התכנית ולשפרה.

הפרטות במערכת ההשכלה הגבוהה

מאז שנת 1990 התאפיינה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בגידול מהיר ובשינוי מבני. אחת השאלות המרכזיות של המדיניות שהתעוררה בעקבות התפתחויות אלו היא: " מה צריך להיות תפקידם היחסי של מוסדות ציבוריים ופרטיים בתוך המערכת הלאומית של ההשכלה הגבוהה?"

השפעות ההפרטה על איכות ההשכלה הגבוהה

הניתוח המוצג במחקר מבוסס על נתונים שנאספו מ-508 אוניברסיטאות ב-40 מדינות. בסופו של דבר, מהמחקר עולה כי גמישות היא האלמנט החשוב שמשפיע על איכות האוניברסיטאות ולא הבעלות לכשעצמה.

השקעות בהשכלה גבוהה ובמחקר מדעי וטכנולוגי: ישראל במבט משווה בינלאומי

חלקו הראשון של המחקר הוא תיאורי ברובו, ומתמקד במסלולי הפיתוח של ישראל והמדינות המפותחות. הוא בודק את ההשתנות במאפייני ההשכלה הגבוהה והצמיחה הכלכלית במדינות ה-OECD לאורך ארבע תקופות זמן. דגש מיוחד מושם על בחינת מיקומה היחסי של ישראל בתוך מדינות ה-OECD, והשוואת מעמדה למדינות קטנות אחרות כדוגמת אירלנד ופינלנד, הדומות יותר במאפייניהן לישראל. חלקו השני של המחקר הוא אמפירי בעיקרו ואומד באמצעות שני מודלים (מודל דו שלבי ומודל רגרסיה מרובה), את הקשר בין ההשקעה בהשכלה גבוהה לבין ביצועי המשקים במדינות המפותחות.

מדיניות שכר הלימוד בהשכלה הגבוהה

מטרת העבודה הינה בחינת מדיניות שכר הלימוד שהייתה נהוגה בישראל, לרבות ההשלכות הסוציו אקונומיות והתקציביות על התפתחות מערכת ההשכלה הגבוהה. במסגרת הפרויקט מוצע מודל מעודכן לקביעת שכר הלימוד בישראל וקביעת מנגנוני הפיצוי דרך הקמת מערך סיוע נרחב לסטודנטים.

מדע, טכנולוגיה, כלכלה (STE)

STE הינה תוכנית ליבה במוסד שמואל נאמן אשר מטרתה העיקרית לפתח תשתית מחקרית שתאפשר התוויית חלופות למדיניות לאומית בממשק שבין מדע, טכנולוגיה וכלכלה.

מו"פ ומינוף טכנולוגיות מתקדמות – ליצירת צמיחה כלכלית מתמדת ומאוזנת

תכנית זו, בהנהגת מר אלי הורביץ (יו"ר טבע) ומר דוד ברודט, מגבשת מטרה אסטרטגית שתציב את ישראל בין הארצות המתקדמות בעולם במונחים כלכליים וחברתיים. צוות המו"פ והטכנולוגיה הוא אחד מששת הצוותים בתכנית שפועל בחסות משותפת של מוסד שמואל נאמן והמועצה למדע וטכנולוגיה ארה"ב-ישראל. משימתו של צוות המו"פ והטכנולוגיה היא לעצב תכנית למדיניות אסטרטגית לעידוד החדשנות, טיפוח פעילויות מחקר ופיתוח, והטמעת טכנולוגיות מתקדמות בענפי המשק, לרבות ענפי תעשיה ושירותים מסורתיים. זאת, במטרה להשיג צמיחה כלכלית מתמדת ומאוזנת, תוך צמצום פערים כלכליים וחברתיים ע"י מינוף היכולות המוכחות של ישראל בתחומי המחקר המדעי והטכנולוגי, והצלחותיה בתחומי יזמות וטכנולוגיות עילית.

מסחור פטנטים שמקורם במוסד אקדמי

פרויקט "מעבדת יזמות", בניהולם של פרופסור מיה ארז ופרופסור אבי פייגנבאום ,החל בשנת 2003 כאשר בשנת 2004 הורחבה פעילות הפרויקט .תכנית הפרויקט הביאה לבניית קורס ביזמות לתלמידי תואר שני במנהל עסקים MBA)), הקרוי E-lab או" מעבדת יזמות ."הקורס מתבצע בשיתוף עם היחידה העסקית בטכניון ובו צוותים המורכבים מסטודנטים ל MBA -עובדים בשיתוף עם חוקרים מהטכניון ונציגי קרנות הון סיכון לבניית תכניות עסקיות לפטנטים שמקורם בטכניון .

סקר חוקרים פעילים במסגרת המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי בטכניון (RBNI)

מטרת המחקר היתה לבחון את פעילותו של המכון לננוטכנולוגיה לאורך זמן, ולאמוד את התוצאות וההשפעות על פעילות החוקרים במסגרת המכון. הסקר הראשון נערך במהלך שנת 2007. סקר זה, שני במספר, שנערך במהלך שנת 2009, בא לאמוד את התפתחות תחום הננו בטכניון ולבחון את השפעת התוכניות השונות, המופעלות במסגרת המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי, ואת השינויים שחלו בפעילות החוקרים בתחום הננו לטווח הארוך. הערכת פעילות המכון מתבססת על בחינת ההתקדמות שהושגה בתחומי הננו השונים, ואת מידת ההשפעה הנובעת מהשקעות המכון בתחומים אלה. על בסיס הערכות אלה, מוסד ש. נאמן סיפק משוב להנהלת RBNI על הפעילויות והתוכניות שלו במהלך חמש שנות פעילותו.

סקר עמדות הציבור למדע, טכנולוגיה והשכלה גבוהה במשק הישראלי

בתחילת שנת 2006 התקבלו ממצאי סקר בנושא "מדע וטכנולוגיה בתודעה הישראלית", שערך פרופ' אפרים יער מאוניברסיטת ת"א, בהזמנת מוסד שמואל נאמן. הסקר בחן היבטים שונים ביחסו של הציבור הישראלי כלפי מקומם של המדע והטכנולוגיה בחברה הישראלית. הסקר בחן מספר שאלות בהן: חשיבות קיום רמה מדעית וטכנולוגית בישראל, גאווה לאומית בתחומי מדע וטכנולוגיה בהשוואה לתחומים אחרים, סדר עדיפות מקצועי – תעסוקתי בנושאי מדע וטכנולוגיה בהשוואה למקצועות שונים במשק, רמת אמון במוסדות המעניקים ידע טכנולוגי מדעי ועוד.