כלכלה

הפרוייקטים

אסטרטגיית על למדינת ישראל

פורום אסטרטגיית-העל הוקם ביוזמתו של היועץ לשעבר לביטחון לאומי לראש הממשלה וראש המועצה לביטחון לאומי, פרופ' עוזי ארד.

הכנת תחשיב לגביית אגרת פסולת עסקית

הנושא של אגרת פסולת עסקית נידון בשנים האחרונות בבתי המשפט בישראל. הנושא הובא לפתחו של בית המשפט בניסיון לקבוע האם ואיזו חבות יש לרשות המקומית בכל הנוגע לפינוי פסולת עסקית ולגביית אגרה בגין השירות.

המרכז למצוינות תעשייתית

המרכז למצוינות תעשייתית הוקם בשנת 2011 ומטרתו לקדם מדיניות תעשייתית לאומית. המרכז מסייע בגיבוש וקידום מדיניות פרואקטיבית של מצוינות תעשייתית, מתוך כוונה לקיים תעשייה לאומית מאוזנת ואיכותית המקיימת מחזור חיים בריא שמבחנו ביתרון תחרותי גלובאלי והעסקה איכותית של כלל מגזרי החברה. המרכז למצוינות תעשייתית גם הוא חלק מחזון ישראל 2028.

העצמת התעשייה הקלאסית

במהלך 2011 התחלנו ביישום המלצותינו לשדרוג התעשייה הקלאסית (מסורתית) בהתאם לדו"ח הועדה להעצמת התעשייה הקלאסית – אפריל 2011. בסיס הפעילות בנושא מוכתב ע"י המלצות הוועדה.

מגמות עתידיות בספנות הישראלית: כוח אדם ימי

מחקר זה שנעשה ע"י מוסד שמואל נאמן, הוזמן על ידי רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה. מטרות המחקר התמקדו בניתוח צרכי המשק הישראלי תוך התייחסות להתפתחויות הצפויות של הספנות הישראלית והתפתחות התשתיות של נמלי ישראל. בין השאר, נושאי המחקר התמקדו בתחזית עד לסוף העשור הבא של צרכי המשק הישראלי לביקוש והיצע של ימאים, אוכלוסיית היעד לגיוס לצי הסוחר הישראלי, הסיבות העיקריות לעזיבת ימאים משירות בים, אלטרנטיבות לשימוש בקציני הסוחר הישראלי והשוואה עם התמודדות עם הבעיות המקבילות במדינות אחרות, במיוחד במדינות אירופה.

מדדי התמחות ופיזור ענפיים לפעילויות מו"פ

ריכוז הפעילות המשקית במספר קטן של ענפים יכול להעיד על התמחות וניצול יתרונות יחסיים, אך גם מגביר את חשיפת המשק לסיכונים הנובעים מזעזועים טכנולוגיים וכלכליים. כדי לבחון היבטים אלה בישראל, עבודה ראשונית זו משווה את הפיזור הענפי של השקעות מו"פ, תפוקות ובקשות לרישום פטנטים בישראל למספר מדינות אחרות.

מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל ובהשוואה בינלאומית

בתחילת שנות ה–2000 זיהה מוסד נאמן את הצורך בהקמת תשתית לקידום תהליך שיטתי ומתמשך של גיבוש מדיניות לאומית למחקר, לטכנולוגיה ולחדשנות.
מטרת התוכנית היא לשפר את ההבנה של מערכת המו"פ והחדשנות ולענות על השאלה כיצד תהליכים הקשורים להתפתחות של מדע, טכנולוגיה וחדשנות תורמים להגברת ידע, עלייה בפריון, שיפור בביצועים הכלכליים, תעסוקה מקצועית, פיתוח בר קיימא ורווחה חברתית. הבנת התהליך מתבססת על איסוף, ניתוח והצגה נכונה של מדדים רלוונטיים שונים ועל ניתוח המגמות של השתנותם על פני זמן ובהשוואה בינלאומית.

מדיניות המקרקעין בישראל ומחירי הדיור

מוסד שמואל נאמן יזם פרויקט מחקר גישוש בתחום מדיניות המקרקעין ומחירי הדיור בישראל.

מדיניות לאומית בנושא מימוש הגז הטבעי למשק המקומי וליצוא

עם מציאת כמויות הגז הענקיות ועם חידוד הצורך במדיניות לאומית לניצול ארוך טווח של התגלית התחלנו במחשבה ותכנון האופציות להקמת תעשייה כימית המבוססת על הגז כמקור זול לחומרי גלם.

ניתוח תעשיית האנרגיה המתחדשת של ישראל

פרויקט זה החל במסגרת המיזם המשותף עם יחידת ניו-טק במשרד הכלכלה ונמשך במימון מוסד שמואל נאמן והוא נעשה במסגרת המרכז למצוינות תעשייתית. מטרת הפרויקט: מינוף המובילות העולמית של ישראל בתחום האנרגיה המתחדשת כולל ייצור אנרגיה, שילובה במערך, חסכונות והתייעלות ופיתוח תחליפי דלקים.

נמלי חיפה-מנועי צמיחה לצפון הארץ

הקשר בין הנמל ובין עיר הנמל ואזורה, הוא קשר דינמי רב ממדי. בסקירה זו, מערכת יחסי הגומלין נבחנת בממד הכלכלי. לאורך שנים, הנמל שימש כעוגן כלכלי איתן, אם כי במקרים לא מעטים נשאלה השאלה האם הנמל מביא להתפתחות העיר ואזורה או לחילופין, העיר היא זו שתורמת להתפתחות הנמל והאזור.

עלייתו ונפילתו (ועליתו מחדש?) של הרגולטור השבוי בישראל

הפרויקט בוחן את האינטואיציה לפיה רגולציה כלכלית בישראל עברה שינוי משמעותי בשנים האחרונות – מרגולציה שנוטה להגן על אינטרסים צרים (כגון החברות הגדולות אותן אמורים לאסדיר) לרגולציה שנוטה להגן על האינטרס הציבורי

עץ החרוב: פתרון מערכתי, מהפכני ורדיקאלי למשבר הפנסיה הקשור להחלטות בהווה ובעתיד

פרויקט עץ החרוב , מציע פתרון ארבע-ראשי רדיקלי ומערכתי למשבר הפנסיה בישרלא וגם בעולם. בעבודה מראים החוקרים כי משבר הפנסיה אינו רק בעיה של פנסיה, הוא למעשה משבר כלכלי מערכתי הקשור לצמיחה איטית, פריון נמוך, שיעור חיסכון נמוך והשקעות הון נמוכות.

פורום אנרגיה

מטרת פורום האנרגיה היא לקיים תשתית מקצועית בתחומי האנרגיה בישראל, ולאפשר מפגשים, רב-שיח ודיונים המעודדים קידום פרויקטים בתחום האנרגיות המתחדשות, החיסכון ושימור האנרגיה. באמצעות הפורום מגבש מוסד שמואל נאמן עמדות מקצועיות וישימות, אשר מוסכמות על מומחים ובעלי עניין בתחום ועל מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה השונים, החברים בפורום.

שדרוג המערכת הכלכלית בצפון

באמצע שנת 2014 הונע מיזם המשותף למוסד שמואל נאמן ולמשרד הכלכלה, שמטרתו גיבוש תכנית לשיפור מהותי של המערכת הכלכלית בצפון ושינויה לכדי מערכת אחודה, צומחת וברת קיימא. במהלך שנת 2015 הושלם הפרויקט והוגש דו"ח מסכם הכולל ניתוח המצב הכלכלי והחברתי בצפון, והמלצות לשיפור ושדרוג.

שילוב האוכלוסיה החרדית בכלכלה הישראלית

פרויקט 'שילוב חרדים' הושק במוסד שמואל נאמן בשנת 2010, בהמשך להמלצות פרויקט "ישראל 2028", במטרה לבחון ולהמליץ על דרכים להגביר את השתתפות האוכלוסייה החרדית במשק ובכוח העבודה.

פרוייקטים שהסתיימו

איזון חדשנות איכות ויעילות בארגוני מו"פ

מטרת המחקר הינה לזהות את הגורמים המעודדים, או מעכבים את האיזון בין חדשנות, איכות ויעילות. המחקר מבוצע בארגון מו"פ בתעשיית הביטחון הישראלית, בשתי חטיבות הכוללות 42 יחידות ארגוניות המתמחות במו"פ ו28 יחידות ארגוניות במפעלי היצור. מערך מחקר זה מאפשר לעקוב אחר תהליך הפיתוח המתחיל ביחידות המו"פ ומסתיים במפעל הייצור.

אימוץ תקשוב (ICT) בחקלאות, חינוך ופיתוח המרחב הכפרי

מחקר זה עוסק בטיפוח וייעול חדשנות בחקלאות, תוך שימוש בתקשוב כאמצעי לעיצוב חינוך חקלאי למגוון הגילאים ופיתוח המרחב הכפרי. לכל אל חשיבות אסטרטגית לישראל וההמלצות והמסקנות שנגזרו מהמחקר שולבו בדו"ח מוסד שמואל נאמן להעצמת התעשיות הקלאסיות שהוצגו במהלך 2012 למשרד החקלאות ולהתארגנויות האזוריות.

אסטרטגיה לפיתוח התעסוקה בקרב הערבים בישראל

מחקר זה, שמוביל מוסד שמואל נאמן, מתמודד עם הבעיות הקשורות בתחומי הפיתוח והתעסוקה של החברה הערבית - המהווה כחמישית אוכלוסיית ישראל.

אסטרטגיית פיתוח תשתיות לאומיות

פרויקט "אסטרטגיית פיתוח תשתיות לאומיות בישראל לשנת 2028", מתוך התכנית "ישראל 2028: חזון ואסטרטגיה כלכלית – חברתית בעולם גלובאלי", מתמקד בניתוח הביקושים העתידיים לתשתיות פיזיות במדינת ישראל והיכולת להקים מערכות תשתית הולמות העונות על הביקושים הצפויים בישראל בעוד 20 שנה. כמתווה ראשוני, קבע המחקר לבחון את הביקושים החזויים של התשתיות אל מול תשריט "עסקים כרגיל", תוך הדגשת הבעיות המרכזיות והאילוצים הקשורים בהבטחת ההיצע.
הפרויקט מתייחס לתחומי התשתית הבאים: תחבורה יבשתית-כבישים ורכבות, מערך נמלי הים והאוויר, ייצור והפצת אנרגיה, תשתיות מים וסביבה ופיתוח כוח אדם נידרש והכשרתו בענפי הבינוי והתשתיות.

אסטרטגיית פיתוח תשתיות לאומיות בישראל לשנת 2028

הכנת התכנית נמשכה למעלה משנתיים וכללה כ-60 מומחים מתחומי העסקים, הממשל והאקדמיה שפעלו במסגרת של תשעה צוותי עבודה. התכנית האסטרטגית הלאומית הזו משלבת בין גורמים כלכליים וחברתיים שנועדו לענות על הצהרת החזון הבאה:
מדינת ישראל תהיה אחת מ-10-15 המדינות המפותחות בעולם, במונחים של ההכנסה לנפש. תתקיים בה כלכלה חופשית, מאוזנת והוגנת, הנשענת על יכולתה התרבותית, מדעית-טכנולוגית, עושר ההון האנושי, חדשנות ויזמות. המדינה תשיג כל זאת בשיתוף כל מגזריה. היא תשאף לעשות לטובת כל אזרחיה, למען איכות חייהם ולמען עתיד הדור הצעיר שלה. המדינה תשיג את כל אלה באמצעות שיתוף פעולה בין כל מגזריה, תוך שמירה על ערכיה וחיזוק דימויה של המדינה בעיני תושביה ובעיני שותפיה בעולם היהודי.

דיאלוג, גישור, ויצירת הסכמות: תעשייה-קהילה-רשויות

פרויקט זה נועד לקדם דיאלוג אמיתי בין התעשייה, היזמים, הציבור, הקהילות והרשויות ברמה המקומית והארצית בנושאי איכות הסביבה, מתוך הבנה כי שת"פ בין הגורמים השונים מהווה זרז לפיתוח כלכלי בר קיימא, תוך כדי שיפור סביבתי מתמיד. הפרויקט משלב חדשנות מדעית עם תרומה לחברה, לכלכלה ולסביבה, וצפוי להוות דגם לפיתוחים ויישומים נוספים בארץ ובמדינות אחרות.

דיור בר השגה: פיתוח ידע, רישות, וקידום מדיניות

מחירי הדיור האמירו מעבר להישג ידם של ישראלים רבים, במיוחד באזורי הביקוש. דיור הוא מוצר בסיסי, ומקום המגורים מכתיב רבות אודות חיינו – מקום הלימוד והמשחק של הילדים, הסכונים הסביבתיים אליהם אנו חשופים, ואף אפשרויות התעסוקה והתחבורה שלנו. האמרת מחירי הדיור מטיבה עם בעלי דירות, אך עשויה במקביל לדחוק אחרים לאזורים של 'עוני מרוכז', המאופיינים ברמת שירותים נמוכה, ואפשרות מוגבלת למוביליות חברתית.

האצת שילובה של אוכלוסייה הערבית בכלכלה ובעסקים בישראל

בישראל ובעולם גוברת ההכרה בחשיבות הלאומית ובדחיפות האצת שיתופם של האזרחים הערבים בכלכלת המדינה. מגוון ארגונים ממלכתיים, עסקיים וולונטריים עוסקים בנושא. לשם כך, בכוונתנו לקיים סדרה של דיונים עם הארגונים המרכזיים העוסקים בהיבט הכלכלי\עסקי של הנושא, שכן תחום זה הינו - כידוע - בעל חשיבות עליונה, חילוקי הדעות לגביו מצומצמים יחסית, והוא מאפשר הצבת יעדים בני מימוש, אשר תרומתם ניתנת להערכה ולמדידה.

הטבות מס למו"פ עסקי בישראל

עבודה זו בוחנת מערך תמריצי מס לעידוד מו"פ בסקטור העסקי בישראל. למעלה משני שליש ממדינות החברות בארגון ה-OECD, ומדינות תעשיתיות רבות אחרות, מעודדות פעילויות מו"פ בסקטור העיסקי בעזרת הטבות מס המבוססות על היקף הוצאות המו"פ המדווחות ע"י הפירמות.

היערכות ישראל לדיוני פוסט קיוטו והפחתת גזי חממה

מטרתה הכוללת של העבודה היא לתת בידי המשרד להגנת הסביבה כלי עזר בדיונים בישראל ובזירה הבינלאומית בעקבות ועידת קופנהגן, שנערכה בחודש דצמבר 2009, וכן לפתח תכנית יישום להפחתת פליטות גזי חממה- מבחינת כלי המדיניות, שתוף פעולה עם משרדי ממשלה אחרים וגורמים מובילים במשק הישראלי.

הכלכלה של ההשכלה הגבוהה (EHE)

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מצויה במשבר עמוק, מה שמצריך חשיבה מחדש בנוגע להנחות יסוד עליהן היא הייתה מושתתת זה יובל שנים. למרבה הצער אין בארץ מומחיות של ממש בתחום כלכלת ההשכלה הגבוהה, ועל כן הדיון הציבורי בשאלה: "איך לעצב מחדש את המערכת?" לוקה בחסר. מוסד שמואל נאמן יזם את תכנית ה- EHE על מנת לנסות ולמלא ולו במעט את הצורך במחקר בתחום חיוני זה.

הערכת הביקושים והתפתחות מאגרי ידע בסקטורים ואזורים מוטי ידע

מחקר זה בוצע במסגרת חבילת עבודה מס' 5 של פרויקט Pick-Me. המחקר התבסס על ניתוח נתונים שנאספו במסגרת סקר שדה על האקוסיסטמה שנוצרה על ידי קבוצת ראד בינת שהנביטה כ-130 חברות.

הערכת ההשפעה של תעשיית החלל על כלכלת ישראל

המחקר התבצע במהלך השנים 2009-2007 במימון משותף של מוסד נאמן ושל מפא"ת. מטרתו היתה להעריך את השפעתה של תעשיית החלל האזרחית על כלכלת ישראל באמצעות איסוף וניתוח של נתונים על תעשיית החלל (בארץ ובעולם), על הכשרת כוח האדם ועל המו"פ בתחום זה. כמו כן, נבחנה מדיניות ממשלת ישראל לגבי תחום זה.

הערכת הנזק הכלכלי של דליפת הדלק בעברונה

העבודה עוסקת בהערכת הנזק הכלכלי של דליפת הדלק מצנרת קצא"א בצומת באר אורה שאירעה ב – 3.12.14 בעקבות פניה שהגיעה מעמדות אט"ד. לפיכך העבודה עוסקת רק בניתוח הנזק שנגרם לציבור ולמשק שלא יכוסה ע"י קצא"א במסגרת מחויבותה לכיסוי העלות של פעולות מניעת ההתפשטות, סילוק המזהם ושיקום האתר.

השוברים לעולים חדשים ככלי בשוק התעסוקתי

במסגרת הפרויקט, עולים, העומדים בתנאים שהוגדרו מראש, זכאים להירשם ללימודים על פי בחירתם - במימון נרחב של משרד הקליטה. מחקר זה, הוזמן ע"י אגף התעסוקה של משרד הקליטה בשיתוף מוסד שמואל נאמן, והתמקד בבחינת פרויקט השוברים ככלי להשמת עולים שאינם מועסקים ולהעלאת רמת המקצוענות של עולים עובדים, על מנת לשפר את תנאי העסקתם. בשיטת השוברים להכשרה מקצועית, השוברים שווים סכום כסף קבוע ומאפשרים למשתתפים בתוכנית לבחור בעצמם את סוג ההכשרה והספק מתוך רשימת ספקים מורשים תוך קבלת הכוונה מיועץ תעסוקה ומימון. בפרויקט זה השתתפו כ-10,000 עולים.

התאמת הביקוש להכשרת עובדי ידע בשווקי עבודה קיימים

מחקר זה בוצע במסגרת חבילת עבודה מס' 6 של פרויקט PICK-ME. במסגרת זאת נותחו נתונים שנאספו במסגרת סקר שביצע הל.מ.ס בקרב למעלה מ-5,000 בוגרי אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות בישראל אשר בחן את מידת השתלבותם בשוק העבודה.

חדשנות 2011 - מדיניות תעשייתית פעילה למינוף מדע טכנולוגיה ותרבות החדשנות

מטרת העבודה להציע חלופות למדיניות לאומית תעשייתית יוזמת ופרו-אקטיבית הממנפת את יתרונות המדע וטכנולוגיה של ישראל בשילוב עם תרבות החדשנות. זה ניסיון לקדם את יישום המסקנות של תוכנית "ישראל 2028 – חזון ואסטרטגיה כלכלית-חברתית בעולם גלובלי". העבודה מתמקדת בשלוש מתוך עשרת הנושאים שסומנו כראשיים להשגת יעדי החזון של ישראל 2028: האתגר הגלובלי, מינוף המדע הטכנולוגיה והמו"פ ושדרוג התעשיות המסורתיות, כולל שדרוג ההישגים העסקיים והקטנת הפער החברתי, הנובע מקיום משק דואלי.

חדשנות בישראל 2010- יישום תכנית "ישראל 2028 "

כהמשך לחזון ואסטרטגיה ישראל 2028, אנו מקיימים השנה פרויקט המשך , במטרה למנף את המדע והטכנולוגיה עם תרבות החדשנות למדיניות לאומית לקידום של תעשייה תחרותית ברת קיימא . אנו מתרכזים בהעצמת התעשייה המסורתית מחד ובקידום מדיניות של תעשייה עתירת ידע המממשת את הכוונים הטכנולוגיים החדשים לתעשייה .

חדשנות במגזר השירותים

יוזמה זו של מוסד שמואל נאמן במימון משותף של מוסד נאמן ולשכת המדען במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, נועדה לבחון את החדשנות במגזר השירותים בפעם הראשונה בישראל.

חדשנות בתעשייה המסורתית

מיזם משותף בין המרכז לחדשנות וידע, הפקולטה לתעשיה וניהול, טכניון, ומוסד שמואל נאמן.
מטרת הפרויקט: לסייע לחברות בתעשיה המסורתית לשדרג את יכולתן בתחומי החדשנות והייצוא, בעזרת סדנאות ובליווי פרויקטים המתבצעים בסיוע מנטורים מנוסים.

חדשנות של חברות רב-לאומיות בישראל: עדות מנתוני פטנטים ומסקר מרכזי מו"פ

פרסום זה הוא חלק מחבילת עבודה מס' 7 של פרויקט PICK-ME במסגרת האיחוד האירופי: "התפתחות הביקושים, פיתוח סקוריאלי וארגון פעילות החדשנות" והינו חלק ממטלה מס' 4 "הביקוש לחדשנות ושיקולי המיקום של חברות רב-לאומיות"

יזמות כלכלית וניהול ברשויות המקומיות בתחום איכות סביבה

הקשר בין פעילות כלכלית, ניהול מערכות מוניציפאליות ואיכות הסביבה, הולך ומתהדק. המודעות הציבורית, האכיפה והתקינה המחמירה מכתיבים שינוי בחשיבה הניהולית, בעיקר במערכות מוניציפאליות.
המגמה המסתמנת, בעולם ולאחרונה גם בישראל, היא ליצור מערכות ארגוניות אשר מפנימות את העקרונות הסביבתיים במערכת קבלת ההחלטות, התכנון, הפעילות וניהול הארגון.

ישראל 2028 : חזון ואסטרטגיה למדינת ישראל

במסגרת המשך המאמץ ליישום הלכה למעשה של תכנית "ישראל 2028 - חזון ואסטרטגיה כלכלית חברתית בעולם גלובלי" יזם מוסד שמואל נאמן מספר פרויקטים המיועדים להכין יחד עם גורמי הממשלה תכנית יישום רב-שנתית.

כדאיות הצטרפות מדינת ישראל לאמנת HNS במסגרת IMO

מזמין מחקר זה היא רשות הספנות והנמלים, במשרד התחבורה מתוך מטרה לבחון כדאיות הצטרפות ישראל לאמנת HNS (Hazardous Noxious Substances). מטרת האמנה היא לפצות כספית נפגעים מנזקי דליפת כימיקלים, גז, תזקיקים ועוד הנובעים מתאונה ימית של כל סוגי האניות, למעט חומרים רדיואקטיביים ונזקי נפט גולמי המכוסים ע"י אמנה דומה אחרת (IOPC).

כלכלת הביטחון הלאומי (ENS)

תכנית ה-ENS (Economics of National Security), הוקמה בסוף שנת 2003. זוהי תכנית מחקר בין-מוסדית היוזמת, מעודדת ותומכת במחקרים אקדמיים של קשרי הגומלין בין כלכלה לביטחון. מטרות התכנית הן לפתח מחקר איכותי על השפעות המצב הביטחוני על התפתחות הכלכלית בישראל, הערכת היקף המשאבים המוקצים לביטחון בישראל ומידת היעילות בניצולם.

מאגר מידע ונתונים על שם צבי גריליכס

מרכז הנתונים על שם צבי גריליקס ז"ל הוקם בשנת 2000 במטרה לעודד את המחקר האמפירי הכלכלי בישראל בנושאים הקשורים לכלכלת מחקר ופיתוח ,סקטור ההיי-טק ,חדשנות ,הון אנושי ופריון

מדיניות לאומית לשיתוף פעולה בעסקים ומדע עם מזרח אסיה

במסגרת המדיניות הלאומית להרחבת שיתוף הפעולה עם המזרח, התחדד נושא שעסקנו בו בעבר וחזרנו אליו ב 2011. איך לשתף פעולה בין תעשייה ישראלית ותעשיות מובילות בסין ובהודו, כאשר 2 חברות גדולות ישראליות נרכשו ע"י חברות מובילות בסין ובהודו, חברת "מכתשים אגן" נרכשה ע"י CHEM CHINA וחברת "תרו" לתרופות ע"י חברת SUN ההודית.

מדיניות פיתוח תשתיות תחבורה בישראל

המחקר התמקד בהכנת מסמך מדיניות המהווה יעוץ בנושא תוכנית אב לתחבורה בהתאם להסכם בין המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה ומוסד שמואל נאמן. מטרת העבודה היא סיוע בגיבוש מדיניות שתיקבע על ידי הממשלה בנושא פיתוח התחבורה היבשתית במדינת ישראל בתחום פיתוח כבישים ומסילות ברזל וההשלכות על גורמים כלכליים, חברתיים וסביבתיים.

מדע, טכנולוגיה, כלכלה (STE)

STE הינה תוכנית ליבה במוסד שמואל נאמן אשר מטרתה העיקרית לפתח תשתית מחקרית שתאפשר התוויית חלופות למדיניות לאומית בממשק שבין מדע, טכנולוגיה וכלכלה.

מו"פ ומינוף טכנולוגיות מתקדמות – ליצירת צמיחה כלכלית מתמדת ומאוזנת

תכנית זו, בהנהגת מר אלי הורביץ (יו"ר טבע) ומר דוד ברודט, מגבשת מטרה אסטרטגית שתציב את ישראל בין הארצות המתקדמות בעולם במונחים כלכליים וחברתיים. צוות המו"פ והטכנולוגיה הוא אחד מששת הצוותים בתכנית שפועל בחסות משותפת של מוסד שמואל נאמן והמועצה למדע וטכנולוגיה ארה"ב-ישראל. משימתו של צוות המו"פ והטכנולוגיה היא לעצב תכנית למדיניות אסטרטגית לעידוד החדשנות, טיפוח פעילויות מחקר ופיתוח, והטמעת טכנולוגיות מתקדמות בענפי המשק, לרבות ענפי תעשיה ושירותים מסורתיים. זאת, במטרה להשיג צמיחה כלכלית מתמדת ומאוזנת, תוך צמצום פערים כלכליים וחברתיים ע"י מינוף היכולות המוכחות של ישראל בתחומי המחקר המדעי והטכנולוגי, והצלחותיה בתחומי יזמות וטכנולוגיות עילית.

מחקר להערכת התוכנית "סיוע במימון שכר העולים - קידום העסקה" של המשרד לקליטת העלייה

מטרות המחקר המרכזיות היו: לזהות את הגורמים המשפיעים על תעסוקת העולים לאחר תום תקופת המימון ולאורך זמן, לבחון את ההשפעה של הפעלת התוכנית על העסקתם של עולים חדשים ולגבש המלצות עבור המשך הפעלת התוכנית.

מחקר מדיניות ציבורית ותעסוקה של ערבים בישראל

מטרת המחקר היא בחינת מצב התעסוקה בקרב הערבים בישראל, לרבות מצב קיים, מכשולים, הזדמנויות, ומדיניות ציבורית. בחינת מצב התעסוקה בקרב נשים ערביות, כנושא התמחות ופיתוח מדיניות ציבורית לקידום נושא התעסוקה בקרב ערבים בישראל.

מסחור פטנטים שמקורם במוסד אקדמי

פרויקט "מעבדת יזמות", בניהולם של פרופסור מיה ארז ופרופסור אבי פייגנבאום ,החל בשנת 2003 כאשר בשנת 2004 הורחבה פעילות הפרויקט .תכנית הפרויקט הביאה לבניית קורס ביזמות לתלמידי תואר שני במנהל עסקים MBA)), הקרוי E-lab או" מעבדת יזמות ."הקורס מתבצע בשיתוף עם היחידה העסקית בטכניון ובו צוותים המורכבים מסטודנטים ל MBA -עובדים בשיתוף עם חוקרים מהטכניון ונציגי קרנות הון סיכון לבניית תכניות עסקיות לפטנטים שמקורם בטכניון .

מערך ה-SETI של ישראל סדרת המחקרים של אונסק"ו

המחקר הוזמן על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועתיד להתפרסם בסדרת המחקרים של אונסק"ו בנושאי מדיניות מדע, הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות במהלך שנת 2015.

מערכת החדשנות בישראל: מדיניות לאומית ואספקטים תרבותיים

הפרויקט הוא חלק מפרויקט בינלאומי שעוסק במדיניות של חדשנות במסגרת הוועידה הכלכלית של ה- UN באירופה.

עבודות אחרות במסגרת מוסד נאמן בנושא חדשנות והמשבר הגלובלי

בשנת 2009, סיים פרופ' שלמה מי-טל כתיבת ספר על המשבר הגלובלי.

פיתוח בר קיימא בנגב

פעילות מקומית ובינלאומית בנושא מניעת המידבור, כולל ייצוג ב- UNCCD (האמנה למניעת המידבור של האו"ם( בעולם; קידום פרויקט "ארץ צין" כמודל בין-לאומי של פיתוח בר-קיימא באזורים שחונים; הרחבה, והעמקה של מיזם האחריות הסביבתית של התעשייה הכימית (Responsible Care), במטרה לקדם פיתוח בר-קיימא ודיאלוג אמיתי בין התעשייה לקהילה ופיתוח והערכה של מודלים לערים, שכונות וקהילות בנות קיימא.

פיתוח בר-קיימא של חקלאות ימית בים התיכון של ישראל

לפי פרסומי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, רוב אזורי הדיג בעולם נוצלו במלואם או סובלים מדיג יתר, בעוד הביקוש למאכלי ים (דגים, רכיכות, סרטנים ואצות) הולך וגובר, בשל היתרונות התזונתיים הרבים הגלומים בהם. על מנת לענות על הפער הגדל בין הכמות המסופקת על ידי דיג לבין הביקוש למאכלי ים, ובכדי להתמודד עם משבר המזון העולמי, ממשלות ותעשיות מזון מפנות משאבים הולכים וגדלים לפיתוח חקלאות מים.

פעילויות שונות בנושא חדשנות ותכנון אורבני

יחד עם המרכז לחדשנות, בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול, בהובלת פרופ' מרים ארז, הכין פרופ' שלמה מי-טל סדנא עבור מנהלים בכירים בתעשיות המסורתיות, בשם "Moving Up", במטרה לשדרג חברות בתעשיה זו כדי לייצוא ולהתחרות בשווקי העולם.

פעילות מו"פ, תשתיות וכח אדם בנושאי החלל

עבודה זו הוזמנה על הוועדה הלאומית לחלל, המועצה הלאומית למו"פ. מטרת העבודה היא לספק נתונים ומידע על כל הגורמים הפעילים במו"פ בתחום החלל, תפקידם ומצב כוח אדם והתשתיות שברשותם, במטרה לסייע למולמו"פ לגבש תכנית לאומית לפיתוח, שימור, וקידום המו"פ בתחום החלל.

פרויקט מו"פ להתמודדות עם טרור

פרויקט מו"פ להתמודדות עם טרור הוא פרויקט משותף של המועצה לביטחון לאומי ומוסד שמואל נאמן. בפרויקט נבדקו שיטות לעידוד מו"פ להתמודדות עם טרור, המשלבות את המגזרים השונים במשק: המגזר הפרטי, המגזר הממשלתי ומערכת הביטחון. ממשלת ישראל אימצה את תכנית הפרויקט ובתקציב המדינה לשנת 2008 הוקצבו 25 מיליון שקל למטרה זו.

פרויקט פיתוח פרוזדור תשתיות בין נמל חיפה ומעבר גבול ג'נין

המטרה של הפרויקט הספציפי שהוגש ע"י מוסד שמואל נאמן במסגרת הפרויקט הכולל היא לפתח פרוזדור תשתיות יעיל ובר קיימא בין נמל חיפה, המועצה האזורית גלבוע ומעבר הגבול ליד העיר ג'נין אשר בסמוך לו יוקמו אזור תעשיה ומרכזים לוגיסטיים משני עברי הגבול.

פריים: ננו-דיסטריקט 2 ( PRIME: Nanodistrict2 )

מוסד שמואל נאמן השתתף בפרויקט Nanodistrict2 במסגרת תוכנית PRIME . הפרויקט מתמקד בדינאמיקה של התפתחות תחום הננוטכנולוגיה במחקר באקדמיה ובמכוני המחקר וכן בהתפתחות של תעשייה המבוססת על טכנולוגיות הננו במגזרים השונים.

קניין רוחני במגזר הממשלתי: תמונת מצב

מטרת המחקר הינה יצירת תשתית לגיבוש מדיניות בנושא זכויות קניין רוחני על ידע המהווה תוצר של פעילות מו"פ במימון ממשלתי ובביצוע גופים ממשלתיים/עובדי מדינה. הכוונה לגבש המלצות לקווים מנחים לבניית אסטרטגיית ניהול קניין רוחני בהתאם ליעדי המו"פ הממשלתי והשלכות העברת ידע בבעלות ממשלתית באמצעות מסחור זכויות קניין רוחני.

תמריצי מדיניות ליצירת ידע: PICK-ME – EU 7th Framework

הפרויקט אשר בוצע במסגרת התוכנית השביעית של האיחוד האירופי (FP7), הורכב מקונסורציום בו חברות שבע מדינות (איטליה, גרמניה, צרפת, ספרד, פולין, בריטניה וישראל). מטרת הפרויקט לבחון אמפירית את התפקיד שממלא צד הביקוש ביצירה של ידע טכנולוגי, בהכרה בחדשנות טכנולוגית וארגונית ובעידוד הגידול בפריון. הפרויקט הסתיים פורמאלית ותרומתנו באה לידי ביטוי בחמש תפוקות.

תנאים לשגשוגה של מדינת ישראל

בסוף שנת 2004 הקים מוסד שמואל נאמן פרויקט לחשיבה ומחקר על בעיות היסוד העומדות בפני מדינת ישראל והעם היהודי. המוסד כינס לשם כך קבוצת חוקרים והוגים, מן השורה הראשונה בחברה הישראלית, המייצגים תחומי עניין שונים – פילוסופי, חברתי, משפטי, מדיני וטכנולוגי. כל אחד מהמשתתפים קיבל על עצמו משימה, לכתוב חיבור עצמאי בו מנותחת המציאות הנוכחית מתוך כוונה להציג המלצות לעתיד, תוך התרכזות בסיכויים ובסכנות העומדות בפני העם היהודי ומדינת ישראל. העבודות נכתבו בעיקרן באופן אינדיווידואלי והן משקפות את עמדותיו האישיות של כל מחבר. יחד עם זאת, נעשה מאמץ להקיף מגוון רחב של נושאים ולתאם בין המחברים לגבי תחומי היצירה.

תעופה ירוקה

נושא ה"התעופה הירוקה" מערב לאחרונה תשומת לב רבה. עדות לכך בכנסים בינלאומיים ואזוריים, בעבודות ובפרסומים רבים שמבוצעים על ידי קשת רחבה של מרכיבי ענף התעופה הכוללים בין השאר: ארגונים ומוסדות בינלאומיים העוסקים בתחום התעופה ואיכות הסביבה, גופים רגולטורים בנושא ברמת המדינות השונות, יצרני מטוסים, חברות תעופה, נמלי אוויר וגורמי מחקר. בכינוס העולמי האחרון העוסק בנושא התחממות כדור הארץ שנערך בדצמבר 2010 ב-Cancun שבמקסיקו, נושא ה"תעופה הירוקה" היה אחד המרכזיים בדיון.

תרומת חברות גדולות למשק הלאומי

פרויקט זה עוסק בתרומתן של החברות הגדולות למשק התעשייתי והטכנולוגי, במטרה לבחון באם קיומן של החברות הגדולות חיוני לאקו סיסטם התעשייתי - עסקי. פעילות בנושא החלה בשנת 2012, והמשכה הוא ב2013 בשיתוף הכלכלנים ד"ר פרימן ויובל ניב. שופתה נוספת בפרויקט היא חברת טבע שמסייעת בנתונים הנדרשים כדי להעריך את כלל תרומתה למדינה למשק.

תשתיות לאומיות בישראל לשנת 2048

פרויקט מתמשך העוסק בחשיבה ארוכת טווח של פיתוח תשתיות לאומיות. תכנון תשתיות לטווח ארוך הוא בעל חשיבות רבה במדינת ישראל לפחות משלוש סיבות עיקריות: המימדים הפיזיים המוגבלים של המדינה, המשך גידול דמוגרפי מהיר יחסית ומשך הזמן הארוך הנדרש לתכנון וביצוע של פרויקטי תשתית. בין המטרות המרכזיות ושל המחקר הוא שמירת אופציות פתוחות לטווח ארוך, מניעת חסמים שימנעו הקמת מתקנים ורשתות אסטרטגיות וניצול מתואם ואופטימאלי של שטחי המדינה המוגבלים.
הצטרף לרשימת דיוור לקבלת ידיעון רבעוני

זכויות שמורות © מוסד שמואל נאמן 2011. נבנה ע"י כתום בניית אתרים