חברה

הפרוייקטים

אסטרטגיית על למדינת ישראל

פורום אסטרטגיית-העל הוקם ביוזמתו של היועץ לשעבר לביטחון לאומי לראש הממשלה וראש המועצה לביטחון לאומי, פרופ' עוזי ארד.

הפוטנציאל למצוינות במתמטיקה ופיזיקה במערכת החינוך החרדית בישראל

מחקר מקיף במטרה לבחון את ההזדמנויות והחסמים בפתיחת מגמות מתמטיקה ומדעים ברמת חמש יחידות בחברה החרדית

חיזוק שילוב האוכלוסיה הערבית בתעשייה ובכלכלה – אסטרטגיה לאגודת הגליל

מוסד שמואל נאמן בשיתוף עם אגודת הגליל שהינה מרכז מו"פ איזורי הנתמך על ידי משרד המדע, פועלים יחד לחיזוק מרכז אזורי יציב ומקדם תעשיות ידע וכלכלה אחודה יהודית ערבית בצפון.

חינוך כימי לאן

לפני למעלה מעשור קבוצות עבודה במוסד נאמן בחנו את עתיד תעשיות הכימיה בישראל. אחת מארבע קבוצות העבודה התמקדה בשאלה חינוך כימי לאן ובהובלתי חקרנו כימאים, מהנדסי כימיה, אנשי אקדמיה ומורים בדגש על מצב הכימיה בישראל ולאן צועד החינוך הכימי.

מודל הגיוס לצה"ל: בחינת חלופות וחידושים

מטרתנו הינה לארגן 'שולחן עגול' בו ישתתפו מומחים בעלי ידע, מידע ועמדה לגבי כלל ההיבטים של מודל הגיוס -- חברתי, פוליטי, צבאי, אסטרטגי, כלכלי ופסיכולוגי. ב'שולחן' יועלו מגוון רחב של דעות ועמדות לגבי מודל הגיוס של צה"ל, יוצגו חידושים בנושא זה וייבָּחנו חלופות אפשריות. שולחן עגול זה יספק מידע שימושי עבור כנס בן יום, בו ישתתפו מקבלי החלטות וקובעי דעה. מוסד נאמן יפרסם דו"ח בסוף תהליך זה.

עירוניות וצבא – היילכו השניים יחדיו?

המחקר, שהחל בראשית שנת 2015 ואמור להימשך שנתיים, בוחן את השפעת המעבר הצפוי של מחנות צה"ל לנגב על חיזוק המרחב העירוני באזורו של מטרופולין באר שבע. העתקת המחנות נתפשת כמנגנון מרכזי לפיתוחו הכלכלי של הנגב וככלי לצמצום פערים חברתיים-כלכליים בין מרכז לפריפריה. המעבר הצפוי נושא בחובו, למשל, פוטנציאל לחזק את ערי הנגב במטרופולין באר שבע. המחקר בוחן זאת על רקע העדוּת בספרות המקצועית, המראה שלפעילות הצבא יכולה להיות גם השפעה הפוכה: הגדלת אי-השוויון הפנים אזורי. המחקר מתמקד על כן בהשפעת המחנות על חיזוק המגזר העירוני בנגב ועל האינטגרציה החברתית בו, או להיפך: בעידוד הזחילה העירונית ומגמות של הדרה מרחביים.

עץ החרוב: פתרון מערכתי, מהפכני ורדיקאלי למשבר הפנסיה הקשור להחלטות בהווה ובעתיד

פרויקט עץ החרוב , מציע פתרון ארבע-ראשי רדיקלי ומערכתי למשבר הפנסיה בישרלא וגם בעולם. בעבודה מראים החוקרים כי משבר הפנסיה אינו רק בעיה של פנסיה, הוא למעשה משבר כלכלי מערכתי הקשור לצמיחה איטית, פריון נמוך, שיעור חיסכון נמוך והשקעות הון נמוכות.

פורום החינוך למדע וטכנולוגיה

הפורום לחינוך למדע וטכנולוגיה החל את פעילותו בשנת 2013. מטרת הפורום היא ליצור שיתופי פעולה בין מגזרים שונים בחברה הישראלית במטרה לקדם את החינוך למדע וטכנולוגיה בשנות הלימוד גן-י"ב. מוסד נאמן החליט למקד פעילות בתחום זה לאור חשיבותו של החינוך למדע וטכנולוגיה לעתידה של מדינת ישראל והצורך בהגדלת מספר תלמידי התיכון הבוחרים להתמחות בתחומים אלה.

פרויקט אנשים ישראל - המדריך לחברה הישראלית www.peopleil.org

"אנשים ישראל" הוא הוצאה לאור מקוונת, שמהווה מדריך מקיף - טקסטואלי ויזואלי לחברה הישראלית. הפרויקט נולד מתוך אמונה שבאמצעות אספקת מידע עדכני, עשיר, מגוון ואמין, לצד ניתוחים ופרשנות מקיפה של תופעות שונות, תינתן תרומה מעמיקה למגזרים שונים בישראל, לגיבוש מדיניות ציבורית אפקטיבית, להפחתת דעות קדומות וסטריאוטיפים בציבור הישראלי, לעידוד סובלנות כלפי האחר והשונה ולמתן יתר לגיטימציה לעושר שבשונות.

פרויקט דור ה-Y הישראלי

דור ה-Y הוא שכבה של צעירים חילוניים שנולדו בשנות השמונים והתשעים של המאה העשרים. הם גדלו ועוצבו בעידן הערוצים המסחריים, מהפכת ה-PC, האינטרנט והסלולארי, התפתחות תרבות הפמיניזם, זכויות האזרח והאינדיבידואליזם, מתקפת הטילים מעיראק, רצח רבין, כלכלת השפע והיזמות, פיגועי ההתאבדות והמלחמה בטרור המוסלמי, משבר המנהיגות, מהפכת הפנאי והבידור, הנורמליזציה של הנסיעה לחו"ל, והתפתחות המעמד הבינוני הרחב האשכנזי-מזרחי (צמצום הפערים העדתיים). השפעת הדור הזה על החברה הישראלית היא עצומה והפרופיל התרבותי שלו מעלה שאלות רבות.

שילוב האוכלוסיה החרדית בכלכלה הישראלית

פרויקט 'שילוב חרדים' הושק במוסד שמואל נאמן בשנת 2010, בהמשך להמלצות פרויקט "ישראל 2028", במטרה לבחון ולהמליץ על דרכים להגביר את השתתפות האוכלוסייה החרדית במשק ובכוח העבודה.

פרוייקטים שהסתיימו

אמון במוסדות וגאווה בהישגיה של ישראל בעשור הראשון של שנות האלפיים

דו"ח זה מביא את תוצאותיהם של שלושה סקרי דעת קהל שנערכו בשנים 2003, 2006, ו- 2009 על בסיס מדגמים מייצגים של האוכלוסייה הבוגרת (18+) בישראל.

אסטרטגיה לפיתוח התעסוקה בקרב הערבים בישראל

מחקר זה, שמוביל מוסד שמואל נאמן, מתמודד עם הבעיות הקשורות בתחומי הפיתוח והתעסוקה של החברה הערבית - המהווה כחמישית אוכלוסיית ישראל.

בריאות הציבור

מוסד שמואל נאמן שימש בית עבור הפרויקטים והמחקרים הבאים בתחום בקרת הסרטן שנערכו על ידי המרכז הארצי לבקרת סרטן:
מחקר אפידמיולוגיה סביבתית ומולקולרית של סרטן המעי הגס ( MECC ), מחקר אפידמיולוגיה סביבתית ומולקולרית של סרטן השד, מחקר אפידמיולוגיה סביבתית ומולקולרית של סרטן הריאה, בחינת יעילות התוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד, בחינת יעילות התוכנית הלאומית לסריקה לסרטן המעי הגס, מחקר השפעות הבריאות של התקלה בכור הגרעיני בצ'רנוביל.

דיאלוג, גישור, ויצירת הסכמות: תעשייה-קהילה-רשויות

פרויקט זה נועד לקדם דיאלוג אמיתי בין התעשייה, היזמים, הציבור, הקהילות והרשויות ברמה המקומית והארצית בנושאי איכות הסביבה, מתוך הבנה כי שת"פ בין הגורמים השונים מהווה זרז לפיתוח כלכלי בר קיימא, תוך כדי שיפור סביבתי מתמיד. הפרויקט משלב חדשנות מדעית עם תרומה לחברה, לכלכלה ולסביבה, וצפוי להוות דגם לפיתוחים ויישומים נוספים בארץ ובמדינות אחרות.

דיור בר השגה: פיתוח ידע, רישות, וקידום מדיניות

מחירי הדיור האמירו מעבר להישג ידם של ישראלים רבים, במיוחד באזורי הביקוש. דיור הוא מוצר בסיסי, ומקום המגורים מכתיב רבות אודות חיינו – מקום הלימוד והמשחק של הילדים, הסכונים הסביבתיים אליהם אנו חשופים, ואף אפשרויות התעסוקה והתחבורה שלנו. האמרת מחירי הדיור מטיבה עם בעלי דירות, אך עשויה במקביל לדחוק אחרים לאזורים של 'עוני מרוכז', המאופיינים ברמת שירותים נמוכה, ואפשרות מוגבלת למוביליות חברתית.

האצת שילובה של אוכלוסייה הערבית בכלכלה ובעסקים בישראל

בישראל ובעולם גוברת ההכרה בחשיבות הלאומית ובדחיפות האצת שיתופם של האזרחים הערבים בכלכלת המדינה. מגוון ארגונים ממלכתיים, עסקיים וולונטריים עוסקים בנושא. לשם כך, בכוונתנו לקיים סדרה של דיונים עם הארגונים המרכזיים העוסקים בהיבט הכלכלי\עסקי של הנושא, שכן תחום זה הינו - כידוע - בעל חשיבות עליונה, חילוקי הדעות לגביו מצומצמים יחסית, והוא מאפשר הצבת יעדים בני מימוש, אשר תרומתם ניתנת להערכה ולמדידה.

הדיפלומטיה הציבורית (ההסברה) של מדינת ישראל

התכנית נשענת על הנחת יסוד שלמרות העיסוק המתמיד של גורמים ממשלתיים ואחרים בנושא, יש צורך לבדוק ולעדכן מעת לעת תכנים, שיטות, הגדרת קהלים וסוכנים ברמות האסטרטגית והרעיונית ולצדן גם ברמת הפעילות הלכה למעשה. על הבדיקות והעדכונים האלה להשתלב במדיניות מקיפה שתענה על הצרכים של מדינת ישראל ותושביה ברוח התקופה.

החוסן החברתי (SNS)

מטרת הפורום הייתה להקים תשתית למחקר בתחומי הביטחון הלאומי תוך הסתייעות ושילוב של הפוטנציאל הקיים במוסדות המחקר בארץ, מתוך מטרה לבסס את הידע בתחום על מחקר מעמיק ושיטתי. הפורום אמור היה לעסוק בנושאים כגון: מהי התשתית החברתית-אנושית של הביטחון הלאומי, או מהם ה"משאבים" הפסיכולוגיים והחברתיים הדרושים לקיום רמה נאותה של ביטחון לאומי? וכן בהגדרה או הגדרות של המושג "חוסן חברתי ואפיונו" מבחינת המשתנים והתהליכים המבטאים את מידת החוסן החברתי.

הערכת ביצועים ותרומות של מדענים עולים שהועסקו במסגרת תוכנית קמ"ע של משרד הקליטה באקדמיה בישראל

מטרת המחקר לאמוד את תרומותיהם והישגיהם של המדענים בתוכנית קמ"ע, שנועדה להבטיח בטחון תעסוקתי למדענים בכירים מצטיינים עד הגיעם לגיל פרישה, ע"י מינויים למשרות מחקר במוסדות מחקר.

הפרטות במערכת ההשכלה הגבוהה

מאז שנת 1990 התאפיינה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בגידול מהיר ובשינוי מבני. אחת השאלות המרכזיות של המדיניות שהתעוררה בעקבות התפתחויות אלו היא: " מה צריך להיות תפקידם היחסי של מוסדות ציבוריים ופרטיים בתוך המערכת הלאומית של ההשכלה הגבוהה?"

השוברים לעולים חדשים ככלי בשוק התעסוקתי

במסגרת הפרויקט, עולים, העומדים בתנאים שהוגדרו מראש, זכאים להירשם ללימודים על פי בחירתם - במימון נרחב של משרד הקליטה. מחקר זה, הוזמן ע"י אגף התעסוקה של משרד הקליטה בשיתוף מוסד שמואל נאמן, והתמקד בבחינת פרויקט השוברים ככלי להשמת עולים שאינם מועסקים ולהעלאת רמת המקצוענות של עולים עובדים, על מנת לשפר את תנאי העסקתם. בשיטת השוברים להכשרה מקצועית, השוברים שווים סכום כסף קבוע ומאפשרים למשתתפים בתוכנית לבחור בעצמם את סוג ההכשרה והספק מתוך רשימת ספקים מורשים תוך קבלת הכוונה מיועץ תעסוקה ומימון. בפרויקט זה השתתפו כ-10,000 עולים.

השפעות ההפרטה על איכות ההשכלה הגבוהה

הניתוח המוצג במחקר מבוסס על נתונים שנאספו מ-508 אוניברסיטאות ב-40 מדינות. בסופו של דבר, מהמחקר עולה כי גמישות היא האלמנט החשוב שמשפיע על איכות האוניברסיטאות ולא הבעלות לכשעצמה.

חדשנות במגזר השירותים

יוזמה זו של מוסד שמואל נאמן במימון משותף של מוסד נאמן ולשכת המדען במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, נועדה לבחון את החדשנות במגזר השירותים בפעם הראשונה בישראל.

יזמות כלכלית וניהול ברשויות המקומיות בתחום איכות סביבה

הקשר בין פעילות כלכלית, ניהול מערכות מוניציפאליות ואיכות הסביבה, הולך ומתהדק. המודעות הציבורית, האכיפה והתקינה המחמירה מכתיבים שינוי בחשיבה הניהולית, בעיקר במערכות מוניציפאליות.
המגמה המסתמנת, בעולם ולאחרונה גם בישראל, היא ליצור מערכות ארגוניות אשר מפנימות את העקרונות הסביבתיים במערכת קבלת ההחלטות, התכנון, הפעילות וניהול הארגון.

כלכלת הביטחון הלאומי (ENS)

תכנית ה-ENS (Economics of National Security), הוקמה בסוף שנת 2003. זוהי תכנית מחקר בין-מוסדית היוזמת, מעודדת ותומכת במחקרים אקדמיים של קשרי הגומלין בין כלכלה לביטחון. מטרות התכנית הן לפתח מחקר איכותי על השפעות המצב הביטחוני על התפתחות הכלכלית בישראל, הערכת היקף המשאבים המוקצים לביטחון בישראל ומידת היעילות בניצולם.

כניסת רופאות לתחום התמחות גברי (כירורגיה)

עבודה זו עוסקת בשינוי שחל בשיעור כניסת נשים לתחום ההתמחות כירורגיה בישראל בשנים בין השנים 1995 - 2005, ובגורמים הקשורים לכך על פי תפיסת הרופאות.
נתונים מהארץ ומהעולם, וכן ספרות תיאורטית בנושא, מצביעים על כך, שלמרות העלייה בשיעור השתתפות הנשים בכוח העבודה, הן עדיין נמצאות בתת ייצוג בעיסוקים שהם גבריים באופן מסורתי. לפיכך, נשים נמצאות בתת ייצוג במקצוע הרפואה בכלל, ובתחומי התמחות מסוימים, שנשלטו באופן דומיננטי על ידי גברים לאורך ההיסטוריה, בפרט.

מאגר מידע ונתונים על שם צבי גריליכס

מרכז הנתונים על שם צבי גריליקס ז"ל הוקם בשנת 2000 במטרה לעודד את המחקר האמפירי הכלכלי בישראל בנושאים הקשורים לכלכלת מחקר ופיתוח ,סקטור ההיי-טק ,חדשנות ,הון אנושי ופריון

מדיניות לאומית בתחום החדשנות: הודו-ישראל

הבסיס לתכנית הוא ההכרה כי לישראל ולהודו אינטרסים משלימים ביצירת קשרים כלכליים ברי-קיימא. בפרט, הודו תופסת בהדרגה מקום מרכזי בנוף הגיאו-פוליטי העולמי, השוק ההודי המתפתח מהווה כר צמיחה ראשון בחשיבותו לתעשייה הישראלית ומקור לחדשנות תהליכית, בעוד ישראל מהווה עבור הודו מקור נגיש ואטרקטיבי לטכנולוגיות וידע רלוונטי במגוון רחב של תחומים – מביטחון ועד לחקלאות מדברית – כמו גם לחדשנות מוצרית. התכנית התמקדה לפיכך בזיהוי יכולות משלימות, יצירת רשת משאבים בינלאומית, חילופי עמדות וחוקרים, תיאום מדיניות, והפצת מידע הדדי.

מהגרים ישראלים בברלין

בשנים האחרונות ניכרת תנועת הגירה גדולה לאירופה, בעיקר לשתי ערים, לונדון וברלין.
מחקר זה בוחן מניעי הגירה, דפוסי חיים ותפיסות של ישראלים שהיגרו לברלין, על רקע היחסים המיוחדים שבין ישראל לגרמניה.

מחקר להערכת התוכנית "סיוע במימון שכר העולים - קידום העסקה" של המשרד לקליטת העלייה

מטרות המחקר המרכזיות היו: לזהות את הגורמים המשפיעים על תעסוקת העולים לאחר תום תקופת המימון ולאורך זמן, לבחון את ההשפעה של הפעלת התוכנית על העסקתם של עולים חדשים ולגבש המלצות עבור המשך הפעלת התוכנית.

מחקר מדיניות ציבורית ותעסוקה של ערבים בישראל

מטרת המחקר היא בחינת מצב התעסוקה בקרב הערבים בישראל, לרבות מצב קיים, מכשולים, הזדמנויות, ומדיניות ציבורית. בחינת מצב התעסוקה בקרב נשים ערביות, כנושא התמחות ופיתוח מדיניות ציבורית לקידום נושא התעסוקה בקרב ערבים בישראל.

מערכת החדשנות בישראל: מדיניות לאומית ואספקטים תרבותיים

הפרויקט הוא חלק מפרויקט בינלאומי שעוסק במדיניות של חדשנות במסגרת הוועידה הכלכלית של ה- UN באירופה.

נשים במקצועות המחשב

בשנת 2006 התמקד המחקר בחקר מגדר ושונות (diversity) במשתתפי האולימפיאדה הארצית למדעי המחשב.
בכל שנה מתקיימות אולימפיאדות מדעיות, בין-לאומיות וארציות, המהוות הזדמנות לפיתוח ולהפגנת כישורים שכליים ומדעיים. ככאלה, אולימפיאדות אלה מהוות מוקד משיכה לתלמידים מחוננים ומוכשרים במיוחד. ההשתתפות בתחרויות כאלה מפתחת את הכישרון ומגדילה את הסיכויים לקריירה מקצועית מוצלחת בתחום בעתיד.
מסתבר, שבתחרויות מסוג זה קיים פער מגדרי משמעותי. באופן טבעי נשאלת השאלה מה משקפת עובדה זו. בהתאם לכך, מטרתו של המחקר הוא לבחון את האופן בו שונות באה לידי ביטוי באולימפיאדה הארצית הישראלית למדעי המחשב.

סקר עמדות הציבור למדע, טכנולוגיה והשכלה גבוהה במשק הישראלי

בתחילת שנת 2006 התקבלו ממצאי סקר בנושא "מדע וטכנולוגיה בתודעה הישראלית", שערך פרופ' אפרים יער מאוניברסיטת ת"א, בהזמנת מוסד שמואל נאמן. הסקר בחן היבטים שונים ביחסו של הציבור הישראלי כלפי מקומם של המדע והטכנולוגיה בחברה הישראלית. הסקר בחן מספר שאלות בהן: חשיבות קיום רמה מדעית וטכנולוגית בישראל, גאווה לאומית בתחומי מדע וטכנולוגיה בהשוואה לתחומים אחרים, סדר עדיפות מקצועי – תעסוקתי בנושאי מדע וטכנולוגיה בהשוואה למקצועות שונים במשק, רמת אמון במוסדות המעניקים ידע טכנולוגי מדעי ועוד.

פיתוח בר קיימא בנגב

פעילות מקומית ובינלאומית בנושא מניעת המידבור, כולל ייצוג ב- UNCCD (האמנה למניעת המידבור של האו"ם( בעולם; קידום פרויקט "ארץ צין" כמודל בין-לאומי של פיתוח בר-קיימא באזורים שחונים; הרחבה, והעמקה של מיזם האחריות הסביבתית של התעשייה הכימית (Responsible Care), במטרה לקדם פיתוח בר-קיימא ודיאלוג אמיתי בין התעשייה לקהילה ופיתוח והערכה של מודלים לערים, שכונות וקהילות בנות קיימא.

פרויקט מו"פ להתמודדות עם טרור

פרויקט מו"פ להתמודדות עם טרור הוא פרויקט משותף של המועצה לביטחון לאומי ומוסד שמואל נאמן. בפרויקט נבדקו שיטות לעידוד מו"פ להתמודדות עם טרור, המשלבות את המגזרים השונים במשק: המגזר הפרטי, המגזר הממשלתי ומערכת הביטחון. ממשלת ישראל אימצה את תכנית הפרויקט ובתקציב המדינה לשנת 2008 הוקצבו 25 מיליון שקל למטרה זו.

קניין רוחני במגזר הממשלתי: תמונת מצב

מטרת המחקר הינה יצירת תשתית לגיבוש מדיניות בנושא זכויות קניין רוחני על ידע המהווה תוצר של פעילות מו"פ במימון ממשלתי ובביצוע גופים ממשלתיים/עובדי מדינה. הכוונה לגבש המלצות לקווים מנחים לבניית אסטרטגיית ניהול קניין רוחני בהתאם ליעדי המו"פ הממשלתי והשלכות העברת ידע בבעלות ממשלתית באמצעות מסחור זכויות קניין רוחני.

תכנית לקידום הבריאות על שם מרטין ודורותי קלנר

התכנית לקידום הבריאות ומניעת מחלות כרוניות היא תכנית קהילתית שמטרתה להשפיע בצורה חיובית על גורמי הסיכון הידועים ובכך להקטין את השכיחות, ההיקף והתמותה ממחלות כרוניות. מניעת המחלות תתרום להפחתת עלויות הבריאות, ההולכות וגדלות, תוך קידום בריאות, פריון, ואיכות החיים של האוכלוסייה. ניתן לצפות כי הצלחת התכנית תוביל לשינוי במדיניות לאומית בתחום זה, תוך התמקדות במניעת מחלות וקידום בריאות.

תנאים לשגשוגה של מדינת ישראל

בסוף שנת 2004 הקים מוסד שמואל נאמן פרויקט לחשיבה ומחקר על בעיות היסוד העומדות בפני מדינת ישראל והעם היהודי. המוסד כינס לשם כך קבוצת חוקרים והוגים, מן השורה הראשונה בחברה הישראלית, המייצגים תחומי עניין שונים – פילוסופי, חברתי, משפטי, מדיני וטכנולוגי. כל אחד מהמשתתפים קיבל על עצמו משימה, לכתוב חיבור עצמאי בו מנותחת המציאות הנוכחית מתוך כוונה להציג המלצות לעתיד, תוך התרכזות בסיכויים ובסכנות העומדות בפני העם היהודי ומדינת ישראל. העבודות נכתבו בעיקרן באופן אינדיווידואלי והן משקפות את עמדותיו האישיות של כל מחבר. יחד עם זאת, נעשה מאמץ להקיף מגוון רחב של נושאים ולתאם בין המחברים לגבי תחומי היצירה.
הצטרף לרשימת דיוור לקבלת ידיעון רבעוני

זכויות שמורות © מוסד שמואל נאמן 2011. נבנה ע"י כתום בניית אתרים