גלגלי החיים בישראל

צוות הפרויקט: שלמה מי-טל וציפי בוכניק

"גלגלי החיים": החדשנות בישראל -  הצד המואר והצד האפל 

 

ישראל, אומת הסטארט-אפ (Startup Nation) נהנית משמעותית מתדמיתה כמדינה יזמית ויצירתית וזה אכן נכון, במדדים רבים, ישראל מובילה במדדים שונים המייצגים חדשנות, בהשוואה למדינות אחרות.

אבל כמו הירח, לחדשנות בישראל יש גם צד אפל. בדוחות השנתיים הקודמים של מוסד שמואל נאמן, השתמשנו ב"גלגלי חיים" כדי להראות עד כמה ישראל מצטיינת בחדשנות ובמדע וטכנולוגיה, אבל פחות במדדי הכלכלה והחברה. במאמר זה, אנו מתמקדים בצד המואר ובצד האפל של החדשנות בישראל וממחישים את זה אופן חזותי על פני הירח.

 כדי לעשות זאת, נשתמש בנתונים של ה-Global Innovation Index  המתפרסם מדי שנה על ידי אוניברסיטת קורנל, INSEAD וWIPO -. מהדורת 2015 מציגה נתונים על 81 אינדיקטורים של חדשנות ל-141 ממדינות.

איור 1 להלן מציג את הצד המואר וצד האפל של יכולות החדשנות בישראל.

לצד המואר של הירח בחרנו שישה אינדיקטורים לחדשנות שישראל מצטיינת בהם ומדורגת בין המדינות המובילות בעולם. (בסוגריים מופיע הדרוג של ישראל מתוך 141 מדינות בעולם תחרותיות): קשרים המעודדים חדשנות (#1), המו"פ המבוצע על ידי המגזר העסקי כאחוז מתמ"ג (#1), חוקרים במו"פ ביחס למיליון איש באוכלוסייה (#1), ההוצאה הלאומית למו"פ כאחוז מתמ"ג (#1), השקעות הון סיכון כאחוז תמ"ג (#3), תפוקות מו"פ (# 9).

לצד אפל של ישראל בחרנו את ששת המדדים שישראל חולשה בהם: קלות פתיחת עסק (#44), קלות בתשלום מסים (#76), חינוך (#51), השקעה גולמית כאחוז מהתמ"ג: (#96), יציבות פוליטית (#118), עוצמה של תחרות מקומית (#120).

"הצד המואר" של ירח החדשנות מראה שישראל חזקה מאוד ביצירת רעיונות, ידע, ומשקיעה משאבים רבים במחקר ופיתוח. אך ישראל חייבת לשפר את הדירוג הכולל שלה, מקום 22 מתוך 141 מדינות, והיא יכולה לעשות זאת, על ידי התמקדות "בצד האפל": מערכת החינוך בישראל  חייבת להתמקד בפיתוח יוזמה וחשיבה יצירתית, השקעות בהון תשתיות חייבות לגדול, הבירוקרטיה בהקמת עסק ותשלום מסים צריכה לקטון ולהשתפר. השינוי במצב הפוליטי והדמוקרטיה הוא אמנם הקשה ביותר לשינוי ושיפור, אך מצב של בחירות שמתקיימות כמעט כל שנתיים חייב להשתנות.

 

גרפים: מרכיבי החדשנות בישראל - הצד המואר והצד האפל

תרשים "הגלגל' מציג את הדירוג של ישראל מתוך 141 מדינות במדדים שונים שנותנים מבט באספקטים שונים של חדשנות. המספר על יד המדד מייצג את הדירוג של ישראל. ככל שהדירוג של ישראל עבור אותו מדד גבוה יותר כך המיקום על "הגלגל' קרוב יותר לחלק החיצוני של "הגלגל', בעוד שדירוג נמוך מציב את ישראל קרוב יותר למרכז.

 

 

"גלגלי החיים": ישראל בין 2014 בהשוואה ל- 2009

 

"גלגלי החיים בישראל" הוא אינדקס חדש שפותח ע"י צוות החוקרים של מוסד שמואל  נאמן, המתבסס על שיטה ייחודית שמטרתה להשיב על שאלת איכות החיים בישראל לעומת מדינות אחרות בעולם והשתנותה לאורך זמן.

 "גלגלי החיים בישראל" מוגדרים בחמישה רבדים: כלכלה, מדע וטכנולוגיה, חברה, ממשל וחינוך, אנרגיה ואיכות הסביבה. כל גלגל ממקם את ישראל בחמישה מימדים. בכל גלגל, מוצגים 5-10 אינדיקטורים. מקור הנתונים במדד הוא ה-World Competitiveness Yearbook של ביה"ס לניהול IMD, לאוסאן, שוויץ, המציג נתונים הקשורים לתחרותיות הגלובלית בקרב 60 מדינות מובילות. בכל אינדיקטור מופיע דירוג ישראל בין 60 מדינות אשר מתחרות בשווקים גלובליים. האינדיקטורים ב"גלגלי החיים בישראל", נבחרו ע"י חוקרי מוסד נאמן. ככל שדירוג גבוה יותר לכיוון (1), הוא ימוקם קרוב יותר להיקף הגלגל ואילו ככל שירד בדירוג לכיוון (60) הוא יופיע במרכז הגלגל. השטח של כל גלגל מייצג את המצוינות הכוללת של ישראל בכל ממד.

בדו"ח השנתי לשנה זו נעשתה השוואה בין המדדים של שנת 2014 לאלו של שנת 2009, וכן הושוו מדדי ישראל למדדים של הונג קונג וסינגפור בשנת 2014. במדד התחרותיות הגלובלית, ישראל מדורגת במקום ה-24 הן ב-2009 והן ב-2014.

ע"פ הממצאים לישראל יש בעיה בסיסית - "ניתוק" בין המצוינות שלה בחדשנות, במדע וטכנולוגיה, לביצועיה בכלכלה (פריון, השקעות, צמיחה, יוקר המחיה ומסחר). הדירוג הגבוה בממדי החדשנות והמדע בניגוד חד לדירוג הנמוך במימד הכלכלה. יתר על כן, בחמש השנים האחרונות, מעט מאוד השתנה בהקשר זה.

אמנם בין השנים 2009-2014 העולם סבל ממשבר כלכלי ופיננסי אך עדיין ניתן לראות את חוסר היכולת של ישראל לרתום את הכלכלה ליתרונות החדשנות בישראל”) אומת הסטארט-אפ"). בעיית מדיניות עליה מוסד נאמן מצביע במחקרים שונים מדאיגה במיוחד ברמת הביצועים הנמוכים של ישראל במשתנה "הלכידות חברתית" והדירוג הנמוך במדד "בירוקרטיה".

 *  מקור כל הנתונים במדד "גלגלי החיים בישראל"  הוא ה-    World Competitiveness Yearbook של  ביה"ס לניהול IMD, לאוסאן, שוויץ. שנתון זה  מציג נתונים רבים הקשורים לתחרותיות הגלובלית בקרב 60 מדינות מובילות.

גרפים: "גלגלי החיים" - ישראל בין השנים 2014-2009

 

"גלגלי החיים": השוואה בין ישראל, הונג קונג וסינגפור, 2014

 

ישראל, סינגפור וסין הונג קונג הן מדינות עם מספר מאפיינים דומים – גודל אוכלוסייה, גודל מדינה, תחום המדע, הטכנולוגיה והחדשנות ברמה גבוהה ותחרותיות גלובלית חזקה. שלושת המדינות (או ישויות) שונות באופן נרחב במערכות הכלכליות, החברתיות והפוליטיות שלהם. ולכן, מעניין להשוות בניהם על פני חמשת ממדי הרווחה, לשנת 2014. בחמש האיורים להלן; בכל גלגל מופיעות שלוש המדינות. כל מדינה בצבע שונה: ישראל בכחול, כתום הונג-קונג וסינגפור אפור.

במימד "החדשנות" ישראל מדורגת במקום גבוה יחסית כמעט בכל המשתנים ולא רק בהשוואה להונג קונג וסינגפור אלא בהשוואה לשאר המדינות. סינגפור מדורגת גבוה יותר מישראל ומהונג קונג רק במדד "יצוא ההיי-טק" (כ% מסך הייצוא).

אבל הצורם הוא מיקומה של ישראל במימד הכלכלה. ישראל "נבלעת" לחלוטין בהשוואה להונג קונג ולסינגפור.

הונג קונג וסינגפור דומות להפליא במדדי הכלכלה שלהם, למעט "איזון בחשבון שוטף", שהוא גבוה במיוחד לסינגפור. נתון זה צפוי – מאחר וזהו נושא שנמצא בראש סדר עדיפויות של קובעי המדיניות של סינגפור. ניתן לראות כי ישראל (בהשוואה להונג קונג וסינגפור) לא מתפקדת כראוי על מנת למנף את המצוינות בחדשנות וליצור כלכלה מפותחת המחלחלת לכל תושביה. התוצר לנפש של הונג קונג (PPP) הוא מעל 50,000$, 62,000$ בסינגפור, ורק 31,500$ בישראל. הוצאות הביטחון של ישראל לא יכולות לבד להסביר את הפער הזה. מדד נוסף בו ישראל מדורגת במקום נמוך מאוד בהשוואה להונג קונג וסינגפור הוא בחינוך למדע ולטכנולוגיה, במבחנים בינלאומיים המודדים הישגים לימודיים גבוהים במתמטיקה ובמדעים.

 

גרפים: "גלגלי החיים" - השוואה בין ישראל, הונג קונג וסינגפור, 2014

 

מסמכים מקושרים:

wheels of life - Israel 2014

wheels of life - methodology

הורדות וקישורים
מסמכים מקושרים
הצטרף לרשימת דיוור לקבלת ידיעון רבעוני

זכויות שמורות © מוסד שמואל נאמן 2011. נבנה ע"י כתום בניית אתרים